לוגו
תמונה של אישה
אתר המומחים של ישראל
button
button
button
button
button
button
button
button
דוא"ל:
סיסמה:
זכור אותי
הירשם לאתר כ מומחה-עסק / חבר-גולש
עברנו לאסקימו מומחים בוידאו-צ'ט - אתם מוזמנים להצטרף אלינו askimo.co.il

%>
בריאות ורפואה
בריאות האישה
בריאות הגבר
בריאות הילד
בריאות הנפש
בריאות וכירורגיה
בריאות ורפואה - כללי
בריאות עור ואסתטיקה
דת ויהדות
הבית והגינה
הנדסה ותכנון
חוק ומשפט
חינוך והוראה
כלכלה ועסקים
מדעי החברה
מדעי הטבע והסביבה
מדעי הרוח
מודעות ורוחניות
מחשבים ואינטרנט
מידענות ויעוץ
ממשל ובטחון
משפחה והורות
סטודנטים ואקדמייה
פנאי ותרבות
פסיכולוגיה ותרפיה
רכב ותחבורה
רפואה ובריאות
רפואה משלימה
שיווק ופיתוח עסקי
שפות ועריכה
תיכון ובגרויות
בבילון

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן

שאלות ותשובות - יהדות
 

מומחי KOL בתחום דת ויהדות >> יהדות :
גב' מיכל ריף, הרב נסים אברג'ל, הרב אברהם גליקמן, ד"ר הרב דוד גרינברגר, מר עמנואל זילברמן, הרב יוסף חי, מר אליהו ירט, גב' מירי כהן, מר מרדכי מאירצ'יק, מר רונן מרציאנן, הרב אהרן פינקל, הרב אהרון פרידמן, הרב שי קציר, מר אלי רוז, אור ברוך שלום

פנה לעסק / מומחה ביהדות

דת ויהדות >> יהדות

נישואין יכולים להיות אחד

נישואין יכולים להיות אחד מהשניים: או מקור להנאות הגדולות ביותר של החיים, או שורש לסבל רב - ואפילו טרגי. קיימת נוסחה בת ארבע מילים שמבטיחה חיי נישואין מאושרים: ``הימנעו מלהכאיב, הסבו הנאה``. במקור התנ``כי הנוסחה קצת שונה: ``סור מרע ועשה טוב`` (תהלים לד, טו). להישמר שלא לגרום צער מיותר לבני הזוג שלנו - בין בדיבור ובין במעשה, ולעשות ככל יכולתנו כדי לגרום להם הנאה.

חלק ראשון: הימנעו מלהכאיב

1. רוצים משהו? תבקשו!
רוב הצער שבעלים ונשים גורמים זה לזה אינו נובע מכך שאחד מהם אכזר או מרושע, אלא מכך שהם רוצים משהו מבני הזוג שלהם ומתוסכלים או מוטרדים שאינם מקבלים אותו. בעלים ונשים צריכים להשלים עם המציאות שאף אחד בעולם לא מקבל את כל מה שהוא רוצה. יחד עם זה, שניכם תרוויחו אם תרגילו את עצמכם לבקש את מה שאתם רוצים, בדרך שתגרום לבן/בת הזוג שלכם להרגיש רצון לבוא לקראתכם ולמלא את צרכיכם.

לכן, היו נכונים לבקש מה שאתם רוצים בדרך שתשמע נעימה באזני בני הזוג שלכם. יש בעלים ונשים שדוחים על הסף את הרעיון לבקש את מה שהם רוצים. ``אני לא אמור/ה לבקש מה שאני רוצה``, הם אומרים. ``הוא/היא היו צריכים להבין מעצמם``. מאיפה צמח העיקרון הזה? לאור העובדה שלבני אדם אין טלפתיה, מובן שאנחנו צריכים לבקש את מה שאנחנו רוצים. ואם אתם מוצאים את עצמכם בסיטואציה שבה אתם מרגישים ש`מובן מאליו שאני לא אמור/ה לבקש`, התייחסו אל הצורך לבקש כאל מבחן אישיות שמימי. מבחן שיאפשר לכם לפתח יותר את מידת הסבלנות והרגישות.

כאשר אתם מבקשים מבני הזוג שלכם משהו עבורכם, הימנעו מחלוקת פקודות. עדיף בהרבה להגיד משהו כמו: ``אולי אתה יכול בבקשה...``; ``מצטער להפריע לך, אפשר לבקש ממך משהו?`` ``אכפת לך אם...``; ``בבקשה תגיד לי אם זה קשה לך מידי...`` או ``יש לי בעיה. אולי את יכולה לעזור לי...``.

אם אתם זקוקים לתשומת לב בלי הפרעות, אז במקום להתעצבן סתם שאתם לא מקבלים אותה - אל תתביישו לבקש. יש אנשים שיהססו לבקש דבר כזה, הם יחושו שבקשה כזאת יותר מידי תובענית. אחרים עלולים להרגיש רע מזה שהם צריכים בכלל לבקש, ובכל זאת - אם משהו מטריד אתכם, חשוב לדבר! אי יכולת להביע את עצמך עלולה לעורר רגשות עלבון, כעס ותסכול שיכולים להביא להתפרצות שניתן היה למנוע. בטאו עצמכם באופן ברור וישיר וללא האשמות. לדוגמא, אם בן/בת הזוג שלכם מדבר/ת אליכם בדרך שרק מלחיצה אתכם יותר, תוכלו לומר: ``אני עובד/ת טוב יותר כשלא דוחקים בי``. באופן כללי - נסחו את הבקשות שלכם בדרך ישירה ופשוטה. אם יש לכם תלונה, היו ממוקדים והציעו פיתרון.

רוב הסיכויים שזוגות שאינם יודעים כיצד להתדיין בצורה נכונה, יריבו ויתווכחו באופן שיגרום צער לשני הצדדים.

רוב האנשים אינם מקשרים משא ומתן לחיי נישואין, אלא לשתי מדינות שמקיימות ביניהן מגעים לפתרון סוגיות חשובות. למעשה, משא ומתן הוא כלי שבו אנו משתמשים בתחומים רבים בחיינו. לדוגמא, אנחנו מוכנים לעבוד שעות רבות, לעשות דברים שעלולים לא לעניין אותנו, בתמורה לכסף שאנחנו מרוויחים. לאמנות ניהול מו``מ בדרך של מנצח-מנצח (win-win), יש חשיבות עליונה בחיי הנישואין. רוב הסיכויים שזוגות שאינם יודעים כיצד להתדיין בצורה נכונה, יריבו ויתווכחו באופן שיגרום צער לשני הצדדים. אם לבעל או לאישה יש אישיות חזקה יותר, והם מצליחים להשליט את דעתם מבלי לקחת בחשבון את רגשותיהם של בני זוגם, תחושות התרעומת ימשיכו להצטבר, ויובילו לכעס או דיכאון, וגם לחיכוכים וסבל.

בדומה, כאשר אתם רוצים שבני הזוג שלכם יעשו למענכם משהו שהם לא מעוניינים לעשות, חשבו: ``מה אני יכול/ה לעשות למענו/ה כדי שכתוצאה מכך בן/בת זוגי ירצו לעשות את זה בשבילי?`` אם אתם מבקשים משהו ובן/בת זוגכם מגיב/ה בהתחלה ב``לא``, אתם לא חייבים תמיד להתייחס אל זה כאל תשובה סופית ומוחלטת. במקרים רבים משמעותו של ``לא``, היא בעצם ``עוד לא``. אם תסבירו ברוגע מדוע הדבר שביקשתם חשוב לכם, השותף/ה שלכם עשוי/ה לשנות את דעת/ה. שאלו את עצמכם: ``איך אני יכול/ה להסביר את עצמי טוב יותר, כדי להשיג `כן`?``. יחד עם זאת, היו מוכנים לשמוע גם ``לא`` - והפעם באופן סופי. בטווח הארוך, קבלת ה``לא`` שלכם עשויה להוביל בסופו של דבר ל``כן``. מי שחושב לעצמו, ``אני אשיג מה שאני רוצה ולא משנה אם זה מוצא חן בעיני בן/בת זוגי או לא``, ייצור המון קשיים, לשניהם.

כשאתם מנסים להניע או לעודד את בן/בת זוגכם לעשות משהו אישי למענכם, משנה מאוד באיזו דרך אתם מבקשים. יש דרכים שגורמות לזולת להרגיש מאושר למלא את בקשותיכם, ויש דרכים שאמנם מצליחות להניע או לאלץ, אך יחד עם זה הן מכאיבות במיוחד. קחו לדוגמא את השיטה לצעוק על מישהו עד שהוא או היא מתחילים לפעול. מה אנחנו עושים כאן? אנחנו יוצרים רעש שמעורר צער רב. יתכן שהאדם שצעקו עליו יעדיף לעשות את מה שאנחנו מבקשים, במקום להמשיך לסבול מהצעקות שלנו. האם זאת שיטה יעילה? אולי נצליח להשיג תוצאות מיידיות, אבל בטווח הארוך, הכאב שאנחנו גורמים יכניס אנרגיה שלילית לבתינו, והוא עלול אפילו להוביל להתפרקות חבילת הנישואין. וגם אם הנישואין יצליחו להחזיק מעמד, יחסרו בהם אהבה וכבוד. יהיה כאן ניצחון טקטי קצר מועד במחיר הפסד אסטרטגי לטווח הארוך.

לדוגמא, תיקון דברים עלול להיות מקור למריבות, כאשר בן הזוג שמוחזק בתור ``המתקן`` דוחה את הפעולה, או שהוא כל כך עסוק עד שדברים שמוטל עליו לטפל בהם, לא מטופלים בלי בקשות חוזרות ונשנות. (הכלל הראשון והחשוב הוא לבקש בדרך שתגרום לשני לרצות לפעול, וכתוצאה מכך להרגיש טוב עם מעשיו. פעלו לפי כלל זה בפעם הראשונה שאתם מבקשים משהו. פעלו על פיו גם בפעם השנייה ובכל פעם אחרת). אם אתם צריכים לחזור על עצמכם יותר פעמים ממה שהערכתם, אולי תרצו להגיד: ``אני מבין/מבינה שקשה לך להכניס את מה שאני מבקש/ת לתוך סדר היום הדחוס שלך``, או ``שהתפקיד הזה לא נעים לך. בכל זאת, אודה לך מאוד אם תטפל/י בזה. אני יכול/ה לעשות משהו כדי שיהיה לך קל יותר להגיע לזה?``

לפעמים, אתם לא מצליחים להביא את בן/בת הזוג שלכם להסכמה, ולא משנה כמה פעמים כבר ביקשתם, נשאתם ונתתם וניסיתם לעודד ולהשפיע. כעס וצעקות יכולים אולי להיות אפקטיביים, אבל אם בסופו של דבר נקבל את מה שרצינו על ידי גרימת כאב, נפסיד יותר ממה שהיינו מפסידים אלמלא קיבלנו את מה שרצינו. חלק מאי גרימת הכאב, זו ההבנה וההפנמה שאפילו אם אנחנו לא מצליחים לגרום שדרך החשיבה שלנו תתקבל במלואה, אולי בכל זאת נצליח קבל חלק ממה שרצינו. ואם כן, העריכו את ההסכמה שקיבלתם, ופעלו בעצמכם להשיג שליטה רבה יותר על מצבכם הרגשי.

2. הונאת דברים: הקנטות והשפלות
אדם צריך להיזהר במיוחד שלא לצער את אשתו, מכיוון שהאישה בדרך כלל רגישה יותר מגבר. ובכל אופן, הונאת דברים על ידי הבעל או האישה, עלולה לגרום לכעס רב, לטינה ולמאבקים. דווקא משום שבעלים ונשים מכירים זה את זה כל כך טוב, הם יכולים למצוא בקלות את הנקודות החלשות והרגישות ביותר של זולתם.

אסור לומר כל דבר שהוא שיצער אדם אחר, בלי סיבה. אסור למדבר להגיד ``אתה לא צריך להיות כזה רגיש``. אם הדברים עלולים לגרום צער למאזין, אז אסור למדבר להגיד אותם.

לפעמים אנחנו מוצאים אנשים שמצערים את זולתם בדבריהם, ואחר כך אומרים לקרבנם: ``מה שמצער אותך הן לא המילים שלי, אלא התפישה שלך. שנה את התפישה שלך ולא תצטער יותר``.

אם בן/בת הזוג לא שמעו לעצתכם וכשלו, ``כואב לי שאת/ה סובל/ת`` יהיה נכון בהרבה מאשר ``אמרתי לך``

נכון שלאישיותו של המקשיב יש השפעה רבה על מידת הפגיעה, אבל האיסור הוא ברור. כאשר אנחנו אומרים למישהו דבר שיפגע בו, אנחנו אחראים על הצער שגרמו לו המילים שלנו. זה כמו לזרוק אבן על ראשו של השני ואז להגיד: ``אם היית מתכופף אז האבן לא הייתה פוגעת בך``. הוא לא התכופף, האבן פגעה בו, ואנחנו אשמים בגרימת הכאב.

כך גם עם המילים שלנו. העובדה שאדם יכול היה לעבוד ולרכוש יכולת לאטום את עצמו בפני כל סוג של העלבה, לא מתירה לנו לזרוק אבנים מילוליות שעלולות להכאיב.

אסור לבעל או לרעיה לדבר בדרך: לעגנית, מזלזלת, מקניטה, מחקה בבוז, מעליבה או משפילה. סרקאזם הוא לעתים קרובות הונאת דברים טהורה. בדיחות על חשבון בן/בת הזוג שגורמות להם צער, הן דרך אכזרית ליהנות. גם הזכרת טעויות מהעבר לבעל או לאישה, נחשבת הונאת דברים.

אם בן/בת הזוג לא שמעו לעצתכם ובסופו של דבר סבלו, רק צער נוסף ייגרם אם תעירו ``אמרתי לך``. יש כאן סיפוק של האגו על חשבון צערו של בן/בת הזוג. עדיף בהרבה להגיד: ``כואב לי שאת/ה סובל/ת``.

זירוז בני הזוג במשפט: ``נו כבר. מה לוקח לך כל כך הרבה זמן?`` בקול רם כזה שכולם יכולים לשמוע, הוא דבר שבהחלט עלול לצער. כאשר אנחנו מתאחרים ומישהו מעכב אותנו עוד יותר, אנחנו נלחצים. האתגר הוא להצליח להישאר רגועים יותר, ולהזכיר לבן/בת הזוג שלנו למהר בדרך שאינה פוגעת. אולי תגלו שיעיל יותר להגיד: ``שווה לחכות לך. ובכל זאת, אשמח אם תצליח/י להזדרז יותר``.

אם בן/בת הזוג שלכם טוענים שהמילים שלכם גורמות להם צער, אל תסבירו שלדעתכם הן לא פוגעות. התנצלו.

חשבו על כל דפוס דיבור שמצער את הבעל או האישה שלכם. היו נחושים להמעיט ולסלק דפוסים אלה בעתיד.

3. שימו לב לתוכן: בררו את מילותיכם
האמרה, ``מוות וחיים ביד-לשון`` (משלי יח, כא), חלה בהחלט גם על חיי הנישואין שלנו. מאמר לעיתון או מכתב למישהו שנתפש בעיניכם כאדם חשוב במיוחד, דורש ברירה זהירה של מילים. יתכן אפילו שתבקשו עצה מאחרים כיצד לערוך טוב יותר את מה שכתבתם. חיוני לא פחות לשים לב למה שאתם אומרים כאשר אתם מדברים עם הבעל או האישה.

המילים שלכם אל בני הזוג יכולות ליצור תחושות של הנאה, אהבה, קרבה, הכרת תודה, ואולי אפילו שמחה קורנת. המילים שלכם אל בני הזוג עשויות לעודד, לנחם, לעורר, להניע, לרומם. אבל מילים אחרות עלולות ליצור תחושות של כאב, צער וכעס.


עשו כל שביכולתכם כדי לא להביך את בני הזוג שלכם או להעמידם במצב לא נוח.

כשאנחנו בוחרים במלים הנכונות, אנחנו יכולים לומר גם דברים, שהיו מעוררים ויכוח אילו היינו אומרים אותם בצורה שונה. כל משפט שאנחנו הוגים ניתן לנסח בדרכים שונות. בחרו בדרכים חיוביות לבטא דברים.

נישואין הם הזדמנות נהדרת לרכוש טקט. טקט זה כשהאדם מבטא את עמדתו באופן שלוקח בחשבון את תחושותיו של שותפו לשיחה ומתחשב בהן. דיבור חסר טקט עלול להזיק. כמה דוגמאות:

``שטויות!`` לעומת ``אני מוצא בזה כמה נקודות חלשות``.

``זה טיפשי לחלוטין!`` לעומת ``בוא נבחן את זה מכיוון שונה``.

``איך מסוגל אדם נורמאלי לחשוב בצורה כזאת?`` לעומת ``נראה לי שלדעה האחרת יש את המעלות שלה.``

``אתה לגמרי טועה``, לעומת ``נראה לי שזאת הדרך הנכונה``.

אם בני הזוג שלכם לא מבינים אתכם, תוכלו להגיד בטקט: ``אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב. תן/תני לי להסביר למה אני מתכוון/ת.``
עשו כל שביכולתכם כדי לא להביך את בני הזוג שלכם או להעמידם במצב לא נוח. אין צורך להדגיש כל טעות או שגיאה. אמנם, במקרה שסביר להניח שהטעות תחזור על עצמה או שחשוב לתקן אותה, צריכים להצביע עליה, אבל אפילו אז לעשות זאת בעדינות. בדרך כלל, הטעות היא חד פעמית ובהחלט אין שום צורך להורות עליה. אם קיימת מערכת יחסים בריאה בין בעל לרעייתו, ולשניהם יש הערכה עצמית חיובית, אין כאן בעיה. אבל אצל זוגות נשואים רבים, הצבעה על טעויות מהווה את עיקר התקשורת הזוגית המילולית, וזה גורם לצער רב.

יש אנשים שטוענים, ``אני לא יכול לשלוט על מה שאני אומר ועל איך שאני אומר את זה``, אבל השליטה תלויה ברצון. למעשה, אנשים רבים מאמינים באמת שהם לא מסוגלים. אבל בדיוק אותם אנשים יכולים בדרך כלל לשלוט במה ואיך הם אומרים כשמישהו שהם מוקירים נוקש בדלת. ורוב האנשים מסוגלים לעשות את זה אפילו אם מי שנוקש בדלת הוא אדם זר לחלוטין, ש(ככל הנראה)לעולם לא יפגשו שוב.

נשאל פעם אחד החכמים מה המחשבה הראשונה שעולה לו בראש, כשהוא חושב על עיקרון חשוב לחיי הנישואין.

``לא להגיד כל מה שעולה לך בראש``, הוא ענה.

בניגוד עז, גבר גרוש השיב לשאלה זו, לגבי תכונות אישיות או דפוסי התנהגות שהובילו לגירושיו, כך: ``אני מאמין מאוד שחשוב להגיד כל מה שאני מרגיש. אם משהו לא מוצא חן בעיני, נראה לי לא ישר להימנע מלבטא את תחושותיי בצורה גלויה וברורה. היו יכולים להיות לנו נישואין טובים אלמלא העובדה שאשתי הייתה כל כך רגישה. היא לא יכלה לסבול לשמוע את האמת. היא כל הזמן אמרה לי לשמור את ההערות הביקורתיות שלי לעצמי. אבל היא טועה. קיוויתי שהיא תתחזק, אבל במקום זה היא עזבה אותי. היא פחדנית שלא מעיזה לעמוד מול עצמה.``

הגישה הזאת לדיבור היא המכשלה של אנשים רבים. אמנם רוב האנשים אינם קיצוניים כמו האדם שתיארתי, אבל אם האדם אינו זהיר במה שהוא אומר ובאיך שהוא אומר את זה, חיי הנישואין שלו לא יהיו הרמוניים.

הימנעו מלהכאיב

4. מה נעימת הקול שלך?
האידיאל הוא לדבר לאחרים בדרך שתגרום להם לחוש נעימוּת. טון הדיבור שלנו צריך להיות רגוע ונעים כשאנחנו מדברים עם הזולת, ועלינו לבדוק אם אנחנו מדברים בכעס או מרימים את קולנו.

לטון הדיבור שבו אנחנו משתמשים כדי לבטא משהו, תהיה השפעה על תגובתו של המאזין. יש נעימוֹת דיבור שנעים להקשיב להן, בדיוק כמו למוסיקה טובה. ויש נעימוֹת דיבור שמזכירות חריקת גיר על לוח. כל נעימת דיבור פולטת אנרגיה שונה ומשדרת מסר שונה. טון דיבור כעוס או טון רך ועדין מעבירים מסרים שונים מאוד. כולם נשמעים שונים מאוד כשהם משתמשים בנעימות הדיבור הטובות שלהם, מאשר כשהם מדברים בטונים הצורמים שלהם. נעימת הדיבור שלנו מושפעת מרגשותינו ותחושותינו. כל שינוי במצב הרוח יבוא לידי ביטוי בטון הדיבור שלנו. לעיתים קרובות נוכל להבין מה מנסה לומר מישהו שמדבר בשפה בלתי מובנת לנו, רק מתוך הקשבה לנעימת הדיבור בה הוא הוגה את המילים.

תסכול, רוגז, כעס ואכזבה, כולם יכולים להתגלות בנעימת הדיבור. יש אנשים שרגישים לזה יותר בעוד שאחרים רגישים פחות, אבל כמעט כולם מושפעים מכך. אותו מסר שקשה למאזין לשמוע כשהוא נאמר בנעימת הדיבור הלא נכונה, עשוי להתקבל אם הניסוח ונעימת הדיבור ישדרו כבוד ואהדה.

למדו להתנצל מבלי להישמע כאילו אתם מבטלים את עצמכם באופן מוגזם; לסרב - מבלי להישמע כאילו אתם מגנים, תוקפים או מאשימים; להיות שקולים - מבלי להישמע משעממים או מכאניים.

כאשר אתם מרימים את קולכם כדי לקרוא לבני הזוג שלכם מחדר אחר, היזהרו לא להישמע חסרי דרך ארץ. אם יוצא לכם לצעוק, או לדבר בכעס אל בני הזוג שלכם, כדי לעצור אותם מלעשות או להגיד משהו, שאלו את עצמכם למה אתם עושים זאת.

טון דיבור כעוס או טון רך ועדין מעבירים מסרים שונים מאוד.
יש בעלים ונשים שפותחים את בקשות העזרה שלהם בנעימת דיבור כעוסה. לדוגמא, בעל עלול להגיד: ``מה הבעיה שלך?! למה לא כיבסת את החולצות שהשארתי במכונת הכביסה?`` או אישה עלולה להגיד בטון כעוס: ``אתה לא יכול להוריד את הצלחות מהשולחן כדי לעזור קצת בבית?!``

סיטואציה כזאת, מעוררת באופן כמעט סימולטאני שלוש תגובות. ראשית, שניהם הבחינו שבן/בת זוגם לא עשה/עשתה משהו כדי לעזור להם. ואז הם אומרים לעצמם ``הוא (היא) היה צריך להבין מעצמו שצריכים לעשות את זה. לא בסדר מצידו שהוא לא עזר לי!``, ואז, שניהם מבטאים את רגשות הכעס בטון הדיבור שלהם ובסוג המילים בהן הם בוחרים. כל התהליך הזה מתרחש במהירות הבזק.

מודעות לתבנית הפעולה הזאת, תאפשר לנו לנסח את בקשות העזרה שלנו בנעימת דיבור ידידותית ועליזה, או לכל הפחות בדרך רגועה יחסית. כאשר נעימת הדיבור שלנו משדרת שמחה, הערכה, אהבה או רגישות, קיים סיכוי רב שהמסר שאנחנו מנסים להעביר יתקבל מתוך רגשות דומים.

לבעל עסק שמעוניין לשמור על קהל הלקוחות שלו, דיבור נעים הוא כלי הכרחי. אם הוא לא יצליח לדבר כך, הוא יאבד לקוחות. סביר להניח שלקוחות הנהנים מהדרך בה מדבר איתם בעל החנות או העסק, יגדילו בהתאמה את רווחיו הכספיים. כלל זה חשוב עוד יותר בנישואין. בעסק, אם הדרך שבה אנחנו מדברים לא מוצאת חן בעיני קליינט, אז לכל היותר ייגרם לנו נזק כספי. בנישואין, לעומת זאת, ההפסד שנגרם מדיבור בדרך פוגעת, עלול להיות חמור בהרבה.

5. שאלה שכולנו צריכים לשאול
יש שאלה כללית שכולנו צריכים לשאול את עצמנו תמיד: ``מה אני צריך/ה להפסיק להגיד או לעשות, כדי לא להכאיב לבן/בת זוגי?`` האם יש תבנית התנהגותית או צורת דיבור כלשהי שבה אנחנו מצערים את בני זוגנו, וממנה אנחנו צריכים להיגמל? כל אדם יצטרך להחליט בעצמו באיזו תדירות לשאול את השאלה הזאת. אבל ברגע זה, כאשר אתם קוראים את הדברים, נסו לחשוב על כמה נקודות. אם אתם לא מסוגלים למצוא משהו בעצמכם, תוכלו לשאול את האדם אשר לו אתם נשואים.

זאת יכולה להיות גם מתנה יקרה לבן/בת הזוג שלכם. תוכלו לכתוב `תלוש שי` האומר: `מחזיק כרטיס זה יכול לבקש ממני להפסיק לעשות או להגיד - פריט אחד``. יש זוגות שייהנו לערוך עסקות חליפין: ``אני אפסיק להגיד או לעשות דבר אחד שמפריע לך, בעד פעולה דומה מצדך``.

6. הרגילו עצמכם לסלק הרגלים שגורמים צער
בלתי אפשרי שאדם ייפטר באופן פתאומי מהרגלים של שנים רבות

מכיוון שאין שני בני אדם זהים, לכל אחד מאיתנו יש הרגלים שנראים, בעיני האדם שלו אנחנו נשואים, כפוגעים או מטרידים. הרגלים מסוימים עלולים להטריד את האחד אך לא את האחר. סביר מאוד שאת האנשים עמם גדלת בבית לא הטריד הרגל זה או אחר שלך, בעוד שאת בעלך או אשתך הוא מטריד מאוד. כמעט בלתי אפשרי שאדם ייפטר באופן פתאומי מהרגלים של שנים רבות, אבל, אם יש לך הרגל שגורם לבן/בת זוגך צער, הצב/הציבי את הצורך להיפטר ממנו בראש סולם העדיפויות שלך.

חשוב להזכיר, שאם אתם רוצים שבני הזוג שלכם ייגמלו מהרגל רע, בקשו זאת בעדינות ובאופן טקטי. יתכן מאוד שתצטרכו לחזור על הבקשה הזאת מספר פעמים. אנשים רבים אינם מודעים להרגלים שלהם. התייחסו למאמציכם להביא את בני הזוג שלכם לחדול מהרגליהם הרעים, כאל השקעה אישית לחיזוק מידת הסבלנות שלכם. תזכורות עדינות החוזרות על עצמן לעתים קרובות, ישנו בסופו של דבר את ההרגל. כעס וגישה אגרסיבית עלולים להזיק יותר מההרגל שאתם מנסים לסלק.

7. נקמה משפילה אותך
קיימת נטייה אנושית חזקה לרצות להשיב נקמה למי שגורם לנו עוול. אם מישהו מסרב להלוות לנו כסף או כל חפץ אחר, אנחנו נוטים לרצות לסרב לאדם זה, כגמול. אם מישהו גורם לנו צער, אנחנו רוצים בדרך כלל שאותו אדם יסבול בדרך כלשהי.

מהו דפוס הנקמה? ``אתה דיברת אלי בדרך שלא מצאה חן בעיני, אז אני אדבר אליך בדרך שלא תמצא חן בעיניך.`` ``את לא עשית מה שביקשתי ממך, אז אני לא אעשה מה שאת תבקשי ממני.`` ``אתם העלבתם אותי, אז אני כבר אדאג להעליב אתכם.``

למרות שלכאורה אנחנו מתכוונים `להחזיר` למי שפגע בנו, כדי להגיע לנקודה שווה, למעשה אנחנו משפילים את עצמנו כשאנחנו מניחים לרגשות הגרועים שלנו לגרור אותנו להתנהג בדרך הנוגדת את דרך הישר והטוב. אנחנו מתעלים כאשר אנחנו מתגברים על זלזול ופגיעות אישיות, ומתייחסים בדרך ארץ וסלחנות כלפי מישהו שלא נהג בנו באותו אופן. זה חל אפילו על זרים; ויותר מכל, זה חל על האדם אשר לו אנחנו נשואים. כשמישהו מנסה ``להחזיר``, הוא או היא יוצרים מעגל שלילי שיחזור אליהם כמו בומרנג, ויגרום לסבל נוסף.
הרעיון הבסיסי שיעזור לנו להימנע מלנקום, הוא החשיבה בדרך זו שמביא התלמוד:

אם אדם חותך בשר והסכין חתכה בידו, האם יחזור ויינקום בידו [השנייה]?!``

אנחנו צריכים גם להבין שכל מה שקורה בעולם הזה הוא כל כך טריוויאלי וחסר חשיבות, שפשוט לא שווה להתנקם עבורו (רמב``ם, הלכות דעות ז, ט).

נזכור את הדימוי של התלמוד (ירושלמי, נדרים ט` הלכה ד`): ``כתוב, לא תיקום ולא תיטור את בני עמך. אם היה חותך בשר והסכין חתך בידו, יחזור ויינקום בידו [השנייה]?!`` זו הסיבה שבגללה אין לנקום באחרים, מכיוון שכולנו גוף אחד. ובמיוחד בני הזוג שלנו, שהאחדות שלנו איתם גדולה עוד יותר. הניחו להנאה שנובעת מהתנהגות נעלה לגבור על זאת המגיעה מהנקמה.

8. סליחה ובקשת סליחה
בדיוק כפי שמוטלת עלינו חובה לבקש סליחה מכל אדם שפגענו בו, הזקנו לו או גרמנו לו כל צער שהוא, כך אנחנו חייבים גם לבקש סליחה מבני הזוג שלנו, אם גרמנו להם סבל כלשהו.

``... אם פעמים יזדמן שחטא נגד חברו וצריך לרצות אותו, הוא יודע איך לרצות`` בדרך הראויה ובמילים הנכונות. ``וכשחברו רואה שהוא מתחרט בעצמו על שחטא נגדו, ולא ישוב עוד לדרך זה, גם הוא מוחל תיכף.`` יחד עם זה, ``אבל כשהרשע [מי שלא מתכוון לשנות את דרכיו] בא לרצות את מי ש[הוא]עשה [לו] רעה או שחירף, הוא מדבר תהפוכות, כלומר, אחד בפה ואחד בלב ושקרים.`` ובקשת מחילה כזאת מובן שלא תתקבל (פירוש הגר``א על משלי י`, לב).

אם נבקש מחילה בנעימת קול ובדרך דיבור שאינם נשמעים כנים, זה כאילו שאנחנו אומרים בפירוש: ``אני לא מצטער/ת שפגעתי בך``. אולי, זה שממנו אנחנו מבקשים סליחה יסלח לנו בכל זאת, אבל הכאב והסבל שגרמנו לו יהיו צורבים, מובן שבני הזוג שלנו לא יהיו פתוחים למחול לנו, אלא אם יהיה להם ברור שאנחנו מתחרטים, במלוא הכנות, על מה שעשינו או אמרנו.

כאשר מישהו אחר פונה אלינו בכנות, ומבקש מאיתנו למחול לו, אנחנו צריכים לעשות זאת. לפעמים מדובר בתהליך מחזורי ופשוט. לדוגמא, לפני יום כיפור, הבעל והאישה מבקשים אחד מהשני מחילה, ושניהם שמחים לסלוח זה לזה על כל מעידה מינורית. אבל לפעמים, מחילה יכולה להיות קשה באופן יוצא מן הכלל. יתכן שאחד הצדדים פגע בשני פגיעה כל כך עמוקה, או שפגע בו לעתים כל כך קרובות, עד שתחושות הכאב והכעס באותו שלב עזות מכדי שיהיה בכוחו למחול. במקרה כזה, מחילה תיחשב למעשה הרואי מצד הסולח. ומכיוון שה` נוקט בדרך של מידה כנגד מידה כשמדובר בסליחה, נניח לתובנה שכמו שאנחנו סולחים כך גם ה` יסלח לנו על העברות שעשינו, לשמש כגורם מסייע להקל עלינו למחול.

חלק שלישי: הסבו הנאה

1. הכירו בכך שבן/בת הזוג שלכם חשוב/ה
לבני אדם יש צורך רגשי חזק להרגיש חשובים. אנחנו באמת חשובים משום שנבראנו בצלם הבורא, וכבר נכתב בפרקי אבות ``איזהו מכובד, המכבד את הבריות``. מי שמבטא כבוד והערכה לכל הסובבים אותו, נחשב לאדם מכובד, משום שהוא מכיר בחשיבות האדם. כשמתייחסים לאנשים בכבוד, הם מרגישים טוב יותר. התובנה הזאת חיונית במיוחד במערכת היחסים הזוגית.

כשאנחנו שואלים את בני הזוג שלנו ``מה דעתך על זה?`` אנחנו מגלים להם שרגשותיהם ומחשבותיהם חשובים בעינינו.

משפט כמו ``אני לא אעשה את זה אם זה מפריע לך``, בנעימת קול המביעה כנות, משדר לבני הזוג שהם חשובים לנו.

כשאנחנו עושים משהו למרות שהיינו מעדיפים לא לעשותו, רק מתוך ובגלל הידיעה שבני הזוג יעריכו את זה, המעשה מעביר להם את המסר שלנו - שהם חשובים.

כשלא מגיעים להחלטה עד שבוחנים את הדבר עם בן/בת הזוג, גם זו צורה של גילוי הערכה. החלטות מהסוג שדורש הסכמה הדדית, יעמיקו את מערכת היחסים האישית שלכם.

2. חיוכים
כשאתם מחייכים בכנות לבני הזוג שלכם, אתם שולחים אנרגיה חיובית ומעניקים מסר רב ערך. יש פתגם שאומר: ``חיוך: עקמומית קטנה המיישרת עקמומיות רבות``, רכשו לעצמכם את אמנות החיוך. כדי שחיוך יהיה אמיתי הוא חייב לצאת מתוך הלב. החיוך מבטא בעצם את מה שאנחנו מרגישים בתוכנו, הפנים שלנו רק משקפות את החיוך הפנימי. מי שנמצא בצד המקבל, יודע עד כמה שונה חיוך מלאכותי מחיוך אמיתי מכל הלב.

3. אינספור הזדמנויות לנהוג בטוב לב
גם לבעל וגם לאישה יש המון הזדמנויות לעשות או להגיד משהו נחמד. כל ברכה ידידותית, כל דבר שאתם מושיטים זה לזו, כל פיסת מידע שאתם חולקים, הם מעשה של חסד. כל מאמץ שלכם, כל חיוך, הם חסד. יש המבינים זאת מהפסוק (משלי יח, כב): ``מצא אישה מצא טוב``. הטוב הוא ריבוי פעולות החסד שהבעל יכול לעשות למען רעייתו. ואותו רעיון לגבי אינספור פעולות החסד שהאישה יכולה לעשות למען בעלה.

נישואין מלאים בחסד יהיו מערכת יחסים מאושרת

נישואין מלאים בחסד יהיו מערכת יחסים מאושרת. ככל שננצל הזדמנויות לעשות חסד במילים או במעשים, כך תגבר ההנאה שנחווה בעצמנו ושנגרום לבני הזוג שלנו.

כשאנו מתמקדים בהבנה שבכך שאנחנו מבצעים מעשי חסד יכול מעשה שהיה יכול להיות שגרתי, ארצי ואפילו מתסכל, להפוך להיות נאצל ומרומם. אם נעמיק את מודעותנו לערכו הנצחי של כל אחד ממעשינו, כל פעולה שנעשה למען בני הזוג שלנו תהפוך למרוממת מבחינה רוחנית.

4. שתי השאלות שצריך להמשיך ולשאול
יש שתי שאלות חשובות שיגבירו באופן ניכר את רמת החסד בנישואיכם:
השאלה שצריך לשאול שוב ושוב את בן/בת הזוג: ``מה אני יכול/ה לעשות למענך?``

השאלה שצריך לשאול שוב ושוב את עצמנו: ``מה אני יכול/ה לומר או לעשות כדי לגרום לבן/בת זוגי הנאה נוספת?``

5. בטאו את הערכתכם והכרת הטוב שלכם
כשאנחנו יודעים שמעריכים את מעשינו, וכשאנחנו שומעים ביטויים של הכרת תודה, זה בדרך כלל גורם לנו להרגיש שכל המאמץ היה שווה. אפילו מי שאינו רודף כבוד ותהילה רוצה לדעת אם הצליח לעשות טוב. כל כך קל לאדם להרגיש שבן הזוג מתייחס לעבודה הקשה שלו כאל דבר ברור ומובן מאליו, וזה מרבה תרעומת. המאמץ הנדרש לבטא הכרת תודה הוא קטן, ואילו הרווח אדיר.

יש שמבטאים הכרת תודה מתוך סיבות אנוכיות. הם יודעים שאם הם רוצים להניע מישהו להמשיך לעבוד באותו סטנדרט, כדאי שהם יגידו לו שהם מוקירים ומעריכים את פועלו. אבל האידיאל הוא לבטא הכרת תודה משום שאנחנו באמת אסירי תודה, ושאנחנו יודעים שזה יגרום לבעל/אישה שלנו רגשות שמחה. כל ביטוי של הכרת תודה שיתקבל בברכה אצל בני הזוג שלנו, `ואהבת לרעך כמוך`. למדו ליהנות מאהבה זו, וזה רק יגביר את האנרגיה החיובית בטון הדיבור שלכם. זכרו שאדם זקוק להערכה, כמו שצמח זקוק לשמש.

6. היו נדיבים בתשבחות כנות
אנשים יכולים לתרץ בכל מיני צורות מדוע הם מתקשים לשבח אחרים. לפעמים, שבח עלול להיות בלתי יעיל, אבל ברובם המוחלט של המקרים, כשאנחנו מחמיאים למישהו בכנות, אנחנו עושים לאותו אדם שירות אדיר. לשבח מישהו אחר זה מעשה רוחני נעלה, בניגוד לחנופה, שהיא מחמאה שנותנים על מנת לקבל משהו בתמורה.

נישואין נטולי מחמאות יחסרו מקור חיוני לאנרגיה חיובית

שבח מבטא את הכרתנו בתכונותיו החיוביות של הזולת או במעשה טוב שעשה. זו הדרך לבנות מישהו. התפתחות ללא שבח תפגום בבריאותו הרגשית של הילד. נישואין נטולי מחמאות יחסרו מקור חיוני לאנרגיה חיובית. אנשים רבים נכונים למצוא ליקויים. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו יהיה לנו הרבה יותר קל להבחין בטוב שבזולת, ונהיה זהירים פי מאה לפני שאנחנו מאשימים ומתלוננים.

כלל חשוב שיש לזכור: שבחו רק כאשר השבח יתקבל בברכה. שבחים ומחמאות שנתפסים כצביעות, הגזמה או פטרונות, לא יתקבלו על ידי הצד השני. שימו לב לתגובה הבלתי מילולית של בני הזוג שלכם, כדי לבחון אם המחמאה התקבלה בחיוב. יש אנשים הנוטים לזלזל בדברי השבח או לבטלם, למרות שהם באמת נהנים מהם. אולי הם יגלו מידה מסוימת של התנגדות למחמאה מתוך צניעות, אבל מתוך מראה פניהם אפשר לראות שהם נהנים מזה.

מי שמכין מילות שבח על קצה הלשון יוכל לבטא אותן ביתר קלות. אם המילים לא זורמות לכם בקלות, תכננו אותן בזהירות מראש.

יש חשיבות מיוחדת לאמירות המבטאות פידבק חיובי. במצב האופטימאלי, המילים האלה היו צריכות לצאת לנו באופן טבעי מתוך הלב, אבל הדוגמאות הבאות יוכלו לסייע לכם לעלות על המסלול:

אני מתפעל/ת ממה שעשית.

מה שאמרת נגע ללבי.

כל כך טוב לי שאני תמיד יכול/ה לסמוך עליך.

המשפט שאמרת עזר לי המון.

אני מרגיש/ה בטוח/ה כשאנחנו יחד.

אני מרגיש/ה רגוע/ה כשאת/ה מטפל/ת בעניינים.

את/ה מרגיע/ה אותי.

התרשמתי מהדרך שבה דיברת.

זאת הייתה הערה מעוררת מחשבה.

זה היה אמיץ!

תודה על ההתחשבות.

זה היה אחד הדברים הכי טובים שמישהו אי פעם אמר לי.

אני מעריך/ה אותך.

הדאגה שלך אומרת לי המון.

7. הקשבה הוא ביטוי רב עוצמה של הערכה, חיבה וקבלה
הקשבה עלולה להיראות כפעולה פסיבית, משום שאנחנו יושבים ומניחים למילים לחדור לתוך אוזנינו. אבל, הקשבה יכולה להיות אחד מביטויי החסד רבי העוצמה ביותר שביכולתנו לעשות למען הזולת. כשאדם מדבר אלינו ואנחנו מאזינים ברוב קשב למה שהוא אומר, אותו אדם יודע שלמישהו איכפת, ושבעיני מישהו הדברים שהוא אומר חשובים. הקשבה היא ביטוי רב עוצמה של הערכה, חיבה וקבלה.

מישהו אמר פעם שההבדל בין מונולוג לדיאלוג הוא, שבמונולוג אדם אחד מדבר ואף אחד אינו מקשיב, ובדיאלוג שניים מדברים ואף אחד אינו מקשיב. זה לא יקרה בנישואין שלכם אם תקשיבו בתשומת לב למה שאומרים בני זוגכם.

בדרך כלל רגשות לא נעלמים כשאומרים למישהו שהוא לא צריך להרגיש ככה

כשבן/בת הזוג חולקים עמכם את רגשותיהם, לא תהיה זאת תגובה מוצלחת להגיד: ``את/ה לא צריך/ה להרגיש ככה``. בדרך כלל רגשות לא נעלמים כשאומרים למישהו שהוא לא צריך להרגיש ככה. אצל רבים, עצם ביטוין של התחושות הקשות מפחית מעוצמתן. תנו לבני הזוג שלכם את הזכות והאפשרות לדבר על דאגות ובעיות שמטרידים אותם. יש אנשים שמתעקשים לדבר רק על נושאים חיוביים. אם מישהו מתלונן לפניהם על משהו, הם יענו לו: ``אל תדאג! חבל לדבר על זה, תשמור על מצב רוח טוב, אל תיכנס לדיכאון``. אבל אם האדם אינו שמח והוא כן דואג, יתכן שחיוני לשוחח עמו על הנושאים שמטרידים אותו.

כשאנחנו נהנים להקשיב לדבריו של בן/בת הזוג, ההקשבה באה לנו בטבעיות. עם זאת, כשאנחנו מקשיבים למרות שקשה לנו, מה שאנחנו עושים הוא ביטוי של חסד, וההאזנה הופכת למעשה נעלה ורוחני שמטפח את הנשמה שלנו.

מאזין טוב עשוי להיחשב איש שיחה מצוין. דברו על זה: האם בן/בת הזוג שלכם מרוצים מהדרך שבה אתם מקשיבים להם? אם לא, ערכו מאמץ מתואם ומתוכנן להקשיב, ולהתרכז בנתינת משוב שיגלה שאתם אכן מקשיבים.

8. להתאים את עצמנו
כשבני זוג מסוגלים לנהל שיחה מהנה, השיחות האלה בונות ביניהם תחושת חיבור. זוגות שונים, שונים גם בצרכי התקשורת שלהם. יש זוגות שיכולים לנהל חיי נישואין מאושרים מאוד עם כמות מינימאלית של שיחות, ויש אנשים שיש להם צורך גדול יותר לשיחות ארוכות ועמוקות יותר. הבעיה שצריך לטפל בה היא כאשר לבן זוג אחד יש צורך הרבה יותר גדול לשיחה מאשר לשני.

9. מתנות
כאשר אנחנו מעניקים מתנה לבעל או לאישה, אנחנו נותנים מעבר למתנה עצמה; אנחנו מעבירים מסר שאיכפת לנו. ככל שהמתנה מגלה מחשבה רבה יותר, כך היא תתקבל ביתר שמחה, לא משנה מה המחיר.

אם בן/בת הזוג שלכם רוצים להעניק לכם מתנה במסגרת האפשרות הכלכלית, ואתם לא זקוקים לזה, אל תמנעו מהם את התענוג. אם אתם באמת לא רוצים מתנות, ובכל זאת מניחים לו/לה לתת לכם אותן, זהו מעשה של נתינה מצדכם!

הפתיעו את בני הזוג; מדי פעם עשו משהו שיגרום לו/לה להרגיש טוב באופן בלתי צפוי.

10. חפשו פעילויות נחמדות שאתם יכולים לעשות יחד
בתחילת דרכם של זוגות נשואים, הם מבלים באופן טבעי זמן רב יחד. החתונה והשבע ברכות הם אירועים גדולים שהם חולקים, והקמתו של בית חדש כוללת המון החלטות שצריך לדון בהן ולטפל בהן. השבת הראשונה של זוג בביתו הפרטי היא חוויה בלתי נשכחת. יש הרבה על מה לדבר ויש הרבה דברים לתאם. אבל לאחר תקופה, אופייני שבני הזוג יהיו עסוקים ולא יבלו הרבה זמן איכות יחד, אלא אם כן הם מתכננים לעשות זאת. עבור זוגות רבים זאת לא בעיה בכלל, אבל אצל אחרים זאת סוגיה רצינית.

בסקר שנערך בקרב אנשים רבים נשאלה השאלה, ``מה אתם עושים כדי לחזק את הקשר הזוגי שלכם?`` והנה כמה רעיונות שנאמרו. לא כל רעיון מתאים לכל זוג, וזה תלוי בנתונים רבים (זמן, מצב כלכלי, אופי וכו`). הרשימה הזאת היא רק ההתחלה. תוכלו לערוך סיעור מוחות זוגי, או לבקש מאחרים עצות נוספות:

התחלנו לצאת יחד להליכה יומית.

פעם בשבוע אנחנו עורכים פגישה רשמית, שבה אנחנו מעלים נושא כלשהו שאם לא כן היה לנו קשה לשוחח עליו. במהלך הפגישות האלה, אנחנו לא עונים לטלפונים או מאפשרים לכל הטרדה אחרת להפריע לנו.

פעם בשבוע כל אחד מאיתנו בוחר לעצמו דמות ומשחק אותה, ואנחנו משוחחים לפחות רבע שעה בתור הדמויות האלה.

אנחנו מבקרים באופן קבוע אנשים מעניינים ומראיינים אותם. אנחנו משקיעים יחד זמן בהכנת השאלות לאנשים אלה. אנחנו נפגשים עם מומחים בנושא גידול ילדים, זוגיות, תזונה, בריאות, תכנון כלכלי, ניהול זמן ותחומים דומים.

פעם בשבועיים אנחנו יוצאים יחד למסעדה.

אנחנו יוצאים יחד לטייל במקומות מעניינים.

אנחנו יוצאים יחד לבקר אנשים שנמצאים בבתי חולים.

שנינו למדנו לנגן על כלי מוסיקלי, ואנחנו מתאמנים יחד.

פעם בחודש אנחנו עושים סיעור מוחות כדי להעלות רעיונות איך לעשות פרויקטים שיוסיפו לנו הכנסה.

מפעם לפעם אנחנו יוצאים יחד לפיקניק בגן ציבורי.

שנינו משאירים באופן קבוע פתקים וכרטיסים נחמדים אחד לשני.

אנחנו משאירים זה לזו הודעות מצחיקות על המשיבון. אנחנו אוהבים לחקות כל מיני מבטאים וטיפוסים.

לעתים קרובות אנחנו צופים יחד בשקיעה.

מדי יום כל אחד מאיתנו מברך את השני במשך דקה שלמה.

והרשימה פתוחה...

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL הרב נסים אברג'ל

[29799]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

אבקש לשלוח לי רשימה

אבקש לשלוח לי רשימה ביבליוגרפית בנושא: עקידת יצחק.
בעבודה זו אני אמורה להשוות בין הפרשנויות של הרמב"ם אברבנל וחז"ל (עבודה זו בתואר שני).

סיפור עקדת יצחק (עקידה = קשירה) שמוזכר בספר בראשית (כב,א-יט) נחשב במסורת היהודית ואף במסורות נוספות למופת של מסירות נפש ושל אמונה באלוהים. עקדת יצחק הוא סיפור הניסיון שהועמד בו אברהם אבינו, אשר נדרש על ידי האל להקריב לו לקורבן את יצחק, בנו יחידו אשר אהב, שבא לעולם באופן ניסי לאחר ששרה אימו הייתה עקרה במשך שנים רבות.

מקורות בנושא עקידת יצחק:

עקידת יצחק כל המאמרים
http://www.tora.us.fm/tnk/tora/brejit/adqa.html

דעת
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ishak.htm

כיפה
http://www.kipa.co.il/hibbur/show.asp?n=8248&cat=490

עקידת יצחק עונש לאברהם
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6168

עקידת יצחק כתיקון לחטא האדם הראשון
http://new.katif.net/jewish.php?page=265
אברהם ועקידת יצחק
http://www.ima-adama.co.il/religions/kabbala/judaism_robi2_isak_sacrifice.htm
עקידת יצחק כרמז לחובה להנהיג גמישות בגיור
http://www.reform.org.il/site/index.php/impj/content/view/full/359

עיון בילקוט מעם לועז ובספר הדורות (יש אותם בכל סיפריית יהדות) יוכל לעזור.

ויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D

מאמרים נוספים בנושא עקידת יצחק
סימון, אריה ‬ ‫ הערות לפרשת עקידת יצחק ‬ ‫ הגות במקרא א (תשלד) 163-170 ‬ 1973

2 ‫ ספראי, חנה ‬ ‫ למסורת הביקורת של עקידת יצחק ‬ ‫ ספר ישרון (תשנט) 137-161 ‬ 2003

3 ‫ אבישור, יצחק ‬ ‫ סיפור עקידת יצחק : תבניתו, זיקתו לסיפור יציאת אברהם מחרן ורקעו הכנעני ‬ ‫ דותן (תשנג) 91-106 ‬ 1993

4 ‫ ששר, מיכאל ‬ ‫ על עקידת יצחק ‬ ‫ הדאר נב (תשלג) 634-635 ‬ 1973

5 ‫ ריך, נתנאל ‬ ‫ עקידת יצחק. ‬ ‫ מישרים ד (תשסו) 303-321 ‬ 2006

6 ‫ אריאלי, יצחק ‬ ‫ עקידת יצחק ‬ ‫ מזכרת (תשכב) 420-432 ‬ 1962

7 ‫ פיצ’ניק, אהרן הלוי ‬ ‫ עקידת יצחק או עקידת אברהם? ‬ ‫ ספר יובל מוגש לכבוד הרב מרדכי קירשבלום (תשמג) קפ-קפה ‬ 1983

8 ‫ עפרת, גדעון ‬ ‫ עקידת-יצחק באמנות ישראל ‬ ‫ עתון 77 42 (תשמג) 42-44, 47, 48, 57 ‬ 1983

9 ‫ עפרת, גדעון ‬ ‫ עקידת יצחק בדראמה הישראלית ‬ ‫ מאזנים מט, 6 (תשם) 345-352 ‬ 1980

10 ‫ ירחי, אהרן ‬ ‫ עקידת יצחק בהגותו של הרב סולוביצ’יק ‬ ‫ גלי עיון ומחקר 8 (תשנט) 79-87 ‬ 1999

11 ‫ איש-שלום, בנימין ‬ ‫ עקידת יצחק - בחינה מחודשת ‬ ‫ לימוד ושיח (תשנו) 24-31 ‬ 2003

12 ‫ עקיבא, יניב משה ‬ ‫ עקידת יצחק בראי החסידות ‬ ‫ ממגד גבעות עולם ד (תשסא) 282-298 ‬ 2001

13 ‫ קסוטו, נעמי ‬ ‫ פשט, דרש ואומנות יהודית : עיון "מדרשי" בציורי עקידת יצחק ‬ ‫ דרך אפרתה ג (תשנג) 45-74 ‬ 1993

הרמבן מתייחס די בקצרה לעקידה במורה נבוכים, חלק ג´, פרק כ"ד.

חז"ל עוסקים (באריכות) בעקידה, במדרש בראשית רבה פרשות נ"ה - נ"ו.

אברבנל עוסק בנושא בסיפרו על בראשית. מומלץ להסתכל שם.
לאחרונה יצא ספרו של אלכסנדר אבן-חן הסוקר גישות שונות לסיפור העקידה במהלך הדורות, טרם הזדמן לי לקרוא אותו אבל אולי הוא יהיה לך לעזר ...
http://www.ybook.co.il/catalog1.asp?bID=3622166

עקידת יצחק כל המאמרים

דעת

כיפה

עקידת יצחק עונש לאברהם

עקידת יצחק כתיקון לחטא האדם הראשון

עקידת יצחק כרמז לחובה להנהיג גמישות בגיור

ויקיפדיה

סיפרו של אלכסנדר אבן חן

התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL

רציתי להסב את שימת ליבך להרצאה בנושא "קדושת החיים ועקידת יצחק" לקהל הרחב ובחינם (סדרת הרצאות "מדוע") ביום ראשון 24.12, קמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית י-ם, אולם וייס (בכניסה), שעה 17:00.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL הרב נסים אברג'ל

רשימה ביבליוגרפית באנגלית בנושא היחס של הרמב"ם, אברבנאל וחז"ל לעקידת יצחק. כוללת ספרים, מאמרים וקישורי אינטרנט:

מאמרים:
__________________
Kaplowitz, Elliot . The aftermath of "Akeidat Yizhak" : a lesson in pain and healing.. In: Milin Havivin, 1
(2005) 101-107
__________________
Gellman, Yehudah (Jerome I.) . The akedah in the thought of David Hartman. In: Judaism and Modernity, (2004) 171-186
__________________
Gellman, Yehudah (Jerome I.) . The meaning of the "Aqedah" (binding of Isaac) for Jewish spirituality.. In: Studies in Jewish Civilization, 13 (2003) 31-44
__________________
Katz, Claire Elise . The voice of God and the face of the other. In: Journal of Textual Reasoning, 2,1 (2003)
__________________
Laemmle, Susan . Bound to the "Akedah" : some teachings for our time. In: CCAR Journal, 50,4 (2003) 7-18
__________________
Levenson, Jon Douglas . Abusing Abraham : traditions, religious histories, and modern misinterpretations. In: Judaism, 47,3 (1998) 259-277
__________________
Mleynek, Sherryll S. . Abraham, Aristotle, and God : the poetics of sacrifice. In: Journal of the American Academy of Religion, 62,1 (1994) 107-121
__________________
Schneiderman, George . Morality, God, and teleology : the Akedah and its interpreters. In: Mosaic (Cambridge, MA), 16 (1995) 6-15
__________________
"Jewish perspectives".. In: Divine Omniscience and Omnipotence in Medieval Philosophy, (1985)
__________________
Bodoff, Lippman . Abraham's covenant, chosenness, and the binding of Isaac.. In: Midstream, 52,6 (2006) 21-26
__________________
Gellman, Yehudah (Jerome I.) . The meaning of the "Aqedah" (binding of Isaac) for Jewish spirituality.. In: Studies in Jewish Civilization, 13 (2003) 31-44
__________________
Mirkin, Marsha Pravder . Reinterpreting the Binding of Isaac : a response to September 11. In: Tikkun, 18,5 (2003) 61-64
__________________
Patt-Shamir, Galia . To live a riddle : the case of the binding of Isaac. In: Philosophy and Literature, 27,2 (2003) 269-283
__________________
Boehm, Omri . The binding of Isaac : an inner-biblical polemic on the question of "disobeying" a manifestly illegal order. In: Vetus Testamentum, 52,1 (2002) 1-12
__________________
Moltz, Howard . God and Abraham in the binding of Isaac. In: Journal for the Study of the Old Testament, 26,2 (2001) 59-69
__________________
Bodoff, Lippman . Ezekiel 20:25-26 - did God ever command the sacrifice of Israel's firstborn sons?. In: BDD - Bekhol Derakhekha Daehu, 10 (2000) 23-36
__________________
Band, Arnold J. . Scholarship as lamentation : Shalom Spiegel on "the binding of Isaac". In: Jewish Social Studies, 5,1-2 (1998-1999) 80-90
__________________
Manns, Frederic . The binding of Isaac in Jewish liturgy. In: The Sacrifice of Isaac, (1995) 59-67
__________________
Mizuno, Ryuichi . The binding of the "Akedah" : the literary working of Gen. 22. In: Kwansei Gakuin University Annual Studies, 44 (1995) 1-10
__________________
Schaalman, Herman E. . Genesis 22:1-19 : the binding of Isaac. In: Preaching Biblical Texts, (1995) 36-45
__________________
Stegner, William Richard . The baptism of Jesus and the binding of Isaac : an analysis of Mark 1:9-11. In: The Answers Lie Below, (1984) 331-347
__________________
Bodoff, Lippman . The real test of the Akedah : blind obedience versus moral choice.. In: Judaism, 42,1 (1993) 71-92
__________________
Jensen, Robin M. The binding or sacrifice of Isaac : how Jews & Christians see differently. In: Bible Review, 9,5 (1993) 42-52
__________________
Elkan, Judith . The binding of Isaac : a psycho-analytic perspective. In: European Judaism, 22,2 (1989) 26-35
__________________
Lester, Julius . The binding of Isaac. In: New Traditions, 2 (1985) 68-74
-----------------------------------------

ספרים:

Yosef Hayim Yerushalmi; 1999, Zakhor, Jewish History and Jewish Memory

Louis Jacobs; 1995, The Jewish Religion: A Companion

Joseph Cropsey, Leo Strauss; 1963, History of Political Philosophy

Seymour Feldman, Levi ben Gershom; 1984, The Wars of the Lord

Harold Love; 2002, Attributing Authorship: An Introduction

Ronald L. Eisenberg; 2004, The JPS Guide to Jewish Traditions

Kalman P. Bland; 2000, The Artless Jew: Medieval and Modern Affirmations and Denials of the Visual

Albert Hauck, J. J. Herzog, Samuel Macauley Jackson; 1908, The New Schaff-Herzog Encyclopedia of Religious Knowledge: Embracing Biblical, Historical, Doctrinal, and Practical Theology and Biblical, Theological, and Ecclesiastical Biography from the Earliest Times to the Present Day

Menachem Kellner; 1991, Maimonides on Judaism and the Jewish People

Jacob S. Minkin; 1957, The World of Moses Maimonides: With Selections from His Writings

Nicholas De Lange; 2000, An Introduction to Judaism

Alan J. Avery-Peck, Jacob Neusner; 2003, The Routledge Dictionary of Judaism

John D. Rayner; 1997, An Understanding of Judaism

Moshe Greenberg; 1995, Studies in the Bible and Jewish Thought

David Patterson; 2004, Hebrew Language and Jewish Thought

Michael S. Berger; 1998, Rabbinic Authority

B. Barry Levy; 2001, Fixing God's Torah: The Accuracy of the Hebrew Bible Text in Jewish Law

B. Barry Levy; 2001, Zohar, the Book of Enlightenment

Nahum N. Glatzer; 1978, Essays in Jewish Thought

David Novak; 2000, Covenantal Rights: A Study in Jewish Political Theory

S. N. Eisenstadt; State University of New York Press, 1992, Jewish Civilization: The Jewish Historical Experience in a Comparative Perspective

Joseph W. Goering, Jane Dammen McAuliffe, Barry D. Walfish; 2003, With Reverence for the Word: Medieval Scriptural Exegesis in Judaism, Christianity, and Islam

Daniel Rynhold; 2005, Two Models of Jewish Philosophy: Justifying One's Practices

Netanyahu, B.; 1999. Don Isaac Abravanel: Statesman & Philosopher.

Borodowski, Alfredo Fabio; 2003. Isaac Abravanel on Miracles, Creation, Prophecy, and Evil: The Tension Between Medieval Jewish Philosophy and Biblical Commentary. Studies in Biblical Literature, V. 53.

Sarachek, Joseph; 1938. Don Isaac Abravanel.

Book: Boehm, Omri, "Binding of Isaac: A Religious Model of Disobedience", T & T Clark International, 2006

Stanford Encyclopedia of Philosophy: "Maimonidas"
ראי רשימה ביבליוגרפית

Lawrence Kaplan, "The love of God in Maimonides and Rav Kook - Jewish scholars", Judaism, Summer, 1994

Stephen M. Wylen, "The Binding of Isaac: Our Need for a Faith Grounded in the Absolute", CCAR JOURNAL

Rose Toomey, Maimonides’ Interpretation of Trial in the Guide of the Perplexed

Penn Law Journal: Professor Stern Interprets Biblical Sacrifice Story

Shaul Magid, "Hasidim and Existentialism? A Review Essay", Modern Judaism 1995 15(3):279-294

תוכנית הקורס על הרמב"ם באוניברסיטת ברנדייס, ארה"ב. כולל ביבליוגרפיה של מקורות וספרות מחקרית.

Jewish and Christian Joshua Blanchard, Interpretation of the Akeidah

The Temple: Yanki Tauber, Essay-The Binding of Isaac: Event and Edifice

WikiPedia: Binding of Isaac
שימי לב לרשימה הביבליוגרפית

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL הרב נסים אברג'ל

[16794]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מעמד הר סיני על

מעמד הר סיני על פי תפיסתו של אברבאנל ביחס לנקודות הבאות: מעמדו של משה, מה שמע העם, האם המעמד הוא ניסי? האם התורה היא אלוהית, אנושית, משקפת את רצון אלוהים? האם רק משה בא במגע עם אלוהים?

מעמד הר סיני הוא נקודת ציון מיוחדת בתולדות העם היהודי. מעמד הר סיני הוא, על פי המקרא והמסורת היהודית, המעמד הדתי נבואי שבו אלוהים מתגלה לישראל, וניתנת תורה לישראל בהר סיני במדבר סיני. נחשב לאירוע מכונן בדת היהודית בצמידות ליציאת מצרים ונחגג כחג. היה זה מאורע מיוחד במינו, שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית, כשהעם היהודי כולו, מטף ועד זקן, זכו לפגוש את האלוקים. התורה עצמה מצהירה בחומש דברים ד:לג, שאירוע כזה לא התרחש מעולם בשום מקום אחר וניתן לאמת זאת על ידי בדיקה בכל ספרי ההיסטוריה הכלליים - באף אחד מהם לא מתואר מעמד דומה, של ישות רוחנית המתגלה לעם שלם.

מהלך האירוע במקרא על פי המסופר בתורה, ארבעים ותשעה ימים, שהם שבעה שבועות, אחרי שיצאו ישראל ממצרים, החלו להכין עצמם למעמד זה וביום השלישי להכנותיהם, נאספו סביב הר סיני לקראת ההתגלות האלוקית, אך הוזהרו שלא לעלות בהר ואף לא לנגוע בקצהו.

התגלותו של אלוהים על ראש הר סיני לוותה בפירוטכניקה רבה: ענן כבד, ברקים, קולות, קול שופר, אש ועשן המתואר כ"עשן הכבשן" והשמעת הדברות בדיבור אלוהי:"משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:" (שם י"ט י"ט). תגובתם של ישראל למעמד ולקול אלוהים הייתה בהלה ופחד. לאחר שהם ראו את הקולות, הלפידים, קול השופר והעשן, הם נעו והתרחקו מההר ובקשו ממשה שיתווך בינם לבין אלוהים, פן ימותו למשמע קולו. ( שם פרק כ'' ט"ו-י"ז) כבוד אלוהים חפף על ראש הר סיני שבעה ימים, ונראה כאש אוכלת. (שמות פרק כד ט"ז-י"ז).

עוד מתואר (שמות פרק כ"ד ד''-ח'') טקס כריתת ברית בין ישראל לה''. במהלכו בונה משה מזבח ושנים עשר מצבות עבור שנים עשר השבטים בתחתית ההר ומעלה קורבנות פרים. משה שורף חצי מהדם על המזבח וחצי שני הוא מאחסן באגנות. אז הוא מקריא לעם מתוך "ספר הברית" (כנראה את עשרת הדיברות) והעם נענה ואומר כל אשר דבר ה'' נעשה ונשמע. לבסוף משה זורק את הדם אותו הוא מכנה כ"דם הברית" על העם. בסיום הטקס עולים זקני ישראל ונדב ואביהוא עם משה להר, ושם הם חוזים את האלוהים, בתיאור הסתום הבא: "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:"

על פי (דברים פרק ד'' ט''-י"ג) מטרתו של המעמד הייתה ללמד את עם ישראל אמונה, ולצוות לו את עשרת הדיברות "וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים:" עוד מצוין שבהתגלותו לא הייתה כל תמונה מוחשית, "וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים, זוּלָתִי קוֹל:" נלווית לדברים אלו אזהרה לא לשכוח את המעמד.

לאחר המעמד עולה משה להר סיני לארבעים יום ולילה, לאחר שהוא נראה כמתעכב ולא ברור לעם מה סופו, חושש העם שמא משה מת ומבקש מאהרן הכהן תחליף למשה, "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ:" (שמות פרק ל"ב א'') ואכן אהרון נענה להם ומבקש שיביאו לו את תכשיטי הזהב שלהם מאוזני הנשים, הבנים והבנות, והוא יוצק ממנו עגל זהב, אשר העם עובד לו בפולחן ובריקודים.

[עריכה] מהות האירוע לפי המסורת היהודית:
מתן תורה הוא אירוע בו קיבלו עליהם היהודים את התורה, ואת קיום המצוות. קבלת התורה נעשתה בהר סיני ובה הציג משה את עשרת הדברות של העם היהודי לפני בני ישראל.מתן תורה היה אחד האירועים החשובים בדת היהודית. את חג מתן תורה מציינים בחג השבועות. מתן תורה נקרא גם - מעמד הר סיני.

"וַיָּבא משֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'': וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיּאמְרוּ כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה'' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'': וַיּאמֶר ה'' אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעולָם וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'': וַיּאמֶר ה'' אֶל משֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּום וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלתָם: וְהָיוּ נְכנִים לַיּום הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּום הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה'' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי" (שמות י"ט, ז''-י"א).

[עריכה] מועד ההתרחשות ומקומה:
במקרא עצמו אין תאריך המציין את יום מתן תורה, אך נאמר החודש שבו הגיעו בני ישראל להר סיני "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (שמות יט, א). (החודש השלישי הוא חודש סיוון לפי הספירה שהייתה נוהגת פעם - שחודש ניסן הינו החודש הראשון, אייר השני וכך הלאה.)

לפי התלמוד, נקבע זמנו של מתן תורה כ ו'' סיון "בשישה בחודש [סיוון] ניתנה תורה" (תלמוד בבלי, מסכת יומא דף ד עמ'' ב).

[עריכה] האירוע לפי חז"ל:
על פי חז"ל מתן תורה מכונה "תפארת"[1], מפני שהתורה נתפסת ככזו. האירוע נחשב לחתונתו של הקב"ה עם האומה הישראלית[2]. האירוע אינו נתפס כאירוע מקומי אלא כאירוע קוסמולוגי "שקולו הולך מסוף העולם ועד סופו", ונוגע לכל האנושות[3], אף שזו סירבה לקבל את התורה [4]. ולא רק לבני אדם אלא גם לבעלי החיים. האירוע בחז"ל מתואר באופן מופלג כאירוע מפחיד ומעורר אימה שבעקבותיו ישראל נסוגו לאחור מרחק רב מאוד, וכי ישראל לא יכלו להכיל את הקול האלוהי ונפשם יצאה בדברו, והיה צריך להחיות אותם[5]. ישנה בחז"ל אסכולה הסוברת שיתרו התרשם ממעמד הר סיני ובעקבותיו התגייר והצטרף אל עם ישראל. אף שהאירוע מתואר במקרא כנעשה ברצון "כל אשר דיבר ה'' נעשה", בחז"ל הוא מתואר כנעשה בכפיה - "כפה עליהם הר כגיגית"[6], ופרשנים רבים עמלים לתרץ את הסתירה הזו.

(לאחר התגלות האלוקים בהר סיני לעיני כל העם וקבלתם את עשרת הדברות, שהה משה 40 יום במחיצת האלוקים, האזין לדבריו וכתב מפיו את 613 מצוות התורה (מה שמכונה "התורה שבכתב") ובד בבד גם למד את העקרונות ליישום המצוות בפועל (מה שמכונה "התורה שבעל פה").

הספריה של מט"ח

הרב קן ספירו: מעמד הר סיני

מרכז "דעת": מקור השם "הר סיני"

מרכז "דעת": אסופת מקורות

אנציקלופדית Ynet: מעמד הר סיני

התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL

לפי שיטתו הפרשנית של אברבנאל, התורה היא אלוקית ונתנה לנו על ידי משה, אבי הנביאים מפי האלוקים. התורה על פי תפישת אברבנאל כמובן אלוקית ומשקפת את רצון האלוקים. על אף שאברבנאל ידוע כפרשן רציונליסט, הוא האמין כי מעמד הר סיני היה מעמד ניסי ומשה היה הנביא שקישר בין העם לבין האלוקים. רק משה על פי פשטי הכתוב, היה הקרוב ביותר אל האלוקים בבחינת "בכל ביתי נאמן הוא", בשונה משאר כל ישראל. אחת השאלות הגדולות של אברבנאל היתה לגבי מקורו, מהותו, וכתיבתו של ספר דברים, האחרון בחומשי התורה. הוא התלבט האם הספר הוא המשך שאר החומשים שנתקבלו מפי הגבורה או שמא נכתב עלידי משה עצמו, וזאת מפאת סגנונו המיוחד של הספר ותכניו. מקורות נוספים להרחבה לגבי שיטתו, דעותיו ומהלך חייו של אברבנאל דון יצחק אפשר למצוא בלינק המצורף:

אברבנאל דון יצחק

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר אליהו ירט

להלן רשימה ביבליוגרפית של מאמרים וקישורים העוסקים במישנתו של אברבאנל. המאמר של שאול רגב, "התגלות קולקטיבית ומעמד הר-סיני אצל הרמב"ם ומפרשיו...", עוסק ישירות בנושא השאלה שלך. אני תקווה שתוכלי למצוא בו רשימה ביבליוגרפית שתסייע לך בהמשך הלימוד אודות גישתו של אברבאנל ביחס למעמד הר-סיני. כפי שניתן לראות, שאול רגב (אוניברסיטת בר-אילן) הינו מומחה בחקר מישנתו של אברבאנל. כדאי לחפש מאמרים שלו ושל אחרים לפחות בשני מאגרי מידע של כתבי עת, "מפתח למאמרים בעברית" וכן 'רמב"י'. זאת, כמובן בנוסף לבנציון נתניהו, שספרו על אברבאנל הינו העבודה הבולטת בתחום. מידע עליו יש ברשימת הקישורים. פרטי המאמרים המצורפים כאן נלקחו מרמב"י. רשימת הקישורים לוקטה ע"י אליהו ירט, מומחה KOL:
__________________
רגב, שאול. התגלות קולקטיבית ומעמד הר-סיני אצל הרמב"ם ומפרשיו : נרבוני, שם טוב ואברבנאל. In: ספר היובל לשלמה פינס, ב (תשן) 251-265.
__________________
ניסן, מרדכי. יסודות במשנתו המדינית של הרב יצחק אברבנאל לגבי יחסי ישראל ואומות העולם. In: כיוונים, 37 (תשמח) 61-69
__________________
רגב, שאול. בחירת עם ישראל בהגותו של רבי יצחק אברבנאל. In: אסופות, ב (תשמח) רעא-רפג.
__________________
"דת ומדינה במשנת ר' יצחק אברבנאל: סתירה והתנגשות", עמיחי ברהולץ (עורך), דרך ארץ - דת ומדינה, ירושלים: משרד החינוך, תשס"ב, עמ' 287-296.

ויקיפדיה

אנציקלופדיה יהודית "דעת"

אתר "לימוד תורה" בארה"ב - על פירושיו ודרכי העיון של דון יצחק אברבנאל

ספר חדש בהוצאת או"פ של פרופ בנציון נתניהו מומחה התחום

מפתח למאמרים בעברית - גירסת אינטרנט

מאגר מידע רמב"י (אינדקס מאמרים בלימודי יהדות)

אביעזר רביצקי, "דת ומדינה במשנת ר'' יצחק אברבנאל: סתירה והתנגשות" (ראי גם ביבליוגרפיה)

שאלות וקצת ביאורי מהמורה, ר'' יצחק אברבנאל, ויניציאה, של"ד, על מורה נבוכים (7.6 מג"ב)

שמים חדשים, ר'' יצחק אברבנאל, רעדלהיים, תקפ"ט, על מורה נבוכים ח"ב פי"ט, (8.3 מג"ב)

התשובה ניתנה על ידי אבנר הלפרן מצוות מידעני KOL

[16684]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

יחסו של הרמב"ם אל

יחסו של הרמב"ם אל מדע ההיסטוריה:
ידוע לי כי הרמב"ם לא העריך את הלימוד ההיסטורי. אני זקוק לציטוטים והבהרות של עמדתו.

לפי הנראה מכתבי הרמב"ם הן ב"משנה תורה", הן "במורה" והן באגרותיו, אין הרמב"ם מתייחס ללימוד היסטוריה כמדע נפרד. כלומר אינו דן בנושא כלל, לא לחיוב ולא לשלילה. אמנם מתייחס הוא אל מאורעות היסטוריים חשובים בתולדות עמנו כמו אל מעמד הר סיני, יציאת מצרים וגם במאורעות כלל עולמיים בעיקר כאלה הנזכרים בתורה כמו מעשה בראשית, המבול ויתר סיפורי התורה. עיקר כוונותו היא להוכיח שאף סיפורים הנראים לכאורה חסרי תועלת, הינם בעלי חשיבות (עיין מורה-נבוכים ח"ג פרק נ''). הרמב"ם מזכיר גם מאורעות בתר מקראיים כגון גזירות יוון ורומי, הנצרות והאיסלם. (הלכות חנוכה, הל'' מלכים, אגרת תימן ועוד). לסיכום, רק לצורך ציון המאורעות באופן יחודי ולא לשלם לימוד היסטוריה כנושא העומד בפני עצמו.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL ד"ר הרב דוד גרינברגר

[16493]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

בחיבור "מורה נבוכים" של

בחיבור "מורה נבוכים" של הרמב"ם חלק שני, פרק מ' - מדבר הרמב"ם על מנהיגות. האם ניתן ללמוד מכך על תפיסתו את עצמו כמנהיג? כיצד זה בא לידי ביטוי?

גישה שמנסים לפתח אותה, במחקר של הרמב"ם, מכירה שהגילויים השונים של אישיותו ומשנתו של הרמב"ם, אינם מצטרפים לדמות המקובלת והשגרתית של פילוסוף הדת. יש מנסים להסביר את מפעלו של הרמב"ם ע"י הפקעתו מתחום בעיות האמונה הדתית והעמדתו על פונקציה של מנהיגות וחקיקה לחברה האנושית, בדומה למשמעות ששיווה אפלטון לפילוסוף שלו.
אבל יש דעה מנוגדת שסוברת שזה מנוגד לאווירה הנפשית המרווה את מפעלו של הרמב"ם ע"י הלך הרוח הבא לידי ביטוי באותו חומר הלכתי עצום , שבדרך כלל אין הפילוסופים המודרניים מכירים אותו כלל או שהם מתעלמים ממנו.
"הכרת האמת על השלמות" לרמב"ם אינה תיקון החברה האנושית, אלא יש לה משמעות דתית מובהקת. גדול הפילוסופים של היהדות היה דווקא האדם שהוא גדול הפוסקים בהלכה, בעיסוק בחיובים ובאיסורים שהם מימושים ופירוטים של מצוות מעשיות. עובדה זו מעידה על מהותה של ההגות הפילוסופית של הרמב"ם, שאינה פילוסופיה, אלא היא האמונה. ורק לאור ההכרה זו שלנו יכולים להבין את הרמב"ם.
ב"מורה הנבוכים" (ב, ל"ו) מוצג משה, כמי של זכה להתמדיו הישגיו האישיים כנביא בשל טרדותיו של מנהיגותו.
הרמב"ם ייחד למשה רבינו את העיקר השביעי בין י"ג עיקרי אמונה ועל פיו זכה משה להיות איש המעלה: כמוהו לא קם וכמוהו לא יקום מי שזכה להגיע להשגת האל. השגה זאת אפשרה לו להכיר את הדרך הנכונה לפיה עליו לפעול כמנהיג. עם זאת, הרמב"ם מציג את משה כמנהיג שלא הצליח לממש אידיאל זה של מנהיג - נביא מושלם לאורך כל ימי חייו. בפירושו למשנה הוא מוצג כמי שכשל באופן חד פעמי כמנהיג בשל פגם באישיותו. על פי מורה נבוכים שילם משה מחיר אישי גבוה בשל טרדותיו כמנהיג.
האם ביקש הרמב"ם לבטא בכך את חוסר האפשרות של האדם ולו גם השלם ביותר לשמש מנהיג מושלם לצד מימושו האישי המלא? ואולי בתארו את משה רבינו ביטא הרמב"ם את המתח האישי בו הוא עצמו היה שרוי בין המנהיגות המדינית לרוחנית.
ההתגלות הדתית אינה מעניקה , ולפיכך את ידיעת האמת העליונה, שאין ביכולת השכל האנושי להשיגה, אולם נועד לה תפקיד חינוכי ומדיני. על פי דבריו של הרמב"ם (מורה נבוכים ב'', כ"ח) "התורה בשלמותה מכוונת לשני דברים: תועלת הגוף ותועלת הנפש".
הצורך לדאוג לרווחת הגוף, דהיינו לארגון מדיני מתעורר:
(1)משום שהאדם הוא פוליטי על פי טבעו - שמן ההכרח היא בשבילו לחיות בחברה.
(2) משום שקשת מגוונת של הבדלים הקיימים בין יחידים שונים בקרב המין האנושי.
מפאת הגיוון הרב באופי האנושי ניתן להקים מסגרת משותפת ליחידים השייכים לחברה אחרת רק בסיוע סוג מסויים של בני אדם אשר ניחן בסגולה לשלוט ולחוקק.

מאמר של ישעיהו ליבוביץ על הרמב"ם

י"ג הערכים כהנחיה למנהיג האידיאלי

המנהיגות על פי הרמב"ם

התשובה ניתנה על ידי ציפי חיים מצוות מידעני KOL

[16410]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

איך מיישבת היהדות את

איך מיישבת היהדות את העקרון של צער בעלי חיים עם המצוות הרבות העוסקות בהקרבת קורבנות?

תורת ישראל הכירה כבר לפני אלפי שנים בסבלם של בעלי חיים והרמב"ם אף שם את כאבה של החיה במדרגה אחת עם כאבו של האדם. התורה מצווה על חמלה כלפי בעלי חיים ואוסרת ומפורש על עינויים, התאכזרות והתעללות בהם.
המטרה בהקרבת הקורבנות היא עריכת סדר קורבנות לפי דרישת הקב"ה. הרמב"ם ב"מורה נבוכים" אומר כי הקרבת הקורבנות הם חלק מתהליך. אי אפשר לדעתו לנתק את האדם מתהליך אליו התרגל ונהפך להרגל ולמושכל ראשון המצוות. נצטוו בתחבולה אלוקית כדי שישארו עם סוג המעשים שהרגלו בהם, הקרבת קורבנות כדי שתתבסס בידם האמונה אשר היא המטרה העיקרית. עבודת אלוקים במקדש וכן קיום כל המצוות הם כדי שאדם יוכל להתעלות ולהתקרב אל העניין האלוקי דרך עבודה גשמית.
בפרשת השבוע "ויקרא" יש תיאור ארוך של אופן הקרבת הקורבנות בבית המקדש. השאלה הזו הופכת לקשה כאשר אנו נזכרים ביחס המיוחד שמעניקה היהדות לבעלי החיים. חוץ מהאיסור הכללי של התורה לגבי צער בעלי חיים קיימת גם רשימה שלמה של מצוות שמטרתה להגן על שלומם ורווחתם של בעלי החיים. אז מדוע היהדות נוקטת בשיטת הקרבת קורבנות בעלי חיים בעבודות בית המקדש? מדוע עכשיו זה מפריע? הרי אנו אוכלים בשר ועוד..
בכל טקסי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש היתה כלולה הנאה רוחנית בנוסף להנאה הגשמית - רוב רובם של הקורבנות נאכל ע"י בני אדם.
המילה "קורבן" שבה משתמשת התורה כדי לתאר את שחיטתה של הבהמה בבית המקדש, אינה מייצגת ויתור או אובדן גם לא במתנה שניתנת, כמו המתנה שעובדי האלילים היו מעניקים לאלים שלהם. המילה "קורבן" באה מהשורש "קרוב" כלומר להתקרב אל הקב"ה. בבית המקדש , אנו נוטלים את בעלי החיים ומעלים אותם על המזבח של הקב"ה. מדובר פה למעשה בהצהרה פרטית, כי כוונתנו לרומם את המשאבים החומריים שלנו לרמה רוחנית גבוהה ולייחד אותם לעבודת הקב"ה בבית המקדש.

פרשת השבוע המתייחסת לקורבנות

הקרבת הקורבנות

איפיון המוסר הרוחני

התשובה ניתנה על ידי ציפי חיים מצוות מידעני KOL

[16230]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

האם המילה "גהינום" מופיעה

האם המילה "גהינום" מופיעה היכן שהוא בתנ"ך בהקשר של המקום שאליו מגיעות נשמות החוטאים ?
מתי נושא גן עדן וגהינום נכנס ליהדות ?

לדני שלום רב:
תודה שפנית אלינו עם שאךתך.

המילה גיהנום לא מופיע בתנ"ך אלא מוזכר מקום: "גיא בן הנם" (מכאן כנראה השם גיהנום) בו נהגו לשרוף ילדים כקורבן למולך.
המקום גיא בן הנם מופיע בתנ"ך בספר ירמיהו (מצורף קישור על תוצאות חיפוש מילה גיא בן הנם)

המושג כפי שנמצא בויקיפדיה:
הגיהנום, לפי האמונה, הוא המקום אליו נשלחים אנשים אשר חטאו רבות בחייהם, וכעונש הוטל עליהם להעביר את הזמן שאחרי מותם במקום הנורא מכל - הגיהנום, מקום משכנו של השטן בעצמו.

אנשים שונים מדתות ועדות שונות מנסחים גרסאות שונות לגיהנום, אך לכולם יש את אותו הבסיס: מקום נורא, לרוב הוא שוכן מתחת לפני האדמה.

במקביל לגיהנום קיים גן-העדן, המקום שבו גרו אדם וחווה לפני שגורשו ממנו, והמקום אליו מגיעים אנשים צדיקים שלא חטאו יותר מדי בחייהם על-פני האדמה.

הגיהנום בנצרות מבוסס במידה רבה על שילוב בין תיאור השאול במיתולוגיה יוונית (המצאות הגיהנום מתחת לאדמה, הנהר סטיקס) לבין התבססות על המיתולוגיה יהודית הקדומה והאלילות בכנען (מקור השם: גיא בן הנם בו נהגו לשרוף ילדים כקורבן למולך). וכן על תיאורו הלירי בקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי.

מצורפים עוד קישורים בנושא.

בברכה,
מריאנה גרינבלט
צוות קול

מה כתוב בתנ"ך?

האם מאמינים היהודים בחיים שלאחר המוות? מה חווה הנשמה לאחר המוות? מהו גן-עדן?

תוצאות חיפוש בכל התנך -מילה: גן עדן

שיחות בספר ירמיהו
יהודה איזנברג
פרק ח: התופת וגיא בן הינום

מושג גיהנום- ויקיפדיה

תוצאות חיפוש בכל התנך - גיא בן הנם

התשובה ניתנה על ידי מריאנה גרינבלט מצוות מידעני KOL

[15352]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

היכן ניתן למצוא חומר

היכן ניתן למצוא חומר על קווי דמותה של חנה(אימו של שמואל),על מצוקתה והקונפליקט בו היא מצויה ואופן התמודדותה עם מצוקתה?

להלן קישור למספר מאמרים שבהם ניתן למצוא את החומר המבוקש. כמו כן, מצ"ב קישור לפרק שמואל א, בצירוף פירוש רש"י ופירושים נוספים

מאמר בנושא תפילת חנה מתוך אתר "מוריה"

פרק א בספר שמואל א, בחלק העליון של העמוד ניתן לבחור בפירושים שונים לפרק

אישיותה של חנה על פי חז"ל.
מתוך אתר "דעת"

השוואה בין רחל לחנה.
מתוך אתר "דעת"

התשובה ניתנה על ידי אריאלה וורבר מצוות מידעני KOL

[15258]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כמה פעמים מוזכרת המילה

כמה פעמים מוזכרת המילה "עץ" או "עצים" בתנ"ך?

המילה "עץ" מוזכרת בתנ"ך 205 פעמים.

המילה "עצים" מוזכרת בתנ"ך 76 פעמים.

המילה עץ, על כל הטיותיה והוספת קדומת/סיומת מופיעה בתנ"ך 19,046 פעמים.

בקישור המצורף, מתוך "אתר הניווט בתנ"ך", תוכלי לראות את כל הפסוקים ואת מיקומם המדוייק בתנ"ך.

אתר הניווט בתנ"ך

התשובה ניתנה על ידי פרידה שטראוס מצוות מידעני KOL

[15125]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהי יהדות משיחית? איפה

מהי יהדות משיחית? איפה יש יהודיים משיחיים בישראל? מה מצבם מבחינת שאר האכלוסיה בארץ בדרך כלל ומן הממסד והרבנות?

יהדות משיחית היא אוסף של תנועות דתיות קשורות באופן רופף, שטוענות להיותן יהודיות אך הן מכילות מרכיבים מנצרות אוונגלית ומאמינים שישו יהיה המשיח ומשתמשים בברית החדשה בתור ספר קודש. חלק מהקבוצות מכילות בעיקר יהודים מומרים ואחרות - בעיקר גויים, אך רובן של הקבוצות מעורב נושא אופי מעורב. אולי הידועה מכל תנועות אלו היא יהודים לישוע הקוראת לחנך נוצרים על המקורות היהודיים של דתם ולהמיר יהודים לנצרות.

היהודים המשיחיים משתמשים בשם ישוע או יהשוע כדי להתייחס לאדם שבעברית המקובלת נקרא ישו. רוב היהודים המשיחים לא מחשיבים עצמם נוצרים, הם מעדיפים לקרוא לעצמם יהודים משיחיים או יהודים "מסתכלי תורה".

למרות שרוב היהודים המשיחים הם יהודים אתנים (כלומר אמם הייתה יהודיה), היהדות משיחית לא נתפשת כזרם יהודי לגיטימי על ידי רוב כמעט מוחלט של הזרמים היהודיים, למעט מספר קטן של מנהיגים רפורמיים.

הקהילות המשיחיות פזורות בכל רחבי הארץ וכמעט בכל עיר יש קהילה אחת או יותר. המספר המוערך הוא כ- 50 קהילות.

רצ"ב קישור לאתר של היהודים המשיחיים:

אתר של היהודים המשיחיים בישראל

היהודים המשיחיים

התשובה ניתנה על ידי טלי ברגרפרוינד מצוות מידעני KOL

[15076]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

[1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] >>
***
אינדקס מומחים רואה חשבון בוידיאו צ'אט מאמן אישי און ליין מומחים לאסטרולוגיה מומחה לנומורולגיה
קוראת הקלפים און ליין רופאים מומחים בוידיאו צ'אט אורטופד מומחה און ליין נוירולוג בוידיאו צ'אט יעוץ עורך דין ברשת
אתרים משלימים - תקשור נומרולוגיה קלפים - קישורים שימושיים - ספרים ברשת - שותפים - נמורולוגיה - תיכון ובגרויות - תקשור - מומחים - משה שרון | לימודי קבלה