איך השפיע המשבר הכלכלי

איך השפיע המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב (כתוצאה מנפילת הבורסה), על גרמניה והרפובליקה הוויאמרית?

ב - 24.10.1929 , "יום החמישי השחור", החל האסון הפיננסי הגדול ביותר בתולדות ארה"ב. הבורסה ב"וול סטריט" נפלה, מניות התרסקו ואלפי אמריקאים נשארו חסרי כל. הציבור החל להסתער על הבנקים כדי למשוך מזומנים, אך דלתות הבנק נסגרו. תקופת השפל שהחלה בסוף שנת 1929 המשיכה עד סוף שנות ה – 30.

המשבר הכלכלי העולמי השפיע על גרמניה וגרם להשלכות בתחום הכלכלי, החברתי והפוליטי בשנים 1929-1933:
השפעה כלכלית:
היציבות הכלכלית בימי שטרזמן הייתה מדומה. בגרמניה היה מספר גדול של מובטלים, והמשק הגרמני היה תלוי בעיקר במשק האמריקני. מיד לאחר המשבר הכלכלי צמצמה ארה"ב את הסחר עם מדינות אירופה ובפרט הפסיקה את המענקים והמלוות לגרמניה. גרמניה לא הצליחה לאזן את תקציבה והיא נשארה עם גירעון תקציבי עצום. האשראי מחו"ל נסגר בפני התעשיינים וכתוצאה מכך נסגרו גם השווקים. כלכלת גרמניה התמוטטה לחלוטין עם תחילתו של במשבר הכלכלי בארה"ב ב - 1929. התוצאה הייתה: התמוטטות מפעלים (יותר ממחצית התעשיות של גרמניה התמוטטו), סגירת בנקים, פשיטות רגל, ירידה במסחר ו - 8 מליון מובטלים
ב - 1932.
השפעה חברתית:
המשבר הכלכלי פגע בעיקר במעמד הבינוני שעליו נשענה הרפובליקה. החלה אווירת ייאוש וחוסר אמונה שהמשטר הדמוקרטי יציל את המצב. האזרח הגרמני קיווה שמישהו חזק יציל את גרמניה מהמצב הכלכלי הנתון. כתוצאה מכך יש התחזקות של המפלגה הנאצית באותה עת, שכן חלק ניכר ממצעה עסק בשיפור מצבה הכלכלי של גרמניה.
השפעה פוליטית:
הבעיה הייתה שהחוקה לא קבעה באופן חד משמעי את הנסיבות בהן מותר לנשיא להשתמש בסעיף 48 –הפעלת צווי חירום , ולא ציפו שיעלה לשלטון נשיא קיצוני שיעשה שימוש בסעיף נגד כוונת המחוקק. הדבר בא לידי ביטוי בחילוף מטורף של קאנצלרים ע"י הנשיא הינדנבורג, שסופו, וסוף רפובליקת ויימאר, בעלייתו של היטלר למשרת הקאנצלר.

המשבר הכלכלי הוביל לעליית מפלגות קיצוניות כמו המפלגה הנאצית והמפלגה הקומוניסטית. מפלגות המרכז והשמאל לא הצליחו להתאחד מול כוחם של המפלגות הקיצוניות. הפרלמנט הגרמני היה מנוטרל ע"י מפלגות שאינן משתפות פעולה וכל החוקים נאכפים באמצעות צווי חירום.

בו בזמן, עקב החשש להפיכה קומוניסטית בגרמניה, הינדנבורג הדיח את ראש הממשלה והעביר השלטון למפלגות המרכז בראשות ברנינג. בנקודה זו החלה התעמולה הנאצית לתפוס תאוצה. היטלר הלהיב את ההמונים ע"י הסתתם. הוא הפיץ את האידיאולוגיה הנאצית. נאומיו היו בנושא כיבושים, ביסוס הכלכלה, ביטול חוזה ורסאי, האשמת היהודים בבעיות ומלחמה בקומוניזם ובקפיטלים.
ממפלגות המרכז העביר הנשיא את השלטון לידי הימין השמרני בראשות פון פאפן ובשלב מאוחר יותר לשלייכר. ב - 1930 קיבלה המפלגה הנאצית 107 צירים מתוך 500 המושבים של הפרלמנט לעומת 12 הצירים ב - 1928. כתוצאה מזה שהפופולריות של היטלר עולה הוטל צו שאוסר על הנאצים להתגייס לצבא. רה"מ דיאז רואה את העלייה בפופולריות ומחליט להתפטר. עולה רה"מ נוסף שמונה ע"י הנשיא.
ביולי 1932 שוב נערכות בחירות בגרמניה, הנאצים זכו ב - 230 מקומת בפרלמנט והמפלגה הנאצית הופכת להיות למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. היטלר לא הצליח להשיג רוב מוחלט כדי להיבחר לקאנצלר משום שבמקום השני היו הסוציאל-דמוקרטים ובמקום השלישי היו הקומוניסטים שהיו מתנגדיו. כוחו של היטלר גבר ומס' חברי המפלגה עלה למיליון איש שלצידם עמד כוח גדול של מיליציה (כמו צבא פרטי - 400 אלף) וחלקם הגדול היה חמוש. מצד אחד הם משכו אנשים ומצד שני הם הפגינו טרור ברחובות.
הנאצים הפגינו טרור ברחבי גרמניה מבלי שהממשלה תנקוט באמצעים חריפים נגדם. היטלר ביקש מהינדרבורג את משרת הקאנצלר, הוא סרב בטענה שלהיטלר אין רוב בפרלמנט. היטלר נוקט במדיניות עוינת ומצטרף לאופוזיציה ומנסה להרכיב גוש ימין. מפלגות הימין הופכות לגוש אופוזיציוני חזק ובלית ברירה הקאנצלר מתפטר. רה"מ הבא עובר תהליך דומה. בשל כוחו העולה של היטלר, בעלי התעשייה פנו אל הנשיא בבקשה שימנה את היטלר לקנצלר. פון פאפן מציע את עצמו כסגן הקנצלר על מנת לרסן את היטלר. ב - 30 בינואר 1933 מינה הינדרבורג את היטלר לקאנצלר גרמניה.

מידע נוסף אודות המשבר הכלכלי העולמי ב - 1929 מתוך הויקיפדיה

התשובה ניתנה על ידי אורית ארקין מצוות מידעני KOL

---