אני מחפשת חומר על
אני מחפשת חומר על טווסים. האם תוכלו להפנות אותי לאתרים מתאימים באינטרנט?
טווס, סוג עוף ממשפחת הפסיוניים, ידוע בזנבו הארוך הנפרש כמניפה ובציצית ראשו המרהיבה ביופיה. בסוג זה שני מינים: טווס ירוק (P. muticus) אשר נפוץ בבורמה ובאינדונזיה, וטווס הודי (P. cristatus) שהוא המין המוכר יותר ותפוצתו בהודו ובסרי לנקה. הוא חי בג'ונגלים וביערות צפופים, אולם מוכר לאדם בעיקר מגני החיות. ההנחה הרווחת היא שאכלסנדר מוקדון הוא זה שהביא את הטווסים מהודו לאירופה. כיום, מגדלים אותם בעיקר כעופות נוי, אך גם למאכל מאחר ובשרם נחשב טעים מאוד. הטיפול בהם והזנתם (מן הצומח ומן החי) דומים לאלה של תרנגול ההודו.
מבנה הגוף: ראש קטן יחסית, מקור קצר ועבה, ציצית הראש זיפית וצבעה כחול-ירוק. נוצות הגוף של הזכר שחורות וקצרות, מחופות בנוצות הנוי שאורכן כמטר וחצי. צבען של הנוצות ירוק-זהוב וכתמים עגולים (המכונים "עיני טווס") בצבעים סגול-חום-כחול בקצותיהן. ממדי הטווס שווים לממדיו של תרנגול הודו
הטווס הוא עוף קרקע מובהק. רגליו חזקות, כנפיו קצרות ומעוגלות, וכושר תעופתו מוגבל למרחקים קצרים. הוא ניכר בקולו הצורמני והלא-נעים, הנחשב בעיני עמים רבים כסימן מבשר רעות.
אפשר לראות בטווס דוגמא טובה לדו-צורתיות זוויגית: הזכר בולט בנוצותיו המהודרות. אורכו, כולל הזנב, עד 2.25 מטרים. הנקבה לעומתו, אפרורית ואורכה רק כמטר אחד. הזכר מתבגר כשהוא בן שלוש שנים, משקלו 4.5-5 ק"ג. הנקבה מתבגרת כשהיא בת שנתיים ומשקלה 3-4 ק"ג.
הטווס הזכר הוא פוליגאמי ומתקשר לארבע-חמש נקבות. כל אחת מאלה מטילה בין שלוש לחמש ביצים שצבען לבנבן-צהבהב ומשקלן כחמישים גרם. הטווס מחזר אחרי הנקבה על ידי הזקפת הנוצות ופרישתן כמניפה. אופן חיזור זה דומה מאוד לאופן חיזורו של תרנגול ההודו.
הטווס הוא עוף ממשפחת הפסיוניים, אך הוא שייך למשפחה מאוד מאוד מוכרת לנו- משפחת התרנגוליים. הטווס "מתלבש" בצבעים מרהיבי עין לשם חיזור. לעומתו, הנקבה אינה לובשת צבעים ססגוניים. הצבע שלה הוא חדגוני,לרוב - אפור, ואולי לפעמים מעט לבן בחלקים מסוימים בגופה.
לרוב, צבעי הזכר הם כחולים ירוקים, ואת זבנו מקשטות מעין נוצות "עיניים" מרשימות, אשר מעניקות לטווס (או לזנבו, בכל אופן) מראה מנומר.
כאשר הטווס הזכר רואה נקבה, הוא פורש את זנבו ברב חשיבות, כמניפה נהדרת, ומהלך סביבה, אפו בשמיים ואם היה הוא אנושי - גם עם חיוך כובש על שפתיו.
באגדות ובסיפורים העממיים, הטווס הוא הסמל ליהירות.
שהטווס חי ביערות הודו ובסרילנקה. כזכור, צבעו של הטווס הוא כחול-ירוק. ובכן, ביערות הסבוכים של הודו, צבעו הירוק משמש כהסוואה מופלאה בתוך העלווה הטרופית הססגונית.
הטווסים אינם צמחוניים, הם ניזונים משבלולים, צפרדעים וחרקים, וכמו כן גרעינים, עשבים, פקעות וכו`. הטווס נכנס לרשימת ה"מזיקים ליבול האדם".
יש שני סוגי טווסים. הסוג האחד הוא הסוג שהזכרנו הרגע, והשני מתגורר בבורמה, ומלזיה. מסתבר שהאדם אינו מסתפק במה שהטבע מציע, וגם את הטווסים הוא ביית. הטווסים המבויתים שוכנים כמעט בכל מקום בעולמנו הפצפון. לטווסים המבויתים קשה מאוד להסתגל לאיזורים בעלי מזג-אוויר ממוזג (למשל ארצות אירופה הצפונית).
הנקבה מקננת בפינה מוגנת על הארץ, והיא מטילה בין שלוש לחמש ביצים בצבע לבנבן צהבהב.
טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה
התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL
[11584] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
