ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ מומחי K-O-L בתחום - ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½   אני מעוניינת למצוא מידע בנושא דמות האישה-בשירה העברית.....כאשר ההסתכלות היא מנקודת מבט נשית וגברית (כלומר משוררים ומשוררות)-וההסתכלות על האישה מבחינתם היא בשני אופנים: האישה השלילית-"לילית",מינית,דמונית. ומצד שני האישה "הלבנה" המייצגת את האימהות והביתיות. הסתכלות האישה בספרות משתעמעת לשני פנים . האישה בספרות מופיעה כדמות נערצת , משקיעה דואגת לצרכי הבית והמשפחה , ובו זמנית היא כאש מכלה , שורפת - הורסת כל חלקה טובה . וכעת אני אדגים את הרעיון: האישה ה"לבנה " המייצגת את עולם הבית ,המשפחה ,אישה זו אפשר לפגוש בשירה של רחל המשוררת . שיריה מתארים את הכמיהה שלה לילד משלה , למערכת יחסים משלה , בשירים כגון : "בגני נטעתיך" , "גן -נעול". שירה דומה ניתן למצוא אצל לאה גולדברג . לגבי דמותה של האישה הדמונית - " לילית " ניתן למצוא אצל: דליה רביקוביץ מתוך הספר השלישי, שיר "הבגד", שבו מופיעה דמותה של מדיאה שסיפורה לקוח מהמיתולוגיה היוונית. דמותה של מדיאה היא דמותה של לילית ,שלפי האמונה נולדה קודם לכן לפני חוה - אם כל חי. מלבד לכך ניתן למצוא שירים נוספים על האישה "הדמונית" אצל נתן אלתרמן וכמובן בספרות מדרשית .  רונית פלטנר-קרקו   מהו הקונפליקט הדרמתי במחזה "ילדי הצל" מאת בן-ציון תומר ? הקונפליקט הדרמתי במחזה "ילדי הצל" של בן ציון תומר מורכב מרובד אישי ורובד חברתי . לצורך עניינינו נדון תחילה בעניין הפרט , ואחר - כך נעבור לדון בעניינה של החברה ותרומתה לקונפליקט במחזה . המחזה מתרכז בדמותו של יורם - יוסלה , ילד מילדי טהרן . גיבור הבונה לעצמו תדמית " צברית " , אנטי - גלותית , המנסה בכל כוחה להיפטר מעברה . המשבר הראשון שעובר גיבורנו במחזה , כאשר נאלץ הוא , להתמודד עם הידיעה שהוריו עומדים להגיע ארצה , דבר שמעיב עליו מאוד ועלול לשבור את התדמית שבנה לו . יורם יודע ומבין , כי הוא צריך לעזור להוריו להתמודד עם חבלי הרליטה בארץ . עזרה זו , עלולה לחשוף את דמותו האמיתית , שאותה מנסה הוא , להסתיר בכל כוחו , אך היא עולה שוב ושוב . במהלך המחזה עובר יורם תהליך הוודעות , ולומד להכיר בעברו , ע"י חשיפת גיסו זיגמונט . זיגמונט מתמודד גם כן עם הסתרת זהותו . בעברו היה חבר ביודנראט , ועל - כך חש רגשות אשם בגלל שיתוף פעולה עם הצורר הנאצי . קרבתם המשותפת הרת - הגורל , מלבד הקרבה המשפחתית יוצרת בינהם אנלוגיה . שניהם נוצרים סוד מעברם , שנראה להם , כי חשיפת הסוד עלולה להעיב על חייהם , ובמיוחד על יחס החברה אליהם . מכאן אנו מגיעים למקומה של החברה במחזה והשפעתה . המחזה מתרחש בקיבוץ מחנית בשנות ה - 50 , השנים הראשונות לקום - המדינה , צמיחתה והתגבשותה המדינית , הפוליטית , צבאית וחברתית . המדינה איכלסה יהודים רבים ממדינות שונות , אך העליות הבולטות היו מאזורי " מדינות הסהר " ( פרס , עירק ) והעלייה מאירופה - עלייתם של ניצולי השואה . כפי שהזכרתי בתחילה , מדינתנו , עסוקה הייתה בהקמה וצמיחה , ולא נתנה את הדעת והמחשבה לעולים שהגיעו ארצה . כל עולה חלם במשך חייו להגיע אל הארץ הנכספת , ארץ - ישראל . שאליה קראו והתפללו , וברגע הגיעם ארצה נחלו אכזבה ! הקיבוץ , שביסודו מאמין בשוויון , אחדות וחרות מתגלה במחזה אחרת . חברת הקיבוץ , העיר תל - אביב ובכלל , כפי שמכנה אותה זיגמונט היא " שוק - שוכחים " , חברה ששוכחת את עברה , אינה עושה מספיק למען קליטה ועלייה , מפנה אצבע מאשימה כלפי היהודים , ששרדו את השואה ומכנה אותם " כצאן לטבח " .החברה דורשת מהאדם להשתנות ולפעול על - פי הנורמות החברתיות אותן הציבה . תפיסת המחזה מראה את ההתנכרות לעבר היחיד - יורם . הקונפליקט של יורם הוא אינו קונפליקט פרטי , אלא לאומי וחברתי . התמודדות היומיומית של יורם , היא בעיית הזהות שלו , וכן בעיית הזהות הלאומית של המדינה בשנותיה הראשונות . חשוב להזכיר , כי סוף המחזה , נשאר פתוח . מה שיכול להעלות במוחנו שאלות רבות לגבי המדינה , כיום לאחר יותר מ - 50 שנה , האם משהו בתוכנו בחברה שלנו השתנה ? ! רונית פלטנר-קרקו   היכן ניתן למצוא עבודות שנכתבו על ידי תלמידים בנושא הספר "הקמצן" של מולייר? להלן מספר קישורים לאתרים העוסקים בנושא מבחר עבודות תלמידים בנושא: www.avodot.co.il www.zchoolnet.com לתשומת הלב! כל הקישורים המובאים לעיל יובילו ישירות להורדה של העבודה ויתכן שלא יפתחו חלון דפדפן.   אלו מספריו של פרימו לוי תורגמו לעברית? להלן רשימת הספרים של פרימו לוי אשר תורגמו לעברית: הזהו אדם השוקעים והניצולים זמן שאול הטבלה המחזורית מפתח כוכב   האם אוכל לקבל רשימה של ספרים בהם מופיעים דמויות של שופטים ועורכי דין? להלן מספר סיפורים בהם מופיעים דמויות של שופטים ועורכי-דין: "עירום מתחת לגלימה" מאת יגאל לב, "הפירמה" וכן "הפרקליט" מאת גון גרישם, ספרה של נעמי לויצקי על השופט אהרון ברק, ספרו של מיכאל ששר על השופט חיים כהן. 1 2