מומחי K-O-L בתחום -   באילו מנגנונים ניתן להלחם בהפרת זכויות האדם, למי מתאים כל מנגנון, ואיך מתבצע תהליך הפניה ודרכי הטיפול בפניה. מה המנגנון המפותח והיעיל ביותר. ישנם שני מנגנונים על ידם ניתן להלחם בהפרת זכויות האדם. הראשון הינו: מנגנון האכיפה תחת האמנה האירופאית, מנגנון אכיפה זה מתאים גם לפניה המובאת על ידי אינדיבידואל וגם לפניה המובאת על ידי מדינה המתריעה כי הייתה הפרה. הפניה מובאת לועידה האירופאית לזכויות אדם , ועידה זו בודקת את קבילות הפניה, במקרה שהיא מחליטה שהקבילה אינה קבילה ה"תיק" נסגר ואילו אם הועדה מחליטה כי הפניה קבילה הועדה יכולה להגיע להסכם ידידותי על פי סעיף B 82 או להסכם לא ידידותי, במקרה של הסכם ידידותי דו"ח קצר מועבר לעיון המדינות לועדת השרים , ולמזכירות הכללית של המועצה של אירופה לפרסום על פי סעיף 03 ואז ה"תיק" נסגר. במקרה של הסכם לא ידידותי, העניין של "ההפרה החשודה" מועבר לועדת השרים ולעיון המדינות, אך אינו מפורסם על פי סעיף 13. ועידת השרים של מועצת אירופה מביאה את המקרה בפני בית המשפט האירופאי לזכויות אדם. אם המדינה המעורבת הכירה בסמכותו השיפוטית של סעיף 64 . החלטת בית המשפט הופכת מוצהרת על פי סעיף 25-15, אם הוא מחליט שהאמנה הופכת, החוק הבין לאומי מאפשר פיצויי בגלל ההפרה ומאמצי בית המשפט מותאמים לשביעות רצון הנפגע על פי סעיף 05 והעניין מועבר לועידת השרים המפקחת על ההוצאה לפועל על פי סעיף 45 ורק אז התיק נסגר. אם בית המשפט מחליט שהאמנה לא הופרה ה"תיק" נסגר. במקרה שהעניין לא מובא בפני בית המשפט, ועידת השרים מחליטה אם האמנה הופרה על פי סעיף 1/23, אם הייתה הפרה, ועידת השרים נותנת פרק זמן קצוב על מנת שבו המדינות לוקחות צעדים הכרחיים על פי סעיף 2/23. אם המדינה לוקחת צעדים הכרחיים ה"תיק" נסגר אם לא, ועידת השרים מחליטה מה עוד צריך להוסיף להחלטה על פי סעיף 3/23 ורק אז ה"תיק" נסגר. האמנה האירופאית בדבר זכויות אדם מכסה טווח נרחב של זכויות אזרחיות ופוליטיות בסיסיות והיא מטילה התחייבות על כל המדינות החברות בה, אמנה זו הפכה לחלק מהמשפט הפנימי של מרבית מהמדינות, החלטותיו של בית הדין הנן סופיות ומחייבות והוא שופט בכל עניין הנוגע לפרשנות האמנה וביצועה. בית המשפט לצדק של הקהילה האירופאית משתמש בעקרונות כלליים הנובעים ממספר מקורות וכולל את האמנה האירופאית לזכויות אדם ובכך הוא מחזק את ההגנה על זכויות אלו. המנגנון השני בו אפשר לפעול במקרה כזה הינו על פי האו"ם והמשב"ל: הכרזת האו"ם שוקדת על כיבוד ושמירת זכויות אדם וחירות היסוד לכל באי העולם, היא מכסה טווח נרחב של זכויות, בהכרזה עצמה אין אמצעי אכיפה והיא אינה מתיימרת להיות מסמך משפטי אכיף למרות זאת היא הפכה במשך השנים למחייבת מכוח פרשנות מגילת האו"ם ועל ידי הפרקטיקה המאוחרת יותר. אמנות שונות מתבססות על סעיפי האפליה במגילת האו"ם כמו לדוגמא: האמנה נגד עינויים או ענישה אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים אחרים שנחתמה ב 4891 -. המדינות אשר חתמו על האמנה מתחייבות בין היתר לנקוט באמצעים למניעת פעולות כאלה בשטח שיפוטן על פי סעיף 2 ולהפוך את העינויים לעבירה פלילית על פי סעיף 5-4. המנגנון המפותח והיעיל ביותר הינו המנגנון של האמנה האירופאית בדבר זכויות אדם כיוון שהיא מטילה התחייבות על כל המדינות החברות בה ואף הפכה לחלק מהמשפט הפנימי של מרבית המדינות וכן המנגנון פעולה במקרה של הפרה כזו הינו ברור ,מוסדר ומחייב ואילו כאשר אנו פועלים על פי המנגנון שמציב עבורנו האו"ם, אנו נתקלים בבעיה כיוון שאין זה מסמך משפטי אכיף למרות שהיא הפכה עם השנים למחייבת מכוח המנהג, העקרונות הכלליים של המשפט או מכוח פרשנות מגילת האו"ם. 1