האם אסטרונאוטים המצויים בחללית

האם אסטרונאוטים המצויים בחללית מרחפים בתוכה בשל חוסר כבידה ?

נהוג לחשוב, כי אסטרונאוטים המצויים בחללית הסובבת סביב כדור הארץ, מרחפים בתוכה בשל תופעת חוסר כבידה, אך לא כך הדבר. למעשה, הכבידה של כדור הארץ מורגשת עד אינסוף בהגדרתה, תוך כדי ירידה בעוצמתה עם ריבוע המרחק למקור מחולל הכבידה.
כולם יסכימו עם הטענה, כי הירח הנמצא במרחק ממוצע של 384,400 ק"מ מכדור הארץ נשאר במסלול סביבו בשל אותו כוח משיכה ארצי. לאור זאת לא ניתן לטעון, כי אסטרונאוט המרחף במעבורת שגובהה סך הכל 350 ק"מ (אלפית מהמרחק של הירח אלינו) מעל פני הקרקע אינו מרגיש את כוח המשיכה הארצי. ובכל זאת, האסטרונאוטים מרחפים הואיל והם, יחד עם המעבורת בה הם נמצאים, נופלים בכל רגע נתון לכיוון מרכז כדור הארץ. נפילה חופשית זו של גוף בתוך גוף אחר נקראת בפינו "תופעת ריחוף". תופעה זו מזכירה מצב דומה בו אנשים מצויים במעלית וכבל המעלית נקרע: באותם הרגעים שבהם המעלית נופלת נפילה חופשית ועד רגע התרסקותה, הנוסעים שבה חשים חוסר משקל ויחסית לצופה מתוך המעלית הם נראים כמרחפים למשך מספר שניות מועט.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר עידן פייביש

[29804] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מה קורה לגוף

מה קורה לגוף שנע במהירות אם וכאשר יכנס לחלל ריק ?האם כניסתו לחלל ריק מפסיקה את תנועתו ומרוצו ותגרום לנפילתו ארצה ?או שמא כניסתו לחלל ריק גורמת לקריסתו אל תוך עצמו ?

שלום כרם,

למיטב הבנתי במכאניקה, אף אחת משתי האפשרויות שנתת לא מתאימה כאן.
כניסה של גוף בתנועה לתוך ריק מבטלת לחלוטין את החיכוך (אין עם מה להתחכך) כלומר תאוטתו נפסקת, ואז לפי החוק הראשון של ניוטון הוא ממשיך לנוע במהירות קבועה.

בברכה
ארז

התשובה ניתנה על ידי ארז ליבנה מצוות מידעני KOL

אם זה חלל ריק,אז אין מה שיפריע לתנועה של הגוף,והוא ימשיך כאלו כלום לא קרה

התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL

[22069] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

קרינת השמש היא בעיקר

קרינת השמש היא בעיקר בתחום בו האטמוספרה של כדור הארץ שקופה. האם אוכל להראות זאת על ידי ציון מדויק של תחום ספקטרלי זה ועל ידי חישוב אורך הגל בו נפלט מכסימום הקרינה של השמש בהנחה שטמפרטורת פני השמש היא 5800 מעלות קלווין.

את אורך הגל תחשבי לפי חוק וין
חוק וין, או בשמו המלא, חוק ההסחה של וין, הוא חוק בסיסי בספקטרוסקופיה, העוסק בקרינת גוף שחור. במקורו, חוק וין היה חוק אמפירי, שנגזר על ידי הפיזיקאי הגרמני וילהלם וין בסוף המאה ה-19 מתוך תצפיות בלבד. בשנת 1900, מקס פלנק הציע תאוריה המסבירה את התופעה של קרינת גוף שחור, ובפרט גם את חוק ווין. תאוריה זו, שבמובן מסוים היוותה את הבסיס לתורת הקוונטים נחשבת היום לתורה המקובל לתיאור התופעה.
לפי חוק וין אורך גל חלקי הטמפרטורה- אורך הגל הוא קבוע
2.9 כפול 10 בחזקת מינוס שלוש (שזה הקבוע)
חלקי
5800
כך תמצאי את אורך הגל!
בקשר לחלק הראשון של השאלה חסרים נתונים כדי לדעת את התחום הספקטרלי, אם תוכלי לכוון אותי יותר...

התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL

[17294] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

האם יתכן מצב שביקום

האם יתכן מצב שביקום שאין בו אנרגיה אפלה ויש בו כמות גדולה יותר של חומר בריוני וחומר אפל מזו המצויה ביקום שלנו לא יווצרו כלל כוכבים הדומים במסתם לשמש?

ישנן דעות שהחומר האפל מהווה מסה הכרחית ליצירת צבירי הגלקסיות, ומכאן הכוכבים.
אם השאלה היא: "האם ביקום שבו אין אנרגיה אפלה, אבל יש יותר מסה בריונית ומסה אפלה - המסה האופיניית של הכוכבים תיהיה שונה ממסת שמש?" אז התשובה כי אם החוקים הפיזקליים יהיו זהים לאלו שביקום שלנו אזי הכוכבים שייוצרו ביקום כזה יהיו בעלי אותה מסה אופיינית כמו ביקום שלנו. במילים אחרות הדבר לא ישפיע (באופן משמעותי) על פונקציית המסה של הכוכבים ביקום. הסיבה לכך היא שתהליכי יצירת הכוכבים קשורים לחוקי הפיזיקה ולא לכמות האנרגיה האפלה ביקום.
לגבי אנרגיה אפילה והתפתחות כוכבים: אין כל כך קשר - האנרגיה האפילה מתבטאת בהתפשטות היקום בתאוצה, וזה מתרחש בקני מידה קוסמולוגיים שהם גדולים בהרבה מקני-המידה של הכוכבים.

כמובן שהתשובה תלויה בפרטים המדויקים - למשל היא כמות החומר (אפל או בריוני) תיהיה גדולה הרבה יותר מהמסה הקריטית אזי היקום "ימות" לפני שיספיקו להיווצר כוכבים...

התיאוריה המובילה המדברת על חומר אפל ביקום

קישור נוסף על חומר אפל ביקום שהתאסף ומשך אליו ענני חומר שיצרו כוכבים

חומר אפל!

קרינת הרקע הקוסמית

התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL

[17293] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מה היה קורה ביקום

מה היה קורה ביקום הזהה ליקום שלנו פרט לעובדה שכמות החומר בו קטנה פי 10 מהכמות שאנו מודדים כאן?

היקום הזה היה מתפשט מהר הרבה יותר מאשר היקום שלנו.
היקום היה כנראה מאיץ את התרחבותו, היו הרבה פחות כוכבים וגלקסיות,ואולי אף לא היו יכולים להווצר כוכבים/גלקסיות בשל העדר צפיפות קריטית (מספר הכוכבים שהיו נוצרים היה שונה).
לא היו תנאים לקיום בני אדם.
כאשר הצפיפות הקריטית אינה כמו שהיא היום ההתרחבות של היקום היתה משתנה, כמות הכוכבים שנוצרים הייתה שונה דבר זה היה משפיע על מאזני הכוחות בין הכוכבים.
אז מאוד סביר להניח שהגרביטציה היתה משתנה אם היא היתה משתנה אולי אנחנו לא היינו יכולים להתקים באותו יקום עם כמות החומר הקטנה, לחץ האויר לא היה מספיק בשביל לנשום והיינו כולנו מתים.הנה בויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Shape_of_the_universe
לא ברור לי אם בכמות החומר הכוונה לחומר המוכר, או לכל מה שיש (חומר אפל, אנרגיה אפל?).
בכל אופן ניתן לראות פה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Friedmann_equations#The_density_parameter
שככל שהצפיפות קטנה ככה אומגא קטנה.

יש גם "חלון הזדמנויות" מסוים בהווצרות היקום שבו יכל להתגבש החומר שאנו מכירים, שמושפע מהצפיפות, הטמפ' ביקום המוקדם וכו'.
אם אני מבינה נכון זה היה משפיע, אני לא יודעת איך.
או שהשאלה היא מה היה קורא לו היו נוצר שם פחות חומר "נורמלי"?

התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL

שלום טליה,

המדען הרוסי-יהודי אלכסנדר פרידמן תיאר על סמך תורת היחסות שלושה תרחישים אפשריים לגורל היקום התלויים בצפיפות החומר ביקום:
1.התפשטות זמנית ואז קריסה תחת המסה של עצמו לסינגולריות (The big crunch). גיאומטריה של יקום סגור.
2.התפשטות מתמדת במהירות פוחתת. גיאומטריה של יקום שטוח.
3.התפשטות במהירות קבועה. גיאומטריה של יקום פתוח.

לא לגמרי ברורה מהי צפיפות היקום שלנו מפני שהיא פחות או יותר נמדדת בנקודת המעבר בין סגור-שטוח-פתוח.
אולם יקום זהה עם פי 10 פחות מסה יהיה ככול הנראה יקום פתוח ומתפשט.

אלא שהמציאות הנצפית לא מתנהגת לפי שלושת התחזיות ומציגה התפשטות במהירות מואצת. לצורך הסבר התופעה מניחים כיום את קיומה של אנרגיה אפילה הדוחה מסות ומאיצה את קצב התפשטות היקום (זהו עיבוד מודרני של רעיון כושל של אינשטיין בדבר "הקבוע הקוסמולוגי" שנועד לשמור את היקום סטאטי). קיומה של האנרגיה האפילה עדיין טעון הסבר והוכחה.

כל טוב,
ארז

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר עידן פייביש

[17292] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

שאלות ותשובות

[17291] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מדוע צבע השמש בזריחה,

מדוע צבע השמש בזריחה, (צהוב), בהיר יותר מאשר בשקיעה,(כתום)?
כמובן שברור לי מדוע הגונים האדומים כאשר השמש סמוכה לאופק.

הסיבה העיקרית היא נקיון התווך האטמוספירי:

1- בלילה עקב ירידת הטמפרטורה הלחות מצטברת בסמיכות לקרקע, לעומת ההתאדות במהלך היום.
2- פליטה פחותה של מזהמים בלילה לעומת פליטה מוגברת של מזהמים ביום.במהלך הלילה המהמים מתפזרים.

בזמן הזריחה, באטמוספירה יש פחות מולקולות הגורמות לפיזור רב יותר של הקרינה קצרת הגל לעומת זמן השקיעה והשפעת הקרינה ארוכת הגל יותר דומיננטית (יותר אדום).

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר ישראל דויטש

[17060] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מהם ההיבטיים הגיאו-אסטרטגיים בשליטה

מהם ההיבטיים הגיאו-אסטרטגיים בשליטה מהאטמוספרה והחלל?
2. נתחו את סוגיית המים במזרח התיכון בהיבט סוריה,ישראל.ירדן והפלסטינאים?
3.נתחו את סוגיית הנפט כמשאב אסטרטגי בגיאו-פוליטיקה משתנה?

אנו ב - KOL עושים כמיטב יכולתנו לספק תשובה מהירה ומהימנה לפנייתך.
צר לנו כי בפנייתך זו אלינו, לא נמצא מענה הולם לשאלתך.
אנו תקווה שנוכל בעתיד לשרתך כהרגלנו, על הצד הטוב ביותר.

התשובה ניתנה על ידי יעל ביבי מצוות מידעני KOL

[15182] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מהו כוכב הלכת הרחוק

מהו כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש?

במערכת השמש שלנו מוכרים תשעה כוכבי לכת.
להלן רשימת כוכבי הלכת, מסודרים על פי קירבתם לשמש (מקרוב לרחוק) : כוכב חמה, נגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון, פלוטו.

אם כן, פלוטו הוא כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש.

על כוכב הלכת פלוטו מתוך "וויקיפדיה":

התשובה ניתנה על ידי מיטל לנדוב מצוות מידעני KOL

[14880] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

[1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] >>

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן