מהי הסוואה? כיצד מתקיימת

מהי הסוואה? כיצד מתקיימת אצל בע"ח וצמחים? הנני כותב עבודה בנושא, באילו ראשי פרקים אוכל להשתמש? האם יש באינטרנט תמונות(עם הסברים), מצגות בנושא?

דן(זה מאוד דחוף לי), מודה מאוד מראש

שלום דן!

להלן מידע על הנושא מתוך אינצקלופדית YNET - המידע שם ניתן בתשלום כך שלא לכל אחד יש גישה חופשית אליו:

הסוואה וחקיינות
Natural camouflage
הסוואה | חקיינות | הסוואה וחקיינות בעולם הצומח


הסוואה וחקיינות, בבעלי-חיים, היא התמזגות היצור בסביבה שבה הוא נמצא כדי להתחמק מעיני טורפים או לא להתגלות לפני הטרף שלו. היפוכה של הסוואה הוא צבע אזהרה: בעל-חיים רעיל עשוי לאמץ לעצמו דוגמאות וצבעים בולטים, המצביעים על רעילותו, כדי להרתיע טורפים אפשריים.

חקיינות היא רכישת מאפיינים (בעיקר חזותיים, אך גם ריח וקול) של אורגניזם אחר, למטרות הסוואה או הטעיה. לדוגמה, ישנם בעלי-חיים שמאמצים צבעי אזהרה של יצורים אחרים, למרות שאינם רעילים בעצמם.

שיטות ההסוואה העיקריות הן שימוש בצבעים ובצורות הדומים לסביבת המחייה של בעל החיים, אך גם בצורת חיקוי והתחזות.

צורת הגוף של בעלי-חיים מסוימים מיועדת להעלים אותם מעין בסביבה בה הם חיים. לדוגמה, ישנם חרקים שמבנה גופם דומה לעלה או לזרד, וכאשר הם חשים בסכנה או אורבים לטרף, הם עומדים במקומם בלי ניע, כך שקשה להבחין בינם לבין הצמחים שעליהם הם עומדים. שיטת הסוואה נוספת היא באמצעות גווני הגוף, למשל אצל פרפרים או דגים מסוימים. צבעים אלה מתמזגים בסביבה, וקשה להבחין בבעל-החיים הנמצא בה. הזיקית , לדוגמה, ידועה בהחלפת צבעה, תוך שליטה בצבענים (הפיגמנטים ) שבעורה, בהתאם לרקע שבו היא נעה.

תופעת ההסוואה והחיקוי התפתחה מכוח האבולוציה , כתוצאה מיחסי הגומלין טורף-נטרף. ככל שבעל-חיים דומה יותר לאובייקט מסוים בסביבתו (בעלי חיים, צמחים או דוממים שונים), כן הוא בולט פחות ואינו מושך את תשומת ליבם של טורפים או נטרפים פוטנציאליים. בעלי-חיים שבולטים בסביבתם משמשים טרף קל, מאחר שקל לאתר וללכוד אותם. במהלך האבולוציה הלכו ונעלמו בעלי-החיים האלה מסביבתם, משום שסיכוייהם להגיע לבגרות ולהעמיד צאצאים היו נמוכים יותר, וכך נותרו אלה שרכשו את תכונת ההסוואה באופן מושלם יותר.

ההסוואה בטבע אינה מסתכמת בצבע או בצורה. במקביל לאלה מפתחים בעלי-חיים צורת התנהגות המשפרת את ההסוואה. ישנם בעלי חיים המתחפרים בקרקע או נצמדים אליה כדי לטשטש את צלליתם ואת היכולת של בעלי חיים אחרים לראותם. ישנם חרקים הנעים עם הרוח, בדומה לעלים ולענפים שבסביבתם. התנהגותם של בעלי חיים רבים נגזרת, בין היתר, מתנאי הסביבה ואופייה.

ההסוואה באה לידי ביטוי גם בקיניהם ובשאר מקומות מגוריהם של בעלי-חיים. קיני ציפורים בנויים בדרך כלל מחומרי גלם הזמינים בסביבה הקרובה, והם דומים בצבעיהם ובצורתם למקום המחייה ואינם מושכים את עיני הטורפים. ישנם מינים של מכרסמים המסווים את פתח מאורתם בצמחים, עפר ואבנים מהסביבה הקרובה.


מרכיב נוסף בהסוואת בעלי-חיים הוא ההתחזות לבעל-חיים אחר, צמח או דומם.

בחיקוי נוסח בייטס (Bates Mimicry) מחקה הנטרף בעל-חיים אחר, ארסי או מסוכן, כדי למנוע מטורפים פוטנציאליים לאכול אותו. כך לדוגמה מחקים זחלי חרקים מסוימים את צבעיו וצורתו של מין אחר, רעיל או שטעמו אינו ערב לציפורים הטורפות. בדרך זו ניצלים הזחלים החקיינים מפני הטורף. על כנפיהם של פרפרים מסויים מצויים עיגולים בולטים, הנראים לטורף כעיניים גדולות ומאיימות, ומונעים ממנו להתקרב אל הפרפר.

שיטה נוספת היא החיקוי על שם מַלֶר (Mullerian Mimicry). בשיטה זו אימצו לעצמם מינים שונים "סימנים מוסכמים" שמראים לטורפים כי הם אינם טעימים או ארסיים. מינים רבים של צרעות מסומנים בפסים שחורים וצהובים על בטנם – "איתות אזהרה" לבעלי-חיים אחרים. דרך נוספת היא אימוץ "צבעי אזהרה" מוסכמים. בחירה בצבע מסוים, לרוב ייחודי ובולט (כחול, כתום או אדום עז, לדוגמה), יכולה לסמן לטורפים הפוטנציאלים כי מדובר בבעל-חיים רעיל, מסוכן או שאינו טוב למאכל. כך למשל בחרקים (פשפשים, צרעות, חיפושיות), ומינים מסוימים של דגים, זוחלים ודו-חיים (עקרבים, נחשים וכו').

יש בעלי חיים שמתחזים למת בשעת סכנה, תוך ניצול העובדה שראייתם של זוחלים ודו-חיים מסוימים מסוגלת לקלוט רק תנועה, ושטורפים מסוימים מוכנים לטרוף רק יצורים חיים, ומתרחקים מנבלות. חיפושיות, עכבישים וחרקים אחרים מקפלים את רגליהם וקופאים בלי תנועה כשהם חשים בסכנה קרובה, כלומר מתחזים למתים. עם התרחקות הטורף, הם ממהרים למתוח את רגליהם ולהימלט מהמקום.


ההסוואה אינה נפוצה בעולם הצומח, משום שרוב הצמחים בעלי הפרחים צריכים למשוך אליהם מאביקים, והסוואה תמנע את רבייתם. אולם החקיינות נפוצה למדי. ישנם צמחים, למשל סחלב הדבורנית, שפרחיהם מחקים את צורת הנקבה של מין מסוים של חרקים; הזכרים שמתקרבים אל הפרח מנסים להזדווג איתו, ובהמשך מעבירים את אבקתו מפרח אל פרח. כך, משמש החיקוי לא רק כאמצעי להתגוננות מפני טורפים, אלא לצורכי האבקה והפרייה.

החיקוי אינו מסתיים רק בצבע או בצורה. פרחיו של הלוף המנומר , לדוגמה, מפיצים ריחות של זבל וריקבון ומושכים אליהם זבובונים אוכלי-צואה, הנושאים לאחר מכן את אבקת הפרח לפרחים אחרים

בנוסף, שאלתך נשלחה למומחה בתחום וברגע שתתקבל תשובה היא תועבר אלייך.

כמו כן להלן קישור עם מידע בנושא שיוכל אולי לעזור ולתת רעיונות.

בהצלחה!

אתר של מט"ח

תמונות הסוואה

מאמר בנושא מתוך הספריה הוירטואלית של מט"ח - מומלץ להכנס לאתר ולעשות חיפוש בנושא - תוכל למצוא שם כל מיני דברים נחמדים ומועילים.

התשובה ניתנה על ידי עינבל מוניץ מצוות מידעני KOL

---