מה מקור השם ניקופוריה

מה מקור השם ניקופוריה מטעים באזור משכנות שאננים לפני קום המדינה?

אדמות ניקופוריה כונו על שם הכומר ניקופורוס פתאסיט, שרכש אותן מידי תושבי הכפרים בסביבה.
בהמשך, בעקבות מכירת הקרקע, הוקמה בשנת 1927 שכונת ניקופוריה (גן הפעמון של היום).

סיפור מכירת הקרקע הוא מאוד מרתק:
אחד הגורמים העיקריים שאפשרו את התפתחות העיר ירושלים ושכונותיה, לרבות בנייני - ציבור ומרכזים מסחריים, היה מלאי קרקעות גדול שהועמד למכירה מאז ראשית שנות העשרים. בתקופה ההיא העמידה הכנסייה היוונית האורתודוקסית קרקעות רבות למכירה. הכנסייה היוונית צברה נכסים רבים בימי קיומה, החל בתקופה הביזאנטית ולמעט פרק בתקופה הצלבנית. במאה הי"ט, עם עליית מספר הצליינים לארץ ותמיכת הרוסים, גדלו באופן משמעותי הכנסותיה ממתנות ומתרומות. בשלהי התקופה העות'מאנית נקלעה הכנסייה למשבר כספי עקב המלחמה בין רוסיה ליפאן בשנת 1905, וחובותיה הגיעו ל - 165,000 לירות מצריות. מחובות אלה לא הצליחה הכנסייה להשתחרר עד מלחמת-העולם הראשונה, ואילו אחרי המלחמה פסקו התרומות מרוסיה עקב המהפיכה. הקרקעות שהיו לכסנייה ברוסיה הוחרמו, ובשנת 1920 הונהגה בהן ריפורמה אגרארית. עולי הרגל חדלו להגיע. משבר נוסף בשל סכסוכים פנימיים בין העדה היוונית לכמורה עוד החמיר את מצב הכנסייה.
עם הכיבוש הבריטי מינו השלטונות ועדה מיוחדת להסדר החובות, וזו פסקה, שיש למכור חלק מנכסי הכנסייה. היוונים ניסו להעביר את רוע הגזירה על ידי בקשת הלוואות מאתונה, אך הבריטים התנגדו למעורבותה של מדינה אחרת. הנכסים אמנם היו "הקדש" של הכנסייה, אך בלית ברירה נאלצו היוונים להסכים למכירה. הוסכם, כי יימכרו קרקעות שרכשו כמרים יוונים מאז מאצע המאה הי"ט מחוץ לעיר העתיקה, שכן קרקעות אלו לא נחשבו כה קדושות כמו אלו שבתוך העיר העתיקה.

בדצמבר 1921 הוצאו הקרקעות למכירה. הפאטריארך אמנם דרש לאשר כל מכירה, אך הוועדה, שכללה שלושה נציגים בריטיםל ושני נציגים יוונים (נציג אחד של הכנסייה ונציג אחד של הקהילה החילונית, נטלה את הזכות להחליט על המכירות.

הועדה העדיפה להימנע ממכירת הקרקעות בגושים גדולים, אלא ביקשה חלקן, לבל יעלו מחיריהן עקב ספסרות, כך למשל, חולק איזור ניקופוריה (גן הפעמון של היום) לשניים: מזרחי ומערבי. גורמים שונים רכשו קרקעות מרכוש היוונים, וביניהם ערבים שקנו אדמות בטלביה ובניקופוריה לבנייה פרטית, כך שהבנייה העיקרית שלהם היתה בתקופת המנדט הבריטי.

כל המידע הנ"ל לקוח מספרן של רות קרק ומיכל אורן - נורדהיים
"ירושלים וסביבותיה" רבעים, שכונות וכפרים 1800 - 1948, בהוצאת אקדמון, בית ההוצאה של אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ה ע"מ 186, 196 , 211, 232

תודה מיוחדת לפרופסור רות קרק מן המחלקה לגיאוגראפיה באוניברסיטה העברית בירשלים על ההסבר הממצה ומאלף והנכונות לעזור.

התשובה ניתנה על ידי יאנה פרוס מצוות מידעני KOL

---