לוגו
תמונה של אישה
אתר המומחים של ישראל
button
button
button
button
button
button
button
button
דוא"ל:
סיסמה:
זכור אותי
הירשם לאתר כ מומחה-עסק / חבר-גולש
עברנו לאסקימו מומחים בוידאו-צ'ט - אתם מוזמנים להצטרף אלינו askimo.co.il

%>
בריאות ורפואה
בריאות האישה
בריאות הגבר
בריאות הילד
בריאות הנפש
בריאות וכירורגיה
בריאות ורפואה - כללי
בריאות עור ואסתטיקה
דת ויהדות
הבית והגינה
הנדסה ותכנון
חוק ומשפט
חינוך והוראה
כלכלה ועסקים
מדעי החברה
מדעי הטבע והסביבה
מדעי הרוח
מודעות ורוחניות
מחשבים ואינטרנט
מידענות ויעוץ
ממשל ובטחון
משפחה והורות
סטודנטים ואקדמייה
פנאי ותרבות
פסיכולוגיה ותרפיה
רכב ותחבורה
רפואה ובריאות
רפואה משלימה
שיווק ופיתוח עסקי
שפות ועריכה
תיכון ובגרויות
בבילון

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן

שאלות ותשובות - מדעי החיים
 

מומחי KOL בתחום מדעי הטבע והסביבה >> מדעי החיים :
מר שרון חג'בי, גב' רותם פריזנט, מר אלעד ק, גב' טלי איזנבך, דר' עמי בכר, מר ברק בן אליעזר, דר' הרולד בראושטיין, דר' יהושע גוזס, מר יובל גמרניק, גב' הילה הראל, גב' קרן ולצר, גב' מירי כהן, גב' נירית כמרה, מר עודד מאי, מר עידן פייביש, גב' דקלה תבור

פנה לעסק / מומחה במדעי החיים

מדעי הטבע והסביבה >> מדעי החיים

מנין מגיע הצבע הצהוב

מנין מגיע הצבע הצהוב במחלת הצהבת? מדוע הצבע מתפשט?

צהבת היא מצב שבו חומר הנקרא בילירובין (Bilirubin) נצבר בגוף וגורם לצביעה של העור ולובן העין שניתן להבחין בה בנקל בהסתכלות.
מולקולות ההמוגלובין הנמצאות בתוך כדוריות הדם האדומות הן נשאיות החמצן לכל הרקמות בגוף. כל מולקולת המוגלובין מכילה ארבע אטומי ברזל. במהלך מיחזור הברזל בתהליך ההרס התקין של הכדורית האדומה, המתרחש בכל אחד מאיתנו, נוצר בכבד חומר הקרוי בילירובין- שהוא תוצר פרוק ההמוגלובין - שצבעו צהוב המפונה דרך הכליות בשתן.
מצב שבו ישנם רמות גבוהות של בילירובין בדם נקרא צהבת. מכאן שהפרעה בתפקוד הכבד לצורותיה השונות תביא לצבירת החומר בילירובין ולכן לצהבת. ניתן לציין גם שהרס של מוגבר של כדוריות אדומות יביא להיצע גבוה של המוגלובין וכן גם לעלייה ברמות הבילירובין ולצהבת.

צהבת

הצהבת

צהבת

התשובה ניתנה על ידי טלי ברגרפרוינד מצוות מידעני KOL

[15212]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

באילו מקומות מתבצע פירוק

באילו מקומות מתבצע פירוק מזון כימי, ובאילו מקומות מתבצע פירוק מזון מכני?

להלן קישור למאמרים מתוך אתר מט"ח, ולפרק מהספר "ביולוגיה של האדם", שבהם נמצאת התשובה.

מאמר המתאר את תהליך העיכול.

מאמר המתאר את מערכת העיכול, ומפרט את תהליכי הפירוק המתרחשים בחלקיה השונים

פרק מתוך הספר "ביולוגיה של האדם", המתאר את התחנות השונות במערכת העיכול.
כדי לפתוח את הפרק יש ללחוץ על סעיף 2.2 בתפריט שבצד ימין

התשובה ניתנה על ידי אריאלה וורבר מצוות מידעני KOL

[15209]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כיצד מגיע המזון מהמעי

כיצד מגיע המזון מהמעי הדק למערכת הדם?

המזון הנבלע נכנס דרך הפה ושם השיניים מפרקות את המזון לפיסות קטנות והרוק מעבד את חתיכות המזון לחומר נוזלי יותר. המזון עובר דרך הושט לקיבה שם ממשיך תהליך הפירוק. לאחר מכן עובר המזון למעי הדק שם מפורק והחלקים המועילים בו נספגים למחזור הדם, והחלקים שלא נספגים ממשיכים למעי הגס ושם הופכים לצואה המופרשת דרך פי הטבעת.
העיסה הנוזלית שיצאה מהקיבה מגיעה לחלקו הראשון של המעי הדק. חלק זה נקרא "תריסריון". עיקר העיכול הכימי של כל חומרי המזון נעשה בתריסריון. הפירוק המלא של חומרי המזון לאבני הבניין שלהם נעשה בלבלב, בכבד ובכיס המרה. המשך העיכול הכימי נעשה לאורך המעי הדק. אנזימי עיכול מופרשים גם מתאים בדפנות המעי הדק. עד שמגיעים ל"סוף המסלול" החלבונים מתפרקים לחומצות אמיניות, הפחמימות מתפרקות לחד סוכרים, והשומנים מתפרקים לחומצות שומן וגליצרול. המעי הדק הוא צינור ארוך מאוד ומבנהו מאפשר ספיגה יעילה של חומרים מהחלל הפנימי של המעי אל התאים שבדופן המעי. מתאים אלה עוברים תוצרי העיכול אל הדם.


מערכת העיכול

המעי הדק

מערכת העיכול

אוסף קישורים למידע על מערכת העיכול

התשובה ניתנה על ידי טלי ברגרפרוינד מצוות מידעני KOL

[15208]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

באילו מקומות בגוף האדם

באילו מקומות בגוף האדם מתרחשת תנועה פריסטלטית (לפחות 3 מקומות)?

חלקי מערכת העיכול:
1. הפה- עיכול מכני: ע"י השיניים + הרוק.
עיכול כימי: ע"י אנזים עמילאז הנמצא ברוק ומפרק עמילן.

2. וושט- צינור שרירי המחבר את הפה לקיבה.
המזון מתקדם לאורך הוושט ע"י תנועת שרירים הנקראת תנועה פריסטלטית.
תנועה פריסטלטית היא תנועה הקיימת לאורך כל צינור העיכול. תנועה זו מתבצעת הודות לקיומם של שרירים טבעיים לא רצוניים לאורך צינור העיכול. שרירים אלה מחולקים לקבוצות הפועלות כיחידה אחת. ההתכווציות וההרפיה של הקבוצות הן לסירוגין, כך שכאשר קבוצה אחת מתכווצת המזון עובר לקבוצה שבהרפיה.

3. קיבה- הקיבה היא צינור שרירי מאוד, כאשר מתרחשים בה 3 תפקידים חשובים מאוד:
1. כלי קיבול למזון.
2. עיכול מכני.
3. עיכול כימי של חלבונים.
מאחר ומרבית התא בנוי מחלבון ישנה סכנה כפולה:
א. האנזימים המופרשים לקיבה יכולים להתחיל לפרק את הקיבה עצמה.
ב. התאים המייצרים את האנזימים יכולים להתפרק ע"י האנזימים הנוצרים בתוכם.



התשובה ניתנה על ידי שרונה אמיתי מצוות מידעני KOL

[15206]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כיצד נמשך האויר דווקא

כיצד נמשך האויר דווקא לריאות וכיצד הוא יוצא מהן?

האף: האף מסנן את האוויר בטרם יחדור לריאות ומוסיף לו חום ולחות. השערות הקטנות המצויות בתוך האף מונעות את חדירת חלקיקי האבק הגדולים לגוף, ואילו חלקיקי האבק הקטנים נדבקים אל הריר המופרש לחלל האף. הריר נדחף החוצה בגלל תנועתם הבלתי פוסקת של הריסים (Cilia) המצפים את תאי רירית האף.

בגלל ריבוי כלי הדם באף מתחמם האוויר העובר דרכו ומקבל לחות, כך שהאוויר המגיע לקנה הנשימה הוא בטמפרטורה של 35 מעלות צלסיוס ומכיל 97% לחות. כאשר המעברים באף חסומים אפשר להחדיר אוויר לריאות דרך הפה, אבל האוויר הנכנס אינו מסונן ואינו חם ולח.

קנה הנשימה (Trachea): קנה הנשימה בנוי משלד טבעות סחוס, וביניהן רקמת חיבור ושרירים. הקנה נמשך מהגרון דרך הצוואר אל תוך בית החזה, שם הוא מתפצל לשני הסימפונות הראשיים: ימני ושמאלי, אחד לכל ריאה.

הריאות (Lung): ריאה היא איבר זוגי. הריאה הימנית נחלקת ל-3 אונות, והשמאלית לשתיים. הריאה מורכבת ממערכת צינורות אוויר (הסימפונות) שדרכם עובר האוויר המכיל חמצן, וממערכת נאדיות שבהן מתבצע חילוף הגזים.


נאדיות הריאה: בנאדיות הריאה חודר החמצן לדם, ומהדם משתחרר פחמן דו-חמצני היוצא החוצה דרך הסימפונות ומעברי האוויר. מספרן של הנאדיות מגיע לכ- 300,000 לו היו הנאדיות נפרשות ומועמדות זו ליד זו היה מגיע שטחן הכולל לכ-70 מטרים מרובעים (כגודלו של מגרש טניס). הנאדיות מוקפות ברשת של נימי דם, אשר בהם מתבצע חילוף הגזים.

השאיפה: השאיפה היא תהליך פעיל הצורך אנרגיה. חלל בית החזה סגור מכל עבריו, פרט לקשר לאוויר החיצון באמצעות צינורות האוויר, ולכן כאשר יורד הלחץ בתוך בית החזה נשאף האוויר לתוכו. כמה קבוצות שרירים משתתפות בתהליך השאיפה. השריר החשוב ביותר הוא הסרעפת, אך תפקיד חשוב יש גם לשרירים הבין-צלעיים. במצב מנוחה הסרעפת קמורה כלפי מעלה. בזמן התכווצותה יורדת הסרעפת למטה, דוחקת את איברי הבטן ומגדילה את נפח בית החזה. בד בבד מתכווצים השרירים הבין-צלעיים ומרימים את הצלעות התחתונות כמנוף. תוך הגדלת נפח החזה נמשכים קרומי הצדר הדבוקים לדופן בית החזה ומושכים איתם את הריאה. הרחבת הריאה גורמת להיווצרות לחץ אוויר שלילי בתוך הריאה, ולכן נמשך אוויר לתוכה. כאשר משתווים הלחצים בתוך הריאה ומחוצה לה, השאיפה נפסקת ומתחילה הנשיפה.

הנשיפה: הנשיפה היא תהליך סביל, המתאפשר בגלל המבנה המיוחד של הריאה ושל השרירים המופעלים בזמן השאיפה. האוויר יוצר מתוך הריאות מכוח הגמישות (האלסטיות) שלהן ומכוח איברי הבטן שנלחצו על ידי הסרעפת ושואפים להחזירה לנקודת המוצא שלה. בנשימה מאומצת ניתן להפעיל את שרירי העזר לנשימה, שהם שרירי קיר הבטן, אשר יכולים ללחוץ על איברי הבטן, ואלו לוחצים על הסרעפת ומקטינים את נפח בית החזה. גם השרירים הבין - צלעיים יכולים להתכווץ באופן רצוני ולהגדיל בכך את נפח בית החזה. במצב מנוחה קיימים כ-16 מחזורי נשימה בדקה אצל מבוגר, ואילו במאמץ קשה אפשר להגיע עד ל-60 נשימות בדקה.

חילוף הגזים בנאדיות הריאה:

האוויר החיצון המכיל חמצן עובר דרך מעברי האוויר העליונים לסימפונות הריאה ודרכן הוא מגיע לנאדיות. הנאדיות מוקפות בנימי דם, שקרומן דק מאוד (כ-0.3 מיקרון) והוא מאפשר מעבר חופשי (פעפוע) של חמצן מהנאדיות לתוך כדוריות הדם האדומות ומעבר חופשי של פחמן דו-חמצני (CO2) בכיוון ההפוך. הדם המגיע מהרקמות מכיל ריכוז נמוך של חמצן וריכוז גבוה של פחמן דו - חמצני הנוצר בתהליך החמצון התוך-תאי. הדם הבלתי מחומצן עובר דרך החדר הימני של הלב ומגיע דרך עורקי הריאה לנאדיות הריאה. תוך כדי המעבר בנימי הדם המקיפים את הנאדיות עובר החמצן מחלל הנאדיות לדם, והפחמן הדו-חמצני עובר לחלל הנאדיות. לאחר המעבר דרך הנאדיות מכיל הדם כמות גדולה של חמצן וכמות קטנה של פחמן דו-חמצני. הדם המחומצן מגיע דרך ורידי הריאות לעלייה השמאלית של הלב, משם לחדר השמאלי, וממנו מגיע הדם המכיל חמצן לכל רקמות הגוף.




התשובה ניתנה על ידי טלי כהן-פורת מצוות מידעני KOL

[15204]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כיצד נוצר מצב בו

כיצד נוצר מצב בו דם ורידי מגיע לריאות והופך לדם עורקי?

כבר בשנת 1600 לספירה גילה החוקר–הרופא האנגלי ד"ר ויליאם הארווי שיש בגוף שתי מערכות דם - אחת מביאה דם ללב (המערכת הוורידית) ואחת מזרימה את הדם מתוך הלב החוצה ומעבירה אותו לכל האיברים בגוף (המערכת העורקית) - כלומר, הדם זורם מהלב בעורקים וחוזר אל הלב בוורידים.הדם יוצא מהלב דרך העורק הגדול ביותר הנקרא אבי העורקים, ומשם עובר לכל חלקי הגוף בעורקים רבים נוספים ההולכים וקטנים ככל שהם מתרחקים מהלב ומתקרבים לרקמות הגוף.
הלב מזרים דם לכל איברי הגוף, ובד בבד מזרים את הדם "המלוכלך" שהגיע אליו מהגוף אל הריאות - ושם הדם נפטר
מה"פסולת" (דו–תחמוצת הפחמן) ומועשר שוב בחמצן. בכל נשיפה נפלטים עודפי דו–תחמוצת הפחמן מהגוף, ובכל שאיפה נכנס לריאות אוויר המכיל חמצן. מחזור הדם הגדול ומחזור הדם הקטן פועלים בעת ובעונה אחת ללא הפסקה. הם מאפשרים זרימת דם רציפה מהלב אל רקמות הגוף ובחזרה.

הלב ומערכת הדם

מערכת הדם

אוסף קישורים למידע על מערכת הדם

התשובה ניתנה על ידי טלי ברגרפרוינד מצוות מידעני KOL

[15203]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהם מנגנוני ההגנה של

מהם מנגנוני ההגנה של האף מפני מזהמים שחדרו דרך האויר?

האף אינו רק החלק הבולט שמצוי במרכז הפרצוף שלנו, האף הוא חלל גדול למדי הנמשך מהחלק הבולט ועד בסיס הגולגולת. החלל הפנימי, שאין אנו רואים גדול יותר מהחלל בחלק הבולט של האף. חלל האף מכונה גם מערת האף. החלל מחולק לשני חצאים על ידי מחיצה. כל נחיר מוביל לאחד מחצאי חלל האף, הימני או השמאלי.
חלל האף מצופה בשכבת ציפוי לחה הנקראת רירית. בזכות הרירית משתנה האוויר הזורם דרך האף בעוברו מהחוץ ועד לריאות שלנו.
גופים זרים נתפסים על ידי הריר המופרש מתאי הרירית ומובלים החוצה על ידי תנועת הריסים המיקרוסקופיים הבולטים מתאי הרירית. אין אלה ריסים כמו הריסים בעין, אלא בליטות קטנות של קרומי התאים המרכיבים את הרירית.
הרירית עשירה בנוגדנים ובתאים של מערכת החיסון וחלק גדול מהחיידקים הנישאים באוויר מנוטרלים כבר במעבר האוויר באף.
האוויר הנכנס דרך האף מגיע לריאות לח יותר, חם יותר, נקי יותר וסטרילי יותר.
בתוך החלק הפנימי של מערת האף יש בליטות מהדפנות אל תוך החלל. בליטות אלה נראות כמו שלושה מדפים. הן גרמיות, כלומר עשויות מעצם והן נקראות כונכיות האף. הכונכיות מצופות אף הן ברירית.
בזכות הכונכיות יש הגדלה של שטח פני הרירית ויותר אוויר העובר באף בא במגע עם הרירית. בזכות הגברת המגע מצליח האוויר להתחמם יותר, לספוג יותר לחות, להסתנן יותר מגופים זרים ולסלק מתוכו יותר גורמי מחלה.


האף

מידע נוסף על האף

התשובה ניתנה על ידי טלי ברגרפרוינד מצוות מידעני KOL

[15200]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כמה זה ליברה בקילוגרם?

כמה זה ליברה בקילוגרם?

ליברה זוהי שמה של יחידת משקל רומית אשר נקראת גם פאונד כאשר: 1kilogram=2.20462262 pound
בנוסף, 12 אונקיות = 1 ליברה.
באסטרולוגיה, ליברה זהו שמו של מזל המאזניים.

המרת מידות

יחידות מסה ומשקל

ליברה

התשובה ניתנה על ידי טלי ברגרפרוינד מצוות מידעני KOL

[15188]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהו שיבוט גנטי?

מהו שיבוט גנטי?

כשמדובר בשיבוט בני אדם, ישנם שני סוגים: הראשון הוא שכפול. בשכפול מייצרים עוּבּר, שבסופו של התהליך יתפתח לבוגר עצמאי. זה מה שרוצה לעשות פרופסור אנטינורי. זהו התהליך שבוצע כששיכפלו את הכבשה דולי בשנת 1996 - השכפול הראשון של בעל חיים יונק. במקרה של דולי השתמשו המדענים בגרעין תא של בלוטת שד, שנלקח מכבשה בוגרת. גרעין התא (שמכיל את הקוד הגנטי, ה-DNA) הושתל בביצית שהוסר ממנה הגרעין. העוּבּר שנוצר בביצית הושתל ברחמה של כבשה בוגרת, גדל והיה לכבשה דולי. זהו, באופן כללי, תהליך השיבוט.

במקום להשתמש בקוד גנטי מתא של כבשה, מבקשים שני הפרופסורים להשתמש בתא אנושי, למקם אותו בביצית שהגרעין הוצא ממנה ולשתול אותו ברחמה של אישה. שם אמור העוּבּר לגדול ולהיוולד ככל תינוק. השאלה היא מדוע הם רוצים לעשות זאת.

פרופסור אנטינורי הצהיר שמטרתו לסייע לזוגות חשוכי ילדים. במקרה שבו הגבר אינו יכול להוליד ילדים, יהיה אפשר להשתמש בביצית של בת זוגו וב-DNA מתא אחר, שיכול להיות מהאב, מהאם או מגורם שלישי. כמובן שבעלי מזימות יוכלו לנצל את הטכנולוגיה כדי ליצור העתקים של עצמם או של אחרים.

הסוג השני של שיבוט הוא "שיבוט רפואי". זה הסוג שעליו חושבות רוב הממשלות שתומכות במחקר. תהליך זה נקרא שיבוט רפואי משום שמטרתו לייצר תאים שיעזרו לטפל במחלות שונות. השיבוט הרפואי דומה לשכפול. ההבדל העיקרי הוא שהעוּבּר שיווצר לא יושתל ברחם אישה. הוא ישָמר במעבדה וישמש ליצור תאים כדי לרפא מחלות.

כיצד יסייע השיבוט הרפואי בריפוי מחלות?

השיבוט הרפואי אמור לסייע לאנשים שתאים בגופם ניזוקו. הטיפול המקובל למחלות כאלה נתקל בקשיים רבים, למשל: אדם שתאי כליה שלו נפגעו, נזקק לטיפול דיאליזה. הטיפול הזה אמנם עוזר, אבל הוא אינו אידאלי. הפתרון הטוב ביותר שקיים היום הוא השתלת כליה.

אבל השתלת כליה נעשית בניתוח מורכב, וגם יש למצוא תורם בעל כליה מתאימה. לא כל כליה בריאה מתאימה לכל חולה. כליית התורם צריכה להיות בנויה מאותה רקמה של המטופל, אחרת הגוף ידחה את השתל ויחלה. כדי למנוע את הדחייה, אנשים שבגופם מושתלים איברים מקבלים טיפול תרופתי חזק, שיש לו תופעות לוואי חמורות. אלה הם רק חלק מהקשיים שנלווים להחלפת רקמות פגועות על ידי השתלה.

הפתרון האידאלי הוא למצוא רקמת תאים הזהה לחלוטין לתאים שנפגעו, ואת זה בדיוק מציע השיבוט הרפואי.

כיצד יְיצרו תאים להחלפה?

התוכנית מתבססת על שימוש בתאי גזע. תאי גזע הם כמו מפעלים קטנים, שמייצרים תאים. למשל, במערכת הדם מתים בכל שעה מיליוני תאי דם. במח העצמות ישנם תאי גזע שמייצרים תאי דם, שמחליפים את אלה שמתו.

גם לעוּבּרים בראשית התפתחותם יש תאי גזע. תאים אלה מסוגלים לייצר רקמות לכל איברי הגוף, בתנאי שמספקים להם את התנאים המתאימים. אם תא עוּבּרי שובט בעזרת ה-DNA של החולה עצמו, התאים שהוא יְיצר יהיו בריאים, ויחד עם זאת יתאימו לתאים הפגומים של החולה. הם יוכלו לתקן רקמות פגועות, וגוף החולה לא ידחה אותם. הם גם יוכלו לשמש לתיקון רקמות באיברים שאינם ניתנים להשתלה, למשל המוח. כל מה שאמרנו כאן הוא עדיין בגדר תאוריה, ונדרש מחקר רב כדי שיהיה אפשר ליישמה.

מה רע בשיבוט?

נעסוק קודם כול בשאלת השכפול. אם נתעלם לרגע מהאפשרות לנצל את הטכנולוגיה לרעה, מה רע בשיבוט שנועד לסייע לזוגות חשוכי ילדים להקים משפחה? בשלב זה, לפחות, ישנן בעיות רבות. אפילו המדענים האופטימיים ביותר סבורים שסיכויי ההצלחה אינם עולים על אחוז אחד. יש סיכוי רב ללדת ולד מת, להפיל את העוּבּר וללדת תינוקות מעוּותים. אחד המדענים שהשתתף בשיבוט הכבשה דולי אמר שהניסיון לשבט אדם יהיה חוסר אחריות פושע.

אבל סביר להניח שהטכנולוגיה הזו תתקדם ותהפוך לבטוחה יותר. האם גם אז יהיה עלינו להתנגד באופן עקרוני לשכפול? יש הטוענים ששכפול הוא בסך הכול חיקוי של תהליך שממילא מתרחש בטבע. תאומים זהים הרי נוצרים בשיבוט טבעי. שלושה או ארבעה תינוקות מכל אלף ילודים הם תאומים זהים, שנוצרים מאותה ביצית ונושאים את אותו קוד גנטי. אם כן, מדוע שלא נעשה באופן מלאכותי את מה שממילא קורה באופן טבעי?

ראשית, לא בהכרח ראוי לחקות כל מה שקורה בטבע. צירי הלידה הם חלק טבעי מתהליך הלידה, ובכל זאת איננו מתנגדים לשימוש במשככי כאבים. לעומת זאת ניתוחים אינם משהו טבעי, ובכל זאת אנחנו מנתחים כדי לרפא מחלות שונות. אם כך, אין זה אומר שאנחנו חייבים לקבל את השיבוט רק משום שהתהליך קורה גם באופן טבעי.

יש הבדל משמעותי בין תאומים זהים שנוצרו בדרך טבעית לבין שיבוט מלאכותי. במקרה של תאומים זהים, לשניהם יש קשר גנטי לשני הוריהם. אם יצליחו לשַבֵּט אדם, לעוּבּר יהיה קשר גנטי רק לאדם שתרם את התא שממנו הוא שובט.

מעשה כזה עומד בסתירה למצוות אלוהים - שהגבר והאישה יהיו לבשר אחד. על המין האנושי להתרבות כך שכל צאצא יהיה תוצר של שני הורים. ילד נושא קוד גנטי שהוא שילוב של שני הוריו. במילים אחרות, בכל ילד יש משהו מאביו ומשהו מאימו. העיקרון הזה מופר בשיבוט, שכן הילד יהיה זהה רק להורה אחד.

נחזור לשיבוט רפואי. האם עלינו לתמוך בו? נראה שאנשים רבים, שסובלים ממחלות קשות, יוכלו ליהנות מתוצאות המחקר הזה. האם יש בסיס להתנגדות שלנו למחקר המדעי הזה?

ההתנגדות הראשונה קשורה למעמד העוּבּר האנושי.

ד"ר פיל ג'ונס, חוקר רפואי מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, אמר: "כדי לפתח טכניקה שתאפשר לקחת תאי גזע מעוּבּר, יש להשתמש באלפי עוּבּרי אדם. העוּבּרים יגדלו במבחנות לפני שיופרדו לתאים בודדים. אף על פי שתאים אחדים ישרדו, העוּבּר עצמו יושמד. כדי לקבוע את עמדתנו אודות השימוש בעוּבּר אנושי עלינו לשאול את עצמנו אם אנחנו רואים בעוּבּר חפץ, אדם בפוטנציה או אדם ממש". זו השאלה - מתי אדם הוא אדם? והיות שהמדינות שתומכות במחקר זה מתירות להחזיק בתאים ששובטו רק למשך שבועיים, יש לשאול מהו עוּבּר שעוד לא מלאו לו ארבעה עשר יום?

יש הטוענים שהעוּבּר אינו אדם משום שאין לו יכולות של אדם. הוא אינו יכול להתייחס לאנשים אחרים, לחוש או לחשוב. לכן, לדעתם, הוא איננו אדם. אפשר לומר עליו שהוא עשוי להתפתח לאדם - אדם בפוטנציה. ומכיוון שעוּבּרים אינם בני אדם, ניתן לערוך בהם ניסויים ואפילו לייצר אותם למען מחקר שבעתיד יביא תועלת לבני אדם.

האם זה טיעון טוב? האם כתבי הקודש אומרים משהו שיוכל להאיר את עינינו?

אתרים שעוזרים:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/ariel-1.htm
http://gifted.snunit.k12.il/activities/clone/.index.html




התשובה ניתנה על ידי רינת אפרים מצוות מידעני KOL

[15153]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

שלום! שמעתי שיש תמונה

שלום! שמעתי שיש תמונה באינטרנט של האדם העתידני (איך האדם כיום יראה בעתיד) רציתי שתשלחו לי אותה או את האתר תודה.

שלום ניל, וסליחה על העיכוב בתשובה שנבע מבעיה טכנית.

יש לא מעט מאמרים בנוגע לעתידה והאבולוציה של האנושות באנגלית.
אתה מוזמן לחפש במנועי החיפוש לפי המושג The Future of Human Evolution

כאן יש תמונה של האדם העתידי המתואר על ידי ד"ר אארון חביב מאוניברסיטת חיפה:
http://research.haifa.ac.il/~evolut/html/html_eng/aaron_avivi.html

אתרים נוספים שתוכלי למצוא בהם ענים:
http://www.hayadan.org.il/elef.html
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnon

בברכה,

התשובה ניתנה על ידי יאיר אבן-זוהר מצוות מידעני KOL

[14899]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

<< [1] [2] [3] [4] [5] >>
***
אינדקס מומחים רואה חשבון בוידיאו צ'אט מאמן אישי און ליין מומחים לאסטרולוגיה מומחה לנומורולגיה
קוראת הקלפים און ליין רופאים מומחים בוידיאו צ'אט אורטופד מומחה און ליין נוירולוג בוידיאו צ'אט יעוץ עורך דין ברשת
אתרים משלימים - תקשור נומרולוגיה קלפים - קישורים שימושיים - ספרים ברשת - שותפים - נמורולוגיה - תיכון ובגרויות - תקשור - מומחים - משה שרון | לימודי קבלה