מומחי K-O-L בתחום -   האם השמש מסתובבת סביב כדור הארץ או כדור הארץ סביב השמש. כדור הארץ, כמו שאר הפלנטות (ויש 9 כאלו במערכת השמש) מסתובב סביב השמש.  מרב כהן   מהי מערכת השמש וממה מורכבת השמש? השמש היא למעשה כדור גז לוהט המפיק אנרגיה באמצעות תהליך הקרוי "היתוך גרעיני" ( nuclear fusion). את השמש מקיפים גרמי שמיים שונים. האוסף הכולל את השמש ואת הגופים המקיפים אותה (מכח הגרביטציה שלה) קרוי "מערכת השמש". כעת נפרט מעט יותר הן על השמש והן על מערכת השמש. השמש ------- השמש הינה מסה כדורית של גז מימן. החלק המצוי במרכז השמש קרוי ליבת השמש או גרעין השמש. הטמפרטורה שם היא 15,000,000 מעלות והלחץ הוא פי 100 מיליארד מזה שעל כדור הארץ. תחת תנאים אלה, הופך המימן שבליבה להליום, בתהליך הידוע בשם היתוך גרעיני (פצצות מימן שואבות את כח ההרס שלהן מתהליך זה). להלן קישור המתאר את תהליך ההיתוך הגרעיני: http://www.michielb.nl/sun/home.htm . מעט עובדות על השמש : קוטר : 1,390,000 (לעומת כ 12,000 הק"מ של קוטר כדור הארץ). מסה : 27^10 * 2 - (10 בחזקת 27 *2 ) טון. טמפרטורה: על פני השטח - כ 6000 מעלות. הטמפ' עולה ככל שאנו מעמיקים אל תוך השמש, עד לכ 15,000,000 מעלות בליבה כאמור. בתהליך ההיתוך הגרעיני שבליבה הופכים בכל שנייה 700 מיליון טון מימן להליום. הספק אנרגיה: 386 מיליארד מיליארד (לא, זו לא טעות כתיב) מגוואט. מרחק השמש מכדור הארץ: כ 150 מיליון ק"מ . השמש היא בת כ 5 מיליארד שנים, ותוסיף להתקיים עוד כזמן הזה. פני השמש קרויים פוטוספירה. למרות שלא ניתן לראות זאת בעין בלתי מזויינת (וממילא לא ניתן להביט בשמש יותר ממס' שניות), פני השמש אינם חלקים כלל. למעשה, הפוטוספירה נראית כמורכבת מ"גרעינים", כפי שניתן לראות בקישור זה: http://www.solarviews.com/cap/sun/sun.htm . בנוסף ישנם איזורים "קרים" יותר (בסביבות 3800 מעלות,לעומת ה 6000 של יתר פני השטח). הקישור הבא מציג תמונה של כתמי שמש: http://www.sunspot.noao.edu/gifs/spot2.gif . מדי פעם, מתחוללות התפרצויות מתוך השמש. לפניך תמונות של התפרצויות כאלה: http://www.yarden.ac.il/bloss/apod/ap000809.htm וכן: http://antwrp.gsfc.nasa.gov/apod/image/sunflare_skylab4_big.jpg . השמש היא בעלת אטמוספרה. לאטמוספירה זו שני חלקים עיקריים: הכרומוספירה והעטרה(קורונה). הכרומוספירה היא השכבה התחתונה והקורונה היא השכבה העליונה. טמפ' הקורונה היא כ 2 מיליון מעלות, לעומת כ 6000 המעלות של פני השטח. הסיבה לכך איננה ידועה. את הקורונה ניתן לראות בעת ליקוי חמה מלא: http://www.nf.suite.dk/astro/eclipse/img0024.jpg (הקורונה היא השטח הזוהר בתמונה). מערכת השמש ----------------- את השמש מקיפים גופים שונים. השם הכולל לשמש ולגופים המקיפים אותה הוא "מערכת השמש". להוציא את השמש, הגופים העיקריים במערכת השמש הם תשעת כוכבי הלכת (כדור הארץ הוא אחד מהם, השלישי במרחקו מן השמש). כמו כן ישנם האסטרואידים והשביטים. תשעת כוכבי הלכת, הם (ע"פ מרחקם מן השמש,החל מן הקרוב ביותר): 1) כוכב חמה 2) נוגה 3) כדור הארץ 4) מאדים 5) צדק 6) שבתאי 7) אורנוס 8) נפטון 9) פלוטו בנוסף קיימים גם שביטים ואסטרואידים המקיפים את השמש, אך אינם כוכבי לכת להלן קישור המתאר כל אחד ואחד מכוכבי הלכת: http://web.macam98.ac.il/~eldar/astro1/solar%20sys.htm ועוד אחד: http://seds.lpl.arizona.edu/nineplanets/nineplanets/nineplanets.html קישור בדבר ההיסטוריה של מערכת השמש (כולל אפשרות להורדת סרט אנימציה בנושא) מצוי באתר: http://www.pd.astro.it/hosted/MOSTRA/E-MOSTRA/NEW/A2002ORI.HTM בעוד כ 4.5 - 5 מיליארד שנים תגיע השמש אל סוף דרכה. הקישור הבא מתאר את מותו של כוכב דמוי שמש (וכל מה שנאמר בו תופס לגבי השמש): http://www.enchantedlearning.com/subjects/astronomy/stars/lifecycle/sunlike.shtml מערכות שמש אחרות --------------------------- כאמור, השמש היא כוכב בעל מערכת כוכבי לכת. קיימים מיליארדים רבים של כוכבים. האם יש כוכבים (חוץ מהשמש) אשר כוכבי לכת סובבים סביבם? התשובה חיובית בהחלט. הנה קישור: http://www.public.asu.edu/~sciref/exoplnt.htm צוות מידעני k-o-l   האם השמש מסתובבת סביב כדור הארץ או כדור הארץ סביב השמש? כדור הארץ מסתובב סביב השמש ולהלן קישורים לאתרים שיוכיחו זאת: מט"ר - מדע וטכנולוגיה ברשת פיתח תוכנה בשם "לגעת בשמים" המאפשרת טיול בחלל בין הכוכבים באמצעות תצלומי/תסריטי - לווין: http://schoolinkmatar.cet.ac.il/users/y/yafr/www/pages/ http://www.cet.ac.il/~science/space מסע במערכת השמש - אתר מבית מכללת עמק הירדן: http://www.yarden.ac.il/bloss/astrotour/solar/card.htm הסביבה בה אנו חיים מערכת השמש - אתר של אוניברסיטת תל-אביב: http://luna.tau.ac.il/~tomer/studentdir/RonenJa/summery2.htm כדור הארץ בחלל - מהתפיסה הגאוצנטרית (כדור הארץ במרכז והשמש ושאר הכוכבים סובבים סביבו) אל התפיסה ההליוצנטרית (השמש במרכז וכדוה"א ושאר הכוכבים מסתובבים סביבה) - הספרייה הוירטואלית של מט"ח: http://lib.cet.ac.il/Pages/details.asp?item=3517 מקורות מידע ברשת בנושא חלל: http://www.w-angle.galil.k12.il/alomdim/mot/shemesh/mekorot.htm צוות מידעני k-o-l   כיצד נעשים אסטרונאוטים (באילו נושאים צריך להתמחות, לאילו כישורים זקוקים וכו')? אסטרונאוטים הם אנשים הנבחרים לתפקידם הודות לכשרים הגופניים והרוחניים, המאפשרים להם להסתגל לתנאים המיוחדים המתלווים להמראה אל החלל ולשהייה בו, כגון לחץ כביר על הגוף בעת ההמראה, שהייה בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית, ואפשרות לבצע מדידות, צילומים ושידורים בהיותם בחללית. הם עוברים אימונים המכשירים אותם לבצע את כל אלה, וקורסים ההופכים אותם למומחים בתחומי המדע והטכניקה במילוי תפקידם. מדברי אל"ם אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון: "ברגע שהוכרז רשמית על הצוות, החלו אימונים מקיפים לקראת הטיסה. בתחילת האימונים מקבלים אנשי הצוות הדרכות יעודיות בנושאי הניסויים שיתבצעו במהלך הטיסה, והדרכות יעודיות על קטעי הטיסה השונים, בנתוני הטיסה הספיציפית. בהמשך, ככל שמתקרב מועד השיגור, הופכים האימונים להיות יותר ויותר מקיפים ואינטגרטיביים. בשלושת החודשים האחרונים שלפני הטיסה מתבצעים אימוני סימולציה של קטעי שבמהלכם מתאמן צוותי טיסה שלמים (למשל יומיים רצופים), צוות הטיסה כולו - האסטרונאוט, בקרי הטיסה, המהנדסים התומכים וכל הצוותים האחראים על הנושאים השונים -תוך טיפול בסימולציית תקלות אפשריות. ה"פיינל" לטיסה נמשך כשנה, וכאשר מגיע יום השיגור -הצוות כבר עבר אימונים וסימולציות של כל מצב אפשרי, כולל כל תקלה אפשרית בכל אחד ממרכיבי הטיסה ו/או המעבורת. למרות זאת, ברור לכולם שיידרשו החלטות ופתרונות בזמן אמיתי, ולכן מטרת האימונים וההכנות היא לצמצם אותם למינימום.  מרב כהן   מתי יהיה ליקוי החמה הבא באזורנו, האם יהיה חלקי או מלא? ליקוי החמה הבא שיראה באזורנו יתרחש בשלישי באוקטובר שנת אלפיים וחמש, יהיה זה כיסוי חלקי של כארבעים אחוז. לעומתו - הליקוי הבא יהיה בעשרים ותשע במרץ שנת לפיים ושש. באפריקה יהיה זה ליקוי מלא, אולם גם אנחנו לא "נקופח" ונזכה לראות כיסוי של כתשעים אחוז! מרב כהן.   מתי צפוי להראות כוכב שביט כלשהוא בשמי ישראל והאם ניתן יהיה לצפות בו ללא טלסקופ? השביט העכשיוי נקרא "איקיאה - זאנג" ניתן לראות את זנבו אפילו עם משקפת שדה טובה. בעין בלתי מזויינת הוא יראה כמו עוד כוכב בשמיים. ככל שחולף הזמן, מתרחק השביט מהשמש ובהירותו תקטן. על מנת לצפות בו יש להתבונן בשמים לכיוון צפון (בסביבות קסיופיאה). אתר שמעדכן לגבי השביט: http://skyandtelescope.com/observing/objects/comets/article_477_1.asp מרב כהן.   למה לא בנו על הירח בתים? אך ורק שאלה של כסף וסדר עדיפויות. לאחר שסיימו בנצחון את המירוץ לירח בעלות אסטרונומית, החליטו בארה"ב להתמקד במסלול סביב כדור הארץ ובחלליות לא מאוישות. מתישהו זה יקרה, השאלה אם אנחנו נחייה עד אז, כי הפוליטיקה הקטנה של הבחירות הבאות מונעת החלטה ארוכת טווח.  אבי בליזובסקי   האם הצד האפל של הירח, הצד שלא פונה לכיוון כדור הארץ, אכן אינו מואר על ידי השמש או שרק מבחינתנו בכדור הארץ הוא אפל ובעצם חללית המגיעה מהכיוון ההפוך של הירח יכולה לראות החזר של אור בשלב מסויים בסיבובו? הצד האפל, למעשה 40 אחוזים משטח הירח אינו אפל באמת אלא מוסתר מפנינו משום שהירח מראה (בערך) צד אחד כלפי כדור הארץ. למעשה ישנה תנועה קטנה שבמצטבר מגלה לנו עוד כעשרה אחוזים משטח הירח – עד 5 אחוזים לכל צד. לא רק שחללית תראה את זה, חלליות כבר!!!! ראו את זה, והרבה יותר מחללית אחת. בכל נקודה על פני הירח יש שבועיים רצופים של "יום" ושבועיים רצופים של "לילה".  אבי בליזובסקי   אם נביט אל הירח ונראה את מופע הירח כצורת בננה דקה, כיצד ניתן לדעת אם זהו תחילת החודש או סופו של החודש? נתבונן בשרטוט המתאר את מסלול כדור הארץ סביב השמש ואת מסלול הירח סביב כדור הארץ (התנועה נגד כיוון השעון): השמש, המאירה את הירח גורמת לצורות של מופעי הירח. במולד הירח (תחילת חודש) כשהירח קרוב ביותר לשמש , לירח יש צורה של בננה, במהלך החודש הבננה הולכת ומתמלאת כך שבאמצע החודש מוארים פני הירח והוא נראה עגול. מכאן ועד סוף החודש הולך הירח וקטן עד שצורתו שוב דומה לבננה דקה. נדמיין את השמש שבתמונה כמקור אור "ונסובב" את הירח סביב כדור הארץ נגד כיוון השעון נגלה שבתחילת החודש תהיה צורת הירח כך: הירח המלא יהיה כאשר הירח מעבר לכדור הארץ (בנקודה הרחוקה ביותר מהשמש), ולקראת סוף החודש הצורה תהיה הפוכה. אולם כאן צריך להתייחס גם למיקום הירח והשמש ביחס אלינו, הצופים: כאשר הירח מלא - הוא תמיד זורח כאשר השמש שוקעת מכיוון שהוא נמצא מעבר לכדור הארץ (ביחס לשמש),בתחילת החודש אנו רואים את הירח זורח בבוקר ובצהרים ולקראת סוף החודש הירח זורח בלילה (בחצות ומאוחר יותר).  מרב כהן   קיימת מחלוקת בין המדענים האם פלוטו הוא כוכב לכת. מה הסיבה לכך? ככל שהולך ומעמיק המחקר של כוכב הלכת הזה המרוחק ביותר במערכת השמש ואשר ככל הנראה התגלה במקרה, עולה כי הוא אינו תואם בפרמטרים רבים לכוכבי הלכת האחרים. הוא קטן בהרבה משאר כוכבי הלכת החיצוניים ולמעשה הוא לא גדול בהרבה מן הירח של כדור הארץ, ויש לו גם ירח שמקיף אותו (כארון). בינתיים נתגלו כ-300 גופים בקוטר של עד 500 ק"מ במסלולים הרחוקים מפלוטו, אך הם כבר אינם נחשבים לכוכבי לכת אלא לאסטרואידים גדולים מחגורת קוויפר, חגורה של אסטרואידים המרוחקת מהשמש מרחק של עד פי 4 לעומת מרחקו של פלוטו. יתכן שפלוטו וכארון הם הגופים הקרובים ביותר של חגורה זו ולא כוכבי לכת. אולם איגוד האסטרונומיה העולמי החליט בלחץ של אסטרונומים שטענו שלא ניתן לשנות החלטה כזו, גם אם היא שגויה לאחר 70 שנה.  אבי בליזובסקי 1