מומחי K-O-L בתחום -   במה נבדל האדם מהקופים? מקובל על המדענים כי האדם הוא מין המשויך לקבוצת הקופים העילאיים (Apes) הכוללים את השמפנזים, גורילות, אורנג אוטנגים ודומיהם. האדם הוא קוף מיוחד במינו. במהלך האבולוציה נטש האדם את החיים ביער ואת תזונתו שהתבססה על פירות, ועבר לסוואנה, שם שינה את דרך הזנתו לליקוט זרעים ושורשים וכן, במידה רבה, ניזון על בשר צייד. מכיוון שהיה עליו להתחרות בציידים מובהקים כמו אריות, זאבים וכדומה, התפתחה אצל האדם שיטת צייד ייחודית המבוססת, לאו דווקא על כושר ריצה וניבים ארוכים, אלא על חיים בחבורות וצייד תוך שיתוף פעולה. צורת חיים זו הביאה לבניית מבנה חברתי מיוחד במינו המבוסס על זוגות מונוגמיים החיים בקהילות קטנות, גופו הותאם לריצה ועמידה זקופה, ומוחו התפתח למימדים עצומים (פי שלוש ויותר ממוחו של קוף) שאפשר למידה, תקשורת ואנטליגנציה. מערך חברתי זה חייב גם שינויים במיניות האדם. מבחינה מינית האדם הוא קוף מיוחד מאוד. מספר דוגמאות ליחודיות זו הן: הנקבה מצויה במצב של ייחום תמידי, איבר המין הזכרי גדול ביחס לאבריהם של כל הקופים האחרים (למרות האגדות על הגורילות), הגוף חסר פרווה, אגן הנקבה התרחב, התפתחו שדיים (שאינן מצויות בקופות), וכן התפתחו תכונות חדשות ומופלאות – הפרטיות, הבושה והאנטימיות. זהו, בקיצור נמרץ, ההבדל בין האדם לשאר הקופים. ד"ר איתי פלאות   מהיכן באמת משתין הדג? הדג משתין מפתח הביב (קלואקה) אליו מובילים צינורות הכליה. אבל למעשה התשובה מורכבת יותר. השתן באדם מיועד לסילוק פסולת חנקנית (אוריאה) ועודפי מלחים מהגוף. בדג לעומת זאת, מסולקת הפסולת החנקנית (בצורת אמוניה) דרך הזימים. עניין סילוק המלחים הוא מסובך יותר. דג החי במי ים נמצא בסביבה היפר-אוסמוטית, בה ריכוז המלחים בסביבה גבוה מריכוז המלחים בגופו. בגלל מצב זה קיימת חדירה של מלחים, הפרשי לחץ אוסמוטי, מהסביבה אל הגוף, ו"בריחה" של מים מהגוף אל הסביבה. כדי להתגבר על בעיה זו הדג שותה מי-ים בכמויות גדולות (להשבת המים לגופו) ומסלק מלחים, בעיקר יוני נתרן וכלור, דרך הזימים. מכיוון שלדגים אין אפשרות לרכז מלח בשתן, הכליה אינה יעילה בסילוק מלחים בגלל אובדן המים הכרוך בתהליך. לכן דג החי במי ים כמעט אינו משתין כלל. לעומת זאת, דג במים מתוקים נתקל בבעיה הפוכה עקב הימצאותו בסביבה היפו-אוסמוטית. בסביבה זו הבעיה היא "בריחת" מלחים מהגוף וכניסת מים מהסביבה לרקמות. כדי להתגבר על בעיה זו, דג מים מתוקים אינו שותה כלל. את המלחים הוא מספק לגופו דרך המזון ובעזרת הזימים שמזרימים באופן פעיל מלחים מהסביבה אל תוך הגוף. את עודפי המים מסלק דג מים מתוקים דרך הכליה על ידי השתן. אבל בניגוד לאדם, על הדג לסלק מים רבים ולחסוך במלחים, ולכן השתן של דג החי במים מתוקים מורכב ממים כמעט מזוקקים המכילים כמויות מזעריות של מלחים. לסיכום, ובהכללה: דג ימי כמעט אינו משתין, ואילו דג החי במים מתוקים משתין המון, אבל מים מזוקקים. הפסולת החנקנית מסולקת למים דרך הזימים. ד"ר איתי פלאות   האם יש בעלי חיים שיש להם אברים ללא שימוש כלל ואותם איברים סתם "תופסים מקום"? אין הרבה איברים כאלו, הטבע הוא חכם מאוד!, בכל זאת... לכלב יש אצבע חמישית, בד"כ ברגליים הקדמיות, מנוונת. לנחש (במיוחד לזכרים) נשארו סימנים של 2 רגליים, כמובן מנוונים, ליד פי הטבעת. לפרה יש 6 עטינים, אך רק ב - 4 מהם יש חלב.  משה רויטמן   האם הכנפיים של התרנגולת ובת היענה נחוצות להן? הכנפיים בהחלט נחוצות לכל העופות, גם לאלו שלא עפות. לתנועה (לקפוץ לענפים גבוהים, לנחות, לרוץ יותר מהר, לשמור על שיווי משקל...) לכיסוי הגוף (מקור, מרוח, ממים...), להגנה, לטקסי חיזור או איום, לזהוי בין המינים.  משה רויטמן   יש לנו 2 אוגרים סיביריים זכרים. 1. מה המזון המומלץ? 2. אחד מאוד פעיל ואוכל הרבה והשני רוב הזמן שקט ומתחבא. זה נורמלי? 3. המליצו לתת כדורי מינרלים כדי שישחיזו את השיניים. מה דעתכם? 4. זה לא נראה שהם שותים מים. איך אדע אם הכל בסדר? לא טוב להחזיק שני זכרים ביחד, הם רבים או אחד משתלט על השני, הם צריכים מזון למכרסמים וירקות כמו גזר, מלפפון, פלפל חסה ועוד אבל טרי. הדברים האלה משחיזים להם את השיניים. הירקות יתנו להם את רב המים שלהם. הם בסדר כשהם אכלים, שותים ומשחקים. ד"ר מוניק לואיסון   קראתי שגילו כי ארנבים (אולי הם דיברו גם על שפנים אני לא בטוח) מעלים גרה, השאלה שלי היא האם באמת ארנבים ושפנים מעלים גרה ? ארנבים לא מעלים גרה - לפחות לא במובן שאנו חושבים (כמו אצל הפרות, למשל). לארנבים יש שני סוגים של צואה: אחד קשה (עיגולים כמו "ג'ולות" קטנות) ואחד רך, אשר הם אוכלות מחדש (בד"כ בלילה), יעכלו אותו ביתר יעילות ויוציאו את השאריות כצואה קשה. כל התהליך הזה (העלת גרה אצל חלק מהיונקים, מערכת של מעיים ארוכה במיוחד - כמו אצל הסוס - עיכול מחודש של מזון כמו אצל הארנבת) נוצר כדי לאפשר לבעלי חיים את העיכול הנכון של תאית, אשר דרושה להם לבניית רקמות בגוף ואשר כל כך קשה לעכל אותה. בני אדם - למשל- לא בנויים לעכל תאית. כל דיאטן\ית יודע שהגוף שלנו מוציא יותר אנרגיה בעיכול חסה מאשר האנרגיה שיכול לקבל ממנה. (מומלץ לאלו שרוצים לעשות דיאטה).  משה רויטמן   איך קורה מצב בו תולעת יוצאת מבפנים התפוח? איך היא הגיע למרכזו? האם רימות או יצורים אחרים יכולים להיווצר מבשר רקוב למשל? תולעים לא נוצרים מבשר או פרות רקובים. תולעים בוקעים מביצים, אשרהוטלו ע"י זבובים - אשר נמשכים למזון או חומר אורגני אחר שנמצא במצב של התפרקות (ריקבון, החמצה...) מחזור החיים של התולעת הוא בעל כמה צורות: ביצה, זחל (או תולעת), גולם, זבוב (או פרפר). הזבוב, מטיל את הביצים במצא שיכול גם לשמש מזון לתולעים שעומדים לצאת מהם. כך, התולעת נכנסת לתפוח בתור ביצה, ויוצאת ממנה בזחילה!  משה רויטמן   ידוע שהרעבה של בעלי חיים היא דבר נורא הגורם להם סבל, האם נכון הדבר גם עבור בעלי דם קר (דגים, למשל) ? כלומר: האם מניעת מזון במשך 24 - 48 שעות תגרום סבל לדגים ? אצל בעלי דם קר,(דגים, זוחלים...)מערכת העיכול פועלת אחרת, הם לא חייבים לאכול כל יום. אם הם במצב גופני סביר לא תיגרם להם שום סבל עם לא יוכלו 48 שעות. יותר מיזה, לפעמים רצוי לתת להם כמה ימים ללא אוכל כדי שיעכלו את השאריות של המזון הקודם עד הסוף. כמובן במזג אויר קר, כשהפעילות של בעלי החיים בעלי דם קר יורדת עד המינימום, גם צריכת המזון יורדת (נחש למשל יכול לעבור כחודשיים ללא צריכת מזון).  משה רויטמן     האם שמיעתם של הפילים טובה יותר מזו של האדם אדם יכול לשמוע קולות שתדירות גלי הקול שלהם היא 30 - 18,000 הרץ .פילים מסוגלים לשמוע קולות שתדירות גלי הקול שלהם נמוכה מ-30 הרץ למעשה הם שומעים ומתקשרים בעזרת קולות בתדירות של 35-14 הרץ, קולות שהאדם אינו יכול לשמוע באוזן רגילה. בעזרת מיכשור מיוחד ניתן "לשמוע" את .הקולות הללו וללמוד מהם על התקשורת בין פילים הפילים שומעים ומגיבים זה לזה ממרחק רב מאד: הם מסוגלים לשמוע ולהגיב לקול פיל אחר שנמצא במרחק של 4 קילומטר מהם! (למעשה, לאחרונה גילו .(!חוקרים שהמרחק יכול להגיע עד 9.8 קילומטר אם כן, בתדירויות קול נמוכות מאד, שהאדם אינו מסוגל לשמוע, הפילים מעבירים מסרים זה לזה. הם יכולים להיות במרחק רב מאד זה מזה ובכל זאת .לשמוע את המסר המועבר אליהם  נירית כמרה 1