ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ מומחי K-O-L בתחום - ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½   אני תלמידת כיתה ח' ומעוניינת ללמוד על מבנה הזרע. האם תוכלו לתת לי הסבר קצר על מבנה זה בתוספת הפניות למקורות מידע אפשריים? בזרעי צמחים ניתן להבחין בחלקים הבאים: 1) קליפת הזרע - זוהי השכבה החיצונית העוטפת את הזרע. היא מגינה על הזרע ולעיתים מסייעת בהפצת הזרעים (למשל כאשר קליפת הזרע יוצרת מבנה דמוי כנף, המסייע להפצה ע"י רוח, או כאשר היא קוצנית - מסייע להפצה ע"י בעלי חיים). 2) פסיגים - ישנם צמחים בעלי פסיג אחד (חד-פסיגיים) או שניים (דו-פסיגים). הפסיגים מתפתחים בזמן הנביטה לעלים הראשונים של הצמח. לעתים (בעיקר בדו פסיגים) הם מכילים חומרי תשמורת שמתפרקים בזמן הנביטה ומזינים את הצמח המתפתח. 3) אנדוספרם - זוהי רקמה הנמצאת מתחת לקליפת הזרע. במקרים רבים האנדוספרם (כמו בדגניים) משמש כרקמת אגירה, שבה מצטברים חומרי תשמורת (עמילן, חלבונים ו/או שומנים). במקרים אחרים האנדוספרם משמש כרקמת תפיחה, הסופגת מים הדרושים לנביטת הזרע. 4) העובר - זהו החלק בזרע המתפתח לצמח חדש. ניתן להבחין בעובר בשני חלקים: שורשון - החלק שיתפתח מאוחר יותר לשורש, ונצרון- החלק שיתפתח לנצר (החלק העליון של הצמח גבעול ועלים). לצערי, אין הרבה מקורות בעברית המתאימים לגילך. תוכלי לבדוק באינצקלופדיה העברית וכן בספרי הלימוד: "רבייה בצמחים בבעלי חיים ובאדם" בהוצאת תל, המיועד לחטיבת הביניים, ובספר נוסף בשם "רבייה", באותה הוצאה, המיועד לתיכון (לא מצאתי את שמו המלא) אתר אינטרנט נחמד באנגלית פשוטה, ובתוספת ציורים הוא: Plants and our environment מקורות נוספים בעברית, שלדעתי יהיו לך קשים מדי הם: פאהן, א. "אנטומיה של הצמח", הוצאת הקיבוץ המאוחד ו- זהרי, מ. "כל עולם הצמחים", הוצאת עם עובד.  אביב שחק   האם פטריות הן צמחים? בעבר נהוג היה למיין את עולם היצורים החיים לשתי ממלכות בלבד: ממלכת הצמחים וממלכת בעלי-החיים. במיון זה נהגו לסווג את הפטריות כצמחים. כיום מקובל יותר מיון של עולם היצורים החיים לחמש ממלכות. על-פי מיון זה הפטריות מהוות ממלכה בפני עצמה, התכונות העיקריות המבדילות את הפטריות מהצמחים הן: א. דרך ההזנה - הצמחים מסוגלים לייצר לעצמם תרכובות אורגניות ממים ופחמן דו-חמצני בעזרת אנרגיית אור. תהליך חשוב זה נקרא "פוטוסינתזה", הפטריות לעומתן תלויות בחומר אורגני שמקורו באורגניזמים אחרים, קריא - חלק מהפטריות ניזונות מבעלי חיים וצמחים שמתו, אחרות טפילות על-גבי אורגניזמים אחרים וחיות על חשבונם, ופטריות נוספות חיות בשיתוף עם אורגניזמים אחרים, בקשר שבו כל צד תורם לאחר חומרים החיוניים לו (קשר כזה מכונה הדדיות או "מוטואליזם"). ב. מבנה דופן התא. גם לתאי הצמחים וגם לפטריות דופן תא קשיח, הבנוי מרב-סוכרים. אולם בעוד שדופן התא בצמחים בנוי בעיקר מתאית, דופן התא של פטריות עשויה בעיקר מכיטין (כיטין הוא גם אותו חומר קשיחהמרכיב את השלד החיצוני - ה"שריון" של חרקים). בגלל הבדלים אלו ומספר הבדלים נוספים נוהגים כיום להפריד את הפטריות מהצמחים, ורואים בהן ממלכה נפרדת.  אביב שחק   מהו השיוך הסיסטמטי המלא של שלושת הצמחים הבאים? - סוף מצוי - נימפאה לבנה - גומא הדרך הנוחה ביותר להציג שיוך סיסטמתי של אורגניזמים היא בטבלה. לבקשת השואל מצורפת טבלת השיוך הסיסטמתי של הצמחים נימפאה לבנה, סוף מצוי וגומא. טבלת שיוך סיסטמתי: ממלכה מערכה מחלקה סדרה משפחה סוג מין צומח מכוסי זרע דו-פסיגיים נוריתאים נופריים נימפאה נימפאה לבנה צומח מכו סיזרע דו-פסיגיים פנדנאים סופיים סוף סוף מצוי צומח מכוסי זרע דו-פסיגיים גמאיים גמאיים גומא * * ישנם בארץ מינים אחדים השייכים לסוג גומא. ובעניין של ללמד לדוג ולא רק לתת את הדגים. הספר המקיף ביותר שבעזרתו אפשר להכין את הטבלה הוא האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. דרך העבודה היא כך: - במפתח הנמצא בסוף כל כרך מאתרים את שם הצמח (או בעל החיים). - פותחים בעמוד המתאים ומדפדפים מעט אחורנית כדי למצוא את המשפחה. - כעת עוברים לתוכן העניינים. מוצאים את המשפחה ומתחילים ללכת אחורנית בכותרות וכותרות המשנה. מגיעים לסדרה, ממשיכים אחורנית למחלקה ואחר-כך למערכה. נכון, זה קצת מסובך. אולם, למיטב ידיעתי אין בעברית ספר שבו מוצג השיוך הסיסטמתי של כל הצמחים ובעלי החיים בארץ בצורה פשוטה.  אביב שחק   הצמח יוצר את מקורות האנרגיה שלו בעזרת אור השמש והפחמן דו חמצני שבאויר (פוטוסינטזה) - השאלה איך מקבל הצמח את החמצן כדי להשתמש בסוכרים אשר נוצרו בפוטוסינטזה? הצמח קולט את החמצן דרך אותו מנגנון שבו הוא קולט את הפחמן הדו חמצני. כלומר דרך הפיוניות.  דקלה תבור   האם בעקבות פרוייקט הגנום ניתן יהיה להנדס אנשים וחיות? האם יש חוקים כנגד? לאור פרוייקט הגנום האנושי וכן לאור פרוייקטים אחרים נפתחת האפשרות של השפעה של הנדסה גנטית על אנשים, (הן על אנשים עצמם והן על גידול אברים להשתלה וכדומה). נכון לעכשיו ניסויים בתחום הזה אסורים, אבל כבר לפני חודש החלו בארה"ב ובריטניה לדון באפשרות לתת לחוקרים אישור לערוך ניסויים כאלה. מאחר והרבה כסף מעורב בזה, ניתן להניח שתוך זמן מסוים יינתנו האישורים המבוקשים. ברור שהנושא מסובך הן מבחינה מדעית והן מבחינה אתית. כל המעונין לדעת על ההשלכות האפשריות של נושא זה מופנה לסיפורי המדע הבדיוני בנושא כגון ספריהם של גון ווארלי, לארי ניבן, אלדוס האקסלי. התקדמות נוספת שחלה לאחרונה בנושא הביולוגי (לאו דווקא בהקשר של ועוד) היא פרוייקט הגנום האנושי(התמיינות התאים). אנו מתחילים לראות כיצד תאים עובריים מתפתחים לרקמות ספציפיות. במידה ונוכל לשלוט בתהליך ניתן יהיה לייצר איברים מעוברים עבור השתלות. דבר זה מעלה הרבה מאד שאלות אתיות - למשל, האם מותר לנו ליצור עובר כזה ולאחר מכם לקצור את אבריו, או אולי לייצור לכל אדם תאום זהה ולהשתמש באבריו במקרה של צורך בהשתלה וישנם עוד הרבה רעיונות מזוויעים בנושא. 1