לוגו
תמונה של אישה
אתר המומחים של ישראל
button
button
button
button
button
button
button
button
דוא"ל:
סיסמה:
זכור אותי
הירשם לאתר כ מומחה-עסק / חבר-גולש
עברנו לאסקימו מומחים בוידאו-צ'ט - אתם מוזמנים להצטרף אלינו askimo.co.il

%>
בריאות ורפואה
בריאות האישה
בריאות הגבר
בריאות הילד
בריאות הנפש
בריאות וכירורגיה
בריאות ורפואה - כללי
בריאות עור ואסתטיקה
דת ויהדות
הבית והגינה
הנדסה ותכנון
חוק ומשפט
חינוך והוראה
כלכלה ועסקים
מדעי החברה
מדעי הטבע והסביבה
מדעי הרוח
מודעות ורוחניות
מחשבים ואינטרנט
מידענות ויעוץ
ממשל ובטחון
משפחה והורות
סטודנטים ואקדמייה
פנאי ותרבות
פסיכולוגיה ותרפיה
רכב ותחבורה
רפואה ובריאות
רפואה משלימה
שיווק ופיתוח עסקי
שפות ועריכה
תיכון ובגרויות
בבילון

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן

שאלות ותשובות - סוציולוגיה
 

מומחי KOL בתחום מדעי החברה >> סוציולוגיה :
גב' , גב' איריס אבידן, גב' שירה אליצור, גב' סיגל בן עמרם, גב' אורלי גיטרמן, גב' עירית גיל-בוגן, מר עודד גינגיס, מר עודד גינגיס, גב' גלית גנאור, מר עוזי דורנאי, גב' מיה דיאמנד, פרופ' רן חרמש, מר עומרי טרבלסי, גב' רותי לוי, גב' שירית סימסולו, מר אילן פיילוס, גב' טלי פרטוש, מר אריה קוגן, מר ג'וני קליין, מר משה שחר

פנה לעסק / מומחה בסוציולוגיה

מדעי החברה >> סוציולוגיה

אני מעוניינת לערוך מחקר

אני מעוניינת לערוך מחקר שהנושא שלו בגדול הוא, השפעות השואה על ילדי הדור השני. ההתמקדות היא בילדי דור שני, בני קיבוצים שגדלו בלינה המשותפת, תוך התמקדות בתיאורית ההתקשרות. כיצד אוכל לשאול את השאלה בצורה של שאלת מחקר טובה, וכיצד אוכל לבדוק את העניין?

שאלת המחקר שאני מציעה היא :
מה השפעת הלינה השיתופית של ילדי דור שני לשואה בקיבוצים, על ההתקשרות להוריהם. אבל אני חושבת שהנושא שלך קצת ממוקד מדי. יש לך מספיק אוכלוסייה ומספיק חומר תיאורטי על ילדי קיבוצים שהם דור שני והיו בלינה משותפת?

האם מחקרים כאלה בכלל רלוונטים אחרי שכבר מזמן אין לינה משותפת בקיבוצים וגם לדור השני יש כבר נכדים ?

אני אישית חושבת שכדאי לך להחליף נושא כי כבר עבודות ומחקרים לרוב ניכתבו תחת הנושא הזה אז אני לא בטוחה שיאשרו לך


(ממליצה לך לראות סרט טוב בנושא בשם אדמה משוגעת שעוסק בדיוק בנושא הזה )
http://www.filmfund.org.il/page.aspx?section=625&mode=movie&itemid=2210


בקשר לשאלתך כיצד תוכלי לבדוק את העניין אם כוונתך לשיטת המחקר: השיטה המתאימה פה היא שאלונים או ראיונות אישיים (אבל זה בתנאי שיש לך אוכלוסיית יעד)

ואם כוונתך למאמרים בנושא הלינה הקיבוצית
הינה כמה קישורים
http://www.beok.msn.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=1753
תערוכה בנושא הלינה בקיבוצים
http://www.openu.ac.il/academic/kzarim.html
ויקיפדיה - מדוע הופסקה הלינה השותפת
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D

הלינה הקיבוצית

תערוכה בנושא הלינה הקיבוצית

ויקיפדיה מדוע הופסקה הלינה הקיבוצית

אדמה משוגעת

סיוע בכתיבה אקדמאית

התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL

[16793]     שלח לחבר:     הדפס:     לתגובות הגולשים: 1

אני מבקש את עזרתכם

אני מבקש את עזרתכם על מנת שאוכל להתמקד בשאלת בית שנשאלתי בקורס תיאוריות סוציולוגיות. קיבלנו את הטיעון - "סוציולוגיה היא מדע שהתפתח כתוצאה ממשברים חברתיים", וניתבקשנו להמחיש טענה זו בעזרת 4 תיאורטיקנים וגישות מתוך הרשימה הנ"ל:אוגוסט קונט, סן-סימון, אדם סמית', קרל מרכס, מקס ובר, אמיל דורקהיים, אלכסיס דה - טוקוויל, גיאורג זימל, פרגמטיזם: ג'יימס ודיואי, אינטרקציה סימבולית: הרברט מיד והורטון קולי, אסכולת פרנקפורט ופראסונס. אנא עיזרו לי למצוא את התיאורטיקנים המתאימים ביותר שיכולים לענות על טיעון זה מתוך גישותיהם.

אנתח ראשית את הקביעה כי "סוציולוגיה היא מדע שהתפתח כתוצאה ממשברים חברתיים". נדלג על השאלה, האם הסוציולוגיה הנה מדע ואם כן, מה אופיה המדעי. המונח "משברים חברתיים" הינו מוגבל במקצת ונראה כמכוון את הנשאל לתחומים של מהפכות ומלחמות בלבד. אך ההיסטוריה האנושית וביחוד ההיסטוריה המערבית, התאפיינה דווקא יותר בתהליכים התפתחותיים בעלי אופי היסטורי וחשיבות ארוכת טווח. נכון שתהליכי ההתפתחות החשובים ביותר של המערב הדמוקרטי-מדעי-קפיטליסטי החלו לעיתים במשברים, כלומר במהפכות או במלחמות, אך אלו היוו רק נקודות התחלה לתהליכים היסטוריים, שחשיבותם הרבה בעיצוב החברה המערבית הקנו משמעות למשברים. בקיצור, נטייתי היא להבין את המונח "משברים חברתיים" בצורה רחבה כצבר של ארועים משבריים המחוברים להתפתחויות ארוכות טווח. בחירת ארבעת הסוציולוגים שמשנתם מוכיחה את הטענה כי הסוציולוגיה התפתחה בהשפעת משברים חברתיים צריכה לכן, להעשות תוך התחשבות בפירוש רחב זה. הקביעה מחייבת להתחשב בשני קריטריונים בבחירת ארבעת הנבחרים. צריך שתרומתם האינטלקטואלית והתיאורטית תהיה בעלת משקל רב מאד ועדיף שניתן יהיה לראות בהם את הבולטים ביותר בתחום הסוציולוגיה. כן צריך שההגות של ארבעת הנבחרים תהיה קשורה למשבר חברתי שפתח תהליך היסטורי ארוך ובעל בולטות רבה מאד.

העולם המערבי של ראשית המאה ה – 21, פרט להיותו נתון כיום תחת האיום של האסלאם הלוחמני, מתאפיין כך: המשטר הפוליטי שלו הינו דמוקרטי לסוגיו השונים; המערכת הכלכלית שלו היא קפיטליסטית; ודפוס החשיבה הדומיננטי בתרבותו האינטלקטואלית הוא חשיבה רציונאלית ומדעית. המשברים החברתיים או האירועים ההיסטוריים שפתחו את התהליכים אשר עמדו מאחורי התגבשותו של העולם המערבי הקיים בהווה ואשר כאמור הינו דמוקרטי, קפיטליסטי ומדעי, הם אלו: המהפכות הדמוקרטיות שהתקיימו בבריטניה, ארה"ב וצרפת; המהפכה התעשייתית; והמהפכה המדעית. ניתן לצרף את שלושת המהפכות הפוליטיות-דמוקרטיות לאירוע אחד תחת הכותרת של "המהפכה הדמוקרטית" ואז אנו נשארים עם שלוש מהפכות או משברים. כעת כל שנותר הוא לבחור את ארבעת הסוציולוגים שהגותם קשורה בשלוש המהפכות שעיצבו את העולם המערבי כפי שהוא קיים כיום. ולא רק זאת, צריך שאותם ארבעה סוציולוגים יהיו גם ובעת ובעונה אחת, בעלי דרגת בולטות ראשונה במעלה בהגות של מדע הסוציולוגיה.

נלך מהקל אל המסובך. לדעתי קרל מרקס הינו סוציולוג ששום קבוצה של ארבעה סוציולוגים נבחרים, לא יכולה שלא לכלול אותו. הוא ניסח את תורת הדטרמיניזם ההיסטורי, את התורה המדעית של המהפכה המעמדית של הפרולטריון, את התורה של הערך הכלכלי המוסף, את תורת הניכור ועוד. מרקס נחשב בצדק לאחד מהאבות המייסדים של מדעי הסוציולוגיה, הכלכלה ומדע המדינה. הוא גם השפיע על המערכת הפוליטית המפלגתית בכך שפעל לייסוד מפלגות סוציאליסטיות ואיגודי פועלים. הוא תרם גם רבות להתפתחות איסטרטגיות פוליטיות שהדריכו את אופן פעולתן של מפלגות שמאל וימין כאחד. במרכז הגותו של קרל מרקס ניצבים משברים חברתיים ומהפכות פוליטיות והוא היה מעורב באקטיביזם פוליטי שנועד למנף אותם במאבק למען נצחון מעמד הפרולטריון ויסודו של משטר סוציאליסטי אוניברסלי.

הבחירה בשלושת הסוציולוגים האחרים קשה יותר, אך נראה לי כי היא צריכה לכלול את אוגוסט קונט וסן-סימון. הפוזיטיבזם הסוציולוגי של קונט נחשב בצדק, לרעיון שייסד את הסוציולוגיה כתחום מדעי. הסוציולוגיה שלו הושפעה מאחד המשברים החברתיים המעצבים ביותר של התקופה המודרנית – המהפכה הצרפתית (1789). חוק שלושת השלבים שלו היה במידה רבה, נסיון לעשות רציונאליזציה לבעיות שמהן סבלה החברה הצרפתית בעקבות המהפכה ובנסיונותיה החוזרים ונשנים לייצב בה את המשטר הרפובליקני, כלומר הדמוקרטי. סן-סימון, חברו של אוגוסט קונט, נחשב לאבי הסוציאליזם הפוליטי-מפלגתי. טענתו הייתה כי נדרשת התארגנות מפלגתית כדי להאבק למען ייסוד מדינה מתועשת המודרכת ע"י המדע והנשלטת ע"י מעמד של אנשים המצטיינים בכישוריהם השונים. החברה האנושית תתמקד רק בייצור סחורות שיש בהן תועלת לאנושות ומדינות אירופה תתאחדנה כדי להשליט שלום ביבשת.

הבחירה בסוציולוג הרביעי והאחרון קשה ביותר, כאשר עיקר ההתלבטות הנה בין טוקוויל וובר. הניתוח של הראשון את "הדמוקרטיה באמריקה" הינו לא רק קלאסי; קרוב לודאי שעד היום איש לא הצליח בכך טוב ממנו, כולל ענקי רוח בני זמננו כמו האנטינגטון. אולם, טוקוויל העמיד בראש הגותו הסוציולוגית-פוליטית התפתחות רבת חשיבות שאולי איננה קשורה במשברים חברתיים. קשה לי לראות בצמיחת הדמוקרטיה האמריקאית משבר, אלא תהליך יציב הנמשך לאורך זמן ושיש לו כיוון חיובי ביותר. וובר לעומת זאת, חי ופיתח את משנותיו הסוציולוגיות בתקופת רפובליקת ויימאר. זו התקיימה כמשבר חברתי-פוליטי מתמשך שהסתיים בעליית היטלר והנאצים לשלטון ובמלחמת העולם השניה. אין ספק כי חוסר היציבות של הדמוקרטיה הגרמנית השפיעה על הגותו הסוציולוגית של וובר. הדבר בולט ביחוד בעבודתו על "הפוליטיקה כמקצוע" שבה הגדיר את המדינה כיישות פוליטית המחזיקה בידה את המונופולין על הפעלה חוקית של כוח הזרוע. לפיכך, וובר הוא זה שהייתי בוחר כסוציולוג הרביעי שהגותו מחזקת את הטענה כי הסוציולוגיה התפתחה בהשפעת משברים חברתיים.

מובן כי עליך לראות בדברים אלו הבעת דעה אותה אתה רשאי לשנות ולפתח בתשובתך. הקישורים למטה יביאו אותך למספר אנציקלופדיות שבהן תמצא גם הפניות ביבליוגרפיות. לחלק מהמאמרים בויקיפדיה יש תרגום חלקי לעברית. תגיע אליו ע"י לחיצה על הקישור "עברית". השיטה המהירה ביותר לענות על השאלה נמצאת בקישור הראשון. זה יביא אותך לאתר המכיל אלפי מאמרים תמציתיים בתחום הסוציולוגיה. תוכל לבחור את המתאימים ביותר לך ולבסס עליהם את תשובתך. הבעיה היחידה היא, כי העיון במאמרים אלו הינו בתשלום. כמו-כן, הם לא עברו ככל הנראה עריכה מדעית ויש להזהר בהסתמכות עליהם.

מאמרים לדוגמה (חפש Marx, Comte, וכו'')

אוגוסט קונט באולאקספרט

קפיטליזם וסוציאליזם

סן-סימון באולאקספרט

סן-סימון באנציקלופדיה בריטניקה

קרל מרקס

מרקס וובר "בויקיפדיה"

הערך הכלכלי המוסף של מרקס

אלקסיס דהטוקוויל

אדם סמית''

אמיל דירקהיים

ג''ורג'' זימל

ג''ון דיואי

ויליאם ג''יימס

Radical Ideologies

תורת המהפכה המעמדית של מרקס

אסכולת פרנפורקט

התשובה ניתנה על ידי אבנר הלפרן מצוות מידעני KOL

[16588]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מה מלמד אותנו הניסוי

מה מלמד אותנו הניסוי של רוזנהן (rosenhan) על סטייה?

הנטייה לחשוב בסטריאוטיפים נובעת מהנטייה שלנו לחלק את העולם סביבנו לקטגוריות. אלמלא חלוקה זו היינו מנסים לתפוס את המציאות על דקויותיה, דבר המגביל את הקליטה והזכרה של העולם, היה לנו יותר קשה לבצע פעולות קוגנטיביות. הפעולות נהיות יותר פשוטות כאשר אנו רואים את העולם כמחולק לקטגוריות וברגע שאנו קולטים שאובייקט מסוים שייך לקטגוריה כלשהי אנו נוטים לאפיין אותו במספר תכונות אחרות. העיקרון הזה נכון לגבי אובייקטים בכלל ומכאן שהוא תופס גם לגבי התפיסה והחשיבה על בני אדם. כאשר מדובר בבני אדם, נכנסים אלמנטים נוספים שעושים את הפעולות האלה מורכבות יותר. קיימת יכולת להבחין הבחנות דקות יותר במה שקרוב אלינו ובעוד שאנו נוטים לראות את ששונה מאיתנו בקטגוריות גסות יותר ופחות חיוביות, וכתוצאה מכך אנחנו נוטים לקטלג בני אדם בצורות שונות. אנו רואים את עצמנו כשונים מאוד זה מזה, מגוונים מאוד. לעומת זאת אנו נוטים לראות את האחרים כקבוצה הומוגנית, שקל לדבר עליה בהכללות. כתוצאה מכך קל לנו לדבר על אחרים בהכללות ואילו על עצמנו יש להבחין. יותר מזה כאשר מדובר על חברה או על קבוצה שיש בה רוב ומיעוט, החריג, כלומר המיעוט נתפס בד"כ כאחראי לארועים חריגים, התרחשות בלתי נורמלית כלשהי, כל מה ששונה מהרגיל, מהצפוי.
עצם ההשתייכות לקטגוריה, די בה כדי לציין מישהו כחריג גם אם מדובר בקטגוריה שאינה נראית לעין, לא בולטת. אך כשאנו יודעים שמישהו שייך לקבוצה הייחודית שלנו אנו נוטים להסתכל אליו אחרת.
אחד הניסויים שמדגישים יותר מכל את הנטייה הזאת לראות את ההתנהגויות של האחר כביטוי לייחודיות או לחריגות שלו התבטאה במחקר קלאסי של rosenhan. רוזנהן, שלח את עוזרי המחקר שלו לחדר מיון של בית חולים לחולי נפש וכל מה שהיו צריכים לומר זה שהם שמעו קולות. הטקסט שנאמר להם היה אחיד. כולם ללא יוצא מהכלל אושפזו בו במקום, רובם אובחנו כסובלים מסכיזופרניה. אח"כ שיחררו את רובם, זה לקח בממוצע סדר גודל של חודשיים, אך ההבחנה היתה שהם חולי סכיזופרניה בתקופת הפוגה. כשהם נתפסו כחריגים, כמי שיש להם תכונה יחודית, היה קשה לראות אותם כשונים מכך וההתנהגויות שלהם בבית החולים שם התנהגו כל אחד בהתנהגותו הטבעית פורשו בהתאם לאבחנה הזאת, בהתאם לכך שהסגל הרפואי ידע שהם סובלים מבעיה נפשית. מעבר לתלונה הראשונית הם לא הפגינו סימפטומים לא טבעיים. וכך בבית החולים, כאשר מישהו הסתובב במסדרון לתומו ועברה על ידו אחות, התנהגות שנתפסת אצל אדם כטבעית, נתפסת כייחודית כאשר מזהים אצלו חריגות.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב'

[15922]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כיצד מרקס מגדיר יחסי

כיצד מרקס מגדיר יחסי ייצור וכוחות ייצור?

מטריאליזם דיאלקטי הינה שיטה מדעית הבוחנת את המתח(דיאלקטיקה) בין ההכרה האנושית לבין הטבע והמציאות החברתית שסביבו. המטריאליזם הדיאלקטי פותח לראשונה על-ידי המרכסיזם, ומשמש כייסוד נפוץ ביותר בתחום הביקורת החברתית, גם בקרב שוללי תורה זו.כל פעילות הינה פעילות חברתית. התורה המרכסיסטית מניחה כי התנהגות האדם ואורח-מחשבתו לעולם קיימים במרחב חברתי. כל פעילות אנושית מתייחסת לנעשה ע"י בני-אדם, ומשפיעה עליהם.
כל פעילות משפיעה על שלושה גורמים: הטבע (=החומר, האובייקט), האדם הפועל (הסובייקט), והחברה. כמובן, שאין האדם מבין את מכלול ההשפעה שיש לפעילותו, אך הוא מסוגל לתפוס חלקים גדולים ממנה, או שלא להבינה כלל. הפעילות הינה תלויה בחברה, בחוקיה, ובמבנה החברתי שלה. רק אדם אשר נמצא בלא בני אדם נוספים בקרבתו ובלא השפעה על בני אדם ושל בני אדם עליו, אינו ייצור חברתי. אין זה רלוונטי לעסוק באדם שכזה כיוון שהוא כמעט אינו בנמצא. טענה זו מתקיימת גם על פני השטח, בצורת ההתנהגות של האדם, וגם בתודעתו ובתפיסתו את הפעילות ומטרותיה.
הוויה מעצבת תודעה (מעצבת הוויה)-משפט זה הוא משפט המבטא את עיקרי המטריאליזם הדיאלקטי, טוען כי הפרקסיס בו חי האדם קובע את תפיסותיו והבנתו את העולם, ולמעשה את משמעותו. משפט זה מתקיים גם אם אין האדם מכיר בכך או מבין זאת.את משמעות משפט זה ניתן להתחיל ולהבין ע"י החלוקה שמקיים מרכס בין שני מרכיבי החברה:
בסיס החברה הכולל את שיטות הייצור, אמצעי הייצור ושיטת חלוקת המשאבים. הבסיס הינו למעשה המעמד החומרי של החברה, ומושפע הן מהטכנולוגיה הקיימת ועושרה של החברה, והן מתהליכים היסטוריים שעברו עליה. הבסיס נקרא גם יחסי הייצור.
מבנה העל של החברה המכיל את החוקים, המוסדות, התרבות והנורמות. מבנה העל מבטא את תודעת האדם ואופני חשיבתו.המטריאליזם הדיאלקטי יוצא מנקודת הנחה כי מבנה העל מעוצב ע"י הבסיס ואינו ניתן להפרדה ממנו. המטריאליזם הדיאלקטי מהווה שינוי תודעתי מהתורות החברתיות שקדמו לו, בכך שהוא מודד את החברה בעיקר דרך הבסיס, ולא דרך בניין העל.
מצורפים מספר מאמרים על יחסי ייצור וכוחות ייצור וגם מונחים מתוך אנציקלופדיה על המרקזסיזם, וכן קישור מאנציקלופדיית ויקפידיה.

מטריאליזם דיאלקטי

Historical materialism-
Wikipedia באנגלית

From Encyclopedia of Marxism
Search results for '(productive or productiveness or productively or product or products) or (force or forced or forcing or forcer or forces)'

Dynamics of Social Change
מדבר על כוחות ייצור

Marx: Preface to A Critique of Political Economy
by Rebecca Bires
מדברת על יחסי ייצור וכוחות ייצור

Karl Marx extracts

I. I. Rubin''s
Essays on Marx''s Theory of Value
Introduction

התשובה ניתנה על ידי מריאנה גרינבלט מצוות מידעני KOL

[15416]     שלח לחבר:     הדפס:     לתגובות הגולשים: 1

מה פרוש המונח חשיבה

מה פרוש המונח חשיבה בקבוצה?

יאיר שלום רב,
תודה שפנית ל KOL.
אנו מתנצלים על העיכוב במתן התשובה.
חשיבה בקבוצה היא חשיבה קבוצתית, חשיבה יחד, groupthink.

התשובה ניתנה על ידי שרונה אמיתי מצוות מידעני KOL

[15397]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

אבקש עזרה בחיפוש אחרי

אבקש עזרה בחיפוש אחרי חומר בנושא :

1). ההתייחסות לעלייה / לעולים ולקליטה, באמצעות כלים תרבותיים כגון סרטים/הצגות בישראל.

2). איך משיגים מאמרים בנושא שכתב פרופ. ליסק.

בברכה ותודה



אריאל חנוך

לאריאל שלום,

תודה שפנית אלינו ואנו מתנצלים על האיחור בתשובה.
שאלה ראשונה:
להלן קישור לארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג של האוניברסיטה העברית בירושלים. בעמוד זה תוצאה של חיפוש סרטים בנושא "עליה":
יש גם פרוייקט משותף לקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה עם המרכז לקליטת אומנים עולים, משרד הקליטה המועצה לתרבות ואומנות של מפעל הפיס. מצ"ב קישור.
בנוסף כדאי לגשת לתאטרון הבימה או הקאמרי. ישם להם ארכיון תוכניות ותוכל להיעזר בהם.
כמו כן בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב יש ארכיון תיאטרון. גם שם תוכל למצוא חומר רב.

באשר לשאלה השניה:

ניתן לחפש במאגר הביבליוגרפי רמב"י (רשימת מאמרים במדעי היהדות) - כולל גם לועזית (הממשק אנגלית, אך ניתן לחפש מחבר בעברית). מצ"ב קישור.


שפילברג

הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה

ספרית ארכיון התיאטרון

רמב"י

התשובה ניתנה על ידי מיטל לנדוב מצוות מידעני KOL

[14872]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהי קבוצת ה"אנחנו", וקבוצת

מהי קבוצת ה"אנחנו", וקבוצת ה"אחרים"?

לרעות שלום,

תודה שפנית אל KOL והתנצלותינו על האיחור בתשובה.

קבוצת "האנחנו" היא קבוצת השייכות הטבעית של האדם, קבוצת תמיכה וקבוצת והשתייכות.

קבוצת "האחרים" היא הקבוצה השונה לא אותו דבר, לא זה.
שאינו זה שאנחנו נמצאים בו או שייכים אליו

התשובה ניתנה על ידי זיו נבון מצוות מידעני KOL

[14857]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהו פיקוח חברתי?

מהו פיקוח חברתי?

לרעות שלום רב:
תודה שפנית ל KOL
אנו מתנצלים על העיכוב במתן התשובה.

פיקוח חברתי - כאשר קיים גורם חיצוני המפקח על התנהגות היחיד.
גורם מפקח עשוי להיות משפחה, עדה, מורים, חברי קבוצת השווים וכן הלאה.
מטרת הפיקוח החברתי הנה לשמור שהיחידים בחברה לא יחרגו מנורמות ההתנהגות של החברה הכוללת. במידה והדבר יקרה, הדבר עשוי לגרור כאוס, מרד וארגון מחדש של הערכים והנורמות.

מצורפת רשימה עם מאמרים בנושא באנגלית:

פיקוח חברתי: המושג, התיאוריה, כללי

Cohen, S. (1989), “The Critical Discourse on ‘Social Control’: Notes on the Concept as a Hammer”, International Journal of the Sociology of Law, 17, pp. 347-357.

Cohen, S. and Scull, A. (1983), “Introduction: Social Control in History and Sociology”, Social Control and the State, Oxford: Martin Robertson, pp. 1-14.

Garland, D. (1996), “Social Control”, in Kuper, A. and Kuper, J. (eds.) The Social Science Encyclopedia, (second edition), London: Routledge, pp. 780-783.

Horwitz, A. V. (1990), The Logic of Social Control, New York, Plenum Press. (Introduction and Part I, pp. 1-95).

Hudson, B. (2002), "Punishment and Control", in Maguire, M., Morgan, R., and Reiner, R. (eds.) The Oxford Handbook of Criminology, (third edition), Oxford: Oxford University Press, pp. 233-263.

Melossi, D. (1990), The State of Social Control: A Sociological Study of Concepts of State and Social Control in the Making of Democracy, London: Polity Press.


2. שינויים היסטוריים במבני הפיקוח: ענישה וטיפול

Cohen, S. (1985), Visions of Social Control: Crime, Punishment and Classification, Polity Press, Cambridge. (Chap. 1, pp. 13-39). (*)

Foucault, Michel (1977), Discipline and Punish: The Birth of the Prison, London: Allen Lane.

Garland, D. (1985), Punishment and Welfare: A History of Penal Strategies, Aldershot: Gower.

Ignatieff, M. (1978), A Just Measure of Pain: The Penitentiary in the Industrial Revolution, 1750-1850, New York: Pantheon.

Melossi, D. and Pavarini, M. (1981), The Prison and the Factory: Origins of the Penitentiary System, London: Macmillan.

Rothman, D. (1971), The Discovery of the Asylum: Social Order and Disorder in the New Republic, Boston: Little, Brown.


בברכה,
מריאנה גרינבלט
צוות קול

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב'

[14821]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהו פיקוח חברתי?

מהו פיקוח חברתי?

יאיר שלום!
מקורות על פיקוח חברתי:
http://www.biu.ac.il/SOC/soclib/Biblio/socilStudies/koren425.doc

..."נניח שאנו בוחרים בנושא הפיקוח החברתי כמדד למניעת עבריינות נוער. מונח זה – "פיקוח חברתי" -הוא למעשה "מבנה", אותו מנסה החוקר לבדוק בהקשרים שונים (לדוגמא: מניעת עבריינות נוער, מועדות, שיקום וכדומה). במקרים כאלו יהיה על החוקר להציב בסיס חד משמעי למה הוא אותו הדבר שבבדיקתו הוא מעוניין, קרי : מהו פיקוח חברתי. בשלב הראשון יתבקש החוקר להגדיר נומינלית מהו פיקוח חברתי (social control).

הגדרה לפיקוח חברתי – פיקוח חברתי הינו מערך אמצעים המבטיח שאנשים יתנהגו בדרך כלל בדרכים מקובלות וצפויות (Robertson, 1987: 193)"... (סוף ציטוט). וזהו המקור:

http://www.google.co.il/search?q=cache:1qi4POAb-AIJ:mishpatim.mscc.huji.ac.il/newsite/kursim/criminology/shitotmehkar/fifth-six.doc+%22%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97+%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%22&hl=iw

בברכה,
זיו

התשובה ניתנה על ידי זיו נבון מצוות מידעני KOL

[14806]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

אני צריך חומר מהימן

אני צריך חומר מהימן ועדכני על פעריים חברתיים במדינת ישראל

לראובן שלום,
תודה שפנית ל KOL
אנו מתנצלים על העיכוב במתן התשובה.
מידע מהימן ועדכני על פערים חברתיים במדינת ישראל ניתן למצוא באתר "מרכז אדווה", שהנו מכון בלתי תלוי לחקר החברה הישראלית. להלן הקישור לאתר.

מרכז אדווה

התשובה ניתנה על ידי שרונה אמיתי מצוות מידעני KOL

[14652]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

<< [1] [2] [3] [4] [5] >>
***
אינדקס מומחים רואה חשבון בוידיאו צ'אט מאמן אישי און ליין מומחים לאסטרולוגיה מומחה לנומורולגיה
קוראת הקלפים און ליין רופאים מומחים בוידיאו צ'אט אורטופד מומחה און ליין נוירולוג בוידיאו צ'אט יעוץ עורך דין ברשת
אתרים משלימים - תקשור נומרולוגיה קלפים - קישורים שימושיים - ספרים ברשת - שותפים - נמורולוגיה - תיכון ובגרויות - תקשור - מומחים - משה שרון | לימודי קבלה