לוגו
תמונה של אישה
אתר המומחים של ישראל
button
button
button
button
button
button
button
button
דוא"ל:
סיסמה:
זכור אותי
הירשם לאתר כ מומחה-עסק / חבר-גולש
עברנו לאסקימו מומחים בוידאו-צ'ט - אתם מוזמנים להצטרף אלינו askimo.co.il

%>
בריאות ורפואה
בריאות האישה
בריאות הגבר
בריאות הילד
בריאות הנפש
בריאות וכירורגיה
בריאות ורפואה - כללי
בריאות עור ואסתטיקה
דת ויהדות
הבית והגינה
הנדסה ותכנון
חוק ומשפט
חינוך והוראה
כלכלה ועסקים
מדעי החברה
מדעי הטבע והסביבה
מדעי הרוח
מודעות ורוחניות
מחשבים ואינטרנט
מידענות ויעוץ
ממשל ובטחון
משפחה והורות
סטודנטים ואקדמייה
פנאי ותרבות
פסיכולוגיה ותרפיה
רכב ותחבורה
רפואה ובריאות
רפואה משלימה
שיווק ופיתוח עסקי
שפות ועריכה
תיכון ובגרויות
בבילון

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן

שאלות ותשובות - מקרקעין
 

מומחי KOL בתחום חוק ומשפט >> מקרקעין :
עו''ד חן שטיין, מר ירמיהו (ירמי) אלוני, עו''ד גל קריכלי, עו''ד דן אבישר, עו"ד אסף אוסלקה, עו''ד שלמה אסרף, עו''ד שלמה אסרף, עו''ד אייל אשכנזי , עו"ד איתן בוירסקי, עו''ד רמי בן יוסף, עו''ד ענת גוטליב, עו"ד לירז גונן אללוף, עו''ד ישי דב גלילי, מר אבישי זבולון, מר דורון כהן, עו''ד ערן כהן, עו''ד חיה לזר-נוטקין, עו''ד זהר נוה, עו"ד ראובן נתאי, עו"ד ראובן נתאי, עו''ד מרדכי סאסי, עו''ד רון סנדרס, עו''ד יואב צח וכס, עו"ד תומר ריטרסקי, עו''ד אתי שקד

פנה לעסק / מומחה במקרקעין

חוק ומשפט >> מקרקעין

שלום,

רכשתי בית לאחרונה. בעת

שלום,

רכשתי בית לאחרונה. בעת בקשת אישור להעברת זכויות מטעם המינהל נתקבלה מהם תשובה, אשר אומרת שנשלח לבעל הנכס מכתב לפני כעשור ובו הודעה על חריגה במגרש לתוך שטח המינהל (לא חריגת מבנה כי אם חריגה בשטח הגינה), ועל כן לפני אישור העברת הזכויות על המינהל לשלוח מפקח לשטח לבדיקה כי החריגה טופלה (תשובת המינהל ניתנה בע"פ לעורך הדין אשר טיפל בשבילי ברכישת הבית בליווי המכתב המוזכר לעיל אשר הועבר לו בפקס). לאחר מספר ימים הגיע אישור מהמינהל להעברת הזכויות למרות שלא ידוע לי אם אכן ביקר מפקח בשטח או לא. לאחרונה התברר לי כי קיימת חריגה (ללא כל שינוי שביצעתי במגרש מאז הקנייה)! כיצד עלי לנהוג והאם ניתן לדרוש שהמינהל ייקח אחריות על הטעות?

אם קיבלת מכתב העברת זכויות ולא הופיעה כל הערה שמתייחסת לחריגה בשטח מגרשך, וזאת לאחר הביקור של המפקח, ישנה אפשרות שהמכתב נשלח ולאחר מכן התברר שעדין קיימת חריגה, או שלא היה עדכון מלא של הנתונים במנהל מקרקעי ישראל. לכן, יש לפנות שנית ולנסות לדבר עם הפקח שביקר בשטח ולאחר מכן יש לבקש לעדכן את "החריגה בשטח". טרם הקניה, יש לבדוק את מצבו התכנוני של המגרש: יש לבצע בדיקה ספציפית של חוזה החכירה באמצעות עו"ד מול המנהל. ישנה אפשרות לקבל מידע עדכני על הנכס באמצעות פניה למנהל מקרקעי ישראל. צפיה באינטרנט כרוכה בתשלום של 10 ש"ח. אישור חתום כרוך בתשלום של 61 ש"ח, נכון ל - 10.3.06.

מדריכים מפורטים של מנהל מקרקעי ישראל

הנחיות בקשה להיתר בניה

כל המידע לבנית ביתך

משפט בהקשר של טעות בהגדרת שטחים

התשובה ניתנה על ידי ציפי חיים מצוות מידעני KOL

קראתי את שאלתך ועליי להשיבך כדלקמן: במצב של חריגה לקרקע כלשהי (בייחוד של גופים ממשלתיים), יש לתקן את המצב ולשנותו שלא תהיה חריגה, כל זאת לפי המדידות והמפות שיש בידי המינהל. זוהי החובה הראשונית, ומדוע? גם במידה והמינהל התרשל ונתן אישור למרות החריגה, אין זה אומר שמותר להמשיך ולחרוג. בנוסף, עלול להיווצר מצב שהמינהל יתבע אותך מכיוון שאזהרה נשלחה כבר ובמידה ותוגש תביעה, תצטרך לשלם כסף על הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד של המינהל וכו'. לכן תקן את המצב.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו''ד שי שם - טוב

[17008]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

האם מותר לבן אדם

האם מותר לבן אדם לסגור שטח שלא בבעלותו שהיה בו מעבר לפני מספר שנים ואשר זה גוש אחד? שטח זה שייך כרגע למינהל מקרקעי ישראל. אותו אדם טוען שאת השטח הזה הוא קנה אך לא הציג לי מיסמכים. עד כמה שידוע לי, השטח לא בבעלותו. הוא בנה גדר ואז הפיקוח העירוני של עיריית חולון הוציא לו צו לפירוק הגדר. הוא פירק אותה והביא מודדים פרטיים בתשלום. לטענתו, לפי המדידה של המודדים הפרטיים, גם המעבר שייך לו. מה הדין לגבי זה?

גידור שטח, הוא פעולה המחייבת בסיס קנייני משפטי. טענות בעל פה אינן ראיה לכלום. יש לפנות בנושא בכתב(!!) למחלקת הפיקוח העירוני ולגורמים נוספים, כמו המחלקה המשפטית של העיריה, מינהל מקרקעי ישראל ואחרים, שיש להם נגיעה לקרקע - ולהעמידם על העובדה. היה ויתברר כי הקרקע נרכשה באמת או כי המודדים אכן מאשרים את טענת השכן, אזי זו זכותו לגדר.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר ירמיהו (ירמי) אלוני

[16943]     שלח לחבר:     הדפס:     לתגובות הגולשים: 1

אני מתעניין ברכישת בית

אני מתעניין ברכישת בית פרטי אשר במגרשו יש חריגה גדולה של כ - 80 מ"ר (לא חריגת בניה כי אם הגדלת הגינה על חשבון שטח המנהל): גבול הגינה הוא מעבר למוגדר על פי המינהל. החריגה קיימת כבר 20 שנה. במועצה המקומית בה ממוקם הבית, אין התנגדות לחריגה משום שהחריגה היא לכיוון שטח פתוח בו, שלאחריו כביש ראשי (כלומר לא תיתכן בנייה נוספת בשטח זה בעתיד). אודה אם תוכלו להשיב על השאלות הבאות: במידה ואני רוכש את הבית כפי שהוא, האם יש סכנה שבמידה והחריגה תתגלה למנהל, אצטרך לשלם קנס מעבר להחזרת המגרש לגבולותיו הנכונים?
האם יש דרך/ טיעון חוקי להפיכת החריגה לחלק מהמגרש באופן חוקי ואם כן, מכוח איזה סעיף בחוק? האם בעת רישום בטאבו יש בהכרח ביקור של אנשי המנהל לשם מדידות ובדיקת חריגות?

אין מציאות חינם. חלק המגרש מוגדר מן הסתם בתכנית בניין העיר כשטח ציבורי פתוח או משהו ציבורי בדומה לכך, ולכן לא ניתן לרוכשו במצבו זה, אלא אם כן המינהל והוועדה המקומית מסכימות לשנות את ייעודו לשטח פרטי פתוח שאז ניתן למכור אותו או להחכיר אותו. לצורך זה יש להכין תכנית מפורטת נקודתית שתשנה הייעוד. אם זה כדאי - זו שאלה שלך. לא נראה כל סיכוי שהרצועה תירשם בטאבו על שמך ולא הייתי מנסה זאת. זה בגדר מעשה מאוד בלתי ראוי וגרוע מכך, הוא נמצא בתחום הפלילי.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר ירמיהו (ירמי) אלוני

[16833]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

לפני כשלוש שנים רכשתי

לפני כשלוש שנים רכשתי קרקע פרטית המיועדת לבניה. לא עשיתי כל שימוש בקרקע וכעת ברצוני למוכרה ברווח. מהם המיסים שעלי לשלם בעקבות המכירה?

בלי קשר אם עשית במקרקעין שימוש או לא, חלים עליהם שני סוגי מיסוי:
1. מס שבח מקרקעין שממסה בשיעור של 25% את הפרש הרווח - בשקלים - בין המכירה והרכישה.
2. היטל השבחה לרשות המקומית, שתלוי באם הוחלו על הקרקע שלך תכניות בניין עיר חדשות שנכנסו לתוקף באמצעןת פרסומן בילקוט הפירסומים, מאז מועד הרכישה. מידע לגבי מיסוי זה תקבל במשרדי מהנדס העיר ברשות המקומית אליה שייכים המקרקעין שלך.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר ירמיהו (ירמי) אלוני

המיסים שיש לשלם במרכיב מקרקעין הם -
מס שבח: המס על הרווח שעשית בין רכישת הקרקע למכירתה.
עד ליום 31.12.06 המס הינו בגובה של 25% מהרווח. מכירה מיום 1.1.07 תחייב במס של 20%. כמו כן, ניתן להפחית את המס אם יש בידך קבלות על הוצאות שונות שהוצאת.
מס מכירה: בשווי של 2.5% משווי המכירה.
היטל השבחה: יש לבדוק ברשות המקומית.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו"ד לירז גונן אללוף

[16801]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

ברשות הורי אשתי שתי

ברשות הורי אשתי שתי דירות בבית משותף. הדירות משמשות את הורי אשתי כאשר הם מגיעים לביקורים בארץ. בשאר הזמן אנו משכירים דירות אלו לתקופות קצרות בעיקר לתיירים. אנו עושים זאת כבר שנה וחצי ולא היו לנו עד כה בעיות. כל דייר חותם על חוזה שכירות ואנו רוצים לעשות הכל לפי החוק. לאחר שהשכרנו את הדירות לשתי משפחות אשר היו רועשות מאד לדברי השכנים, מאיים ועד הבית לפנות לאגודה לתרבות הדיור כדי שיתבעו אותנו ולא נוכל להשכיר את הדירות. האם החוק לא מתיר השכרת דירות לטוח קצר? מה הקו המפריד בין השכרת דירה (כפי שאנו רואים זאת) לבין בית מלון (כפי שהשכנים רואים זאת)? תודה על תשובתכם.

המקרה אותו אתה מתאר ידוע (לצערי).אדם שמשכיר דירה אינו מחוייב עד כמה שאני יודע לתקופת שכירות מינימלית. אין כל הגבלה להשכיר נכס לתקופה מסויימת, אולם בעיית השוכר המרעיש קיימת ואינה ניתנת לשליטת המשכיר. לכן קשה לי לדמיין שאוסרים על אדם כלשהו להשכיר את דירתו מכיוון שהשוכרים הרעישו.

במידה ואדם אינו מתנהג על פי החוק, או על פי כללים הגיוניים השכנים יכולים להתלונן ברשויות המתאימות לכך כגון: משטרה. מעבר לכך, לא ניתן להאשים את המשכיר כי השוכר שלו מרעיש. וכי המשכיר יכול ללמד את השוכר דרך ארץ? יוצא איפוא, שאף אדם לא יוכל להשכיר את דירתו (שאותה קנה על מנת להשכיר אותה). שהרי למה לו לקנות את הדירה אם מעתה ואילך כל שכן שירצה להתנקם חלילה באדם אחר, ייגש לאגודה לתרבות הדיור וידווח על התנהגות בלתי הולמת של השוכר ויבקש לאסור על השכן להשכיר את דירתו. לטעמי ולידעתי, אין הדבר עולה בגדר החוק, מה גם שהשכנים יכולים לפנות לגורמים המתאימים במידה והשוכרים מרעישים בשעות ובעוצמות מוגזמות.

אין לייחס לדברים האמורים ייעוץ משפטי ו/או להסתמך על הדברים כייעוץ משפטי. תמיד טוב להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום במקרה ויש צורך בכך, זאת מכיוון שכל מקרה שונה ממשנהו.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו''ד שי שם - טוב

חוק המקרקעין המסדיר את היחסים בבית משותף, לא מציין כל מגבלה של שכירות דירה לתקופות קצרות של מס' חודשים.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו"ד לירז גונן אללוף

[16691]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מה זמן התיישנות בתביעה

מה זמן התיישנות בתביעה נזקין במקרקעין וממתי מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות?

1. בשנת 1994 הגשתי בקשה להיתר בניה.
2. בשנת 1995 קיבלתי היתר, אולם יו"ר הועדה המקומית לא חתם עליו למרות שמהנדס העיר חתם עליו.
3. על סמך זאת החילותי לבנות.
4. העירייה הוציאה נגדי צו מניעה להמשך הבניה והוגשה נגדי תביעה פלילית בגין בניה ללא היתר.
5. בשנת 2004 זוכיתי ובית המשפט קבע, "כי מותר היה לי לבנות למרות אי חתימה של יו"ר הועדה על ההיתר וכי ההיתר היה תקף".
6. על סמך זאת ביקשתי מהעירייה לאשר לי הארכה של ההיתר כדי שאוכל להשלים את הבניה.
7. העירייה סירבה בהמלצת היועץ המשפטי שלה בנימוק כי עברו מעל ל-10 שנים.
8. על כך הגשתי ערר לוועדה המחוזית.
9. הועדה קבעה כי ההיתר תקף וכי למרות שעברו מעל ל-10 שנים מיום הוצאת ההיתר, על העירייה לתת לי הארכה להיתר.
11. במרץ 2005 הואילה העירייה לתת לי אורכה להיתר.
12. השאלה היא, ממתי מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות: מיום חתימה על ההיתר המקורי, כלומר מ-1994 שעליו הוציאה העירייה צו מניעה ולא יכולתי לסיים את הבניה, או מיום קבלת האורכה להיתר, כלומר ממרץ 2005?

שלום לך,

תקופות ההתיישנות על פי חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 הן כדלקמן:

1. זכות שאינה במקרקעין 7 שנים.
2. זכות במקרקעין 15 שנה, ובמידה ויש רישום בספרי האחוזה לאחר סידור זכות הקניין לפי פקודת הקרקעות, 25 שנה.
3. סעיף 159ב' לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969 קובע שחוק ההתיישנות לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין שהם מקרקעין מוסדרים, אולם החוק ממשיך ומציין, "אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה".

תקופות ההתיישנות הנ"ל אינן קשורות לדעתי למקרה, אך לבקשתך רשמתי אותן.

לגבי המקרה הספציפי המוצג בשאלה. נדמה כי ניתן לקבוע על פי חוק ההתיישנות שתקופה זו, תחושב החל מיום בו נולדה עילת התובענה (במקרה, בו אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת שנולדה עילת תובענה ולכן, תקופת ההתיישנות תחל מרגע שידע או שיכול היה לדעת שנוצרה עילת התובענה).

על פי הפרטים בשאלה, נמצא שהתקופה שבין שנת 1994 לבין שנת 2004 (השנה בה ניתן זיכוייך על ידי בית המשפט), לא נימנית במניין הימים שבתקופת ההתיישנות. כלומר שתקופת ההתיישנות לא החלה בשנת 1994 שהרי בשנה זו, לא ידעת עם תזוכה ולכן לא ידעת האם יש לך זכות תביעה כנגד העירייה ואם לאו. בכל מקרה, חסרים בשאלה פרטים לגבי מה תדרוש העירייה כהתיישנות. כלומר, איזו זכות אתה דורש שבגינה הם טוענים את זה שלא מגיע לך מכיוון שיש התיישנות. לגבי האישור להיתר הבנייה, החליטה הוועדה המחוזית שאתה זכאי לבנות והעירייה אישרה לך בשנת 2005 לבנות אז. לא ברור מכאן, מה אתה דורש שהעירייה טוענת להתיישנות.

למרות הקושי הנ"ל, מצאתי כי תקופת התיישנות לגבי זכות כלשהי (במידה ותדרוש זכות כלשהי שטרם קיבלת), תחל להימנות משנת 2004בה זיכה אותך בית המשפט. זה לדעתי הרגע בו היה ידוע שיש לך עילת תביעה נגד העירייה (העילה היא להתיר לך לבנות מכיוון שבנייתך הייתה חוקית למרות שיו"ר הוועדה המקומית טרם חתם על האישור).

מכל מקום, יש להוסיף שעילת התיישנות חייבת להיות מועלית על ידי הנתבע בהזדמנות הראשונה. שאם לא עשה כן, אינו יכול לטעון אחר כך להתיישנות.

יצוין כי אין תשובה זו באה במקום יעוץ משפטי. רצוי כי בכל עניין שנוגע לחוק ההתיישנות יתקבל יעוץ משפטי מתאים. אך יש לראות בדברים האמורים משום בסיס עליו ניתן לנסות ולהבין את הסוגיה החשובה והמורכבת כמו חוק ההתיישנות.

בכבוד רב,

שי שם-טוב, עו"ד

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו''ד שי שם - טוב

[16615]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהו היטל השבחה?

מהו היטל השבחה?

היטל השבחה הינו מס שנגבה בגין פעולות שבח שנעשו במבנה מסויים. לדוגמא: עירייה מוציאה תוכנית בניין עיר ובה מאשרים בניית קומה נוספת בבניין בן שלוש קומות כך שהדירה העליונה יכולה להתרחב לקומה נוספת. תוכנית שכזו משביחה את הדירה ולכן העירייה תגבה את הסכום בגין השבח (שמשתנה ממקרה למקרה) בזמן מכירת הדירה. בדרך כלל נהוג כי הצד שנושא בנטל המס הינו המוכר עד לרגע מכירת הדירה.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו''ד שי שם - טוב

[16554]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

האם יש חשיבות רבה

האם יש חשיבות רבה להיעזר בעו"ד כשקונים או מוכרים דירה?

אדם ממוצע יתקשה לנהל מכירה או קנית דירה בעצמו, אולם בסופו של דבר הוא יצליח. למרות זאת, חשיבותו של עו"ד בעסקאות מקרקעין עצומה שהרי הוא זה שידאג לשמור על האינטרסים שלך. דבר נוסף שכלול בתפקידיו של עו"ד הוא לדאוג לביטחונות עבור לקוחו על מנת שלא יווצר מצב שהלקוח שילם אך לא קיבל את הדירה או שהוא מוסר דירה ולא קיבל את כל כספו. אציין כי ישנם הרבה מסמכים שאדם מהישוב לא מכיר אותם וחשיבותם לעסקה הינה רבה. עו"ד יכול לדאוג שלקוחו יקבל לידיו את המסמכים הרלבנטיים.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו''ד שי שם - טוב

[16553]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

אחיי ואני בעלי נכס

אחיי ואני בעלי נכס חקלאי בסג'רה. זו אדמה בת שישה דונם המתוחזקת היום ובעשר שנים האחרונות, ע"י חקלאי שעובד אותה ועוד חלקות שכנות. בכל אותה תקופה לא דרשנו מאותו חקלאי לשלם מיסים בסיסיים על שימוש באדמה זו לצרכיו החקלאיים. האם ישנה אפשרות שאנו עלולים לאבד נכס זה מהסיבה שאותו חקלאי מעולם לא שילם עליה מיסים? אם האפשרות הזאת קיימת, אז מה עליינו לעשות כדיי שנישאר הבעלים הלגיטימיים של נכס זה?

יש להניח כי הבעלות שלכם על המקרקעין האמורים מבוססת על רישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין. הייתי ממליץ לאמת את העובדה שהזכויות של הבעלות במקרקעין רשומים על שמכם, בלשכת רישום המקרקעין. ברור שרישום הזכויות על שמכם מונע כל מצב של העברת הזכות לאחר, גם אם הוא עושה שימוש במקרקעין.
לעצם הענין, אני סבור כי רצוי שיעשה ביניכם ובין החקלאי הסכם שיסדיר את הזכויות שלו לעשות שימוש כפי שהוא עושה כיום, אם הדבר לא מפריע לכם, ויגדיר היטב כי הוא יהיה נכון להחזיר לכם את המגרש לשימושכם בכל עת, כדרך שיש בה כדי לבטא את הבעלות שלכם כבעלות מלאה.
צריך להיות ערים לכך שמצב זה של שתיקה, אשר עלול להמשך שנים רבות, יכול להקנות לחקלאי מעמד של "זיקת הנאה". מעמד של זיקת הנאה הוא מעמד קניני ובמקרה כזה תדרשו כבר לטעמי, לשאת בתשלומים של פיצויים אם תבקשו להרחיק אותו מהמקרקעין. בכל אופן, השיטה שלא לעשות דבר אינה רצויה במקרה זה.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו"ד ראובן נתאי

מאחר ואותו חקלאי מעבד את האדמה במשך תקופה ארוכה מבלי שהדבר הוסדר כראוי, עלול להיווצר מצב בו אותו אדם יטען לבעלות באדמה או לזכות כלשהי שצמחה לו מעצם עיבודה על ידו, במשך כל השנים. על מנת למנוע זאת, יש להסדיר את העניין בצורה מסודרת באמצעות הסכם ברור המנוסח ע"י עו"ד.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו''ד זהר נוה

[16487]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

אני עומדת לרכוש נכש

אני עומדת לרכוש נכש ברחובות- בית פרטי על אדמת מנהל השייכת לקק"ל והמהוון לעוד 25 שנה. שאלתי היא מה המשמעות בתום תקופת החכירה אם המנהל לא ירצה להאריך את החוזה? האם יסלקו אותי מביתי? מה על הסכום הגבוה ששילמתי ברכישת הנכס כולל האדמה? האם בכלל כדאי לרכוש בית היושב על אדמת קק"ל?

השאלה שלך טובה מאד רותי וראוי לענות עליה גם להבנת קוראים רבים.
השנים האחרונות הם שנים שבהם בחלקים גדולים של המדינה מתחיל לפקוע תקופת החכירה של 49 שנים שהמדינה החכירה את זכות הבעלות שלה באמצעות הגופים המשפטיים שמנהלים את קרקעות המדינה (רשות הפיתוח /קרן הקיימת לישראל/ מינהל מקרקעי ישראל) לתושבים.

בתום תקופת החכירה צריך להאריך את תקופת החכירה ברישומים בפנקסי המקרקעין. המדינה בעקרון, וראוי להרגיע אותך, לא מתעתדת חלילה לנשל את האזרחים מבתיהם. ברור הוא שאת תשארי בדירה שרכשת. כל שיהא עליך לעשות זה להשלים הליכים פרוצדורלים עם השלטונות, שבמסגרתן יוארך חוזה החכירה ל 49 שנים נוספות.
ראוי להדגיש כי בהזדמנות הזו נכון הוא להביא להוון המגרשים שטרם הווונו. כלומר, מוצע לכולם לשלם את דמי החכירה שהמנהל גובה לכל התקופה גם למגרשים שלא נעשה לגביהם הסדר הוון קודם. במקרה כזה יכול שתבוא הוצאה כספית מסוימת אך גם הוצאה כזו היא מבורכת אם כנגדה מתקבלת זכות החכירה בנכס לדורות הבאים.

יצויין כי אין תשובה זו באה במקום יעוץ משפטי. רצוי כי בכל ענין שנוגע בהעברת זכויות במקרקעין יתקבל יעוץ משפטי המתאים לעסקה המדוברת. אך יש לראות בדברים האמורים משום פתח צוהר לסוגיה חשובה בדיני המקרקעין.

בכבוד רב
ראובן נתאי, עו"ד
nitay.law@gmail.com

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו"ד ראובן נתאי

[16213]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

<< [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] >>
***
אינדקס מומחים רואה חשבון בוידיאו צ'אט מאמן אישי און ליין מומחים לאסטרולוגיה מומחה לנומורולגיה
קוראת הקלפים און ליין רופאים מומחים בוידיאו צ'אט אורטופד מומחה און ליין נוירולוג בוידיאו צ'אט יעוץ עורך דין ברשת
אתרים משלימים - תקשור נומרולוגיה קלפים - קישורים שימושיים - ספרים ברשת - שותפים - נמורולוגיה - תיכון ובגרויות - תקשור - מומחים - משה שרון | לימודי קבלה