המידע נחוץ לי לעבודה
המידע נחוץ לי לעבודה בכלכלת סביבה במסגרת לימודי כלכלה, בה אנחנו מחפשים חלופות ידידותיות לסביבה לחימום מים במעונות:
1. מהם הסוגים וכמויות המזהמים (הממוצעות/התקניות) הנפלטים לאויר משריפת סולר (פר טון למשל)?
2. מהם הסוגים וכמויות המזהמים (הממוצעות/התקניות) הנפלטים לאויר משריפת גפ"מ (פר טון למשל)?
ניסינו למצוא את המידע במשרד לאיכ"ס, ושם אמרו לנו שהפליטה תלויה בהרבה גורמים ושאין להם כמויות ממוצעות.
אודה לך אם תוכל להשיב לשאלותי,
מיה גרני.
בקשתכם הינה כללית מאוד ויש למקדה לסוגי פליטות ממגזרים שונים (רכב, תעשייה, חשמל). המדינה קבעה תקני פליטה שונים המשתנים בין רכב לתעשייה ובתוך התעשייה, ולחברת חשמל. כיום, אין במדינת ישראל חוק ראשי אחד המסדיר את כל ההיבטים השונים המתייחסים להגנה על איכות האוויר. המסגרת החוקית הקיימת כיום בישראל לשם טיפול בנושא מניעת זיהום אוויר, אינה אלא אסופה של הסדרים שונים המופיעים במקורות שונים. מה גם שדלקים וגז מוכפפים הן לחוק חומרים מסוכנים (מאחר והם דליקים) והן לתקנות וחוקי זיהום אויר (שריפת הדלקים). מקורות הסולר שונים וסוגי הייצור/שימוש/שריפה שונים (רכב, תעשייה, חשמל) ולכן נגזר מכך צורות וריכוזי פליטה שונים. ככלל המציאות מכוונת לפליטת החלקיקים ואח"כ למקורות זיהום בדיוק מהסיבה שלא ניתן להתחיל לקיים חקיקה לכל סוג רכב, גנרטור וכו'.
רקע כללי:
תקן פליטה - תקן הקובע הגבלה לכמות או ריכוז החומרים המזהמים בגזים הנפלטים ממקורות פליטה.
מקורות פליטה אפשריים: ארובות, מתקני אוורור של מפעלים וצינורות פליטה של כלי רכב.
תקני פליטה מבוססים על שני עקרונות:
BAT: העיקרון של שימוש בטכנולוגיה העדכנית ביותר הקיימת על מנת להפחית את כמות המזהמים הנפלטת (Best Available Technology - BAT).
שיקולי מיקום: מיקום מקור הזיהום בסמוך לריכוזי אוכלוסייה יגרום להחמרת תקן הפליטה למפעל זה.
תקן סביבה - תקן זה מגדיר את ריכוז המזהם המותר באוויר הפתוח ללא התייחסות לגורם מזהם ספציפי. התקן נקבע בעזרת המלצות רפואיות מארגונים כגון ארגון הבריאות העולמי ומטרתו לקבוע את הערך המרבי של ריכוז מזהם אשר ימנע ככל האפשר השפעות על בריאות הציבור בכלל, וקבוצות סיכון בפרט.
השר לאיכות הסביבה מוסמך להתקין תקנות מכוח החוקים בנושאים הבאים (בכל הנוגע לזיהום אוויר): לשם ביצוע הסעיף האוסר על גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר של האוויר;
לקבוע מהו זיהום אוויר חזק או בלתי סביר (ובכך נוצרת חזקה שהערכים שנקבעו מפריעים או עלולים להפריע לאדם);
להורות על הצעדים שיש לנקוט לשם מניעת זיהום אוויר בלתי סביר;
לקבוע פטור מהוראות החוק, כולן או מקצתן, לשם שמירה על זכות ציבורית שהיא עדיפה על הזכות שתפגע על ידי כך; בכל עניין הנוגע לביצוע החוק.
כמו כן, מוסמך השר לאיכות הסביבה להורות לאדם פלוני "הוראות אישיות" (צו אישי) על הצעדים שעליו לנקוט לשם מניעת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר. החוק קובע כי לאדם שנפגע או הוטרד יש עילת תביעה על פי דיני הנזיקין כנגד גורם הזיהום. החוק מסמיך רשויות מקומיות, באישור השר לאיכות הסביבה, לקבוע בחוקי עזר הוראות לעניין זיהום אוויר בלתי סביר בתחומן. כל רשיון הנדרש על פי חוק לניהול מפעל מותנה בקיום הוראות למניעת מפגעים (לרבות תקנות, חוקי עזר והוראות אישיות - אם ניתנו). עד היום הותקנו התקנות המנויות להלן:
תקני איכות אוויר (תקני סביבה).
תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ"ב - 1992:
התקנות קובעות את הריכוז המותר של מזהמי אוויר באוויר הפתוח ל- 21 מזהמי אוויר (גזים וחלקיקים). תקני איכות אוויר קובעים עבור הרשויות מהו הריכוז המקסימלי של מזהמים באוויר. מעבר לו יש לפעול למניעת הוספה של גורמי זיהום נוספים ולנקיטת אמצעים, ככל שניתן, לשם הקטנת כמות הפליטות מגורמי זיהום קיימים; ועבור האזרחים - מהו האוויר הננשם הנחשב "איכותי", ראו, תקנה עתידית מסמך מדיניות PM2.5 - ישראל היא מדינה המשופעת באבק, לכן החל תהליך של תקנון תקנה לחלקיקים הקטנים מ 2.5 מיקרומטר (PM2.5 ). המסמך שבקישור הראשון להלן, הינו מסמך מדיניות שנוסח על ידי ועדת המשנה לתקינה. אלו הן הסכמות ראשוניות "בדרך" לאישור תקנות ופרסומן. עם תקנון תקנה לחלקיקים אלו תהפוך ישראל לאחת המדינות הבודדות להן תקן מסוג זה.
תקני פליטה: תקנות למניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאוויר), התשל"א-1972. התקנות קובעות תקן פליטה לחומר חלקיקי, למעט חומר חלקיקי שנוצר עקב שריפת דלק, למפעל המעבד חומר גלם בתהליך. תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), התשכ"ב-1962. איסור על פליטת עשן מחצרים בגוון הכהה ממספר 2 בלוח מיקרורינגלמן, למעט מי שמדליק תנור או דוד, לא יותר משש דקות בשעה רצופה.
תקנות לעניין פליטת זיהום אוויר מכלי רכב: תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), התשכ"ג-1963. תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב) (תקן של מבחן הרטרידג'), התשכ"ד-1963. התקנות אוסרות על פליטת עשן בסמיכות העולה על 60יחידות הרטרידג' (תקן פליטה) ואוסרות על נהיגה במכונית דיזל ללא מערכת הזרקת דלק המכוונת בהתאם להוראות היצרן וחתומה במגופת עופרת (צעדים שיש לנקוט). תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך) התשס"א-2001 וברירות המשפט.
מפגעים ומטרדים כללי: חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961.
החוק למניעת מפגעים הידוע כ"חוק כנוביץ'" על שם חבר הכנסת ורופא הילדים ד"ר כנוביץ' אשר יזם אותו לפני כ- 40 שנה, הוא חוק פלילי אשר כל העובר על הוראותיו צפוי לעונש. חוק זה הוא כיום הכלי המשפטי המרכזי בידי המשרד לאיכות הסביבה לטיפול באיכות האוויר בישראל. החוק אוסר על גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עלול להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים והשבים. אין בחוק למניעת מפגעים הסדר משפטי לעניין זיהום אוויר הגורם נזק לסביבה, לרכוש, לאזורים רחוקים, למערכת אקולוגית אזורית או עולמית, או לעניין תהליכים מורכבים בהם נגרם נזק לאטמוספירה כתוצאה מפעילות אנושית שנושאה גרימת "זיהום אוויר". האיסור הוא הן על גרימת זיהום אוויר המפריע והן על גרימת זיהום אוויר העלול להפריע גם כאשר אינו גורם הפרעה בפועל. אדם הגורם זיהום אוויר חזק או בלתי סביר המפריע או עלול להפריע כאמור, עובר עבירה פלילית שעונשה עד שישה חודשי מאסר או קנס, בנוסף לכך, מוסמך בית המשפט לצוות על אדם להימנע מפעולה שגרמה לעבירה עליה הורשע. חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב - 1992. תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), התשל"ג-1972. איסור על הסקה ביתית או דירתית במזוט. תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן - 1990. התקנות קובעות כי בעירה באתר סילוק פסולת גורמת לזיהום אוויר בלתי סביר, ומחייבת נקיטת אמצעים המנויים בתקנות לשם מניעת בעירות.
רשימת החוקים והתקנות הקשורים לאיכות אוויר (לפי סדר פרסומם בספר דיני איכות הסביבה). בכל מקרה של אי התאמה בין נוסח החוק המופיע להלן לבין הנוסח המופיע ברשומות, תקף הנוסח הרשמי ברשומות. ראו טבלת התקנים מפורטת בקישור הראשון.
לשם עיון בתקנות השונות ראו שאר הקישורים.
בנושא חקיקה, להלן המקורות:
החקיקה הקיימת בנושא זיהום האוויר:
חוק מניעת מפגעים, התשכ"א- 1961. החוק אוסר על גרימת זיהום אוויר בלתי סביר, וקובע שגרימת זיהום אוויר היא עבירה פלילית שעונשה מאסר חצי שנה או קנס. כן מטיל החוק חובה על השר לאיכות הסביבה להתקין תקנות שיקבעו בין השאר מהו זיהום אוויר בלתי סביר.
חוק מניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב- 1992. החוק מאפשר לכל מי שנפגע או עתיד להיפגע ממפגע סביבתית (ובין היתר זיהום אוויר) או לעמותה להגנה על הסביבה, להגיש תביעה כנגד גורם המפגע, ולבקש מבית המשפט להוציא צו הפסקת המפגע, תיקון המעוות ומניעת הישנות המפגע. בנוסף מסדיר החוק אפשרות של הגשת תביעה בדרך של תובענה ייצוגית, אולם לא לתביעה כספית. בחוק זה כמעט ולא נעשה שימוש מכיוון שאין תמרוץ למי שנפגע או לעו"ד לנהל מאבק משפטי רק עבור צו הפסקה.
תקנות מניעת מפגעים (איכות אוויר), תשנ"ב- 1992 . התקנות קובעות תקני סביבה, ערכים מקסימאליים לריכוזים של 21 חומרים מזהמים באוויר.
תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), תשכ"ב – 1962.
התקנות קובעות את האיסור לפלוט עשן שחור לרשות הרבים או לרשות אחרים, וכיצד יש למדוד פליטה חריגה זו של עשן שחור.
תקנות מניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאוויר), תשל"א- 1972.
התקנות קובעות שפליטת ריכוז מסוים של חלקיקים לאוויר מהווה זיהום אוויר בלתי סביר, וכן מטילות על בעלי מפעלים חובות בדיקה ודיווח.
מניעת זיהום אוויר מתחבורה:
תקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), התשכ"ג- 1963.
התקנות מגדירות מהי זוהמה (עשן, אבק, חלקיקים) וקובעות כי פליטת זוהמה ממפלט של רכב מהווה זיהום אוויר בלתי סביר, בכפוף לחריגים. התקנות היו רלוונטיות רק לרכבי דיזל, אולם אמת המידה שנעשה בה שימוש. הינה מיושנת ואבד עליה הכלח מזמן.
תקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב) (תקן של מבחן הרטרידג'), תשכ"ד- 1963. בהמשך לתקנות הקודמות, קביעה של התקן וכללי הבדיקה של זוהמה מכלי רכב מונעי דיזל.
תקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס"א – 2001. התקנות אוסרות על גרימת זיהום אוויר בלתי סביר מרכבים, וכוללות הוראות לגבי מערכת פליטת הגזים ברכב ובדיקות פליטות גזים ועשן מרכבים בצידי הדרך בלבד (להבדיל מבטסט השנתי).
צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס- זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), תשס"א - 2001, וצו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס"א – 2001. קובעים את העבירה שבתקנות הנ"ל כעבירת קנס וכברירת משפט.
תקנות התעבורה, תשכ"א - 1961. בין היתר, מתנות התקנות מתן רישיון רכב או חידושו בביצוע בדיקות פליטה של מזהמים ועשן (במסגרת הטסט השנתי), ובעמידה בדרישות תקינות של מערכות הרכב ובכלל זה מערכת הפליטה.
חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א – 1961. החוק נותן סמכויות לשר התשתיות לקבוע סוגי הדלק והמנוע ברכבים, להטיל הגבלות, לקבוע הוראות שונות וכו'. כן קובע החוק כי עבירה על הוראות אלה היא בגדר עבירה פלילית .
צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין), התשכ"א – 1961.
צו הפעלת רכב (מנועים ודלק)(סולר דל גופרית), תשס"ג - 2003.
הוראות לקואופרטיבים אגד ודן מכוח החוק למניעת מפגעים, התשכ"א- 1961 (צווים אישיים). כוללות הוראות בדבר עמידה ביעדי הפחתה של זיהום האוויר מסך הפעלת צי האוטובוסים של החברות.
חוק עזר לאיגוד ערים כוללני (אזור חיפה)(זיהום אוויר מכלי רכב), התשס"א- 2001. החוק מעניק סמכויות אכיפה למפקחים מטעם איגוד הערים.
טיפול בזיהום אוויר מתעשייה:
חוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968. החוק מתנה את פעילותם של עסקים מסוימים במתן רישיון. רישיון העסק כולל תנאים שעל העסק לקיים, אשר ניתן לשנותם או להוסיף עליהם. החוק מאפשר להוציא צו סגירה מנהלי למפעל אשר אינו מקיים את תנאי רישיון העסק שלו. כמו כן החוק מסמיך את השר לאיכות הסביבה להתקין לעסקים טעוני רישוי או חלק מהם, ותקנות להבטחת איכות ראויה של הסביבה. תנאים (נוספים) ברישיון העסק הינם כיום האמצעי המרכזי בו עושה שימוש המשרד לאיכות הסביבה לדרוש ממפעלי תעשייה עמידה בתקנים לזיהום אוויר ובביצוע בדיקות לצורך זה.
תקנות רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה – 1995. מונות אילו עסקים חייבים ברישיון עסק.
חוק עזר לאיגוד ערים לאיכות הסביבה (תחנת הכוח חדרה)(אגרת ניטור זיהום אוויר), תשמ"ז- 1987.
צווים אישיים מכוח החוק למניעת מפגעים – לתחנות כוח של חברת החשמל שמופעלות בסולר ומזוט (ולא לגבי תחנות כוח פחמיות), ולבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד.
שונות:
תקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), תשל"ג- 1972 . אוסרות על פליטת גזי שריפה ממבערי מזוט.
תקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), תש"ן – 1990 . התקנות קובעות הוראות לעניין טיפול באתרי סילוק פסולת שמטרתן מניעת זיהום אוויר.
תקנות מניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), תשנ"ח- 1998. מגדירות מהו זיהום אוויר בלתי סביר ממחצבה וכוללות הוראות לתפעול מחצבות באופן שימנע זיהום אוויר.
תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד – 2004. מטרת התקנות היא יישום פרוטוקול מונטריאול אשר ישראל צד לו. התקנות מטילות הגבלות על ייבוא, ייצור וצריכה של חומרים הפוגעים בשכבת האוזון, כגון CFC ועוד.
תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק), התשנ"ג-1993.
צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס- פינוי יריעות פלסטיק), התשס"ד – 2003.
קביעת העבירה כעבירת קנס:
צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – פינוי יריעות פלסטיק), התשס"ד- 2003. קביעת העבירה כעבירה של ברירת משפט.
עוד חקיקה רלוונטית:
פקודת בריאות העם – 1940 חלק ו. הוראות בדבר מפגעים: הגדרת זיהום אוויר כמפגע לפי הגדרתו בחוק למניעת מפגעים, הוראות לעניין הוצאת צווים לרשות סניטרית לסילוק מפגע.
חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998. החוק מאפשר לכל אזרח לפנות לרשות ולבקש מידע, והיא מחויבת להעבירו בתוך 30 ימים (בכפוף לסמכותה להאריך תקופה זו). אולם במקרים מסוימים הרשות פטורה או אפילו מחויבת שלא להעביר מידע, למשל מסיבות ביטחוניות, סודות מסחר ונהלי עבודה פנימיים.
פקודת העיריות (נוסח חדש). מקנה סמכות לעיריות לחוקק חוקי עזר לשם מניעת מפגעים סביבתיים בתחומן.
חוק התקנים, התשי"ג- 1953. קובע בין היתר את הרכב הדלקים המותר לשימוש.
חוק העונשין, התשל"ז- 1977 - סעיף 222 קובע: "המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק, בדרך כלל, לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים בסביבה, או של העוברים בדרך ציבורית, דינו - מאסר שלוש שנים".
חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו. החוק מעניק הגנה חוקתית לשמירה על חייו, גופו וכבודו של אדם. הנשיא ברק הכיר בזכות לסביבה ראויה כחוסה תחת הגנת חוק היסוד (ר' בג"צ 4128/02).
חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשנ"ז-1997.
החוק קובע הוראות לעניין דרכי הענישה, שיעור קנסות, אחריות נושאי משרה בתאגיד ועוד, מרבית ההוראות הוטמעו במסגרת החוק למניעת מפגעים.
עיקרי תקנות הפליטה לגבי ישראל:
SO2 גופרית דו-חמצנית, NO2 חנקן דו חמצני (תחמוצות חנקן), PM10 חומר חלקיקי עדין, Pb עופרת, O3 אוזון.
ישראל 500 חצי שעתי סטטיסטי.
280 יממתי.
60 שנתי 940 חצי שעתי.
560 יממתי NOX 150 יממתי.
60 שנתי 5 יממתי.
1.5 חודשי.
0.5 שנתי 230 חצי שעתי.
160 שעתי.
לסיכום:
יער המידע גדול. קיבלתם קצת מידע, נתונים והרבה מידע המכווין אותכם למקורות. מקור מידע נוסף הינו המכון הישראלי לנפט ואנרגיה הנמצא ברמת אביב ובו מידע רב בנושאים אלו.
טבלת התקנים מפורטת
תקנות 1
תקנות 2
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר דיויד שוגרמן