מה פרוש גלאט-כשר? האם
מה פרוש גלאט-כשר? האם ישנם סוגים שונים? מהו ההבדל בין אוכל כשר לגלאט?
לרן שלום,
דיני ומצוות הכשרות, התפתחו במהלך הדורות. איזכורם הראשון היה
בתנ"ך והמשכם בתקנות שתקנו חז"ל באוסף "הלכות מאכלות אסורות".
ברבות-השנים, הוסיפו הרבנים פסקי-הלכה אשר הותאמו לחיי-היהודים בתקופות שונות.
"דיני הכשרות" אוזכרו לראשונה בתנ"ך בספר ויקרא פרק י"א:
"וידבר יהוה אל משה ואל אהרון, לאמור אליהם. דברו אל בני-
ישראל, לאמור: זאת החיה אשר תאכלו, מכל הבהמה אשר על הארץ.
כול מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות, מעלה גרה, בבהמה-אותה, תאכלו..." ויקרא פרק י"א פסוקים א''-ג''.
http://www.snunit.k12.il/kodesh/muikr011.html
"אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה השסועה: את
הגמל ואת השפן כי מעלה גרה המה, ופרסה להפריסו-טמאים הם, לכם..." דברים פרק י"ד, פסוק ז''.
http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/mdbri014.html
רשימת הלכות הרמב"ם, באוסף "הלכות מאכלות אסורות", מתוך "מאגר ספרות הקודש", המפרט את נושא הכשרות בכל סוגי המאכלים ומהווה למעשה את הבסיס להגדרת ה"כשרות" וה"גלאט".
מתוך אתר "מכון הלכה ברורה ובירור הלכה".
http://www1.snunit.k12.il/kodesh/mtr/macl001.html
בנושא הגדרת ה"גלאט" שאלותיך יועברו אל מומחי-האתר בנושא
הלכה יהודית, לאחר יציאת-השבת.
בברכת שבוע טוב,
בתודה על פנייתך אלינו-צוות KOL
התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL
שואל נכבד!
המילה "גלאט" הינה מילה בשפת היידיש שתרגומה העברי הוא "חלק". משמעותה המעשית היא שלא סומכים על קצה הגבול המותר בהלכות כשרות, אלא מחמירים יותר ונוהגים לפי כללי כשרות בטוחים ללא שום ספקות ופקפוקים, אף שהקו האדום ההלכתי היה מאפשר להקל בעניין.
המושג לקוח מהלכות טרפות הראיה. כידוע ריאה שיש בה נקב כל הבהמה אסורה. והואיל ובמיעוט הריאות מצויים נקבים (הנקרא "מיעוט המצוי") על כן יש לבדוק את הריאה לאחר השחיטה. הבודק פותח את הבהמה התלויה ומעביר ידיו מלמעלה למטה, להרגיש אם דבוקה הריאה אל הצלעות. במידה ויש דיבוק הוא מנסה להפרידו בזהירות. לאחר מכן כשהריאה כבר בחוץ הוא מנפחה ובודקה במים פושרים לראות אם יש בועות או לא. אם יש בועות – סימן שיש חור והכל טריפה. כל האמור לעיל בנוגע לבדיקת הריאה הבדוקה – אמור לפי פסקי רמ"א על פי מנהגי אשכנז. אולם יש מחמירים ואינם אוכלים מבהמה כזאת שנזדקקה לבדיקה מפאת הדיבוק. הם משתמשים רק בבהמה שלא היה בה שום דיבוק ולזה קוראים "גלאט". בני ספרד אינם סומכים כלל על הבדיקה כי חוששים שמה היה שם חור והגליד. לאמיתו של דבר הם אוכלים רק "חלק" בזמן שבני אשכנז רק המחמירים אוכלים "חלק".
מכאן בא הביטוי בהשאלה לכל סוגי הכשרות שאינו מוטל בשום פקפוק ונקרא "גלאט".
בכבוד רב
הרב ד"ר גרינברגר
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL ד"ר הרב דוד גרינברגר
[10827]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: