יש לי שאלה בנושא

יש לי שאלה בנושא חלומות
איך בעצם אני מודע לזה האם אני בחלום או במציאות ז"א כאשר אני חי את היום יום אני יכול לדעת שעכשיו זה מציאות ולא חלום? אנשים אומרים רגע אני אצבוט את עצמי שאני אדע שאני לא חולם מה זה אומר בעצם שכאב את לא יכול להרגיש בחלום ולכן אם תרגיש אותו ז"א אתה חי עכשיו במציאות ולא חלום האם זה נכון? איך מודעים לזה שאני כרגע במציאות ולא בחלום?
תודה ממתין לתשובה

איך נוכל לדעת שאנו ערים ולא חולמים? בספרו THE HUMAN SOUL, קארל קניג נותן כלי או נוסחה שיכולה לסייע לנו בפתרון של "שאלת מליון הדולר".
קניג מביא תובנה יפה של חכם סיני בשם צו''אנג צו שאמר: "אתמול בלילה חלמתי שהייתי פרפר. איך אני יכול לדעת שאני אכן אדם שחלם שהוא פרפר ולא פרפר שחולם שהוא אדם?" קניג, פותר את הקונפליקט בעזרת תיאורית ההתבוננות החד-סטרית. תיאוריה זו מאפשרת לנו לדעת באיזו תודעה אנו מצויים, כלומר לזהות האם אנו חולמים או ערים. (הטריק של לצבוט את עצמנו לא עובד – אנו יכולים לעשות זאת גם בתודעת החלום J)
קניג מסביר כי אנו לא יכולים להתבונן בתודעה כלשהי כאשר אנו מצויים בה. כך, לדוגמא אין אנו מסוגלים להתבונן על החלום בפרספקטיבה ולנתח אותו תוך כדי חלימה (למעט חלום צלול)"החלום לא שייך לנו" – מדגיש קניג – אנו שייכים לחלום ופועלים כחלק מהחלום. איננו יכולים להפעיל שיפוט ולנתח אותו תוך כדי חלימה – אנחנו מתפקדים כשחקנים ולפעמים אפילו כשחקני משנה בלבד. רק כשאנו ערים אנו יכולים לומר: "אתמול בלילה חלמתי חלום..."
עם זאת, אומר קניג כל תודעה כוללת בתוכה את התודעות הנמוכות ממנה, דבר המאפשר התבוננות לאחור עליהם בפרספקטיבה. ההיפך, מסביר לנו קניג הינו בלתי אפשרי - אין לנו אפשרות להתבונן ממצב תודעה נמוך לעבר מצב תודעה גבוה יותר. כשאנו חולמים אנו לא יכולים להתבונן על תודעת היום שלנו. החלום אומנם שואב ממנה רשמים לאריגת העלילה שלו, אך אנו לא יכולים להתבונן על תודעת היום בפרספקטיבה ולנתח אותה. עפ"י תיאוריה זו יכול, אם כן החולם להתבונן, באופן מסוים – על שלב השינה והשינה העמוקה ולשאוב משם חוטי רשמים שנטווים לאריג החלום, אותם הוא נושא כמתווך לתודעת היום. הכיוון הוא אם כן, חד סטרי – האדם לא יכול להתבונן כאשר הוא שרוי בשינה עמוקה על החלום, והחולם לא יכול להתבונן על התודעה הערה*.
כלומר – אם אנו מסוגלים להתבונן על החלום שחלמנו אתמול בלילה ולנתח אותו – סימן שאנו לא פרפרים (משל...)
אם נמשיך את קו החשיבה של קניג נוכל להבין כי באותו אופן אין אנו יכולים לבחון באמת את תודעת היום שלנו – כי אנו פועלים מתוכה. גורדייב, היה זה שטען כי בתודעת היום אנו יותר ישנים מאשר ערים. נדמה לנו שאנו פועלים מתוך רצון מודע וחופשי, אך למעשה מה שמנחה אותנו הינו הרצון הלא מודע שנישא אלינו מארץ השינה והשינה העמוקה דרך כנפי החלום. מתי אם כן יש באפשרותנו להתבונן על תודעת היום כפי שאנו מתבוננים על תודעת החלום? כיום עומדות לרשותנו שתי אפשרויות אשר כל אחת מהן זמינה באופן שונה:
האפשרות הראשונה תפגוש את כולנו ביום מן הימים – לאחר שנחצה את שער המוות. אז נרכוש תודעה גבוהה יותר – תודעת-על, או תודעה קוסמית אשר תקנה לנו את היכולת לבחון את חיינו על פני האדמה מהיבטים גבוהים ועמוקים יותר. ממרום תודעת המוות תיראה לנו תודעת היום כלא יותר מחלום, בדיוק כשם שכאשר אנו מתעוררים בבוקר אנו מבינים שחלמנו חלום.
האפשרות השניה, ניתנת להשגה ולהגשמה כבר עתה, על פני האדמה אך דורשת מאיתנו התאמנות נמרצת. מדובר בדרך של התפתחות רוחנית באמצעות תפילה, מדיטציה, יוגה וכדומה. עבודה רוחנית יכולה להעביר אותנו מתוך בחירה חופשית את הסף לעולם הרוח כאשר אנו עדיין מצויים בגוף הפיזי, ולהכניס אותנו לטרקלין של תודעת- העל (סמדהי, תודעה קוסמית) תודעה בה נוכל להתבונן באופן ער על חשיבתנו רגישתנו ורצייתנו בתודעת היום יום.

התשובה ניתנה על ידי יעל יצחקי מצוות מידעני KOL

---