מדוע קוראים את מגילת
מדוע קוראים את מגילת שיר השירים בפסח דווקא?
האם יש קשר לעובדה שכל מגילה נקראת באחד הרגלים (רות בשבועות) ?
שלום רב:
תודה על שפנית אלינו.
באתר דעת יש מאמר בשם מבוא לשיר השירים מאת ד"ר יהושוע מנחם רוזנברג ואחד מהקטעים כתוב כך:
על קריאת שיר השירים בפסח
ישנם מנהגים רבים באשר לקריאת מגילת שיר השירים.
מנהג אשכנז לקוראה בשבת חול המועד פסח לפני קריאת התורה. ואם חל פסח בשבת קוראים אותה בחג. מנהג איטליה ומנהג תימן לקוראה בשביעי של פסח לאחר מנחה ויש הנוהגים לקרוא את שיר השירים בליל הסדר לאחר אמירת ההגדה.
במסכת סופרים פרק י"ד שנו:
בשיר השירים, קורין אותו בלילי שני ימים טובים של גליות האחרונים, חציו בלילה אחד, וחציו בלילה השני.
ברות, במוצאי יום טוב הראשון של עצרת עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון,
ויש אומרים בכולן מתחילין במוצאי שבת שלפניהם.
ונהגו כן העם, שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג, וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה, מנהג וותיקין, אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעת.
כוונת הדברים היא כנראה לקריאה בליל שביעי ובליל שמיני של פסח. על פי מסכת סופרים אף נהגו לברך על הקריאה:
ברות, ובשיר השירים, בקהלת, באיכה, ובמגילת אסתר, צריך לברך ולומר על מקרא מגילה, ואף על פי שכתובה בכתובים.
והקורא בכתובים צריך לומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו לקרוא בכתבי הקודש.
מדוע נקשרה המגילה לפסח דווקא? יש שתלו את הדבר בתיאורי סוף החורף ותחילת הקיץ המופיעים במגילה. תיאורי הטבע, החי והצומח, הלבלוב והפריחה מתאימים למועד שבו חל הפסח:
כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לו:
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקול הַתּור נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ:
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לָך רעיתי יפתי וּלְכִי לָךְ.
יש הקושרים זאת עם הפסוק: לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי. רכבי פרעה מזכירים לנו את יציאת מצרים.
במדרש אחר נדרשת מגילת שיר השירים כתיאור ארבעת הגלויות ובגאולת ישראל מהן. ולפיכך נאה לקוראו בחג הגאולה, חג החירות.
מדרשים רבים קושרים בין פסח לבין פסוקים מן המגילה.
במדרש תנחומא לפרשת תולדות סימן יח נקשרים פסוקים מן המגילה עם יציאת מצרים:
קול דודי דופק - זה משה, שנאמר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה (שמות יא ד).
פתחי לי - אמר ר' יוסי אמר הקב"ה פתחי לי פתח כחודה של מחט, ואני פותח לך [פתח] שיהו אוהלות [וכצוצריות] נכנסין בו.
אחותי - במצרים שנתאחו לי בשתי מצות, בדם פסח ובדם מילה.
רעיתי - נתרעו לו בים, ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד (שמות ט"ו יח),
יונתי - במרה שנצטויתי לי כיונה במצות, תמתי - שנתמו לי בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז). שראשי נמלא טל - [שנאמר] אף שמים נטפו (שופטים ה' ד).
במכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא שנינו:
ר' עקיבא אומר אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו. כביכול אמרו ישראל לפני הקב"ה עצמך פדית.
וכן את מוצא בכל מקום שגלו ישראל כביכול גלתה שכינה עמהם:
גלו למצרים שכינה עמהם, שנאמר הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים (ש"א ב' כז),
גלו לבבל שכינה עמהם, שנאמר למענכם שולחתי בבלה (ישעיה מ"ג יד),
גלו לעילם שכינה עמהם, שנאמר ושמתי כסאי בעילם (ירמיה מ"ט לח),
גלו לאדום שכינה עמהם, שנאמר מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה (ישעיה ס"ג א).
וכשעתידין לחזור, כביכול שכינה חוזרת עמהן, שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך (דברים ל' ג). אינו אומר והשיב אלא ושב, ואומר אתי מלבנון כלה (שיר השירים ד' ח) וכי מלבנון היא באה, והלא ללבנון היא עולה. ומה ת"ל אתי מלבנון כלה, כביכול [אני ואת מלבנון גלינו] - אני ואת ללבנון עולים.
בפסח אנו נוהגים לומר שירות והלל: הלל המצרי (פעם יחידה בשנה שהוא נאמר בלילה) הלל הגדול, שירת הים, שירת דוד ולכל אנו מוסיפים את שיר השירים.
במדרש זוטא לשיר השירים פרשה א לפסוק: שיר השירים אשר לשלמה, נדרש:
עשר שירות הן. שירת אדם, שירת אברהם, שירת הים, שירת הבאר, שירת משה, שירת יהושע, שירת דבורה, שירת דוד, שירת שלמה דשיר השירים ושירת לעולם הבא [שנאמר] שירו לה' שיר חדש (ישעיה מ"ב י'), ושיר השירים משובחת מכולם, שכל השירים יש מהם שתחילתו שבח וסופו גנאי, ויש מהם תחילתו גנאי וסופו שבח שיר השירים שבח שבחים".
מצורף הקישור לכל המאמר ועוד כמה קישורים בנושא.
חג שמח
מריאנה גרינבלט
צוות קול
מגילה - וחמש מגילות | מחברת: מתיה קם
מגילת שיר השירים
שיר השירים - דו שיח בין אוהבים | מחברת: עליזה מנדל
מבוא לשיר השירים
ד"ר יהושוע מנחם רוזנברג
התשובה ניתנה על ידי מריאנה גרינבלט מצוות מידעני KOL
[13772]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: