ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ מומחי K-O-L בתחום - ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½   כמה קדנציות רצופות של ממשלות הלכו לבחירות מוקדמות בישראל - החל מזו הנוכחית של שרון ואחורה? הנה קישור שיכול לעזור לך (התבונני בפסקה : "תכיפות הבחירות") http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimshal_beh.htm מסתבר שבנוסף לכנסות ה-13,14,15 (הרצף האחרון של מערכות בחירות מוקדמות), רק בכנסת העשירית והאחת עשרה ישנו רצף של הקדמת בחירות. היו כנסות נוספות שכהונתן הייתה קצרה יותר, אך לא בזו אחר זו. צוות מידעני k-o-l   יש לי 2 שאלות בנוגע לשני המוסדות האמריקנים: בית הנבחרים והסנאט 1. מה ההבדל ביניהם? כיצד הם נבחרים ומה חלוקת התפקידים ביניהם? 2. האם שני הבתים חייבים לאשר את חקיקת החוקים? 1. הסנאט: הסנאט קטן יותר מבית הנבחרים -יש 100 חברי סנאט. אך כח ההצבעה של כל מדינה שווה בסנאט כי לכל מדינה ישנם שני נציגים משלה. הנציגים נבחרים כל 6 שנים ואילו בכל שנתיים מתחלפים 1/3 מחברי הסנאט. כל אדם בן 30 ומעלה יכול להיבחר אם הוא אזרח ארה"ב יותר מ- 9 שנים ותושב המדינה שהוא מייצג. בית הנבחרים: בבית הנבחרים ישנם יותר חברים מאשר בסנאט- ישנם 435 נציגים בבית הנבחרים. מספר הנציגים מכל מדינה שונה ממדינה למדינה בהתאם לגודל אוכלוסיית המדינה.למדינה גדולה ישנם מספר רב יותר של נציגים מאשר למדינה קטנה.הנציגים נבחרים לתקופה קצרה של שנתיים. כל הנציגים נבחרים באותה שנה. כל אדם מעל גיל 25 יכול להיבחר לבית הנבחרים אם הוא אזרח אמריקאי יותר מ- 7 שנים, ותושב המדינה שהוא מייצג. לבית הנבחרים והסנאט יש אחריות שווה בנושא הכרזת מלחמה,הטבעת כסף, קביעת חוקים לפעילות הממשל ועוד.הסנאט ובית הנבחרים צריכים לאשרהצעת חוק. לאחר ששניהם מאשרים את החוק, החוק מועבר לנשיא לחתימתו. לסנאט יש סמכות בלעדית ליעוץ והסכמה על אמנות ומינויים שמציע הנשיא. לבית הנבחרים יש סמכות מיוחדת בנושא מיסים ותקציבי הממשלה, מחליט מי יהיה הנשיא אם אף מועמד לא קיבל רוב בבחירות, ומחליט על הגשת כתב אישום נגד חברי ממשל. למידע נוסף אפשר לעיין בקישורים הבאים (באנגלית): http://teacher.scholastic.com/researchtools/articlearchives/civics/usgovt/legis/tpeocaph.htm http://teacher.scholastic.com/researchtools/articlearchives/civics/usgovt/legis/whdocodo.htm 2. התשובה היא - כן. אם שני הבתים לא מאשרים הצעת חוק, החוק לא מתקבל. על מנת להגיע להסכמה יש צורך לפשרות בין הנציגים השונים. יש משא ומתן- נצביע בעד הצעת החוק שלך תמורת הצבעתך למען הצעת החוק שלנו, וכד'. כנראה שיטת המשא ומתן עובדת כי בכל שנה מתקבלים כ- 500 חוקים חדשים/ שינויים בחוקים ישנים. בנוסף להסכמת שני בתי הקונגרס,יש צורך גם באישורו של נשיא ארה"ב. גם אם שני הבתים מאשרים את החוק אך הנשיא אינו מאשרו - החוק אינו מתקבל. במקרה כזה החוק מוחזר לקונגרס (שני הבתים) להצבעה שניה, ויתקבל רק ברוב של 2/3 בשני הבתים. צוות מידעני k-o-l   מי היו ראשי הממשלה באנגליה ב-20 השנים האחרונות? בכתובת האינטרנט המצ"ב תמצא רשימה של כל ראשי ממשלת בריטניה מאז ומעולם, לאחר ש"תקליק" על שם ראש- הממשלה המבוקש תוכל לעיין בקורות חייו ובפועלו וכן לצפות בתמונתו: http://britishhistory.about.com/blPrimeMinisters1.htm צוות מידעני k-o-l   אני מעוניין בהסבר לסיבות שהביאו לתקופת "השפל הגדול" בארצות הברית אתר ובו תמונות ותיאורים מתקופת השפל הגדול בארה"ב http://memory.loc.gov/ammem/fsowcap.html תוכל לקרוא רשימה כרונולוגית מפורטת ( TIMELINE) בכתובת הבאה : http://www.amatecon.com/gd/gdtimeline.html ובאותו אתר גם סקירה מפורטת יותר: http://www.amatecon.com/gd/gdoverview.html הסברים כלכליים כולל גראפים תמצא בכתובת הבאה: http://econ161.berkeley.edu/TCEH/Slouch_Crash14.html בכתובת הבאה תמצא רשימת גורמים לשפל הגדול: http://www.bergen.org/AAST/Projects/depression/causes.html רשימת אישים ומונחים הקשורים בשפל: http://www.bergen.org/AAST/Projects/depression/definitions.html הבעיות שגרם השפל הכלכלי (בראשי פרקים): http://www.bergen.org/AAST/Projects/depression/problems.html כמו כן באותו אתר גם את הפילוסופיה של הנשיאים הובר ורוזוולט, ההצלחות והכישלונות של תכנית הנשיא רוזוולט ה-" NEW DEAL” צוות מידעני k-o-l   לאחרונה שמענו על כך שהממונה על ההגבלים העסקיים אוסר על ידיעות אחרונות ורשת שוקן לצרף את מקומוני רשת שוקן בתוך ידיעות אחרונות של יום שישי. מדוע הממונה צריך להתערב כלל בסוגיה זו? תפקידו של הממונה על ההגבלים הוא למנוע יצירת קרטל או מונופול שיפגע בצרכנים או בשחקנים אחרים בשוק. הכנסת עיתוני רשת שוקן לתוך ידיעות אחרונות, יחד עם המקומונים של ידיעות שכבר מופצים בתוך העיתון, עלולה ליצור תחרות לא הוגנת מול מעריב, שגם לה יש רשת מקומונים משלה. הצרכן הממוצע ודאי יעדיף לקנות ידיעות אחרונות על פני מעריב לאור השפע של המקומונים הכלולים בו, מה שעשוי לפגוע קשות בתחרותיות של מעריב. למעשה, מה שמנסה כאן הממונה למנוע היא התאגדות של ידיעות אחרונות ורשת שוקן מבעלי הארץ, כנגד מעריב.   מה השוני בין משטר נשיאותי למשטר פרלמנטרי הקיים בישראל ? משטר נשיאותי כמו זה הקיים בצרפת ובארצות הברית הינו משטר המרכז כוח רב בידה של הרשות המבצעת, קרי הנשיא. נשיא ארצות הברית למשל הוא בעל סמכויות נרחבות ביותר ואף חלק מסמכויותיו הינן הכרזת מלחמה, אם כי הוא לא כל יכול. במשטר נשיאותי קיים גם כן פרלמנט בעל סמכויות שיכול להגביל את צעדי הנשיא ואף להדיח אותו, כמו שנוכחנו לדעת לפני כשנה וחצי בעת פרשת מוניקה לוינסקי והנשיא קלינטון כשהסנאט הצביע על העמדתו של קלינטון לדין אך לא נמצא רוב להדחתו. לעומת המשטר הנשיאותי, במשטר פרלמנטרי כוחו של הפרלמנט הוא רב יותר מול הרשות המבצעת, קרי ראש הממשלה וחברי ממשלתו. הפרלמנט למעשה )אך לא תמיד להלכה( שולט על מדיניות הממשלה ויכול להדיחה ולהכריז על בחירות חדשות כמעט בכל רגע נתון. 1