מומחי KOL בתחום חוק ומשפט >> דיני עבודה :עו''ד חן שטיין , עו''ד שרון המר, עו''ד - אופק עורכי דין, עו''ד - אופק עורכי דין, עו''ד ניר פוגל, עו''ד גל קריכלי, עו''ד בעז אבן חיים, עו''ד טלי איזנברג, עו''ד אייל אלנתן, עו''ד שלמה אסרף, עו''ד אלון ארז, עו"ד איתן בוירסקי, מר תדהר בן הגיא, עו''ד רמי בן יוסף, עו''ד אבי גבאי, עו''ד ישי דב גלילי, רו"ח מוסא ג'רייס, מר חיים וינברגר, עו''ד אלעד חן, מר טל יבלון, עו''ד חיה לזר-נוטקין, עו''ד ירון מויאל, עו''ד דרורית מלינרסקי, עו''ד נטע מרום, עו''ד נטע מרום, עו''ד אורית נהיר, עו''ד מרדכי סאסי, עו''ד רון סנדרס, עו''ד זהבה סנדרס, מר גרייס עאזר, עו''ד רענן קריב, עו"ד תומר ריטרסקי, מר אלון שוורץ, עו''ד אתי שקד
פנה לעסק / מומחה בדיני עבודה חוק ומשפט >> דיני עבודה
שלום רב,
אלון שלומות ואור,
התשובה על סעיף 1 תישלח לאחר קבלת תשובתך להבהרות שביקשתי.
לעניין יתר הסעיפים להלן התייחסותי. לגבי סעיף 2, אין נוהג במדינת ישראל המחייב תשלום פיצויי פיטורים, לא במגזר הציבורי, וקל וחומר לא במגזר הפרטי. לעניין החישוב, אם מעסיק מחליט לשלם פיצויים הרי שהוא יחוייב לשלם אותם לפי המקובל (גובה שכר מחושב אחרון X מס' שנות עבודה).
בעניין סעיף 3, פיצויי פיטורים דינם כהכנסה החייבת במס וביטוח לאומי. הגורם המשלם איננו רלוונטי, הואיל ומדובר בחובה חקוקה ובהלכות פסוקות.
לגבי סעיף 4, קופת פיצויים נכנסת במקומו של המעסיק. דהינו במקום לקבל שיק מהמעסיק אתה תקבל אותו מקרן הפיצויים. עפ"י החוק חובת התשלום חלה על הקרן בהתאם לסכומים שנצברו אצלה ואין חובה חוקית על המעביד להשלים את ההפרשים במידה וקיימים כאלו.
בקשתך לייעוץ באיזו תוכנית עדיף להשקיע את כספי הפיצויים והאם כדאי למשוך אותם מהקרן הנוכחית הינה בקשה שלא ניתן להשיב עליה דרך האתר משלוש סיבות עיקריות:
האחת - בדיקה כזו מצריכה מידע רב על כל הכנסותיך בשנות עבודתך (בדיווח נפרד על כל שנה), בדיקת תוכניות אחרות/נוספות שיש לך, בדיקת מצב משפחתי והכנסות כוללות, מידע תעסוקתי ועוד.
והמדובר במידע רגיש שאינו צריך להיחשף לעיני כל;
השניה - בדיקה כזו - בדיקה רצינית, אובייקטיבית וטובה גוזלת זמן רב. ורשת האינטרנט איננה בנויה למפגשים כאלו;
והשלישית - המדובר למעשה בשירות שעפ"י חוק יכול לספק אותו רק יועץ פנסיוני מורשה (דהיינו, שעמד במבחני הרישוי של משרד האוצר). ב"כרמל שירותי יעוץ" אנו מעסיקים יועץ פנסיוני הנמנה על עשרת היועצים הפנסיוניים העצמאיים היחידים בישראל שאינם קשורים או בעלי זיקה לחברות הביטוח, קופות גמל, בנקים וגופים מורשים אחרים. אם ברצונך ביעוץ פנסיוני תוכל לפנות גם אלינו ונשמח לסייע לך.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר חיים וינברגר
אלון שלום,
ראשית אני מאחל לך הצלחה בדרכך החדשה.
לעניין שאלתך:
1. אם הבנתי אותך נכון, השכר שלך הוא קבוע למעט עדכוני שכר (אין פרמיות, בונוסים, תגמול בגין משמרות וכו'). אם כך הדבר, הרי שהפיצויים המגיעים לך הם משכורת אחרונה (לפי מה שאתה אומר זה 22,000 ש"ח) כפול מספר השנים (5.83).
2. מכיוון שעל פי החוק אינך זכאי לפיצויי פיטורין במצב של התפטרות, הרי שאתה תלוי ברצונו הטוב של המעסיק. יחד עם זאת, במידה ונהוג במקום העבודה לתת פיצוי גם לעובדים שהתפטרו ומשום מה איתך ינהגו אחרת, הרי שתהיה לך האפשרות (על פי פסיקה בעבר), לפנות לבית הדין לעבודה ולתבוע לקבל פיצוי בהתאם לאותו נוהג מקובל.
3. בגדול, אתה צריך לקבל פיצוי לפי הפירוט שרשום בסעיף 1. בין אם זה יהיה דרך הפקדות המעסיק לקופת פיצויים ובין אם לאו. לעניין שיעור המס החל: גובה המס נקבע בהתאם לשיעור המס השולי בו אתה נמצא באותה שנה. יחד עם זאת, ניתן לבצע תכנוני מס כאלו ואחרים שיגרמו להפחתת המס (הכל בהתאם לחוק).
4.כספי הפיצויים הם שלך ואתה זכאי למשוך אותם (בהתאם למגבלות הקבועות בחוק). זוהי זכות ולא חובה ולכן אתה יכול לתכנן את צעדיך על מנת להפיק את המירב מכספים אלו.
לגבי ההערה האחרונה שלך, כל התשובות התייחסו למצב בו המעסיק משחרר לך את כספי הפיצויים. יכול להיות מצב בו הוא לא ישחרר לך את הכספים (ינהג על פי החוק במצב של התפטרות) ואז כל התשובות לעיל הינן חסרות משמעות.
המון בהצלחה,
עופר חייט, רו"ח.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL רו"ח עופר חייט
[16883] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
הנושא: החזר הוצאות נסיעה
החזר הוצאות הנסיעת כפי שנקבעו בצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הועמד על סכום מקסימלי של 21.14 ש"ח ליום.
סכום זה אינו מתייחס לשאלה האם נדרשת להשתמש בקו אחד, שניים או שלושה, היות והוא מגדיר את המקסימום עבור הנסיעה היומית (לשני הכיוונים גם יחד). כמובן שאם העובד לא מגיע למקסימום הקבוע בצו זה, יוחזר לו הסך אותו נדרש לשלם בפועל. כפי שניתן אף לראות, כל סעיפיו של צו ההרחבה מציינים במפורש כי האמור בהם כפוף לגבולות הסכום המקסימלי שצויין.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL עו''ד חן שטיין [ לפרטים על עו''ד חן שטיין ]
א. צו ההרחבה הכללית שחל על כל המגזרים קובע תשלום החזר הוצאות נסיעה עד ל-21.14 ש"ח ליום, וזאת למרות שאתה מוציא ביום 19.3 ש"ח לכל כיוון והנ"ל לא מכסה את הוצאותיך בפועל.
ב. מנגד, אם יש הסכם קיבוצי או הסכם אחר הקובע הוראה מטיבה - היא זו שתחול עליך.
ג. טוב שציטטת את הסעיף, כי ממנו ניתן להבין כי אתה עובד שמירה ו/או אבטחה ולכן יש לך הוראה מטיבה, לפיה אתה זכאי למלוא החזר ההוצאות כל עוד אתה משתמש בתחבורה הזולה ביותר, קרי תחבורה ציבורית (כלומר אתה יכול להשתמש ברכב ובכל זאת להיות זכאי לקבל את הוצאות הנסיעה של האוטובוסים).
כמו כן, עפ"י ההסכם החל על המגזר שלך, התשלום המלא יהיה רק אם אתה נוסע "מחוץ לעיר", ואני מתארת לעצמי שבמקרה שלך ולאור מס'' תחנות האוטובוסים שציינת ההסכם חל עליך ותהיה זכאי למלוא התשלום.
בהצלחה
התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL
גיורא שלום,
בשאלתך טמונה התשובה. ההשתתפות של המעסיק בהוצאות הנסיעה מתוקף צו הרחבה להסכם הקיבוצי הכללי הוא בגין כל נסיעה בנפרד. ואם ניקח את שאלתך כדוגמה, הרי שהינך זכאי להחזר בגין הנסיעה מביתך לנקודה שבה הינך נדרש להחליף אוטובוס (נניח, לצורך ההמחשה, תחנה מרכזית) עד גובה התקרה הקבוע בחוק.
ו ב נ ו ס ף, הינך זכאי לקבל החזר נוסף בגין הנסיעה באוטובוס נוסף מהתחנה המרכזית (בהתאם לדוגמה) עד מקום עבודתך. לסיכום, הינך זכאי לתשלום בגין כל נסיעה בנפרד, וזאת בתנאי שאין הם מכוסים (מבחינת קוד מחיר ו/או מחיר הנסיעה) באותו כרטיס "חופשי חודשי". שאם כן, אין המעסיק מחוייב לשלם כפל נסיעות כאשר הוא מממן כרטיס לנסיעה חופשית הניתן לשימוש בשני קווי האוטובוס.
נסיעה טובה.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר חיים וינברגר
במידה ואני פותח עסק, האם אני זכאי לפיצויים מעבודה שאני מתפטר ממנה?
לא! במידה ואתה פותח עסק אינך זכאי לפיצויים מהעבודה שאתה מתפטר ממנה.
התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL
[16866] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
עבדתי 7 חודשים ב"רדיו בר קול רגע" כמנהלת מטבח של הבר על בסיס שעתי של 27 ש"ח לשעה רק בסופי שבוע. תאריך תחילת העבודה 1/5/06 - 22/11/06.
1. מגיעים לך דמי הודעה מוקדמת של 7 ימים, 7 ימי חפשה שנתית, אם לא ניצלת את מכסת ימי החופשה המגיעים לך.
2. כן, לא מהמעביד אלא, מהמדינה.
3. חודש בשנה זה פיצויי פיטורים. אחרי 7 חודשים אין זכאות לפיצויי פיטורים. לכן התשובה היא לא.
ההיסתדרות
התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL
[16855] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
אני עובד כיום בחברה שמפתחת ומייצרת מכשירים רפואיים, תפקידי הוא מהנדס אלקטרוניקה ואני עובד שם כחצי שנה. כאשר הגעתי למקום העבודה נאמר לי על ידי המנהל הבכיר שאני אקבל שכר גלובלי של 6500 ש"ח ברוטו בשלושת החודשים הראשונים, ואחר כך 7000 ברוטו. בנוסף, אקבל ביטוח מנהלים + קרן השתלמות.
ברשותך, אענה בקצרה על שאלותיך על מנת למנוע מצב שבו אחרים שיקראו את התשובה יעשו דין לעצמם על סמך התשובה הניתנת לך.
בייעוץ אישי אוכל להרחיב עבורך את התשובה והנימוקים המשפטיים הנמצאים מאחוריה. ועמך הסליחה על קיצור הדרך.
1. עבודה בשכר גלובאלי איננה קשורה דווקא לעובדים מסויימים, אלא לכל מי שחתם ביודעין על הסכמה לקבל שכר עבודה גבוה יותר מהמקובל לשכר המקובל בשוק, או לחילופין לנהוג באותו מקום עבודה/הסכם קיבוצי. לכן, מאחר והסכמת לעבוד בתפקיד בעל שכר גלובאלי, אינך זכאי לתשלום נוסף בגין שעות נוספות (גם מנהלים בשירות הציבורי מחתימים כרטיס עבודה אך אינם מקבלים תשלום בגין שעות נוספות).
2. יתר ההטבות שעוגנו בהסכם עם מעסיקך הן חלק מתנאי העבודה וחלק בלתי נפרד מהסכם העבודה, גם אם הן נעשו בע"פ. מעבר לכך, חובתו של המנהל עפ"י חוק, למסור לך מסמך בדבר תנאי העבודה שלך, לרבות תנאי שכר והטבות למיניהן.
3. אם המנהל שלך יחל לשלם לך תגמול נפרד בעד שעות נוספות, הדבר בתנאים מסוימים יכול להוות תקדים שיחייב אותו לשלם לך מדי חודש שעות נוספות. ממקרה חד-פעמי יהיה קשה להביא ראיה חד משמעית.
4. זכותך לקבל את המסמך לעיון לפני חתימה עליו וכן להתייעץ לגבי תוכנו עם עו"ד או איש מקצוע אחר בתחום, לרבות קרוב משפחה. כמו כן, זכותך לנהל מו"מ מול מעסיקך לגבי השעות הנוספות ולהגיע לאיזשהו הסדר שנניח, מעבר ל - X שעות מסויימות בחודש, ישולם לך תגמול מיוחד שלא יוגדר כשעות נוספות, אלא נניח כתוספת מאמץ. מאחר ולהגדרה של שעות נוספות ישנה משמעות חוקית בשל אי היכולת של העובד לוותר על זכויות קוגנטיות המוקנות לו מתוקף חוקי העבודה. ושוב, למען הסר ספק, במקרה של שכר גלובאלי אין זכאות לתשלום עבור שעות נוספות.
לעניין החודש הרביעי שבו קיבלת רק 6,500 ש"ח במקום ה- 7,000 ש"ח המוסכמים, אני מציע לך לבדוק את הנושא עם מעסיקך, כי ייתכן שמדובר בטעות אנוש וייתכן שההסכם ביניכם לא הובהר כראוי להנהח"ש ויכולות להיות סיבות נוספות, כגון הנוהג הקיים במפעל זה.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר חיים וינברגר
[16753] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
שלום
חוק פיצויי פיטורים מגדיר מספר מצבים בהם עובד רשאי להתפטר מרצונו ולהיות זכאי לפיצויים מאת מעסיקו: 1. פטירת המעביד; 2. בשל מצב בריאותי לקוי (כלומר, אי יכולת להמשיך בביצוע עבודתך מסיבות בריאותיות. וזאת בהסתמך על מסמכים רפואיים של רופא תעסוקתי!!); 3. התגייסות למשטרה; 4. הרעה מוחשית בתנאי עבודתך (כלומר, מצב שבו אדם סביר לא היה ממשיך לעבוד בתנאי העבודה החדשים); 5. אם נבחר אדם לתפקיד ראש רשות מקומית או לסגנו והשכר החודשי משולם מקופת הרשות המקומית; 6. אם התפטרת לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק (כיום 67). 7. העתקת מקום מגורים לישוב המרוחק מעל 50 ק"מ ממקום העבודה (מחייב גם הוכחת "תושב" באותו ישוב. כלומר, מגורים מעל 3 חודשים); לנשים יש אפשרויות נוספות: 8. התפטרות לשם טיפול בתינוק שנולד, תןך 9 חודשים ממועד הלידה; 9. אם האשה נכנסת למעון לנשים מוכות. אם אתה מוצא את עצמך ברשימה זו אתה רשאי להודיע על התפטרות בשל אחת הסיבות המפורטות לעייל, תוך מתן הודעה מוקדמת של 30 ימים, ולבקש תשלום של פיצויי הפיטורים. רק זכור שלמעביד נתונה הזכות לבדוק את עילותיך בטרם ישלם את דמי הפיצויים.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר חיים וינברגר
[16717] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
שלום
ראשית, וודאי אתה יודע זאת, אינך זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הבראה ופדיון ימי חופשה וזאת בשל תקופת עבודתך הקצרה במקום עבודה זה. בסיומם של יחסי עובד-מעביד זכאי המעביד לקזז משכרו האחרון של העובד חובות כספיים של העובד כלפי מקום העבודה. ולפיכך, רשאי המעביד לקזז משכרך האחרון את העודף של השיחות ממכשיר הפלאפון (וזאת ללא קשר להיבט המיסויי שקיים בשימוש במכשיר טלפון נייד/סלולארי השייך למעביד וניתן לעובד לצורכי עבודתו). אם יש בידך האפשרות להוכיח שהמעביד איננו נוהג לחייב עובדים אחרים בתשלום שיחות עודפות, אזי אולי ניתן להצביע כאן על "נוהג" הקיים בחברה זו ואזי לתבוע החזר הסכום שנוכה משכרך. בכל מקרה, עליך לבדוק האם הסכום שנוכה בגין שיחות עודפות, אכן תואם לסכום הנקוב בחוזה העבודה שהיה קיים ביניכם.
ולעניין ביטוח המנהלים, אי העברת כספים לטובת ביטוח מנהלים דינה כדין הלנת שכר העבודה עצמו. וחלים עליה כל הכללים של הלנת שכר. דהיינו, אפשרות לתביעה של סכומי הקרן + פיצויי הלנה
(פיצויי הלנה מותנים בהגשת תביעה סמוך למועד סיום יחסי העבודה ביניכם, ולא יאוחר משנה מסיומם!!). הגשת תביעה יכולה להעשות באמצעות כל עורך דין שדיני עבודה הינם תחום התמחותו, או באמצעות הלשכות המשפטיות של הסתדרות העובדים החדשה או הסתדרות עובדים לאומית, או גם ע"י הגשת התביעה באופן אישי לביה"ד האזורי לעבודה שבתחומו נמצאת החברה שבה עבדת. במקרה כזה ניתן להוריד טפסים מאתר בתי המשפט. ואופציה חליפית אחרונה היא ליצור קשר עמי במייל או טלפונית ולקבוע פגישה.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר חיים וינברגר
[16710] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
אני משמש כמהנדס מועצה אזורית במשרה מלאה. לפני שנתיים יזמתי רעיון לקיים אירוע אופניים מסויים בין היתר, באזור המועצה, היות ואני תושב האזור וחובב אופניים. בהתחלה, המועצה לא נענתה לרעיון שלי ואף זלזלה בו. לאחר צירוף של מומחה מתחום האופניים "שנדלק" על הרעיון, התחילו במועצה להבין שהרעיון יכול לשרת גם אותם כמועצה ואת ראש המועצה. ובכן התחלתי להרים את האירוע על חשבון זמני הפרטי בסיוע חבר לעבודה מהמועצה. המאמצים שהשקעתי היו אדירים תוך שהמועצה לא ממש מגבה אותי וגם לא התנגדה, אלא מחכה לראות איך הדברים יתפתחו. בסופו של דבר, האירוע התקיים בינואר 2006 והמועצה אף הרוויחה כ-5000 ש"ח אחרי כל ההוצאות, כתוצאה מגיוס חסויות לאירוע. אני הייתי מבסוט שכן חזוני התממש, המועצה הייתה מבסוטית שקבלה אירוע שהרים את קרנה בעיני הציבור וגם לא הצטרכה להשקיע משאבים כספיים. בשנת 2007, החליטה המועצה לצרף לאירוע מועצה שכנה - דבר שמקובל עליי בהחלט - אך אני מתעקש להסדיר את זכויות היוצרים לאירוע, לפני שנכנס שותף חדש ובכלל.
אינני יודעת איך זה עובד בקטע של אופניים אבל כאשר עובד הוגה רעיון שהופך להיות פטנט רשום, הבעלות היא של המעביד. צר לי, למרות מאמציך הראויים להערכה, אין לך לדעתי, זכות לקבלת תמלוגים. דומני, כי שכרך יהא בעצם הצלחת האירוע שהגית. עצתי לעתיד: כדי לקבל תמלוגים על רעיון או המצאה שלך, יהיה עליך להגיע קודם, להסכם המסדיר זאת.
כדי להיות בעל זכות יוצרים שהיא זכות קניינית יש צורך כי הזכות הנ"ל תהיה כזו שניתן לראות בה קניינך (סליחה על המשחק מילים). במקרה שלך, קשה לי להאמין כי ניתן יהיה לראות באירוע אופניים כאיזה רעיון שטרם נעשה, בין אם בכלל ובין אם באזור שלכם. זכויות מקבלים על יצירה. ההגדרה של יצירה היא תחום רחב ביותר, אך לא כוללת אירוע אופניים. העובדה שקיבלת קרדיט במהלך האירוע הקודם מראה כי המועצה פעלה כראוי. לגבי תשלום, זה כבר בסיכום ביניכם.
נ.ב:
אתה לא "מוכר" רעיון שרשמת עליו פטנט או שבכלל ניתן להגנה כלשהי מבחינה חוקית, ולכן אני בהחלט חושבת שלא תוכל לקבל תמלוגים עבור אירועים דומים בשנים הבאות, אלא מקסימום שכר עבור עבודתך או שיתוף הפעולה, או קרדיט... עלי לציין כי את תשובתי קיבלתי משני עורכי דין שונים שבסופו של דבר שניהם עונים אותו דבר.
התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL
[16697] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
אני עובד בחברת היי-טק, שם לא משלמים דמי הבראה וגם לא מארגנים או מממנים הבראה ע"ח המעביד. החברה נסחרת בבורסה בתל-אביב (חברה ציבורית ?). ל- 30% מהמשכורת המעביד ורא "הוצאות" ובהסכם העבודה שלי מצויין שבמסגרת ה- 30% כלולים גם דמי ההבראה. אגב, תנאים סוציאליים משולמים מכל המשכורת, כולל מחלק ה"הוצאות". אני עומד לעזוב את החברה לאחר יותר מ- 10 שנים:
בהתאם להוראות הדין זכאים עובדים לתשלום דמי ההבראה כחלק מתנאי העסקתם.
דמי הבראה - קצבה לה זכאי העובד ממעבידו עקב השתתפות המעביד בהוצאות ההבראה והנופש של העובד.
ככלל, הזכאות לדמי הבראה נובעת מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית ללישכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד בשנה, נקבעים בהתאם לותק שלו ולפי ההסדר החל במקום עבודתו, ובלבד שלא יפחת מזה הקבוע בהסכם הקיבוצי הכללי שהוראתו הורחבה בצווי הרחבה על כלל המשק.
ישנה גם אפשרות למעביד לסכם עם העובד כי דמי ההבראה ישולמו לו כחלק משכרו הכולל. הסכמה זו צריכה להיות מפורשת וברורה, כאשר נטל ההוכחות לקיומה מוטלת על המעביד.
זכות העובד לתשלום דמי ההבראה, לאחר שעובד פוטר או התפטר, עומדת לו, וזאת בלי שום קשר לנסיבות סיום עבודתו. סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע איסור שכר כולל: המשמעות הינה, כי במידה ונקבע לעובד שכר עבודה הכולל תמורת שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית ודמי חופשה, הרי שיראו את שכר העבודה שנקבע כשכר רגיל והמעביד יחוייב בתשלום נפרד של התוספות לעיל.
יש חריגים לאיסור:
1. המקרה בו נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום שעות נוספות
או גמול עבודה במנוחה השבועית, כאשר ההסכם הקיבוצי אושר על
ידי שר העבודה והרווחה.
2. איסור על שכר כולל חל רק על עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה
חלים עליו.
חוק שעות העבודה והמנוחה מוציא מתחולתו מספר קבוצות עובדים שביניהם, עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ועובדים אשר תנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם. המציאות היומיומית אינה מתיישבת עם איסור השכר הכולל כשאת האיסור עוקפים בהגדרת תפקיד העובד, כך שלא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה. בפועל, נהוג בחברות גדולות ובעיקר בחברות הייטק, לשלם שכר גלובלי כשהשעות "בלשון המעטה" חורגות מתשע שעות עבודה ואף גולשות לשעות הלילה המאוחרות.
השאלה הנשאלת: מהו קו הגבול ומתי מדובר בתפקיד ניהולי/משרת אמון אשר לפי סממניו, חוק שעות העבודה ומנוחה אינו חל עליו?
לאחרונה יצא בית הדין האזורי לעבודה במחאה כנגד נורמת השכר הגלובלי המקובלת בענף ההייטק ולמעשה קיבל חלקית תביעתו של עובד לשעבר בחברת "נקסוס מערכות טלוקיישן" לתשלום גמול שעות נוספות, למרות טענות החברה כי תמורת השכר ששולמה לו, משקפת את שווי עבודתו בשוק ההייטק (פ"ד ציגלר).
באותו מקרה, דובר על עובד אשר עבד מספר שנים כמהנדס פיתוח ובהמשך קודם לתפקיד ניהולי בכיר. בית הדין בחן האם חל על העובד חוק שעות עבודה ומנוחה, וקבע כי בתפקידו הראשון של העובד כמהנדס פיתוח לא הוכח כי תפקידו היה ניהולי, והעובדה כי שכרו של העובד עלה באופן משמעותי העידה כי חל שינוי במעמדו ולא הוגדר כמנהל מתחילת עבודתו.
לפיכך, בית הדין פסק לעובד גמול שעות נוספות עבור תקופת עבודתו כמהנדס פיתוח על בסיס שכרו בתקופה זו ודו"חות הנוכחות שלו. לעומת זאת, בתקופה השנייה בה עבד בתפקיד ניהולי, העונה להגדרת המקרים המוצאים מתחולת חוק העבודה והמנוחה, לפיכך בעבור תקופה זו, לא נפסק לעובד גמול שעות נוספות.
בשל העובדה שבהייטק הנורמה המקובלת - שכר גלובלי ללא תשלום שעות נוספות ועוד - התוצאה, שלעובד אין כוח מיקוח מול המעביד ונכפית עליו ההסכמה לעבוד בשכר גלובלי ללא תשלום עבור שעות נוספות.
יוצא, כי לא בקלות רבה ניתן לסכם עם עובד על שכר גלובלי ללא תשלום שעות נוספות, ויש לבדוק בקפידה האם הגדרת תפקידו של העובד אכן מוציאה אותו מתחולת שעות עבודה ומנוחה ושכר עבור ההבראה, שכן אחרת, המעביד עלול לשאת בעלויות גבוהות מן הצפוי.
תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על העובדים בהייטק
מחשבון דמי הבראה
דמי הבראה
דמי הבראה
מרכיב השכר - חוזה עבודה אישי בחברת הייטק
התשובה ניתנה על ידי ציפי חיים מצוות מידעני KOL
כל עובד זכאי לקבל ממעבידו תשלום בגין דמי הבראה. לא ניתן לקזז את דמי ההבראה מתשלומים אחרים. המעביד רשם 30% מהשכר כהוצאות, כלומר הפחית את שכר היסוד המשמש לחישוב תמורת חופשה שנתית ופיצויים. אכן יש חובה לציין את תמורת דמי ההבראה בנפרד גם מכיוון שדמי הביטוח הלאומי בגין דמי הבראה לא זהים לדמי ביטוח לאומי בגין שכר רגיל. ניתן לדרוש דמי הבראה לשלוש שנים אחורה. דמי הבראה ליום, שווים 318 ש"ח כאשר הזכאות בימים מתחילה ב- 5 ימים לשנה ראשונה ו-6 ימים לכל שנה מהשנה השנייה ועד השנה השלישית. 7 ימים לשנה מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית. לגבי תביעה ייצוגית. זה עניין יותר משפטי שכן צריך שבית המשפט יאשר שהתביעה ייצוגית.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL רו"ח מוסא ג'רייס
נושא: דמי הבראה שנתיים
תוכן: א.
החוק קובע שאסור לכלול בשכר העבודה הוצאות נסיעה ושכר בגין שעות נוספות ולכן מותר למעביד לכלול בשכר העבודה דמי הבראה (בעקרון כל מה שנאסר -אסור והשאר - מותר)
ב.
עליך לעשות חישוב אריתמטי ולראות האם שכר העבודה שקיבלתם מתיישב עם התשלומים שמחובתו של המעביד לשלם לכם. אם לא - יש פה טענה ובה לעניין אי תשלום זכויות עובדים
ג.
לאחרונה הוכרה אפשרות לתבוע בבית הדין לעבודה תביעה ייצוגית, מה שלא היה קיים עד כה, אלא רק בבתי משפט אזרחיים
ד.
אם תחליט לתבוע רצוי כי תתבע את המעביד בעודך ובד כי אז תוכל לתבוע את רכיב דמי ההבראה עד7 שנים אחורה בעוד שאחרי סיום עבודתך ההתיישנות בגין רכיב זה היא שנתיים...
התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL
אברהם שלום!
דמי ההבראה במדינת ישראל משולמים מתוקף צו הבראה כללי שהוחל ע"י שר התמ"ת על כל המשק. לפיכך, דמי ההבראה חייבים להופיע כסעיף נפרד בתלוש המשכורת כמו כל רכיב תשלום אחר שאיננו חלק משכר היסוד החודשי.
נכון להיום, לפי הוותק שצברת והיקף משרתך, סכום דמי ההבראה האמורים להיות משולמים לך הוא: 2,226 ש"ח לשנה זו.
הינך רשאי לתבוע רטרואקטיבית את הכספים המגיעים לך. מומלץ בטרם הגשת התביעה לפנות לגורם מומחה בתחום יחסי העבודה על מנת לבדוק את מלוא הזכויות להם היית זכאי עפ"י הסכמים כאלו או אחרים, או על בסיס חקיקה/צווי הרחבה ושאולי לא קיבלת אותם מחוסר ידיעה.
כמו כן, קח בחשבון שסכום דמי ההבראה השנתיים משתנים מעת לעת ובעת התביעה יש להתייחס לכל שנה בנפרד, בהתאם לסכום שההיה אמור להיות משולם באותה השנה.
ולסיום, עפ"י המצב המשפטי הנהוג כיום במדינת ישראל קיימת האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות גם בתחום דיני העבודה. רק אל תשכח שישנו שוני בסכומים ובזכויות של כל עובד עובד, ויש לקחת זאת בחשבון בעת הכנת העתביעה, מעבר לעלותה הכספית (אגרה גבוהה באופן משמעותי, שכ"ט עורכי דין בהתאמה, הוצאות משפטיות שונות לאורך התהליך. וכמובן, אורך הזמן שיקח לתביעה כזו להתברר מראשיתה ועד אחריתה).
בהצלחה!
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר חיים וינברגר
אברהם שבוע טוב!
בהמשך להבהרות ששלחת, ברצוני להוסיף על שנאמר בתשובתי אליך.
הסעיף בהסכם העבודה הינו סעיף מוזר מאחר והמחוקק כופה על המעביד להפריש סכומים מסויימים משכרו של העובד (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) הנקבעים כאחוזים מהשכר ברוטו. בנוסף, ישנם ניכויים רצוניים הנובעים מהסכמי עבודה ענפיים או אישיים כגון: ביטוח מנהלים/תוכנית פנסיונית אחרת, ביטוחי רכב, הלוואות ועוד. החלוקה של 3:7 הינה חלוקה תמוהה שאיננה מתיישבת עם חובת הגילוי הנאות, מחד, ועם חובת המעביד ליידע את העובד בזכויותיו.
לכן, עוד לפני הפנייה לערכאות המשפטיות פנה בכתב (רצוי מאד בדואר רשום עם אישור מסירה) אל מעסיקך ודרוש לקבל פירוט מלא של תנאי עבודתך. דרישה זו הינה דרישה חוקית מתוקף "תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה)(צורת הודעה ופרטיה), התשס"ב-2002 ".
רק לאחר קבלת תשובת המעביד ומניתוח תלושי השכר שלך, ניתן יהיה לקבוע בוודאות גמורה אילו תשלומים מבין אלו המגיעים לך לא קיבלת או לא קיבלת במלואם ובעזרתם ניתן יהיה להכין את התחשיבים לכתב תביעה.
תביעה ניתן להגיש עד 7 שנים אחורנית בלבד, מתוקף חוקי ההתיישנות. תביעה על שכר היסוד ניתן להגיש על הקרן עד 7 שנים אחורנית, על הקרן+פיצויים עד שנה אחורנית.
לתשומת לבך, באמצעות אתר זה לא ניתן יהיה לספק מידע אישי נרחב יותר מעבר למה שנאמר לעייל ובתשובתי הקודמת.
ניתן להזמין יעוץ אישי תמורת תשלום.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר חיים וינברגר
[16689] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
אני עובד מדינה ומצבי המשפחתי אלמן חד הורי. יש לי ילדה בת 12. עד היום עבדתי שעות משרד (07:00-16:00). החליטו להעביר אותי ליחידה אחרת בה עובדים משמרות וזאת בטענה כי אני חי עם מישהי. שאלתי היא, האם עצם העובדה שאני חי עם מישהי יכולה לפגוע לי בתנאי העסקתי כחד הורי מכל המשתמע מכך, דהיינו: שעות אם, מחלת ילד, עבודה במשמרות כולל לילות?
למצבך המשפחתי אין שום קשר לאופן העסקתך אם בשעות משרד או בעבודה במשמרות. שינוי זה הינו בגדר אפליה אסורה מחמת מעמדך האישי ו/או היותך הורה חד-משפחתי (סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה).
לפניך פתוחות 2 אפשרויות: האחת - לפנות למעסיקך ולטעון שהשינוי בשעות עבודתך הינו בגדר אפליה אסורה עפ"י חוק, ולפיכך יש להשיבך לצורת העסקתך הקודמת; והשניה - לטעון שמדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתך ומכאן שרשאי אתה להתפטר (תוך מתן הודעה מוקדמת של 30 ימים) ולקבל את כל זכויותיך הממוניות בגדר מפוטר.
מעבר לכך, במקרה שלך כעובד מדינה חלים על המעסיק חובות נוספות כגון: שימוע, היוועצות בנציגות העובדים וכללי המשפט המינהלי להם המדינה כפופה. ולכן, יש באפשרותך לפנות עצמאית או באמצעות עו"ד לביה"ד לעבודה ולבקש צו מניעה כנגד הכוונה להרע את תנאי עבודתך כצעד זמני. ובנוסף כסעד עיקרי, לבקש החלטה האוסרת על מעסיקך לשנות באורח חד-צדדי את הסכם העבודה שלך עימו ואת תנאי עבודתך.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר חיים וינברגר
[16681] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
