לוגו
תמונה של אישה
אתר המומחים של ישראל
button
button
button
button
button
button
button
button
דוא"ל:
סיסמה:
זכור אותי
הירשם לאתר כ מומחה-עסק / חבר-גולש
עברנו לאסקימו מומחים בוידאו-צ'ט - אתם מוזמנים להצטרף אלינו askimo.co.il

%>
בריאות ורפואה
בריאות האישה
בריאות הגבר
בריאות הילד
בריאות הנפש
בריאות וכירורגיה
בריאות ורפואה - כללי
בריאות עור ואסתטיקה
דת ויהדות
הבית והגינה
הנדסה ותכנון
חוק ומשפט
חינוך והוראה
כלכלה ועסקים
מדעי החברה
מדעי הטבע והסביבה
מדעי הרוח
מודעות ורוחניות
מחשבים ואינטרנט
מידענות ויעוץ
ממשל ובטחון
משפחה והורות
סטודנטים ואקדמייה
פנאי ותרבות
פסיכולוגיה ותרפיה
רכב ותחבורה
רפואה ובריאות
רפואה משלימה
שיווק ופיתוח עסקי
שפות ועריכה
תיכון ובגרויות
בבילון

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן

שאלות ותשובות - היסטוריה כללית
 

מומחי KOL בתחום מדעי הרוח >> היסטוריה כללית :
מר מורל זלצר, גב' רונית פניגשטיין, דר' מכללת אורנים, מר ברק בן אליעזר, גב' סיגל בן עמרם, גב' עירית גיל-בוגן, מר אבירם דניאלי, גב' אינה ווייסקופף, מר עמנואל זילברמן, גב' רות חייט, מר מאיר יקטר, מר תומר לוי, גב' טלי פרטוש, גב' דנה רופין, מר משה שחר, גב' איילת תמרי

פנה לעסק / מומחה בהיסטוריה כללית

מדעי הרוח >> היסטוריה כללית

אבקש מידע על ההיסטוריה

אבקש מידע על ההיסטוריה של גינגיס חאן וכיבושיו.

אנו מודים על פנייתך ומתנצלים על העיכוב במתן תשובה.
לצערינו, לא מצאנו חומר עיוני בעברית.
אנו מקווים שהקישורים לאתרי אינטרנט באנגלית יעזרו לך באותה מידה.

על המומגוליה - גינגיס חאן

גינגיס חאן המלך

אתר נפלא של נשיונאל גאוגרפיק על גינגיס חאן

התשובה ניתנה על ידי מרינה דוחנובסקי מצוות מידעני KOL

[10649]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהו מוצאה המדויק של

מהו מוצאה המדויק של קליאופטרה?

קליאופטרה היתה מקדונית לפי מוצאה ושפת אמה היתה יוונית. מייסד שושלתה, השושלת הפטולומיאית, היה אחד משבעת שומרי הראש אשר לאלכסנדר הגדול.
כיון שרוב המלכים המצריים היו צאצאי נשואים של שארי בשר, קרוב לוודאי שהשושלת הפטולומיאית שמרה על תווי האופי המקדוניים שלה בטהרתם. לפיכך עלינו לדמות את קליאופטרה כאירופית, ולא כאחת המצריות כהות העור.



התשובה ניתנה על ידי מיטל לנדוב מצוות מידעני KOL

[10053]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

היכן אוכל למצוא חומר

היכן אוכל למצוא חומר על חלוקת האימפריה הרומית בעיברית?

להלן קישורים לשני דפי מידע בנושא חלוקת האימפריה הרומית, באנגלית קלה.

חלוקת האימפריה הרומית

מידע נוסף

התשובה ניתנה על ידי אריאלה וורבר מצוות מידעני KOL

[9309]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

אני מבקש שתמצאו לי

אני מבקש שתמצאו לי אתרים עם חומר מסוכם לבגרות בהיסטוריה של כתה י'.

מתוך האתר Bazz - רשת מידע לצעירים: דף המכיל מספר קישורים לחומר בהיסטוריה בנושאים שונים. יש לעשות קליק על "חומר לבגרות חלק א''" בכדי לקבל חומר לבגרות של כתה י''.
בנוסף:
1. מתוך האתר "ידיעותיכון" – האתר של בתי ספר מבית "ידיעות אחרונות": הצעות לפתרון בחינות בגרות במקצועות שונים באדיבות תיכון אנקורי.
הפתרונות מסודרים לפי שנים. יש לחפש את הפתרונות בהיסטוריה בכל שנה.
2. מתוך האתר של "דעת" – מרכז לימודי יהדות ורוח. דף עם קישורים רבים לחומר בתולדות ישראל.
3. ערוץ ההיסטוריה של הכבלים משדר בימים אלה תוכניות לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה – לבעלי הכבלים הדיגיטליים.

מתוך האתר bazz

מתוך האתר "ידיעותיכון"

מתוך האתר של "דעת"

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

קישור נוסף:
מתוך האתר המפמ"ר להיסטוריה - מטעם משרד החינוך.

מצגות לנושאי לימוד שונים

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[9254]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מה היו החוקים של

מה היו החוקים של המאיה?(החוקים שקשורים לביטחון וכו' לא לדת).

אנו ממליצים לך לבדוק את הקישורים הבאים המכילים מידע על בני המאיה שמתוכם ניתן ללמוד על החוקים ואורח חייהם.

מאמר בשם "מיתולוגיית הבריאה של המאיה", מתוך האתר של סנונית.

מאמר על אומנות הלבוש והאריגה של בני המאיה שמתוכו ניתן ללמוד רבות על אורח חייהם. מומלץ לבדוק הקישורים המופיעים במאמר.

מומלץ מאוד!! אתר באנגלית בשם - Maya Artand Books
באתר מידע רב וקישורים לנושאים מגוונים על בני המאיה.

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[9100]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מי היה מרטין לותר

מי היה מרטין לותר קינג,ומה היו פעולותיו?

בקישור המצורף תוכל לקרוא (באנגלית) אודות מרטין לותר קינג ופועלו.

אתר מקיף המוקדש למרטין לותר קינג

אתר מקיף המוקדש למרטין לותר קינג

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[8988]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

הסרט "כנר על הגג"

הסרט "כנר על הגג" נוגע בשני אירועים, מהם אותם אירועים?

המחזמר "כנר על הגג" נכתב על פי המחזה "טוביה החולב" של הסופר שלום עליכם (כינויו הספרותי של שלום רבינוביץ). כדי ללמוד על הארועים בהם נוגע המחזמר, צריך לבדוק התקופה בה חי שלום עליכם.
אנו ממליצים לך לבדוק הקישורים המצורפים.

תקציר חייו של שלום עליכם, רקע היסטורי לתקופה בה הוא חי והאופן שבו המדמויות שבסיפוריו משקפות את מעמדם של היהודים באותה תקופה.

מאמר על שלום עליכם והסברים על יצירותיו בשם: "שלום עליכם 1916-1859" , מאת: מתיה קם, מתוך אתר מט"ח

על שלום עליכם וסופרים אחרים

מאמר היסטורי מקיף על התקופה בה חי שלום עליכם בשם: "העם היהודי לפני השואה ולאחריה" מאת: פרופ'' שלום בארון"

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[8966]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהי חשיבות המצאת מנוע

מהי חשיבות המצאת מנוע הקיטור בזמן המהפכה התעשייתית?

בקישורים המצורפים תוכל/י לקרוא ( באנגלית) על המהפכה התעשייתית, שהונעה בין היתר בזכות המצאת מנוע הקיטור.

המהפכה התעשייתית

ועוד קישור

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[8937]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

אני מחפש חומר על

אני מחפש חומר על פוליס היוונית בעת העתיקה,הכולל הסבר על המשטר, המבנה, מוסדות הציבור בפוליס, מושגים הקשורים בערי המדינה, יון בתקופה הקלאסית, ובעיקר על ספרטה ואתונה.

מצ"ב מספר קישורים בהם תוכלי למצוא חומר רב בנושא

קישור לאתר העוסק ביוון העתיקה

אתר בנושא יוון העתיקה

מהותה של הפוליס היוונית

התרבות ההלניסטית

מאגר מידע אודות יוון הקדומה בכל תחומי החיים

אתר הסוקר את התרבות היוונית העתיקה מימיה הראשונים ועד חורבנה

פרוייקט אוניברסיטאי המשמש כספריית מקורות מידע על יוון ורומא העתיקות

התשובה ניתנה על ידי טלי זך - נתנאל מצוות מידעני KOL

[8849]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כמה אנשים, בקירוב, חיו

כמה אנשים, בקירוב, חיו על כדור הארץ אי פעם בסה"כ? (למען הפשטות נתייחס לכל הומו-ספיינס כאל בן-אדם)

רן שלום רב.

תודה על פנייתך אלנו.

חישוב אוכלוסיית העולם מאז קיומו של ה"הומו-ספיינס" מורכבת משום שאין נתונים דמוגרפים מדויקים מהתקופות הקדומות. חוקרים חקרו הנושא והצליחו להגיע למספר משוער.

אנו ממליצים לך לבדוק המאמרים המצורפים אשר מסבירים במדויק כיצד חושבו הנתונים הדמוגרפיים.

בברכה,

חדוה משולם-ביטרן

כתבה מאוד מפורטת על אופן החישוב הדמוגרפי

תשובה לאותה שאלה שניתנה ע"י מומחה לענייני דמוגרפיה בממשל האמריקאי, ממשרדי ה -
Population Reference Bureau

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

"בימי הורדוס התרווחו להם כ-250 מיליון בני-אדם בכדור-
הארץ; בימי הביניים כ-400 מיליון; ערב המהפכה התעשייתית כ-600 מיליון;
בתחילת המאה העשרים כ- 1610 מיליון; בשנת 1950 כ-2,509 מיליון; בימינו
אלה מנסים כ-5,300 מיליון בני-אדם למצוא את חלקת האלוהים הקטנה שלהם
עלי-אדמות; אומדן שמרני אומר כי בשנת 2052 יתרוצצו על פני כדור-הארץ
למעלה מעשרת אלפים מיליוני בני-אדם".
מתוך המאמר: התפוצצות האוכלוסין - האמנם?
מתוך כתב העת : גלילאו - המגזין הישראלי למדע ואקולוגיה


בנוסף: להלן מאמר בנושא התפוצצות אוכלוסין:

שם המאמר: התפוצצות האוכלוסין - האמנם?
מחבר המאמר: רועי שפירא
נושא המאמר: האם תכלה אוכלוסיית כדור הארץ המתרבה את משאבי המזון שלה?
מילות מפתח: אקולוגיה
דמוגרפיה
מתוך: גלילאו - המגזין הישראלי למדע ולאקולוגיה
גליון 7, נובמבר/דצמבר 1994



בספטמבר האחרון, מלווה ברעש והילולה תקשורתית, נערך בקהיר "הכינוס
העולמי לאוכלוסין ולפיתוח". בבסיס הכינוס - פחד. פחד בפני עתיד קרב
והולך של עוני, רעב, ואלימות בהיקף שהאנושות טרם הכירה. הפחד מקורו
בשלושה גורמים: עובדות, שעליהן אין (כמעט) עוררים; פרשנותן השנויה
במחלוקת; ותקשורת נלהבת.

לכינוס היו כל הסממנים של הצגה טובה: תפאורה מתאימה - קהיר על תשעת
מיליוני תושביה, לרבות חצי-מיליון תושביה החיים של "עיר-המתים"; להקה
נכבדת - 14 אלף משתתפי הכינוס; הופעות כוכב - השחקנית ג''יין פונדה
בתפקידה החדש כהוגה חברתית; מתח דרמטי - האם יבצעו הקיצונים המוסלמים
פיגוע בכופרים?; ותככים ובריתות מפתיעות מאחורי הבימה - הלך האפיפיור
אצל שליטי סודן וערב-הסעודית. ולבסוף, עם ירידת המסך ונהירת הקהל הביתה
נותרו במעברים (הרבה מאוד) ניירות. עתה, משתמה ההצגה וחלפה לה ההתרגשות,
ראוי לנו לבחון את הסוגייה בכללה.

הכינוס בקהיר הוא שיאם של כינוסים שנערכו בשנתיים האחרונות ברחבי תבל:
כינוסים שהתאפיינו בפתיחות רבה לעמדתם של גופים לא ממשלתיים כגון
ארגוני נשים, שוחרי שימור-הסביבה למיניהם ועוד. 150 מאומות העולם התכנסו
לדון בסוגייה משותפת לכלל האנושות: מספר בני-האדם עלי אדמות והקשר בין
מספר זה לבין רמת ואיכות חייהם של "ההמונים הרוחשים". מזה כמה עשורים
שהתקשורת העולמית הולמת בנו בקצב גובר הולך: "יש יותר מדי בני אדם עלי
כדור-הארץ"; "צפויים אסונות אקולוגיים כלל עולמיים"; "הכלכלה העולמית
תתמוטט"; "ילדינו ונכדינו יחיו בעולם דל, רעב ואלים"; "אם לא יעשה משהו
לבלום את הגידול האנושי אנו צפויים לשיאים של סבל אנושי". המשוואה
האקולוגית פשוטה לכאורה: כמות משאבים סופית יכולה לקיים מספר סופי של
צרכנים; מספר בני-האדם הולך ועולה בהתמדה; משאבי כדור-הארץ מדלדלים
והולכים, ולפיכך אנו צפויים להחרפת מלחמת הקיום והסבל האנושי. האמנם?
האמנם גידול באוכלוסייה פירושו בהכרח עוני גובר? האם אכן אנו צפויים
לאסונות אקולוגיים וסבל אנושי בממדים שלא הכרנו בעבר?

נפתח בעובדות: בימי הורדוס התרווחו להם כ-250 מיליון בני-אדם בכדור-
הארץ; בימי הביניים כ-400 מיליון; ערב המהפכה התעשייתית כ-600 מיליון;
בתחילת המאה העשרים כ- 1610 מיליון; בשנת 1950 כ-2,509 מיליון; בימינו
אלה מנסים כ-5,300 מיליון בני-אדם למצוא את חלקת האלוהים הקטנה שלהם
עלי-אדמות; אומדן שמרני אומר כי בשנת 2052 יתרוצצו על פני כדור-הארץ
למעלה מעשרת אלפים מיליוני בני-אדם.

97 אחוזים מתוספת זו תהייה בארצות המתפתחות.


כמה מלים על אוכלוסיות:
כל אוכלוסייה באשר היא, היא אסופה של פרטים שמספרם קטן בגלל תמותה
והגירה יוצאת וגדל בגלל ילודה והגירה פנימה. אוכלוסייה אנושית "טבעית",
היינו כזו שאין ברשותה אמצעים רפואיים יעילים להתמודד עם תמותה, או
אמצעים לבקר את הילודה ואשר מוגבלת לאזור גיאוגרפי מוגדר, תמצא עצמה
במצב דומה לזה של אוכלוסיית בעלי-חיים: אוכלוסייה כזו לא תוכל לגדול
מעבר לערך מספרי מסוים המוכתב על ידי תנאי חייה. מאחר ולא צפויה בקרוב
הגירה אל כדור-הארץ וממנו, נתעלם בדיונינו ממרכיב ההגירה.

תארו לכם אוכלוסייה ראשונית קטנה של מין מסוים השוכנת בשטח מוגבל ומוגדר
היטב. האוכלוסייה נהנית משפע מזון ושטח. שיעור הרבייה שלה עולה על שיעור
התמותה והיא הולכת וגדלה. בשלב מסוים מגיעה האוכלוסייה למגבלות
סביבתה: מחסור במזון, מים או משאב חיוני אחר, טריפה גוברת וכו''. בעקבות
זאת יעלה שיעור התמותה, וסביר כי במקביל ירד שיעור הילודה, אך
האוכלוסייה עדיין תגדל אם כי בקצב יורד והולך; לאחר זמן מה תגיע
האוכלוסייה ל"ערך שיווי-המשקל" שלה. על אוכלוסיות פועלים מנגנוני היזון
תלויי צפיפות הדוחפים אותה לעבר ערך שיווי-המשקל, ואוכלוסייה ה"שואפת"
לחזור לערך שיווי-המשקל לאחר שסטתה ממנו מסיבה כלשהיא מכונה ''יציבה''.
חשוב לזכור כי התמתנות בקצב הגידול עדיין לא מלמדת על המספרים
המוחלטים; מספרם של המצטרפים החדשים יכול להיות גדול מאוד: קצב הגידול
של המין האנושי ירד מאוד בשלושת העשורים האחרונים - אך גודלה של
האוכלוסייה הקיימת הוא כזה שתשעים מיליוני בני-אדם (יותר מאוכלוסיית
מקסיקו) מצטרפים אלינו מדי שנה. "ערך שיווי-המשקל" עצמו עלול להשתנות
כתוצאה משינויים בסביבה ויחסי הגומלין של האוכלוסייה עמה. אך תמיד,
ובכל תנאי, היחס בין שיעור התמותה לבין שיעור הילודה הוא שיקבע האם
אוכלוסייה גדלה, קטנה או יציבה.

יתכן גם שמספר הפרטים יעלה (או ירד) במידה כזו שהאוכלוסייה תפגע פגיעה
בלתי-הפיכה בקרן שלה - דוגמה לכך משמש הפיל האפריקאי. מאחר שבטבע אין
להם אויבים של ממש, התרבו הפילים האפריקנים באין מפריע ולמעשה כילו
בתוך זמן קצר יחסית את מקורות המזון שלהם. בעקבות זאת, שיעור התמותה
שלהם היה גבוה מאוד - אוכלוסיות שונות הושמדו כליל ואחרות התייצבו על
ערכים נמוכים יותר. פיזורם הגדול הבטיח שתמיד תשארנה אוכלוסיות חיוניות
היכולות להגר וליישב מחדש אזורים שהשתקמו. בבסיס חזון האימה התקשורתי
עומד החשש כי בני האדם, בהעדר מנגנון המווסת את גודל אוכלוסייתם,
יימצאו במצבם של הפילים.

חשוב להבחין בין כושר הרבייה בכוח לבין זה בפועל; לכל המינים יכולת
רבייה בכוח, הגבוהה לאין ערוך מזו שבפועל. לו היה המין האנושי מתרבה לפי
כושרו, היינו כל הזוגות בגיל הפוריות היו מולידים צאצאים לפי יכולתם
הביולוגית, משוחררים מכל מגבלה שהיא, היה המין האנושי מרבה עצמו פי
שישה מדי דור. דוגמא יפה למימוש גבוה של כוח הרבייה היא אוכלוסיית
הקנדים הצרפתים המונה כיום כמה מיליונים ושמקורה ב-3000 מהגרים לפני
כשלוש-מאות שנים; צירוף היסטורי של תרבות, דת, ושטח מחייה הם שאיפשרו
גידול מהיר זה.

אוכלוסייה מתאפיינת גם בהתפלגות הגילאים והתמותה שלה. אוכלוסייה גדלה,
כלומר כזו שבה הילודה עולה על התמותה, היא "צעירה" מאותה אוכלוסייה שזה
התייצבה. לאוכלוסיה אנושית "טבעית" תוחלת חיים של 25-30 שנה, והתמותה בה
מושפעת משלושה גורמים עיקריים: רעב, מגפות ומלחמות השמד.

הדגמים המתמטיים בהם משתמשים ביולוגים, כלכלנים וסטטיסטיקאים החוקרים
אוכלוסיות מורכבים וסבוכים לאין ערוך מהתמונה הפשטנית שהבאנו בפניכם.


ההיסטוריה של האוכלוסייה:
אוכלוסיית המין האנושי התאפיינה רוב שנותיה בגידול ממושך ומתון
המלווה בתקופות של ירידה פתאומית כתוצאה ממגיפות, רעב ומלחמות. עד למאה
ה-17 לערך היו כל האוכלוסיות, גם במערב אירופה, "אוכלוסיות טבעיות" מן
הבחינה הדמוגרפית. הצטבר אמנם ידע רפואי רב בשטחי הפיסיולוגיה והאנטומיה
אך הוא לא הביא לצמצום התמותה. רק לחלק מזערי באוכלוסייה הייתה גישה
לשיטות המניעה הבלתי-יעילות של התקופה, שבכל מקרה השפעתם הדמוגרפית
הייתה זניחה ביותר.

המאה ה-18 ראתה את תחילתה של "המהפכה הדמוגרפית" שהביאה לירידה משמעותית
בשיעור הילודה והתמותה. חל שיפור בבריאות הציבור בזכות פיתוחן של מערכות
ביוב מודרניות; החקלאות התייעלה; סחר בינלאומי ער התפתח; אספקת המזון
והמים לערים השתפרה והופיעו החיסונים הראשונים (אבעבועות) - כל אלה תרמו
לירידה בשיעור התמותה. מאמצע המאה ה-18 לא נודעו עוד באירופה (למעט
אירלנד בשנת 1847) מגפות ורעב המוני; הדבר נעלם, והכולרה דעכה עד
להיעלמה באמצע המאה ה-19.

הירידה בשיעור התמותה הקדימה בקרוב למאה שנה את הירידה בשיעורי הילודה.
לפיכך גדלה אוכלוסיית אירופה ללא תקדים: למרות ההגירה ההמונית לאמריקה
גדלה אוכלוסיית אנגליה בין השנים 1801 ל-1901 מ-11 מיליון נפש ל-36
מיליון. באותה העת גדלה אוכלוסיית גרמניה מ- 25 מיליון ל-56 מיליון.

במדינות המפותחות (דאז) ניתן להבחין בירידה של ממש בשיעור הילודה רק
מסוף המאה ה- 19. בשנים 1880-1930 ירד שיעור הילודה (מספר הלידות לאלף
נשים לשנה) בצרפת מ-25 ל-16; באנגליה מ-34 ל-20; בגרמניה מ-38 ל-17
ובארה"ב מ-36 ל-17. הירידה בילודה לוותה בעליית חלקם של המבוגרים
באוכלוסייה: במאה ה-18 רק שישה אחוזים עברו את גיל ה-60, בשנות השלושים
של המאה העשרים היוותה קבוצת גיל זו כ%10- מהאוכלוסייה וכיום מעל ל-
%15. הירידה בשיעור הילודה באירופה לוותה באזהרות דמגוגיות בדבר "ירידה
של קבע בחיוניותם של הגזעים המערביים".

עד למלחמת העולם השנייה המשיכו אוכלוסי שאר העולם להתנהג כאוכלוסיות
טבעיות. אחרי המלחמה ירד שיעור התמותה ב"עולם השלישי", ובעיקר תמותת
תינוקות, במידה ניכרת, ללא ירידה מקבילה בשיעור הילודה. למעשה שיעור
הילודה אף עלה בחלק מן הארצות כתוצאה משיפור בריאותן של נשים הרות. קצב
גידול האוכלוסייה הגיע לערכים שלא נודעו כמותם מעולם: קצב גידול של %2
לשנה ובמקומות רבים אפילו של %3.5; יש לזכור כי קצב גידול של %2.5 מביא
להכפלת האוכלוסייה מדי דור. סיפורה של קניה מדגים זאת היטב: קניה שילשה
את אוכלוסייתה בשלושים השנים האחרונות - משמונה ל-24 מיליון נפש.

עד למלחמת העולם השנייה שלטו שני טיפוסי אוכלוסיות: חברה מסורתית, צעירה
בעלת שיעורי תמותה וילודה גבוהים בעולם השלישי; וחברה מודרנית, מבוגרת
יותר ובעלת שיעורי תמותה וילודה נמוכים יותר במערב. לאחר המלחמה נוסף
עוד טיפוס: אוכלוסייה צעירה בעלת שיעור ילודה גבוה מאד ושיעור תמותה
נמוך יחסית. מצב כזה לא יכול היה להימשך לאורך זמן. פירושו היה כי
אוכלוסיית העולם תגדל פי 32,000 בתוך 500 שנה! לפיכך, מחוייב המציאות
כי קצב הגידול הגבוה בארצות המתפתחות זמני וחולף, ממש כמו באירופה של
המאה ה-19.

כפי שהזכרנו, למהפכה הדמוגרפית תוצאה נוספת והיא הזדקנות האוכלוסייה
בארצות המתאפיינות בגידול אפסי ואפילו שלילי, כמו הארצות המפותחות.
יחד עם זאת, קצב ה"הזדקנות" של ארצות אלו יורד ככול שהאוכלוסייה מתקרבת
לגבול העליון האפשרי של תוחלת החיים. תושבי הארצות המתפתחות עדיין
צעירים מאוד (מחצית מאוכלוסיית איראן, הגדלה במהירות, הם מתחת לגיל
18), אך הירידה בקצב הילודה והתמותה שלהן תביא, בסופו של דבר, להיפוך
המגמה ולעליה בגיל הממוצע.

ולבסוף, לא ניתן להתעלם לגמרי ממאפיין דמוגרפי בולט נוסף של העת הזו,
שנדון אף הוא בקהיר - הגירה. הגירה פנימית מהכפר אל העיר והגירה בין
ארצות. בפשטנות מרובה אפשר לומר כי מיכון החקלאות צמצם את הצורך בידיים
עובדות בכפר בעוד שבד בבד חלה עלייה בתעסוקה במגזרי היצור והשירותים -
שמרכזם בערים. כפי שנראה בהמשך, להגירה אל העיר השפעה חשובה על קצב
הילודה והתמותה. להגירה בין מדינות משמעויות פוליטיות וחברתיות שלא
יידונו כאן.


"אחותנו את היי לאלפי רבבה":
העיסוק בסוגיית האוכלוסייה הוא עתיק יומין. בכתבי אפלטון אפשר למצוא
"המלצה" לשמר את אתונה במספר אידאלי של 5,040 אזרחים (מן הסתם כל המרבה
בעבדים הרי זה משובח). בכדי להגיע לאידיאל זה המליץ אפלטון להשתמש
באמצעי מניעה. ואכן, ברוב התרבויות מוכרים אמצעים טבעיים, בעלי יעילות
משתנה, למניעת הריון. את המחסור של הרומאים בגברים בגיל הגיוס בזמן
פלישות הברברים אי אפשר להסביר במגיפות ומלחמות וקרוב לוודאי שהוא
תוצאה של שימוש נרחב באמצעי מניעה כלשהם. לעומת זאת, סין, שהייתה מיושבת
בצפיפות כבר בימי-קדם, ניסתה, ללא הצלחה יתרה, לבקר את אוכלוסייתה; היה
זה קונפוציוס שהזהיר מצפיפות יתר וטבע לראשונה את המונח "גודל
אופטימלי" של אוכלוסייה.

כידוע, ברוב התרבויות האנושיות יוחס לפוריות כוח מיוחד, והיא "כובדה"
באלים ובפולחן בעוד שהעקרות נחשבה כקללה וכעונש. ביהדות הרבייה היא
ציווי. לנצרות יחס מורכב יותר; מחד גיסא היא מעלה על נס את ההינזרות
ממין ומאידך גיסא היה לתרבות הנוצרית, שמקורה בכת נרדפת, עניין רב
בהגדלת מספר מאמיניה. גם המאבק באיסלאם, הדוגל בריבוי גבוה, תרם ליחסה
החיובי של הנצרות להגברת הילודה. בימינו, ההתנגדות החריפה ביותר לפיקוח
על הילודה מקורה בדתות המונותאיסטיות, בעיקר בקתוליות תחת האפיפיור
הריאקציונרי הנוכחי ובאיסלאם הפונדמנטליסטי.

במאות ה-16 וה-17 עסקו הוגים באירופה בשאלת האוכלוסין ובשליטה במספרם.
עד למאה ה-18 שלטה האידאולוגיה המרקנטליסטית, אשר דגלה בהאדרת המדינה
ושליטיה ולא ברווחת התושבים. לטענת המרקנטליסטים, לכל מדינה עניין
באוכלוסייה מרבית כדי לספק את כוח-האדם והחיילים הדרוש להתפשטות מרבית
ושוק לפעילות כלכלית עניפה.

האסכולה הבולטת במאה ה-18 הייתה ה"פיסיוקרטיה" שהורישה לנו את המונח
"Laissez-fair". הפיסיוקרטיסטים, שאף הם דגלו באדרת המדינה, טענו שיש
בטל את ערבוביית החוקים והתקנות המרקנטליסטיות ולתת לכלכלה
ולאוכלוסייה להתפתח "באופן טבעי". הם דגלו במשוואה: יותר אנשים = יותר
טוב ליותר אנשים (ולמדינה ושליטיה כמובן).

בשנת 1798 פרסם תומס מלתוס (Malthus), כומר אנגליקני אלמוני, ספרון צנום
ושמו "מסה על עיקרון האוכלוסייה והשלכותיו לשיפור עתידי של החברה".
הספרון, שנכתב כמסורת אותם הימים במסגרת ויכוח בין הוגים, זכה לתהודה
רבה והפך את שם מחברו למונח שלא נעדר מאף מאמר או דיון עכשווי בשאלת
האוכלוסין. מלתוס טען כי גידול האוכלוסייה הכרחי בשל "המשיכה בין
המינים", ותמיד עולה על ייצור המזון ושאר משאבים החיוניים לחיים.
האוכלוסייה לפיכך גדלה בטור הנדסי, בעוד שייצור המזון גדל באופן קווי.
כל שיפור טכנולוגי בייצור המשאבים החיוניים ייבלע בגידול האוכלוסייה,
ודינה של האוכלוסייה עוני ורעב מתמידים.

נכון לימינו, נתבדתה נבואתו של מלתוס. ההגירה למושבות, בעיקר לאמריקה;
שיפור בשינוע המזון (ספינת הקיטור) והמהפכה הירוקה בשנות החמישים
והשישים של המאה העשרים ניפצו את חזון האימה. אך מאז פרסום ספרו מלווה
גוון מאיים את הדיון באוכלוסיית המין האנושי - כל דור חושב שהוא זה בו
תתממש הנבואה. למעשה, אפילו ייצור המזון גדל מהר יותר מן הגידול
באוכלוסייה וחוקרים רבים טוענים כי כדור-הארץ יכול להאכיל מספר גדול
עוד יותר של בני-אדם.


האם באמת יש בעיה?
קצב גידול האוכלוסייה העולמי יורד, הוא ירד מ-%2 בשנת 1960 ל-%1.6
בימינו. ירידה זו מבטאת במעבר מממוצע של שישה ילדים לכל אישה לממוצע של
ארבעה. אך למרות זאת "זמן ההכפלה" של אוכלוסיית אפריקה בקצב הנוכחי הוא
24 שנים; של אסיה 35 שנים ושל ארה"ב 98 שנים; "זמן ההכפלה" של אירופה
הוא 1025 שנים!

לארגון האומות המאוחדות שלושה אומדנים לגבי ההתפתחות הדמוגרפית
האנושית: נמוך - הנגזר מנתוני המדינות המתפתחות בהן קצב גידול
האוכלוסין התמתן מאוד; גבוה - המשקף מדינות מתפתחות השומרות על קצב
גידול גבוה; ובינוני. בשנת 2050 יחיו 7,800 מיליון בני-אדם עלי אדמות,
לפי האומדן הנמוך, ו-12,000 מיליון בני-אדם לפי האומדן הגבוה; ההפרש בין
האומדנים הוא כגודלה של כלל האנושות בשנת 1984! הדגמים גם שונים באומדן
השנה בה תתייצב אוכלוסיית המין האנושי, ובממדיה באותה העת: אם הפוריות
העולמית תרד מהר כפי שקרה במקסיקו או ג''מייקה, אזי אוכלוסיית העולם
תתייצב על 10 מיליארד בשנת 2080; אבל אם הפוריות תדעך לאט, כפי שקורה
בפאראגאוי או סרי-לנקה, אזי אוכלוסיית העולם תתייצב על 23 מיליארד
לקראת סופה של המאה ה-22.

בצעד ללא תקדים התאגדו יותר מששים מוסדות מדע, ובראשם האקדמיה המלכותית
הבריטית והאקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב ויצאו בקול קורא כי "האנושות

מתקרבת לנקודת משבר ככל שהעניין נוגע ליחסים ההדדיים בין אוכלוסייה,
סביבה ופיתוח". הצהרת הסיכום של הכינוס בקהיר מכריזה כי: "החלטותיה
ופעולותיה או אי פעולותיה של הקהילה הבין-לאומית בשנים הקרובות ישפיעו
השפעה מכרעת על גורלם ואיכות חייהם של כלל האנשים, גם אילו שטרם נולדו,
ואולי אף על גורל כדור-הארץ". מלים כדורבנות ללא ספק.

רבים שואלים עד כמה אנו קרובים למימוש חזונו של מלתוס - כמה אנו קרובים
למיצוי משאבי כדור-הארץ? התשובה לשאלה זו חורגת מדיוננו כאן ונוגעת
לכמות ולאיכות משאבי האנרגיה, המים, המזון, שיטחי המחיה ועוד. הבה
נבדוק את סוגיית המזון: גם אם נצמצם עצמנו למדד הנמוך ביותר - אספקת
כמות הקלוריות הדרושה לקיום מבוגר ליממה - נגלה כי התשובה מורכבת.
המומחים אמנם חלוקים ביניהם בשאלת היכולת לספק את הכמויות הנדרשות, אך
מסכימים כי בכדי לספק לתושבי המדינות המתפתחות בשנת 2050 את כמות
הקלוריות ברוטו שצורכים תושבי הודו כיום, יש להגדיל את ייצור המזון
העולמי פי שלושה; ובכדי לספק להם את כמות הקלוריות ברוטו שצורכים תושבי
הארצות המפותחות כיום, יש להגדיל את ייצור המזון פי חמישה.

שתי דרכים פתוחות ליצור יותר מזון: הגדלת שטחי הגידולים החקלאיים והפקת
יותר תוצרת מיחידת קרקע. בין השנים 1850 ל-1950 גדלה מאוד כמות הקרקעות
המעובדות. למעשה הגדלה נוספת של שטחי החקלאות כרוכה בשימוש בקרקעות
ירודות יחסית הדורשות טיוב יקר (השקעת אנרגיה רבה) ושתנובתן דלה.
החקלאות הממוכנת המודרנית פוגעת באדמות ויש אפילו ירידה בתנובתן של
אדמות שעד לא מכבר נחשבו כמעולות: כ-17 אחוזים מאדמות העולם איבדו
מכוחן לקיים צמחים ב-45 השנים האחרונות. בה בעת, שילשה ואף ריבעה
המהפכה הירוקה את יבולי האורז, התירס והדגנים ליחידת שטח. עד כדי כך
גדול השינוי שהודו מוכת הרעב הפכה ליצואנית מזון. האופטימיסטים אומרים
כי בערך שליש מתנובת השדות בעולם אובד לפני עיבודו (רקב, מזיקים), ויש
לנצל גם מאגר זה. הם גם מצביעים על כך שרק אחד מחמישה דונם הניתנים
לגידולי שלחין אכן מושקה בעולם. לטענתם אפשר לפתור כל בעיה פתרון
טכנולוגי, אם רק ינתן לכוחות השוק לפעול, ולראייה הם מציינים שבשנות
השמונים ירדו מחירי המזון בעולם מהר יותר ממחירי כל סחורה אחרת בשוק
העולמי; מה שמלמד על עודף כוח ייצור. ולבסוף, רק %11 מהאדמות הניתנות
לעיבוד חקלאי אכן מעובדות, ורובן מייצרות מזון ברמה נמוכה במידה רבה
מהפוטנציאל שלהן.

הפסימיסטים אומרים כי קרוב לשליש מתנובת השדות בעולם אובד לפני עיבודו
וכי מצב זה לא ישתנה; כי תושבי המדינות המתפתחות לא יכולים להרשות
לעצמם את מפעלי ההשקיה, הדשנים, וקוטלי המזיקים החיוניים להגדלת התנובה
של אדמות שוליות; כי המחיר האקולוגי הנדרש הוא עצום ולא כלכלי בטווח
הרחוק, לראיה הם מביאים את הדוגמה המוכרת, כי מרגע שבוראו, מניבות
אדמות האמזונס במשך 4-5 שנים יבולים סבירים, לפני שהן מדרדרות עד כדי
חוסר כדאיות - מה שמחייב את האיכר לחזור ולברא שטח יער נוסף. בנוגע
לקידמה הטכנולוגית הם מציינים את העובדה, כי המאמצים להגביר את יבולי
האורז ביפן אינם יעילים עוד והתנובה הגבוהה של שדות האורז נשמרת רק
הודות לסובסידיות ממשלתיות גבוהות עד גיחוך, המביאות לכך שגידולו של
קילו אורז דורש השקעת אנרגיה גדולה פי שישה מתכולת האנרגיה שבו. כמובן
שגם האופטימיסטים מסכימים, כי צרכיו של אדם רק מתחילים באספקת כמות
הקלוריות הדרושה לקיומו היום-יומי.

נכון להיום, יש בעולם די מזון לקיים ברווחה את כל יושביו. הסיבה שמפעם
לפעם נשקפים אלינו מהמרקע פנים רעבות ובטנים תפוחות היא פוליטית
וכלכלית. ארצות המערב אוגרות כמויות אדירות של עודפי תוצרת חקלאית
בעלי מודעות אקולוגית גבוהה במיוחד, מסובסדת. הדנים, לדוגמה, שה
מתגאים שפיתחו תחנת כוח לייצור חשמל היכולה לשרוף ביעילות את עודפי
הדגנים שלהם. חברות מסחריות קונות מפעם לפעם מממשלות המערב את הרי החמאה
המסובסדת המצטברת במחסניהן כחומר גלם לתהליכי ייצור שונים. אי אפשר לחלק
מזון זה, שכן חלוקתו תביא לירידת מחירי התוצרת החקלאית ותפגע בפלח
חברתי בעל כוח פוליטי רב בארצות המערב - החקלאים המסובסדים. אך עיקר
האשמה מוטלת לרוב על שליטי המדינות הסובלות. שחיתות, חוסר יעילות,
ושימוש ציני במזון כנשק בסכסוכים אתניים ופוליטיים הם הסיבה לכך שדרום
סודן הנוצרית והפאגאנית רעבה - הצפון המוסלמי מרעיב אותה. למרות
הבצורות, יש בסומליה, וודאי ברמת אתיופיה, די אדמות ומים לקיים את
אוכלוסיותיהם - התמוטטות השלטון המרכזי בראשונה והרעבה מכוונת של אזורי
המורדים בשנייה הן הסיבות למראות הקשים.

העולם יכול להגדיל במידה ניכרת את ייצור המזון, וודאי לשפר את חלוקת
הקיים, אך יש כשל בקו מחשבה זה. מחקר אוכלוסיות טבעיות אנו יודעים, כי
הוספת מזון מלאכותית אמנם מאפשרת לאוכלוסייה לגדול מעבר לערך שיווי-
המשקל שלה, אך סילוקה של התוספת מתבטא בהתרסקות חריפה של האוכלוסייה,
לעתים ללא יכולת החלמה. לא נוכל להגדיל את ייצור המזון ללא גבול. לפיכך
האמצעי הבטוח ביותר, והדרך הכלכלית ביותר להבטיח את רווחתם של תושבי
העולם, היא לצמצם את הילודה.


מה אפשר לעשות?
בכינוס שנערך בבוקרסט לפני עשרים שנים טענו כלכלני המערב כי תיעוש
מזורז יפתור את בעיית האוכלוסין: "פיתוח הוא אמצעי המניעה הטוב ביותר"
הייתה הסיסמה. בבסיס טענה זו עמדה התיאוריה בת 60 השנה של "המעבר
הדמוגרפי". לפי מודל זה, כאשר חברה בעלת שיעורי ילודה ותמותה גבוהים
עוברת תהליך של תיעוש, יורד תחילה שיעור התמותה ללא ירידה מקבילה
בשיעור הילודה, והאוכלוסייה גדלה במהירות. לאחר זמן מה, כפי שאירע
באירופה, מביאות תמורות תרבותיות וכלכליות הכרוכות בעיור (אורביניזציה)
ובתיעוש, לירידה בשיעור הילודה עד לשיעור הילודה הדרוש לשמירת גודלה של
אוכלוסייה - 2.1 ילדים לאשה.

מתברר כי בארצות המתפתחות אנו עדים לתהליך שונה: יש מדינות כמו ברזיל,
ששיעור הילודה יורד באיטיות מרובה למרות התיעוש הגבוה. וכאלה כמו
בנגלדש, אולי הענייה במדינות העולם, בהן חלה ירידה דרמטית בשיעור
הילודה למרות רמת תיעוש נמוכה ביותר. יתרה מזאת, בעוד שבאירופה חלפו
קרוב למאה שנה בין הירידה בתמותה לירידה בילודה, בארצות המתפתחות
התהליך הוא לרוב מהיר הרבה יותר, קרוב לוודאי בגלל זמינותם של אמצעי
מניעה יעילים ויכולתם של כלי התקשורת ההמוניים להקנות השכלה. בתאילנד,
לדוגמא, ירד שיעור הילודה משישה ילדים בממוצע לאישה, בפרק זמן של 12
שנים, לשלושה. באינדונזיה חל שינוי דומה בפרק זמן של 20 שנים. אפשר
ליחס %90 מן הירידה בשיעור הילודה בארצות המתפתחות לשימוש באמצעי
מניעה: כל עלייה של %15 בשימוש באמצעי מניעה מתבטא בילד אחד פחות בממוצע
למשפחה. אמצעי המניעה המקובלים הם גלולות, עיקור מרצון, הינזרות לפרקי
זמן קצובים, והתקנים תוך רחמיים. מעניין כי למרות מסע יחסי ציבור מפותח,
רק %4 מהמשפחות בעולם השלישי משתמשות בקונדומים כאמצעי מניעה.

אמצעי מניעה. בשלושים אין ספק בהצלחתו של המסע העולמי לעידוד השימוש
השנים האחרונות עלה שיעור הנשים הנשואות בארצות המתפתחות המשתמשות
באמצעי מניעה, לרבות אמצעים מסורתיים, מ-%10 ל-%50. אך הגידול העצום
באוכלוסייה הביא לכך שמספר הנשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה כלשהם ירד
רק בשמינית: מ-400 מיליון ל-350 מיליון נשים. אוכלוסיית הארצות
המתפתחות תתייצב, רק אם יותר ויותר נשים תשתמשנה באמצעי מניעה. בכינוס
במקסיקו-סיטי בשנת 1984 הושם הדגש על טכנולוגיות מודרניות לתכנון
המשפחה. בכינוס בקהיר פרצה מחלוקת בין רוב מדינות העולם לבין ארה"ב.
הממשל האמריקאי ברשות רייגן התנגד להתערבות יזומה וטען, ברוח
האידיאולוגיה של הימין בארה"ב, כי "יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם"
וכי "ארה"ב לא יכולה לתמוך כספית בתוכניות שיש חשש שיתמכו בהפלות".


אמצעי המניעה הטוב ביותר?
כיום מקובל לומר כי הרצון בצאצאים הוא שקובע את גודלה של המשפחה, ולא
תפוצתם של אמצעי המניעה. לכן עיקר המאמץ כיום מושקע בהגברת הרצון
במשפחות קטנות. ידוע כי השימוש באמצעי מניעה עולה בד בבד עם השכלת
האישה, ונפוץ יותר בקרב נשים עירוניות. מעמדה החברתי של האישה העירונית
המשכילה אינו נגזר ממספר ילדיה. היא גם נישאת מאוחר יותר וילדה הראשון
נולד מאוחר יותר. כדי לתרום לכלכלת ביתה עליה לעבוד "בחוץ", וילדים
פוגעים בעצמאות חדשה זו. הרצון בילדים תלוי גם במציאות הכלכלית: ילדים
בכפר פירושם יותר ידיים עובדות, אך בעיר הילדים נוטים להיות צרכנים ולא
ם מאמינים, כי הורדת תמותת התינוקות לערכים דומים יצרנים. חוקרים רב
לאלו שבארצות המתפתחות, חיונית להורדה נוספת של הילודה. כפי שאומר נשיא
טנזניה לשעבר יוליוס נררה (Nerere): "אמצעי המניעה הטוב ביותר הוא
הביטחון כי ילדך ישרוד".

כלכלני הבנק העולמי, שוודאי אינם חשודים כבעלי אידאולוגיה פמיניסטית,
חישבו ומצאו כי במקומות בהן נשים לא זוכות להשכלה תיכונית, יש להן
בממוצע שבעה ילדים. אם %40 מהנשים זוכות להשכלה תיכונית, הממוצע יורד
לשלושה ילדים. לפי חישובי הבנק העולמי, השקעה בהענקת השכלה שווה לנשים
היא ההשקעה המשתלמת ביותר למדינות המתפתחות. הנשים המשכילות בריאות
יותר, ודואגות טוב יותר לילדיהן. אולי החשוב מכל הוא שילדיהן משכילים
יותר ומן הסתם גם יהיו בעלי משפחות קטנות יותר. לעומת זאת, מתברר כי
יים כגון מים ועצים לשריפה בהודו ובאפריקה המחסור הגובר במשאבים טב
מהווה לחץ המגדיל את הרצון בילדים - יש צורך ביותר ידיים עובדות.
תוכניות המיטיבות עם הסביבה וכאלו המאפשרות לנשים להרוויח כסף מחוץ
לביתן מאפשרות לשבור את מעגל הקסמים ההרסני הזה; וכדי לאפשר לנשים
להרוויח מחוץ למשק ביתן, יש להקנות להן השכלה, המעניקה עצמאות ושוויון
הזדמנויות.

התשובה ניתנה ע"י מומחה KOL גב' איילת תמרי

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[8833]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

<< [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] >>
***
אינדקס מומחים רואה חשבון בוידיאו צ'אט מאמן אישי און ליין מומחים לאסטרולוגיה מומחה לנומורולגיה
קוראת הקלפים און ליין רופאים מומחים בוידיאו צ'אט אורטופד מומחה און ליין נוירולוג בוידיאו צ'אט יעוץ עורך דין ברשת
אתרים משלימים - תקשור נומרולוגיה קלפים - קישורים שימושיים - ספרים ברשת - שותפים - נמורולוגיה - תיכון ובגרויות - תקשור - מומחים - משה שרון | לימודי קבלה