ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ מומחי K-O-L בתחום - ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½   מהי הביוספרה? הביוספרה מהווה את התווך העיקרי בו אנו חיים. היא כוללת את הקרקע, מרבית מקורות המים וכן אוכלוסיית החי והצומח. גובהה כ-6 ק"מ מעל פני הים ועומקה עד כ-10 ק"מ מתחת לפני הים. כוללת: אטמוספירה (שכבת האוויר), הידרוספרה ("עולם המים" - מקורות המים השונים), וליתוספרה (הקרקע והשכבות הגיאולוגיות העליונות).  דיויד שוגרמן   האם באמת מצב משק המים קשה? מצב משק המים עומד בפני אחת התקופות הקשות בתולדותיו, אם לא הקשה ביותר. משק המים בישראל הינו מהמתקדמים בעולם. הצורך לעמוד בפני אתגרי אספקה ושימוש במים הובילו את ישראל לעמוד בשורה הראשונה בעולם בפיתוח טכנולוגיות לניצול מים. היעד המרכזי הינו אבטחת אספקת מים באיכות הנדרשת לכלל הצרכנים ובהתאם לשימושיהם. האסטרטגיה לשמירה על היעד מתבטאת בשמירה על מקורות המים, איכותם, זמינותם ואספקת המים בעלות כלכלית, חברתית וסביבתית מינימליים. התפתחותה של מדינת ישראל הובילה לעלייה ברמת החיים תוך פיתוח כלכלי, טכנולוגי ותעשייתי מואץ. התפתחויות אלו יצרו ביקוש הולך וגדל למים במגזר הביתי והתעשייתי. במקביל, חלה ההתפתחות הטכנולוגית גם במגזר החקלאי אולם, צריכת המים השפירים למגזר זה הלכה והצטמצמה בכ-30% במהלך העשור האחרון: ירידה בצריכת המים השפירים לחקלאות לוותה בעליה בשימוש במי קולחין. למשבר המים משמעות כפולה בהיבט הכמותי ובהיבט האיכותי. בנוסף לכמויות המים ההולכות ומצטמצמות, איכות המים הולכת ונפגמת גם היא. משמעות הדבר היא צמצום בכמות המים הראויים לשתייה ואף לחקלאות, וטיפול הולך וגובר לשיפור איכות המים. פתרון בעיית המים אינו מסתכם בפעולה בודדת אלא במכלול של פתרונות המטפלים הן בניהול הביקושים והן בהגדלת הצע המים. הדרכים האפשריות הינם: - הגברת החיסכון במים במגזר העירוני והתעשייתי. - על-ידי הגברת המודעות לחיסכון במים בקרב התושבים וכן באמצעות החדרת טכנולוגיות ואביזרים חוסכי מים והתקנת תקנות לאכיפת פעילות זו. על-פי ההערכה ניתן לחסוך כ-10% מסך הצריכה הביתית באמצעים אלה בעת הבצורת הקודמת (סוף שנות ה 80) חסכו כ-10% .משמעות הדבר חיסכון של כ-60 מליון מ"ק מים בשנה (תפוקת מתקן גדול להתפלת מי ים). אפשרות נוספת הינה הגדלת הצע המים הקיים אם זה ע"י יבוא ו/או ע"י התפלת מי ים. התפלת מי ים הינה יקרה מאוד ביחס למחיר של חברת "מקורות" אך שוות ערך למחיר של המים אנו משלמים בביתנו ולפעמים אף זולה יותר. הבדלי מחירים אלו זהים גם כאשר המדובר ביבוא. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון כי אלו אינם פתרונות אשר יוסיפו נתח משמעותי של מים אלא רק נתח קטן (כ-10%) מהתצרוכת השנתית של מים. בנוסף יש את נושא התפלת מים מליחים. תוספת המים המוערכת מהתפלת מים מליחים הינה כ-20 מליון מ"ק בשנה. פעילות להרחבת השימוש במי הקולחין שאינם מופנים כיום לחקלאות תוסיף כ-25 מליון מ"ק לשנה. בעיית המים איננה רק בעיה מקומית של מדינת ישראל אלא בעיה כלל אזורית עם המדינות השכנות. ועל כך, בדיון נפרד.  דיויד שוגרמן   האם מותר ובריא לשתות מים מהברז? כן. מי הברז המגיעים לבתים בישראל נמצאים תחת פיקוח של משרד הבריאות וחברת מקורות. ההבדל בין מי הברז למים מינרלים נעוצים במקורות המים ובעלות הפקתם. מים מינרלים מופקים ממספר מעיינות בעלי איכות מים גבוהה (הכוונה למים אשר הינם ברובם כמעט ללא חיידקים - אם כי לא כל חיידק הוא רע. בנוסף - מים מינרליים אשר נמצאים באור וללא תזוזה יכולים לפתח כמויות חיידקים גבוהות הרבה יותר ממי ברז). בקרת האיכות במפעלי המים המייצרים מים מינרלים הינה גבוהה מעל הנדרש למי שתייה, אך במהותה מחוייבת מפאת הצורך לעמוד בהתחייבויות חוקיות ומסחריות (ולכן מחיר מים מינרלים הינו גבוהה עד פי 500 ויותר ממי ברז). מי ברז הינם מים המופקים מהכנרת וממקורות מים שונים, בעלי איכויות שונות. מי שתייה לעולם יסופקו ממקור מאושר ומוכר, אך יחד עם זאת, כאמור איכות המים משתנה. יש לזכור כי לא ניתן לספק לכל המדינה את כל המים ממספר מעיינות מצוצמם (כגון אלה המשמשים מקור למים מינרליים). צריכת המים המתוקים במדינה הינה כמליארד וחצי מ"ק שהינם כ- אלף אלפי מיליון ליטרים של מים ומקורם בעשרות רבות של מעיינות ומהכנרת.  דיויד שוגרמן   מהי התחממות גלובלית-התחממות כדור הארץ? התחממות גלובלית משמעותה התחממות האטמוספרה של כדור הארץ. קרני השמש המגיעות לכדור הארץ נושאות עימן אנרגיה המייצרת חום. חלק מהקרניים (היותר מסוכנות) נפלטות אל החלל החיצון וחלקן נשארות באטמוספרה ומחממות את האויר, היבשה והים. גזים שונים(כגון CO2) מונעים מבעד חלק מהקרינה לצאת אל החלל וע"י כך יוצרים צבירה של קרני שמש בתוך חלל האויר העוטף את כדור הארץ וכתוצאה מכך נגרמת התחממותו. להתחממות זו השפעות רבות כמו: המסת קרחונים הגורמים לעליית מפלס הים ועקב כך להצפת חלקי יבשה שונים ושינוי המקומות בהם יורד הגשם. מקורות הגזים המגבירים את התחממות כדור הארץ הינם: תחנות כח לייצור חשמל, אתרי פסולת, בריכות טיפול בשפכים, מאגרי מים עם ריכוז חומר צמחי רקבובי גבוה, חקלאות, תעשיית מלט ומיני מקורות אחרים.  דיויד שוגרמן    מהו זיהום אויר, מה הם מקורותיו ומה הן השיטות לסיווג מזהמי האויר? זיהום אויר סביבתי הוא מצב בו נמצאים באויר חומרים בריכוז גבוה ולתקופות ארוכות שעלולים לגרום לתופעות שליליות. מזהם המצוי למשך זמן קצר יכול שלא לגרום כל נזק ולעומת זאת, מזהם המצוי בריכוז נמוך למשך טווח ארוך יכול לגרום לנזק כרוני מצטבר. זיהום האויר יכול לגרום לתופעות הבאות: 1.סיכון בריאות האדם והחי. 2.פגיעה ברכוש ורווחת האדם, או הנאתו מרכושו וחייו. 3.פגיעה בצומח. למזהמי האוויר מקורות שונים - האדם, בעלי החיים ומקורות טבעיים. יחדת עם זאת יש לזכור כי עצם ההגדרה של מרכיב כימי כזה או אחר כמזהם הינה הגדרה של האדם על פי תפיסתו. משמעות הדבר הינה כי יש חומרי תרכובות וחלקיקים אשר קיומם בטבע הינו טבעי והיה עוד בטרם לאדם הייתה התבונה להבין את הסובב אותו. דוגמה לכך הינם חלקיק מים המכילים תרכובות גופרית וחנקן ושאר מוצאם מאוקינוסים, אך יחד עם זאת הם זהים לחלקיקים אחרים אשר מוצאם מתחנות כח לייצור חשמל שיטות סיווג מזהמים: 1. לפי היווצרותם: ראשוניים - שומרים על צורתם המקורית לאורך זמן רב יחסית שעות וימים. משניים - נוצרים באטמוספירה כתגובה לריאקציות כימיות וכתוצאה מזרזים תהליכים שונים. 2.לפי מקורות: ניידים - תחבורה. נייחים - תחנות כח, תעשייה, בע"ח. 3.לפי קבוצות כימיות: סוגי דלקים. חומרים כימיים שונים. סווג מקורות לפי הווצרותם: מזהם ראשוני - זהו מזהם שנוצר במקור ושומר על צורתו המקורית תקופות ארוכות יחסית לאחר ההיווצרות (שעות וימים), לדוגמא:SO2,CO. מזהם משני - זהו מזהם שנוצר באטמוספרה כתוצאה מריאקציה כימית שבה משתתפים תנאים שונים (טמפרטורה, לחות, זרזים ומזהמים שונים). אוזון שנוצר באטמוספרה, למשל, לא נפלט בצורתו זו אלא נוצר בריאקציה פוטוכימית של מזהם אחר. סיווג מזהמים על פי מקור הזיהום מזהם נייד - מזהם שהוא כלי תחבורה נייד כמו רכבות, אוניות, מטוסים המסוגלים לזהם באזורים שונים באטמוספרה. מזהם נייח - מזהם קבוע במקומו כמו תחנות כוח, דלק שנשרף לחימום ביתי, שרפת פסולת. סיווג על פי קבוצות הרכב כימי: תרכובות המכילות גופרית. תרכובות המכילות חנקן.  דיויד שוגרמן 1