לוגו
תמונה של אישה
אתר המומחים של ישראל
button
button
button
button
button
button
button
button
דוא"ל:
סיסמה:
זכור אותי
הירשם לאתר כ מומחה-עסק / חבר-גולש
עברנו לאסקימו מומחים בוידאו-צ'ט - אתם מוזמנים להצטרף אלינו askimo.co.il

%>
בריאות ורפואה
בריאות האישה
בריאות הגבר
בריאות הילד
בריאות הנפש
בריאות וכירורגיה
בריאות ורפואה - כללי
בריאות עור ואסתטיקה
דת ויהדות
הבית והגינה
הנדסה ותכנון
חוק ומשפט
חינוך והוראה
כלכלה ועסקים
מדעי החברה
מדעי הטבע והסביבה
מדעי הרוח
מודעות ורוחניות
מחשבים ואינטרנט
מידענות ויעוץ
ממשל ובטחון
משפחה והורות
סטודנטים ואקדמייה
פנאי ותרבות
פסיכולוגיה ותרפיה
רכב ותחבורה
רפואה ובריאות
רפואה משלימה
שיווק ופיתוח עסקי
שפות ועריכה
תיכון ובגרויות
בבילון

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן

שאלות ותשובות - פיסיקה
 

מומחי KOL בתחום מדעי הטבע והסביבה >> פיסיקה :
מר שרון חג'בי, דר' מרדכי לנדו, מר אריאל איזנבך, מר גבריאל אפטר, מר יובל גמרניק, מר ניר נבו דינור, מר יעקב נוי, מר חיים סודאי, מר עידן פייביש, מר מיכאל פרידמן, מר משה ששון

פנה לעסק / מומחה בפיסיקה

מדעי הטבע והסביבה >> פיסיקה

ברצוני להציב טורבינה על

ברצוני להציב טורבינה על זרם מים לשם הפקת חשמל, על ציר הטורבינה יהיו סלילים

השאלות
1 האם הזרם החמלי שיווצר יהיה זרם ישר או זרם חילופין ואם חילופין איך לישר אותו

2 דרושות לי נוסחאות לחיזשוב גדלים ונפחים

נוסחה לחישוב עוצמת הזרם

נוסחה לחישוב גודל הסלילים הדרושים לפי עוצמה

נוסחה לחישוב ההספק של המנוע החשמלי

נראה אותכם :)
תודה בני

בשאלות שלך אין מספיק נתונים כדי להשיב עליהם כראוי. מהי הצורה וגודל הטורבינה? על איזה מנוע חשמלי אתה מדבר? ומה זה "נראה אותכם"?

הזרם החשמלי מתנועה רגילה של סיבוב של סלילי בשדה אלקטרו-מגנטי הוא זרם חילופין. קיימות שיטות שונות ליישור הזרם (בעזרת חצי מוליכים, ובעזרת מערכות של הרכבת סינוסאידים לזרם כמעט ישר לפי התמרת פורייה) אך כל זה שייך לידע של הנדסת חשמל ("מגמת זרם חזק") שכנראה אין לך.

הוא הדין לגבי חישוב עוצמת הזרם וגודל הסלילים. ללא ידע בהנדסת חשמל, נוסחאות לא תעזורנה. בסופו של דבר מדובר במשוואות מכסוול וביישומים שלהן לגבי הצורות הספציפיות של הסלילים ואופן הצבתם על מערכת המחוברת לטורבינה (ולא על הציר שלה!!) ומספר האפשרויות לעשות זאת הוא בלתי מוגבל.

אני מציע שתלמד הנדסת חשמל ושם תקבל תשובות שיאפשרו לך לפתור את הבעייה שלך כראוי. או שתמסור נתונים יותר ספציפיים למהנדס חשמל והוא ידע להשיב לך.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL פרופ' יהושפט גבעון

[9915]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מדוע כאשר מקפיאים מים

מדוע כאשר מקפיאים מים מטוהרים (מסוננים ע"י פילטרים או בשיטות אחרות) הקרח נשבר לרסיסים לעומת קרח ממי ברז אשר יוצא שלם.

לדינה,

שלום רב!

אנו מצטערים על העיכוב שחל בתשובה לשאלתך ומודים לך על פנייתך אלינו!

שאלתך נשלחה למומחים הרלוונטים מטעמינו - במידה וייתקבל מידע נוסף במערכת - הוא יועבר אליך מיד!

בינתיים, מומלץ לעיין בקישור המצורף.

תודה על הסבלנות!

What''s the deal with cloudy cubes?

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[9897]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כאשר מביטים על השמש

כאשר מביטים על השמש בשעת שקיעתה מעל הים, ניתן לעיתים להבחין ברצועה של אור ירוק מעל לגלגל השמש. אשמח אם תוכלו להסביר לי את התופעה

התופעה בשמה הלועזי "Green Flash" או "Emerald Flash" (נצנוץ הברקת), מתרחשת בסמוך להיעלמות חלקה האחרון של השמש בתהליך השקיעה. התופעה היא תוצאה של שבירת ופיזור קרני האור בחולפן באטמוספירת כדו"הא בזוויות הנושקות לאופק. כל צבעי הקשת הנובעים ממקור הקרינה (השמש) אינם נשברים זוויתית באותה מידה. הכחול נשבר בזווית הטייה גדולה יותר מאשר הירוק ומתפזר יותר מהכחול , לעומת זאת הצבע הירוק מתפזר פחות מהכחול והוא מגיע לעיני המתבונן בזווית גבוהה מהאדום, כך שהצופה רואה אותו מעל צבעה האדום -כתום של השמש.

המצב הזה אינו מתקיים במצב יציב ואחיד של האטמוספירה , בגלל הפרשי הפיזור הנמוכים בין האדום לירוק. התופעה מתרחשת רק לעתים נדירות, כאשר יש מצב שכבות האטמוספירה אינו יציב ואחיד.
כמו כן יש לקחת בחשבון שהאור מהשקיעה הוא מספיק חזק על מנת לגרום לפיגמנטים בקולטנים שבעין להגיב לאדום ולירוק. מקור טוב לחקר התופעה נמצא ב:

http://mintaka.sdsu.edu/GF/

כמו כן מציע להיעזר בצמד "Green Flash" בחיפוש באינטרנט למידע נוסף.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר ישראל דויטש

[9632]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מה זה תנע?

מה זה תנע?

שלום,
משמעותה של המילה "תנע" הוא "מוֹמֶנְטוּם, תְּנוּפָה"
(מילון מורפיקס)

הכתובת של המילון:

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[9579]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כיווצתי קפיץ מתכתי והחזקתיו

כיווצתי קפיץ מתכתי והחזקתיו טעון בעזרת מתקן עמיד בחומצה.
הכנסתי את המערך הנ"ל לכלי עם חומצה.
לאחר מספר ימים הקפיץ עוקל לחלוטין ע"י החומצה.
שאלתי: לאן נעלמה האנרגיה שהייתה עצורה בקפיץ?

יופי של שאלה!!!!

אפשרות א':

נניח שתהליך העיכול (דרך אגב ב-"כ" ולא ב-"ק")הוא הומוגני, כך שקטרו של תיל הקפיץ יקטן באופן שווה לכל אורכו בתלות בזמן. ברגע מסוים הקוטר יהיה קטן במידה כזו שהעומס / המאמץ הנוצר עקב כיווץ הקפיץ יהיה גדול ממאמץ השיא שהמתכת יכולה לעמוד בו. כשזה יקרה הקפיץ יקרוס וכל האנרגיה הפוטנציאלית האגורה תתורגם לאנרגיה דינמית בהשתחררות חלקי הקפיץ החופשיים בנקודת הקריסה.

אפשרות ב' :

כיווץ הקפיץ גורם להתפתחות כוחות דחייה בין המולקולות הקרובות. כוחות אלו אינם גדולים דיים בכדי להתגבר על הכוחות המכווצים החיצוניים. בתהליך העיכול משתחררים אטומים ומולקולות שעל פני השטח החיצוניים לתוך החומצה בריאקציה כימית. לולא היו בתוך קפיץ מכווץ תהליך העיכול הכימי היה מעלה את טמפרטורת החומצה בערך מסויים. היות והאטומים של הקפיץ טעונים באנרגיית הכיווץ אזי בהשתחררם בתהליך הכימי הם ישתחררו מפני הקפיץ במהירות גדולה יותר יחסית למצב לא מכווץ(תרגום האנרגיה הפוטנציאלית לדינמית). תנועתם המהירה תעלה את הטמפרטורה של החומצה קרי תרגום של האנרגיה הפוטנציאלית לדינמית (או טרמית). יתירה מזו מצב המולקולות בקפיץ המכווץ, גם יזרז את תהליך העיכול היות והאטומים והמולקולות בפני השטח החיצוניים של הקפיץ נמצאים ברמה אנרגתית לא יציבה ולכן התהליך הכימי יהיה מהיר יותר.

בפועל המציאות היא שילוב של שתי האפשרויות לעיל:

תהליך העיכול של קפיץ מכווץ יהיה מהיר יותר מאשר של קפיץ במצב נייטרלי. תהליך העיכול הזה ישחרר לחומצה, מולקולות שהן תוצרי הריאקציה הכימית אבל אנרגתיות יותר, מה שיתבטא בתנועתן המהירה יותר בתוך החומצה ולעליית הטמפרטורה בחומצה מעבר לעלייה הצפויה במצב קפיץ נייטרלי. בשלב מסוים כאשר קוטר תיל הקפיץ יגיע לנקודה בה העומס המיכני יהיה מעל למאמץ הקריסה של מתכת הקפיץ (במקרה שלנו זה יהיה בערך קטן מהנומינלי בגלל התחממות הקפיץ), ישתחררו חלקי הקפיץ במהירות (קרי תרגום שארית האנרגיה הפוטנציאלית האצורה בקפיץ שטרם השתחררה בתהליך הכימי, לאנרגיה דינמית).

לסיכום:

Ep=Ed+Et

כאשר Ed היא האנרגיה הדינמית של חלקי הקפיץ שעדיין לא עוכלו , ו-Et היא תוספת האנרגיה התרמית של החומצה מעבר לערך במצב נומינלי, בנקודת הזמן של התפרקות הקפיץ.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר ישראל דויטש

[9434]     שלח לחבר:     הדפס:     לתגובות הגולשים: 1

K-O-L שלום!
הייתי רוצה לדעת

K-O-L שלום!
הייתי רוצה לדעת מהו זרם גלוואני?

שחר שלום רב.

תודה על פנייתך אלנו.

"זרם גלווני" נקרא כך על שמו של הרופא לואיג'י גלווני (Luigi Galvani) שגילה בשנת 1780 , באקראי, שחשמל זורם במהלך ניסוי שערך על רגל של צפרדע.

אנו ממליצים לך לבדוק הקישורים המצורפים בהם נמצא מידע על האיש ותגליתו.

בברכה,

חדוה משולם-ביטרן

"לידת האלקטרוכימיה" - על גלווני ותגליתו.

מומלץ! מידע נוסף על גלווני ותגליתו (אנגלית)

מאמר מצוין על התפתחות האלקרוכימיה, בזכות תגליתו של גלווני בשם: " "פרנקנשטיין" וסר המפרי דיווי", מתוך האתר של סנונית.

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[9322]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מה היא כמות האנרגיה

מה היא כמות האנרגיה (חשמל) הדרושה ע"מ לפרק מטר מעוקב מים ומה היא כמות המימן והחמצן כתוצא מהפרוק
האם לטמפרטורת המים יש השפעה ?
האם ללחץ אטמוספרי יש השפעה ?

מצ"ב קישור לעמוד המתאר תהליך אלקטרוליזה של מים ומציג נוסחא לחישוב האנרגיה הדרושה לפירוק מול מים למימן וחמצן.
http://www.geocities.com/mj_17870/Water1.htm
בנוסף:
מידע כללי על אלקטרוליזה של מים ניתן למצוא בקישור הבא (מתוך אתר מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים)
http://www.mada.org.il/website/html/4/4552-17.htm

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[9280]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

כאשר יוצרים קפל בדף,

כאשר יוצרים קפל בדף, ניתן לחותכו בקלות, מדוע?

בן צבי שלום רב.

תודה על פנייתך אלנו.

הנייר מיוצר מעץ (המטרה היום להמעיט השימוש בעץ ולעבור לשימוש בנייר ממוחזר). את העץ גורסים לחומר דק, דוחסים אותו ו"מבשלים" אותו עם חומרים כימיים לקבלת עיסה אחידה. העיסה עוברת תהליך דחיסה נוסף אשר גורם לניקוז והוצאת הנוזלים והפיכתה לגלילי נייר.

כעת ניתן לחזור לשאלתך ולענות עליה. הנייר עשוי מסיבים וכאשר מקפלים אותו הסיבים "נשברים". שבירת הסיבים בנייר מקלה על קריעתו בדיוק במקום שבוצע הקפל. אם תשים לב, כמעט תמיד, לא ניתן ליישר נייר אשר קופל משום שללא תהליך כימי, לא ניתן לאחות הסיבים ש"נשברו".

אנו מאוד ממליצים לך לבדוק הקישורים המצורפים אשר יספק לך מידע על הנייר, כולל קישורים מעניינים בנושא.

בברכה,

חדוה משולם-ביטרן

מומלץ מאוד!! מידע על ה"נייר" כולל קישורים בנושא, מתוך האתר של "גלים".

על הנייר, מתוך האתר של בית ספר תיכון מקיף אריאל.

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[9273]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

מהו ניסוי Einstein-Rosen-Podolski
האם

מהו ניסוי Einstein-Rosen-Podolski
האם יש אתרים (עברית אנגלית ) שמסבירים עליו?
מהי המשמעות שלו

מדובר בתיאוריה שהעלו שלושת המדענים, המפקפקת בשלמותה של תורת הקוונטים.
להלן קישורים המסבירים את התיאוריה.

הניסוי ומשמעותו-מתוך אתר scienceworld

הפרדוקס המוצג בתיאוריה, ופתרונו

התשובה ניתנה על ידי אריאלה וורבר מצוות מידעני KOL

[9114]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

שמעתי שאת תורת הקוואנטום

שמעתי שאת תורת הקוואנטום מבינים רק מספר קטן ביותר של אנשים בעולם?
מדוע ?

כמו כן מהו עקרון אי הודאות אותו כה קשה לתפוס? איך זה יכול להיות שמשהו בטבע איננו ודאי?

יואב שלום רב.

תודה על פנייתך אלנו.

כדי להבין תורה מדעית יש ללמוד אותה ולא רק לקרוא עליה. כדי להבין את תורת הקוואנטים צריך גם לדעת הרבה מתמטיקה (אלגברה ליניארית, אינטגרלים קוויים, אנליסה מרוכבת ועוד). כדי לעשות זאת, יש להשקיע בלימודים כמה שנים טובות. מספר האנשים המשקיעים בלימוד ידע באופן יסודי הוא קטן מאד. כלומר, אין בעיה בהבנה, יש בעיה בנכונות ובאפשרות ללמוד.

עקרון "אי הוודאות" הוא עקרון בתורת הקוואנטים שהמגלה שלו הצטער מאד שכך נקרא העקרון, מכיון ששם העקרון מטעה אנשים רבים. זה מזכיר את השם הלא-מוצלח של התגלית של איינשטיין שנקראת "תורת היחסות" שרבים, במקום ללמוד אותה, ניסו להסיק מסקנות מן השם.

עקרון אי-הוודאות הוא תגלית בסיסית של הפיסיקה, והוא עקרון וודאי ביותר. הוא טוען שבטבע יש כמה זוגות של תכונות שאין משמעות לדיוק שלהן בו-זמנית מתחת לגבול דיוק מסויים: מקום ומהירות של חלקיק, תנע ואנרגיה של חלקיק, כדוגמה.למשל אפשר למדוד מקום של חלקיק בדיוק ללא הגבלה. אפשר למדוד מהירות של חלקיק בדיוק ללא הגבלה. אבל המדידה של שתי התכונות בו-זמנית בדיוק ללא הגבלה איננה ניתנת ליישום.

מי שמוכן ללמוד את תורת הקוואנטים ברצינות יכול להבין זאת במידה מספקת. יחד עם זאת, עלי לצטט את ריצ'ראד פיינמן (מספרו - שיצא בעברית - "אור וחומר") - במילים שלי - שפיסיקה לא מבינים, אלא רק יודעים. מה זה להבין את עקרון אי הוודאות? לדעת משהו שמסביר אותו, או לדעת למה הוא מתקיים. אין בפיסיקה מידע שכזה, מכיון שהפיסיקה איננה מתעסקת ב"למה" אלא ב"מה" וב"איך".




התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL פרופ' יהושפט גבעון

[9094]     שלח לחבר:     הדפס: הוסף תגובה:

<< [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] >>
***
אינדקס מומחים רואה חשבון בוידיאו צ'אט מאמן אישי און ליין מומחים לאסטרולוגיה מומחה לנומורולגיה
קוראת הקלפים און ליין רופאים מומחים בוידיאו צ'אט אורטופד מומחה און ליין נוירולוג בוידיאו צ'אט יעוץ עורך דין ברשת
אתרים משלימים - תקשור נומרולוגיה קלפים - קישורים שימושיים - ספרים ברשת - שותפים - נמורולוגיה - תיכון ובגרויות - תקשור - מומחים - משה שרון | לימודי קבלה