עיסוקים נוכחיים

• רופא בכיר באגף נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר
• מנהל שרות האורוגינקולוגיה באגף נשים ויולדות, תל השומר
• מנתח בבתי החולים אסותא והרצליה מדיקל סנטר

• בוגר ביה"ס לרפואה של הטכניון, חיפה
• סיים התמחות ברפואת נשים ומיילדות במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא
• השתלמות במשך שנה באורוגינקולוגיה בלונדון - אצל פרופ' Stanton
• השתלמות במשך שנתיים בכירורגיה אגנית מתקדמת ולפרוסקופיה, במרכז הרפואי Baylor   - יוסטון, טקסס.
• שירת בצה"ל במסגרת העתודה האקדמית והשתחרר בדרגת סא"ל - כראש ענף רפואת אב"כ
• פרסם עבודות מחקר והופיע בכנסים בינלאומיים רבים, ואף זכה בשני פרסים של שתי אגודות מקצועיות אמריקאיות העוסקות בתחום זה – האגודה של ה – Society of Gynecologic Surgeons והאגודה של ה – American Association of Gynecological Laparoscopy

אתר KOL מהווה מרכז ידע בקשת רחבה של נושאים ותחומי עיניין. KOL הוא אתר המומחים הוותיק והמוביל בישראל. מטרת אתר זה (מיני סייט), של ד"ר אלקלעי,  לספק מידע בנושא האורוגינקולוגיה, שיקום רצפת האגן, ואמצעי הטיפול השונים. במסגרת אתר זה ניתן לקבל מידע על הבעיות השונות של רצפת האגן, מגוון טיפולים שיקומיים, תרופתיים וכירורגים, ועדכון לגבי אמצעי טיפול חדשניים בתחום זה. אורוגינקולוגיה הוא התחום ברפואת נשים העוסק בבעיות של רצפת האגן הכוללות דליפת שתן לא רצונית, דחיפות ותכיפות במתן שתן, צניחת רחם, צניחת שלפוחית שתן, צניחת קירות הנרתיק, והפרעות נוספות במערכת השתן התחתונה.  באתר זה ניתן לקבל הסברים מפורטים על ההפרעות השונות ועל הניתוחים.  כמו כן ניתן לשלוח שאלות בנושא.     אתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי באמצעות ביקור אצל רופא מומחה, ואין להשתמש במידע המופיע באתר זה לצורך המלצות טיפוליות.

• רופא בכיר באגף נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר
• מנהל שרות האורוגינקולוגיה באגף נשים ויולדות, תל השומר
• מנתח בבתי החולים אסותא והרצליה מדיקל סנטר
• בוגר ביה"ס לרפואה של הטכניון, חיפה
• סיים התמחות ברפואת נשים ומיילדות במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא
• השתלמות במשך שנה באורוגינקולוגיה בלונדון - אצל פרופ' Stanton
• השתלמות במשך שנתיים בכירורגיה אגנית מתקדמת ולפרוסקופיה, במרכז הרפואי Baylor   - יוסטון, טקסס
• שירת בצה"ל במסגרת העתודה האקדמית והשתחרר בדרגת סא"ל - כראש ענף רפואת אב"כ
• פרסם עבודות מחקר והופיע בכנסים בינלאומיים רבים, ואף זכה בשני פרסים של שתי אגודות מקצועיות אמריקאיות העוסקות בתחום זה – האגודה של ה – Society of Gynecologic Surgeons והאגודה של ה – American Association of Gynecological Laparoscopy

ד"ר אלקלעי מקבל מטופלות בשתי מרפאות, האחת בתל אביב, והשנייה במודיעין  

המרפאה בתל אביב

רחוב בזל 46, תל אביב

במרפאה זו היעוץ פרטי.  לקביעת תורים    052.6666431

המרפאה במודיעין

בינייני דמרי, רח' יגאל ידין 41, מודיעין 

מרפאה זו עבור מבוטחות קופת חולים מאוחדת

ליעוץ פרטי - קביעת תורים במוקד זימון תורים 057.8411259 או במרפאה 08.9751879

מידע כללי ומושגי יסוד - רצפת האגן

 

 

 

דליפת שתן לא רצונית                

•  דליפת שתן במאמץ
•  דליפת שתן מדחיפות
•  דליפת שתן מעורבת
•   דליפת שתן ממילוי יתר
•  דליפת שתן קבועה

 תמונה 5

הטיפולים לדליפת שתן במאמץ   

1. פיזיותרפיה לשרירי רצפת האגן כוללת לימוד והפעלה רצונית וחיזוק של שרירי רצפת האגן בנוסף להפעלה של שרירים נוספים המקלים על פעולת שרירי רצפת האגן. הפיזיותרפיה נעשית באופן פרטני או קבוצתי ולעיתים נעזרים גם במכשור ביופידבק או גירוי חשמלי לשרירי רצפת האגן.

הביופידבק היא שיטה העושה שימוש בתופעות פיזיולוגיות לצורך השגת מטרות הטיפול. במהלך הטיפול מפתחים  מיומנויות של שליטה עצמית רצונית על תגובות בלתירצוניות ובלתי רצויות. בשיטת הביופידבק לטיפול בשרירי רצפת האגן מלמדים את המטופלת לבצע כווץ יעיל של השרירים באמצעות אלקטרודה חשמלית המודדת את הפעילות החשמלית של השרירים. שיטות הפיזיותרפיה יעילות בשיפור או ריפוי המצב ב – 30-50% מהמקרים ויש צורך להתמיד בהפעלת שרירים נכונה לאורך החיים ע"מ לשמר את התוצאות.

3. הזרקות חומרים לשופכה (Bulking Agents) – טיפולים אלו נעשים באלחוש מקומי בלבד, ומתבססים על הזרקה של חומרים סביב השופכה, בעיקר    באזור הקרוב לצוואר השלפוחית. ההזרקה גורמת להיצרות זמנית של השופכה ועלייה בתנגודת של השופכה. בצורה זו מושג שיפור או ריפוי בדליפת שתן במאמץ. לאורך השנים השתמשו בחומרים שונים להזרקה כמו – שומן שהופק מהחולה, Teflon וקולגן. מרבית החומרים שהשתמשו בהם להזרקה גרמו  להשפעה מוגבלת שנמשכה שנה – שנתיים. לאחרונה פותחו חומרים שאינם נספגים במהירות מהשופכה, והשפעתם נמשכת מספר שנים. בין החומרים הנ"ל יש לציין את ה – Zuidex , הנמצא בשימוש בארץ, ומתבסס על חומצה היאלורונית. הפרוצדורה לא מחייבת אשפוז, והחומר מוזרק לשופכה לאחר אלחוש מקומי בג'ל לידוקאין, ואין צורך בהרדמה כללית או אזורית. כ - 70% מהנשים דווחו על ריפוי או שיפור במצבן. במצבים בהם ההזרקה לא הצליחה, ניתן לבצע ניתוח ללא קושי. בגלריית הסרטים ניתן להסתכל בסרטון על אופן ההזרקה.  הדגמה של חומר המוזרק סביב השופכה:

 

 

 

תמונה 6

 

 

 

 

4. ניתוחי "מתלה" זעיר פולשניים - זוהי קבוצת ניתוחים זעיר פולשניים שהוחל בשימוש בהם     ב – 1996, בהם מושתלת רצועה מתחת לשופכה. הרצועה משמשת כמתלה ומונעת את דליפת השתן בעליית לחץ תוך בטני. 

TVT - הניתוח הראשון מסוג זה היה ה – TVT - Tension free Vaginal Tape, שבמהלכו מושתלת רצועה של חומר בלתי נספג (פרולן) מתחת לשופכה. ההשתלה נעשית דרך הנרתיק, וקצות הרצועה מועברים לשיפולי הבטן. הניתוח נעשה באמצעות מחטים ארוכות, כך שהחתך בנרתיק הוא מינימלי (כ – 2 ס"מ) ואין כלל תפרים הנראים לעין. הפתחים בשיפולי הבטן נסגרים בדבק או תפרים עדינים. כיוון שהניתוח נעשה דרך חתכים מאד קטנים, הניתוח יכול להתבצע גם בהרדמה מקומית, או הרדמה אזורית. ניתוח זה הביא למהפכה בתחום זה, כיוון שהושגו תוצאות ארוכות טווח מצוינות, הזהות לניתוחי בטן לתיקון דליפת שתן במאמץ, עם תחלואה מינימלית. תוצאות הריפוי הן בטווח של 85-90%. בתמונה לפניכם מופיע איור של מיקום סרט ה – TVT לאחר הכנסתו.

 

 

 

 

 תמונה 7

  

 TOT - בתחילת שנות ה- 2000 הוצע שיפור נוסף לניתוח ה – TVT , כאשר הפעם מועברות מחטי הסרט דרך ניקבת הדוקרן (Obturator membrane) ולא דרך שיפולי הבטן. המיקום האנטומי של החדרת המחטים הוא בצידי הנרתיק , כך שאין כלל חתכים בבבטן. השינוי בשיטה זו גרם להפחתה בסיבוכים של חדירה לשלפוחית עם המחטים, עם סיכויי הצלחה זהים ל – TVT. שיטה זו קרוייה TOT (Trans Obturator Tape). חברות שונות פתחו סרטים ומחטים שונות לביצוע ניתוחי TOT , כאשר הבולטות שבהן הן: TOT של חב' Porges , TVT-O של חב' J & J , Monarch של חב' AMS , Anterior IVS של חב' Tyco ועוד. בתמונה המצ"ב מודגמת המחט ואזור החדירה בשיטת TOT.

 

תמונה 8 

 

 

 

   Burch, MMK5. ניתוחים רטרופוביים  - ניתוחים המחייבים חתך בשיפולי הבטן וגישה לשלפוחית והשופכה מהבטן. בניתוח מושמים תפרים באזור צואר השלפוחית ומקבעים אותם לרקמת החיבור (פריאוסט) העוטפת את עצמות האגן. בד"כ משתמשים בתפרים שאינם נספגים, כך שתוצאות הניתוח הן ארוכות טווח (מספר רב של שנים), ועומדות על 85-90% לטווח ארוך. בשל הצורך בפתיחת בטן – התחלואה מניתוחים אלו גבוהה יותר, וכן משך ההתאוששות ארוך בהשוואה לניתוחי המתלה הזעיר פולשניים. בגלל הפופולריות הרבה לה זכו ניתוחים אלו בקרב גינקולוגים ואורולוגים במהלך שנים רבות - קיים מידע רפואי רב על ניתוחים אלו, כולל תוצאותיהם וסיבוכיהם. ניתוחים אלו עדיין מצויים בשימוש, בעיקר במקרים בהם קיימת סיבה לפתיחת בטן (כגון: כריתת רחם, כריתת גידול וכו'). 

ניתוחים אלו גם מתבצעים בלפרוסקופיה , אך מחייבים מיומנות טכנית גבוהה בתפירה לפרוסקופית.. בצילום לפניכם – ניתוח Burch   לפרוסקופי לאחר השמת התפרים.

 תרשים של ניתוח BURCH

 

 תמונה 9

   

 

6. ניתוחי מתלה – קרויים גם Pubo - vaginal sling . ניתוחים  הנעשים ע"י השתלת רקמה טבעית של החולה מתחת לשופכה , וקיבועלקיר הבטן התחתונה. הרקמה הטבעית נלקחת מדופן הבטן (Rectus fascia sling) או מהירך (Fascia lata sling) . בניתוח מסוג זה נעשית פתיחת בטן בחתך נמוך, וכן חתך הנרתיק באזור צוואר השלפוחית. ניתוח זה נחשב לאחד הניתוחים הקלאסיים והמוצלחים לתיקון דליפת שתן במאמץ, אך בשל מורכבותו הוא שמור למקרים קשים של דליפת שתן במאמץ, או במקרים בם היה כשלון של ניתוחי המתלה הזעיר פולשניים.

    

Urge Incontinence – דליפת שתן המתרחשת תוך דחף חזק להשתין.  הגורמים לדחף להשתין שונים, והמצב המדגים דליפת שתן מדחיפות היא תחושת הלחץ להשתין כאשר מכניסים מפתח לפתח הדלת, ודליפת שתן מתרחשת לפני ההגעה לשירותים. גורמים נוספים המגבירים את תופעת דליפת השתן מדחיפות היא מגע עם מים זורמים כדוגמת שטיפת כלים, צחצוח שיניים או כניסה למקלחת. בד"כ מצב זה מלווה בדחיפות ותכיפות במתן שתן, וכן בהשתנה לילית תכופה (נוקטוריה). סוג זה של דליפת שתן שכיח יותר בנשים לאחר גיל המעבר, אך יכול להופיע גם בנשים צעירות. שכיחות דליפת שתן מדחיפות היא כ – 50% ממקרי דליפת השתן הלא רצונית, והשכיחות היחסית עולה עם הגיל. סוג זה של דליפת שתן מאד מתסכל וגורם לשינוי משמעותי באיכות החיים. נשים הסובלת מדליפת שתן מדחיפות תלויות באופן נואש במיקום שירותים, ובמקרים רבים יתכננו את היציאה מביתם ע"פ מיקום שירותים. במהלך הברור של דליפת שתן מדחיפות יש לשלול זיהומים חוזרים במערכת השתן, אבנים, בעיה נוירולוגית שמקורה בעמוד השדרה או גידול בשלפוחית. מרבית המקרים נגרמים מסיבה לא ידועה (אידיאופטית).

תמונה 10