ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ מומחי K-O-L בתחום - ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½   מה מבין מרקס כפטישיזם של הסחורה ואיך ניתן להשתמש במושג כדי להבין אידיאולוגיה כלשהי? פטישיזם של הסחורה משמעותו האלהה (הפיכה או העלאה לדרגת אלוהות) של הסחורה ז"א מצב בו הסחורה היא אמת המידה על פיה נקבעים דברים. האידאולוגיה הקפיטליסטית מבוססת (בין היתר) על פטישיזם של הסחורה.  ד"ר חנן גולן   מהי סטיה חברתית ? סטייה חברתית היא כל התנהגות הנתפסת כחורגת מהחוקים והנורמות החברתיות של החברה בה מדובר. סטייה חברתית היא קודם כל יחסית וזאת ניתן לראות מתוך העובדה שאין כמעט סוג התנהגות הנתפס כסטייה באופן אוניברסלי - רצח, גניבה ואף יחסי עריות וקאניבליזם נתפסו בחברות שונות ובתקופות שונות כהתנהגויות נורמאליות. בחברה הישראלית למשל ניתן לחשוב על אי גיוס לצבא כתופעה שממחישה את יחסיות הסטייה. עד לא מזמן גבר שלא התגייס לצבא (מכל סיבה שהיא) היה נתפס כסוטה בעוד שכיום התפיסה שונה. יש הסברים רבים לתופעת הסטייה. ההסבר הפסיכולוגי למשל יחפש את הסיבות לסטייה במבנה האישיות ובמאה התשע עשרה התפתחו אפילו תיאוריות שגרסו כי יש אנשים שנולדו פושעים ונין לזהות אותם על פי מאפיינים חיצוניים (מבנה גולגולת, אורך אצבעות וכו') אך תיאוריות אלו נזנחו. התפיסה הסוציולוגית רואה בסטייה תופעה מבנית הווה אומר תופעה שקשורה למבנה החברה ומחוייבת במציאות. במקרים רבים לסטייה יש אפילו פונקציה חברתית, למשל לסמן את גבולות המותר והאסור. שני מושגים מרכזיים בסוציולוגיה של הסטייה הם חיברות ותיוג. תיאורית החיברות לסטייה מצביעה על הרעיון שפשע או סטייה הם תוצאה של התחברות לפושעים או סוטים. תיאורית התיוג מצביעה על כך שלא תמיד המעשה קובע מי יוגדר כסוטה אלא הדרך בה אחרים תופסים ומפרשים אותו. בין חשובי הסוציולוגים שעסקו בסטייה ניתן למנות את הווארד בקר, קאי אריקסון ואדווין סאטרלנד. בארץ הרבה לעסוק בנושא גיורא רהב. אינפורמציה נוספת ניתן למצוא בספר הבא: שוהם, ש.ג. ורהב, ג. 1983. אות קין - סטיגמה של פשע וסטייה חברתית. הוצאת שוקן. ד"ר חנן גולן   האם קיים קשר בין חרדת בחינות ומין המתבגר ? חרדת בחינות, ולא רק אצל מתבגרים, היא נושא שמעסיק פסיכולוגים של החינוך ואפילו נקבעו מספר מבחנים מיוחדים למדידה של תופעה זו כמו שאלון לבדיקת חרדת מבחן TASC ושאלון סרסון RTT. ככלל ניתן לומר שאין קשר מובהק בין רמת חרדת המבחן ובין מין הנבחן וגם אם יש כזה הוא מתווך על ידי משתנים נוספים כמו רקע משפחתי, מקצוע הבחינה, סוג הבחינה וכיוב'. הקשר בין רמת חרדת המבחן ובין מין נבדק בקבוצות גילאים שונים - ביה"ס, חטיבה, אוניברסיטה - ולמרות שיש מספר עבודות שטוענות לקיומו (למשל נאסר פדיה 1989) הממצאים ברוב המקרים תומכים באי קיומו של קשר כזה. מידע נוסף על חרדת מבחנים ניתן למצוא בפרסומים הבאים : יערי, אורה. 1991. חרדת בחינות - מהות וטיפול. הוצאת דיונון, ת"א. בנדס-יעקב, אורית ופרידמן יצחק. 1997. חרדת מבחן - התופעה וההתמודדות עימה. מכון הנרייטה סולד, י"ם. ד"ר חנן גולן   מהי "הדרך השלישית" שהביאה את טוני בלייר לשלטון בבריטניה ? מנהל הלונדון סקול, אנתוני גידנס" היא שם ספרו של פרופ"הדרך השלישית" לטענתו של. מגדולי הסוציולוגים בעולם ויועצו של טוני בלייר,אוף אקונומיקס איבדו ממשמעותן ויש לנוע מעבר"שמאל" ו"ימין" גידנס התוויות הפוליטיות הדרך השלישית.דמוקרטיה של השמאל-ליברליזם של הימין או הסוציאל-לניאו היא ניסיון לפשר או לשלב בין שלטון השוק כפי שהוא מתבטא באמריקה ובין .דמוקרטיות- בין קפיטליזם וסוציאל,הסולידריות החברתית של מערב אירופה אין זכויות, חופש כאוטונומיה, הגנה על הפגיע,ערכי הדרך השלישית הם שוויון פלורליזם קוסמופוליטי, אין סמכות ללא דמוקרטיה,ללא אחריות .ושמרנות פילוסופית זהו ניסיון להתמודד עם הדילמות של החברה המודרנית כמו גלובאליזציה או ההבנה שתפקידי המדינה צריכים להשתנות,סכנות אקולוגיות על ידי בין השאר (קומיוניטריזם) הדגשת האלמנטים הקהילתיים,(פוליטית-דמוקרטיה קוסמו) .(מעבר למדיניות השקעה חברתית) ושינוי התפיסה השלילית של הקפיטליזם   השיח הפוליטי והציבורי בישראל מרבה לעסוק ב"אליטות" חדשות וישנות. מהי אליטה ? אליטה (או "עילית" בעברית) היא קבוצת מגובשת של אנשים הלוקחת חלק בקבלת ההחלטות החשובות במדינה, או משפיעה בצורה משמעותית על החלטות אלה. האליטה השלטת לוקחת חלק בקבלת החלטות ברמה ובהיקף הגדולים ביותר כמו שאלות של מלחמה ושלום וחלוקת המשאבים בחברה. אחד הדברים המאפיינים את הרכב האליטה בדרך כלל הוא הדמיון בין חבריה מבחינת מוצאם, חינוכם ואופן חייהם. כשמדובר על "עלייתן של אליטות חדשות" או "מלחמת האליטות" הכוונה לכך שבניגוד לעבר, מתוך תהליכים פוליטיים וחברתיים, הרכב הגופים המחליטים כמו הכנסת או הממשלה מבחינה פרסונאלית השתנה והפך להטרוגני יותר. אם בעבר חברי הכנסת, כמו מנהלי הקונצרנים הגדולים ובעלי הדרגות הגבוהות בצבא היו בעלי רקע סוציו-אקונומי דומה הרי כיום ליותר ויותר קבוצות חברתיות יש ייצוג במוסדות השלטון וחלק בקבלת ההחלטות. בין הסוציולוגים שעסקו בחקר האליטות ניתן למנות את ג. מוסקה, ו. פארטו, סי רייט מילס ובארץ את פרופסור יונתן שפירא המנוח. 1