ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ מומחי K-O-L בתחום - ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½   מהו השיוך הסיסטמטי המלא של שלושת הצמחים הבאים? - סוף מצוי - נימפאה לבנה - גומא הדרך הנוחה ביותר להציג שיוך סיסטמתי של אורגניזמים היא בטבלה. לבקשת השואל מצורפת טבלת השיוך הסיסטמתי של הצמחים נימפאה לבנה, סוף מצוי וגומא. טבלת שיוך סיסטמתי: ממלכה מערכה מחלקה סדרה משפחה סוג מין צומח מכוסי זרע דו-פסיגיים נוריתאים נופריים נימפאה נימפאה לבנה צומח מכו סיזרע דו-פסיגיים פנדנאים סופיים סוף סוף מצוי צומח מכוסי זרע דו-פסיגיים גמאיים גמאיים גומא * * ישנם בארץ מינים אחדים השייכים לסוג גומא. ובעניין של ללמד לדוג ולא רק לתת את הדגים. הספר המקיף ביותר שבעזרתו אפשר להכין את הטבלה הוא האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. דרך העבודה היא כך: - במפתח הנמצא בסוף כל כרך מאתרים את שם הצמח (או בעל החיים). - פותחים בעמוד המתאים ומדפדפים מעט אחורנית כדי למצוא את המשפחה. - כעת עוברים לתוכן העניינים. מוצאים את המשפחה ומתחילים ללכת אחורנית בכותרות וכותרות המשנה. מגיעים לסדרה, ממשיכים אחורנית למחלקה ואחר-כך למערכה. נכון, זה קצת מסובך. אולם, למיטב ידיעתי אין בעברית ספר שבו מוצג השיוך הסיסטמתי של כל הצמחים ובעלי החיים בארץ בצורה פשוטה.  אביב שחק   אני תלמידת כיתה ח' ומעוניינת ללמוד על מבנה הזרע. האם תוכלו לתת לי הסבר קצר על מבנה זה בתוספת הפניות למקורות מידע אפשריים? בזרעי צמחים ניתן להבחין בחלקים הבאים: 1) קליפת הזרע - זוהי השכבה החיצונית העוטפת את הזרע. היא מגינה על הזרע ולעיתים מסייעת בהפצת הזרעים (למשל כאשר קליפת הזרע יוצרת מבנה דמוי כנף, המסייע להפצה ע"י רוח, או כאשר היא קוצנית - מסייע להפצה ע"י בעלי חיים). 2) פסיגים - ישנם צמחים בעלי פסיג אחד (חד-פסיגיים) או שניים (דו-פסיגים). הפסיגים מתפתחים בזמן הנביטה לעלים הראשונים של הצמח. לעתים (בעיקר בדו פסיגים) הם מכילים חומרי תשמורת שמתפרקים בזמן הנביטה ומזינים את הצמח המתפתח. 3) אנדוספרם - זוהי רקמה הנמצאת מתחת לקליפת הזרע. במקרים רבים האנדוספרם (כמו בדגניים) משמש כרקמת אגירה, שבה מצטברים חומרי תשמורת (עמילן, חלבונים ו/או שומנים). במקרים אחרים האנדוספרם משמש כרקמת תפיחה, הסופגת מים הדרושים לנביטת הזרע. 4) העובר - זהו החלק בזרע המתפתח לצמח חדש. ניתן להבחין בעובר בשני חלקים: שורשון - החלק שיתפתח מאוחר יותר לשורש, ונצרון- החלק שיתפתח לנצר (החלק העליון של הצמח גבעול ועלים). לצערי, אין הרבה מקורות בעברית המתאימים לגילך. תוכלי לבדוק באינצקלופדיה העברית וכן בספרי הלימוד: "רבייה בצמחים בבעלי חיים ובאדם" בהוצאת תל, המיועד לחטיבת הביניים, ובספר נוסף בשם "רבייה", באותה הוצאה, המיועד לתיכון (לא מצאתי את שמו המלא) אתר אינטרנט נחמד באנגלית פשוטה, ובתוספת ציורים הוא: Plants and our environment מקורות נוספים בעברית, שלדעתי יהיו לך קשים מדי הם: פאהן, א. "אנטומיה של הצמח", הוצאת הקיבוץ המאוחד ו- זהרי, מ. "כל עולם הצמחים", הוצאת עם עובד.  אביב שחק   האם פטריות הן צמחים? בעבר נהוג היה למיין את עולם היצורים החיים לשתי ממלכות בלבד: ממלכת הצמחים וממלכת בעלי-החיים. במיון זה נהגו לסווג את הפטריות כצמחים. כיום מקובל יותר מיון של עולם היצורים החיים לחמש ממלכות. על-פי מיון זה הפטריות מהוות ממלכה בפני עצמה, התכונות העיקריות המבדילות את הפטריות מהצמחים הן: א. דרך ההזנה - הצמחים מסוגלים לייצר לעצמם תרכובות אורגניות ממים ופחמן דו-חמצני בעזרת אנרגיית אור. תהליך חשוב זה נקרא "פוטוסינתזה", הפטריות לעומתן תלויות בחומר אורגני שמקורו באורגניזמים אחרים, קריא - חלק מהפטריות ניזונות מבעלי חיים וצמחים שמתו, אחרות טפילות על-גבי אורגניזמים אחרים וחיות על חשבונם, ופטריות נוספות חיות בשיתוף עם אורגניזמים אחרים, בקשר שבו כל צד תורם לאחר חומרים החיוניים לו (קשר כזה מכונה הדדיות או "מוטואליזם"). ב. מבנה דופן התא. גם לתאי הצמחים וגם לפטריות דופן תא קשיח, הבנוי מרב-סוכרים. אולם בעוד שדופן התא בצמחים בנוי בעיקר מתאית, דופן התא של פטריות עשויה בעיקר מכיטין (כיטין הוא גם אותו חומר קשיחהמרכיב את השלד החיצוני - ה"שריון" של חרקים). בגלל הבדלים אלו ומספר הבדלים נוספים נוהגים כיום להפריד את הפטריות מהצמחים, ורואים בהן ממלכה נפרדת.  אביב שחק   האם יש סכנה בהנדסה גנטית של פירות וירקות? נושא ההנדסה הגנטית בצמחים עומד במרכזו של ויכוח ציבורי חריף בארצות הברית ובאירופה. לעתים מלווה הויכוח במחאה פעילה מצד ארגונים המתנגדים להנדסה הגנטית: חרם צרכנים על מוצרים שבהכנתם נעשה שימוש בטכנולוגיה של הנדסה גנטית, השמדת גידולים מהונדסים ועוד.... הנדסה גנטית היא טכנולוגיה המאפשרת לקחת קטע מסוים של החומר התורשתי (DNA) מיצור חי אחד ולהחדירו ליצור חי אחר. באופן זה ניתן להקנות לגידולים חקלאיים תכונות רצויות חדשות. חלק גדול מהצמחים המהונדסים נושא גנים לעמידות כנגד חרקים, או כנגד קוטלי עשבים, דבר המקטין את הצורך בהדברה כימית הפוגעת באיכות הסביבה. צמחים אחרים נושאים גנים המשפרים את ערכם התזונתי, כגון תוספת חומצות אמינו חיוניות (שהן מרכיבי חלבון שגופנו אינו יכול לייצר בעצמו) לגידולים החסרים אותן, או אורז מועשר בביטא קרוטן (שהוא חומר חיוני ליצירה של ויטמין A). תכונות נוספות הן עמידות מוגברת של הצמחים לתנאי סביבה קשים - קור או יובש. לאחרונה אף נעשים ניסיונות לייצר נוגדנים או חומרים בעלי ערך רפואי בצמחים, במקרה זה הצמח המהונדס משמש כ"בית חרושת" טבעי לתרופות. לכאורה הכל חיובי, מדוע אם כן ההתנגדות להנדסה גנטית בצמחים? חלק מההתנגדות מקורו בתסריטי אימה של יצירת מפלצות בנוסח "פארק היורה", כיון שבהנדסה גנטית ניתן לשלוט בדייקנות רבה על התכונה המועברת, ברור למדי שחששות אלו הם מוגזמים. סיבות אחרות להתנגדות להנדסה גנטית הן דתיות (התערבות במעשה הבריאה). אולם, ישנם גם טיעונים המתבססים על נימוקים מדעיים - מתנגדי ההנדסה הגנטית מביעים חשש שבעקבות ההחדרה של תכונות המקנות עמידות כנגד חרקים, יתפתחו בתהליך של ברירה טבעית חרקים "סופר מזיקים" שיתגברו על העמידות. חשש אחר הוא מפני הכלאות טבעיות של גידולים חקלאיים עם צמחי בר הדומים להם. בהכלאה כזאת עלולים למשל להיווצר עשבים שוטים העמידים כנגד קוטלי עשבים. תופעות אלו יצריכו שימוש בחומרי הדברה רעילים אף יותר מאלו המשמשים כיום. טיעון נוסף הוא שתוך כדי תהליך ההנדסה הגנטית נעשה לעתים קרובות שימוש בגנים המקנים עמידות לאנטיביוטיקה. אחד החששות העיקריים של מתנגדי ההנדסה הגנטית, הוא שגנים אלו יעברו לחיידקים מזיקים, ויהפכו את האנטיביוטיקה לבלתי יעילה. רוב החוקרים העוסקים בהנדסה גנטית טוענים שאין ממש בחששות אלו, אולם הויכוח הציבורי נמצא, כאמור, בעיצומו.  אביב שחק 1