ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן

שאלות ותשובות - אסטרונומיה

מומחי KOL בתחום מדעי הטבע והסביבה >> אסטרונומיה :
מר גדי איידלהייט, מר גבריאל אפטר, מר אבי בליזובסקי, מר ישראל דויטש, גב' מרב כהן, מר עידן פייביש, מר מיכאל פרידמן, מר משה ששון

פנה לעסק / מומחה באסטרונומיה

מדעי הטבע והסביבה >> אסטרונומיה

בשביל מה קיימים כוכבים

בשביל מה קיימים כוכבים ביקום ?

כוכבים הם למעשה כורים גרעיניים אשר בליבותיהם מתרחשים תהליכים של היתוך (=מיזוג) גרעיני לצורך יצירת יסודות כבדים יותר ביקום, תוך כדי פליטת אנרגיה, בין היתר, גם אור וחום. למעשה, כל היסודות המצויים סביבנו נוצרו במפץ הגדול (בעיקר מימן ומעט הליום) או במהלך חייהם של כוכבים (היסודות בטבלה המחזורית המצויים עד ברזל) או בתהליך מותם של כוכבים (כל היסודות הכבדים מברזל). תהליך ההיתוך הגרעיני מתאפשר אודות לטמפרטורות וללחצים גבוהים המצויים במרכזי כוכבים ואינם מצויים בלבותיהם של כוכבי לכת. בשמש שלנו, לדוגמה, יש טמפרטורה של כ- 15 מיליון מעלות קלווין ולחץ של כ- 300 מיליארד אטמוספרות המאפשרים עלייה בהסתברות מפגשי גרעיני האטומים שבליבה. טמפרטורות ולחצים נמוכים בהרבה היו גורמים לגרעיני האטומים להידחות חשמלית זה מזה בשל מטענם החיובי ולחוסר התמזגותם יחד לכדי יצירת גרעין כבד יותר.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר עידן פייביש

[29805] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

האם תנועת כל כוכבי

האם תנועת כל כוכבי הלכת קבועה - מבחינת זמן ההקפה סביב השמש, המסלול סביב השמש והזמן שלוקח להם לבצע הקפה אחת סביב עצמם?

למעט הבדלים זניחים (יחסית) שנובעים מאינטראקציות עם גופים אחרים.
אם השאלה מתייחסת לכוכבי הלכת (כפי שהם מוגדרים כיום) אז כן.

התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL

[17016] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מהי תנועת הגלקסיות בצבירים

מהי תנועת הגלקסיות בצבירים (האם סביב מרכז הצביר?)? מהי תנועת הצבירים בצבירי העל? ומהי תנועתם של צבירי העל?

לגלקסיות אין תנועה מוגדרת בצביר (למשל - סביב המרכז). תנועת הגלקסיות נגזרת מהכוחות ההדדיים של הגלקסיות בצביר. ישנן שתי תנועות אפשריות יחידות לשמירה על צורת הצביר ככדורי והן: או שכולם נעים למרכז (בגלל הגרויטציה) או שכולם נעים כלפי חוץ-בגלל פיצוץ הדומה לזיקוקין. גלקסיות אינן מקיפות את הצביר באופן מסודר. תנועת הגלקסיות בצבירים הינה ``אקראית`` ומוכתבת ע``י התפלגות הגלקסיות בצביר. מהירויות אופיניות של גלקסיות בצביר הינן כמה מאות עד כ 1500 ק``מ לשנייה. אילו התנועה היתה סיבובית הצביר היה נוטה לצורה אליפטית והופך במשך הזמן לצורת גלקסיה הבנויה מגלקסיות קטנות. יש גם סוגים שונים של צבירי-גלקסיות. אם בציר יש גלקסיות ענקיות במרכז, כמו הצביר בשיערות ברניקה, חלק גדול מהגלקסיות ינועו סביב שתי הגלקסיות הענקיות, אך גם שתי הגלקסיות המרכזיות ינועו בצביר בתנועה שנגזרת מהשפעת הכבידה של יתר הגלקסיות. בצביר הגלקסיות המקומי, יש 2 גלקסיות עיקריות שהן שביל החלב ואנדרומדה, אך התנועה שלהן בצביר היא פועל יוצא של הכבידה שהן מפעילות אחת על השניה וכן של השפעת יתר 30 הגלקסיות האחרות.

תנועת הגלקסיות והמבנים הגדולים יותר, מושפעת מכח הכבידה. מערכת בה מספר רב של גלקסיות (בפועל יותר מ-2) כבר נחשבת למורכבת מאוד. על מנת לדעת לאן הגלקסיות ינועו, צריך (באופן גס) לדעת את מהירותן, את כיוון ההתקדמות שלהן ברגע נתון, מסתן, וכן את המרחקים ביניהן. אז ניתן לבצע סימולציות ולהבין בערך מה צופן העתיד. בסימולציות אלו נלקח בחשבון גם ה"חומר האפל" - אותו מרכיב מסתורי אשר תורם לכבידה הרבה יותר מאשר החומר הנראה, ובלעדיו החישובים לא שווים הרבה. ככל שמסתכלים על מרחקים גדולים יותר, התפשטות היקום נכנסת לתמונה, ובגדול כל דבר מתרחק מכל דבר אחר.

אסטרוקלאב

מיסתורי הגלקסיות

התשובה ניתנה על ידי מירי כהן מצוות מידעני KOL

באופן כללי תנועה המושפעת משדה גרוויטציה יכולה להיות בשתי דרכים: 1. כאשר האנרגיה (מהירות) גבוהה, התנועה היא היפרבולית, זהו מסלול פתוח שמגיע מהאינסוף וממשיך לאינסוף. 2. כאשר האנרגיה נמוכה, יתכן מסלול אליפטי. זהו מסלול סגור כאשר מוקד הכוח (מרכז המאסה) נמצא באחד ממוקדי האליפסה.
מבנה אסטרונומי המתנהג בצורה המתוארת באפשרות (1) נהוג לכנות "לא קשור" (קשור במובן של "מחובר") ומבנה המתנהג בצורה המתוארת ב - (2) מכונה "קשור".
מבנים כמו מערכות כוכבים וגלקסיות הנם מבנים קשורים, וגופים אקראיים המגיעים - למשל למערכת השמש - ומסתלקים הנם לא קשורים, לא מחוברים למערכת.
אף מבנה אסטרונומי אינו לחלוטין כזה או כזה, משום שהשדה (מעבר לבעית 2 גופים) אינו לעולם שדה מרכזי טהור של מרכז המאסה, אלא שדה הנובע מהמצב היחסי המורכב של הגופים.
תנועתם של צבירי גלקסיות וצבירי על נובעת גם היא מגרוויטציה, ולכן יתכנו שתי צורות התנועה: סביב מרכז המאסה אם הצביר הוא אכן מבנה קשור, או תנועה היפרבולית המתרחקת בסופו של דבר לאינסוף אם האנרגיה של הגופים גבוהה וזה אינו צביר קשור.
נהוג להתייחס לצבירי גלקסיות כאל צבירים קשורים ברובם, אולם קיים ספק לגבי חלקם.
קיים ספק אף גדול יותר בנוגע לצבירי העל, האם הם מבנים "אמיתיים" ו"קשורים" או הצטברות מקומית וזמנית, אשר החלקים המרכיבים אותו יתרחקו וימשיכו כל אחד בדרכו. בנוסף, כל הגלקסיות וצבירי הגלקסיות, וצבירי העל, מתרחקים אחד מהשני יחד עם התפשטות היקום, לפי חוק האבל. שתי התנועות - ההתפשטות, והשפעת הגרוויטציה, מתרחשות יחד.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר משה ששון

[16820] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

האם זה נכון לומר

האם זה נכון לומר שהיקום שואף ליצור (כתוצאה מהחוקים שלו) מבנים מורכבים כמו כוכבים, מערכות כמו מערכת השמש, גלקסיות, צבירים, חורים שחורים וכו' או שכל הדברים הנ"ל נוצרו במקרה בלי קשר לחוקיותו של היקום?

נראה לי שזוהי הנחה סבירה לומר שהיקום עושה את מה שהוא עושה בגלל החוקיות שלו (חוקי הפיסיקה). המדע מניח שליקום יש חוקים ועל פיהם הוא פועל תמיד (למשל ארבעת הכוחות הקיימים, מהירות האור, עקרון האי-ודאות של הייזנברג, קבוע פלאנק וכו'). מכיוון שאנו רואים מבנים מורכבים כמו כוכבים, מערכות כמו מערכת השמש, גלקסיות, צבירים, חורים שחורים, הרי שהמדע טוען ומניח שהם נוצרו עקב פעולת כוחות אלו. אלא שניתן גם לנסח את המשפט במהופך, מפני שמדענים קודם "צפו" בטבע וביקום על שלל צורותיו, ועל סמך תצפיות אלו ניסחו את החוקים המוכרים לנו כיום, כך שאלו הם בעצם החוקים שעוצבו ע"י המבנים, לפחות מנקודת המבט של הידע האנושי.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר משה ששון

[16798] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

האם זה נכון לומר

המפץ הגדול: על פי המודל, לפניי היווצרות היקום הייתה כל האנרגיה שממנה הוא נוצר, דחוסה בצפיפות אינסופית בנקודה זעירה הקרוייה "יחודיות כבידתית". הואיל וחוקי הפיזיקה הקיימים כיום לא חלים עליה, בנקודה זו שררה טמפרטורה אינסופית בדומה למצב של חור שחור, שהוא כוכב שקורס אל עצמו בגלל כבידותו.

המפץ הגדול הייתה התפוצצות אדירה של כל האנרגיה שאירעה לפני כ-13.7 מילארד שנה, במה שקרוי "כדור האש" הקדום. בעקבותיה נוצרו המימדים המוכרים לנו "מימד הזמן" ו"מימד המרחב".
מליונית שניה לאחר ההתפוצצות הגדולה, אורו של כדור האש הקדום נכלא בתוך מצב מיוחד המכונה "פלסמת קווארק גלואון", ומאז הוא התחיל להתקרר ולהתפשט במהירות עצומה. בעקבות ההתקררות והפחתת הצפיפות, התאפשרה היווצרות חלקיקים חדשים דוגמת פרוטונים וניוטרונים שהתארגנו בשלב מסויים לאטומים של שלושת היסודות המרכיבים את הייקום : מימן הליום וליתיום.
אלכסנדר פרידמן (1922), ניבא תיאוריה שהיקום אינו סטטי. וג'ורג' גאמוב תלמידו, הניח שהיקום היה דחוס ולוהט מבראשיתו. האסטרונום האמריקאי אדווין האבל (1929), הסביר את תופעת התפשטות היקום ואי ההתכווצות של היקום בכוח הכבידה. עפ"י תגליתו של האבל נמצא היסט לאדום בספקטרום הגלאקסיות עפ"י אפקט דופלר המעיד כי הגלאקסיות מתרחקות זו מזו וכי מהירות התרחקותן פרופוציונאלית למרחקן (חוק האבל). אישוש תצפיתי לתורתו של פרידמן ניתן בשנת 1965 ע"י ארנו פניזיאס ורוברט ווילסון ממעבדות בל, כאשר גילו באמצעות גלאי קרינה אלקטרומגנטית רגישים, את קרינת הרקע הקוסמית שהוא שריד לאירוע המפץ הגדול והמעידה על קיום מצב של שיווי משקל תרמי ביקום הקדום - הקרינה הקוסמית "נפרדה" משאר החומר ביקום כמעט מליון שנה לאחר תחילת המפץ.

מודל זה מהווה שינוי דרמטי לתפיסה המדעית האריסטוטלית בת אלפי השנים שקדמה לו, שחסידיה האמינו שהיקום הינו סטטי ונצחי ללא כל נקודת התחלה. המפץ הגדול לא היה התפוצצות בתוך המרחב: הוא היה דומה יותר להתפוצצות של המרחב. הוא לא התחולל במקום מסויים והתפשט משם כלפי חוץ. הוא התרחש בכל המקומות בבת אחת.

המתודולוגיות השונות מסבירות את חוקיות היקום ע"י הבנת הגורמים השונים המשפיעים על העולם. הן אינן מחפשות רק את תחילת הדברים, אלא מחפשות מחזוריות מסויימת וההשקפה היא כי הזמן הוא זמן מחזורי כמו ספירלה החוזרת על עצמה, כך העולם חוזר ונשנה כל הזמן, כמו עונות השנה החוזרות על עצמן.
כשם שכדורית הדם עובדת בתיאום עם הגוף, אך אינה מודעת לו, כך אנו לא יכולים להבין את חוקיות היקום אך פועלים לפיו וכל נסיון שלנו להבין זאת עקר מיסודו. הוקינג אמר כי ייתכן שהאדם לא יוכל לעולם להבין את כל מסתרי היקום והודיע כי הוא מפקפק "בתיאורית הכל" - הנסיון לתאר ולחזות את התנהגותו של היקום וכל פרט בתוכו. בעבר טען הוקינג כי ישנה מערכת משוואות פשוטה המהווה מודל מתימטי להתנהלות הייקום. הוא גרם כי משוואה זו תאפשר לאדם לדעת את מצבו של הייקום בהווה, אך גם בעבר ובעתיד. כיום, הדעה של הוקינג היא כי ייתכן והאדם לא יצליח להבין את אופן התנהגותו של הייקום באופן מוחלט ושלם ובוודאי לא, באמצעותה של נוסחה מתימטית.

תיאורית המפץ הגדול

אתר העוסק בתיאורית המפץ הגדול

חורים שחורים חורי תולעים

מבנה הכוכבים והתפתחותם

פרס נובל בפיסיקה לחוקרי היווצרות היקום

התשובה ניתנה על ידי ציפי חיים מצוות מידעני KOL

[16797] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

אני מחפשת מידע על

אני מחפשת מידע על מערכת השמש המיועד לילדים בכיתות ד''-ו''. האם תוכלו לעזור לי?

מצורפים קישורים שונים אודות מערכת השמש.

מתוך אתר פרחי מדע - מערכת השמש

מערכת השמש מתוך ויקיפדיה, כולל קישורים לאתרים נוספים.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר אבי בליזובסקי

[16629] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

אני מעוניין לקבל מידע

אני מעוניין לקבל מידע רחב על כוכב הלכת נגה, וגם אתרים בהם אוכל למצוא מידע ותמונות.

להלן קישורים לאתרים בהם תמצא מידע ותמונות על כוכב הלכת נגה.

אתר מכללת עמק הירדן - מסע במערכת השמש - נגה

האתר על כוכב הלכת נגה

אתר מט"ח

האגודה הישראלית לאסטרונומיה

האנציקלופדיה לאסטרונומיה

התשובה ניתנה על ידי שרונה אמיתי מצוות מידעני KOL

[15154] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

האם יהיה סיכוי לחיים

האם יהיה סיכוי לחיים על כוכב טיטאן הירח השבתאי? ואם האנושות תועיל להתקיים עליו בשנים הקרובות?

להלן קישור אשר יכול לעזור:

ידען

התשובה ניתנה על ידי יעל ביבי מצוות מידעני KOL

[15053] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מה הם הגורמים המשפיעים

מה הם הגורמים המשפיעים על כוח המשיכה בין כוכבי הלכת ובין כוכבי לכת לשמש?

הגורמים המשפיעים הם הגודל והמרחק.
ככל שכוכב הלכת גדול יותר, השפעתו מגיעה לתחום רחוק יותר.
ככל שגוף מרוחק יותר השפעתו קטנה יותר.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר אבי בליזובסקי

[14901] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מה הם הגורמים המשפעים

מה הם הגורמים המשפעים על כוח המשיכה בין כוכבי לכת ובין כוכבי לכת לשמש?

רואן שלום!
הקשר טמון בחוקי הגרביטציה- כוחות הכבידה שהם "כוח המשיכה".
להלן הסברים מדעיים על הקשר בין מסלולי כוכבי הלכת לבין מרחקו מהשמש (כל מקור די דומה לאחר):

http://earth.ast.smith.edu/james/a111/lectures/gravity2.html

http://www.astronomynotes.com/gravappl/s8.htm

http://www.astro.uu.nl/~strous/AA/en/reken/zwaartekracht.html

http://teacher.pas.rochester.edu/phy121/LectureNotes/Chapter14/Chapter14.html#Heading6

בברכה, זיו נבון

התשובה ניתנה על ידי זיו נבון מצוות מידעני KOL

[14900] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

[1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] >>

חזרה לאינדקס>>

***