ההבדל בין צפון אפריקה

ההבדל בין צפון אפריקה לדרום אפריקה?
מבחינת צורות הנוף:
יערות\ מול מדבריות.

המדבריות מרוכזים בעיקר בחצי הכדור הצפוני, בגוש האפרו-אסיאני. תחילתה של רצועת המדבר בחוף האוקיינוס האטלנטי של אפריקה המערבית, והמשכה בסהרה , במדבריות של לוב, מצרים, ערב, סוריה ואירן, עד מדבר גובי. מדבריות קטנים יותר יש באמריקה הצפונית, ממזרח להרי הרוקי וממערב להם. בחצי הכדור הדרומי שטח המדבריות קטן יותר; מדבר גדול קיים במרכז אוסטרליה, במערבה של דרום אפריקה ובאמריקה הדרומית. העובדה שרוב המדבריות בעולם מרוכזים סביב שני חוגי ההיפוך, חוג הסרטן וחוג הגדי, מלמדת כי הגורם האקלימי חשוב מאין כמוהו בהיווצרות מדבריות.

שטחה של אפריקה הוא ברובו רמה של סלעים קדומים, שהיתה בעבר הגיאולוגי חלק מיבשת גונדוונה . שחיקה וסחיפה שפעלו במשך מאות מיליוני שנים הנמיכו חלק מהריה ומילאו אגנים בכיסוי עבה של חצץ, חול או טין. מלבד הרי האטלס שבצפון-מערב היבשת, לא נתקמטה הרמה. פעולת געש הגביהה את הרי אתיופיה , קניה וטנגנייקה במזרח, וההרים הגבוהים ביבשת הם הרי געש כבויים (כמו הקילימנג'רו ).

הגדול שבבקעים הוא הבקע הסורי-אפריקני , החודר למזרח אפריקה מדרום להרי אתיופיה. בהמשכו כלפי דרום הוא מתפצל לשני סעיפים: המערבי, שבו אגם רודולף ואגמים אחרים; והמזרחי, הראשי, שבו אגמי אלברט , אדוארד, טנגנייקה ועוד. בין השוליים המורמים של שני הסעיפים יש אגן ובו נמצא אגם ויקטוריה . דרומה משם שבים הסעיפים ומתאחדים בבקע של אגם ניאסה ; הבקע הסורי-אפריקני מגיע עד לצפונו של נהר זמבזי . מעבר לאגנים הנרחבים של קונגו וצ'אד נמשכת הרמה צפונה וצפונה מערבה בהרי טיבסטי וברמת טסילי שבמדבר סהרה .

אגן הנילוס שקוע בין רמות המתרוממות ממערב לו וממזרחו, בסודן ובמצרים. שולי הרמה יוצרים מישורי חוף צרים מאוד. בגלל תלילות השוליים נשפכים הנהרות הגדולים (אורנג' , קונגו, קמרון , ניז'ר , לימפופו וזמבזי) אל הים באשדות ומפלים. רוב הנהרות הזורמים מערבה עשירים במים יותר מהנהרות הזורמים מזרחה. לנילוס , המנקז חלק גדול מן המים של מזרח אפריקה, יש אשדות בחלקו התיכון. במחצית שטח היבשת, בעיקר בסהרה ובאגן צ'אד , המים אינם מתנקזים אל הים.
אזורי הצומח באפריקה תואמים את תנאי האקלים. מדרום לפס הצר של צומח ים תיכוני נמצא צומח הסהרה המדברי על יותר משליש היבשת; אך המרחבים של חצץ וחול חשופים לפגעי הטבע ונאות המדבר מרוחקות זו מזו. הצומח האופייני הוא עשבים, שיחי ננס וצמחים המסוגלים לגדול בתנאי מליחות. כלפי דרום, הופך צומח המדבר בהדרגה לסוונה עשבית ואח"כ לסוונה של עצים או קבוצות עצים פזורים, מהם העומדים בשלכת בעונת היובש.

בקרבת קו המשווה מצטופף הצומח ונעשה יער. מינים רבים של עצים טרופיים צומחים כאן, מהם רמים, כגון האדנסוניה , שגובהה מגיע עד ל-30 מ' וקוטר הגזע שלה הוא עד 6 מ'; באזורים שכמות הגשם היורדת בהם היא כ-3,000 מ"מ בשנה, משגשג יער העד המשווני, ובו אילנות רמים, כגון דקלי שמן ופיקוסים; ביניהם יוצרים טחבים, שרכים, מטפסים וטפילים סבך שלעתים אי אפשר לעבור דרכו.

בקטעי ים רדוד בחוף המפרץ גדלים מנגרוביים , אף הם צפופים ומיניהם רבים. בשוליו הדרומיים של יער העד, ששם פוחתות כמויות הגשם, שוב יש סוונה ובה אילנות פזורים, אך היא שונה במיניה מזו שמצפון לקו המשווה.

במדבר קלהרי ובחלקים אחרים של אפריקה הדרומית הצומח הוא מדברי, גם אם אינו דליל כמו בסהרה. בקצה הדרומי של היבשת יש תחום צר של צומח ים תיכוני, בסביבות העיר קייפטאון ; הוא עשיר מינים יותר מזה שבצפון היבשת. אופי מיוחד יש לצומח שבהרי מזרח אפריקה הגבוהים; בקרבת הקילימנג'רו , למשל, מצטופפים סביונים וקקטוסים גבוהי קומה. יער של אקלים ממוזג-חמים גדל בקרבת החוף הדרומי-מזרחי.

מאמר ממגזין גלילאו: למה אפריקה שחורה?

יבשת אפריקה

Geography of Africa

South Africa- Geography

North Africa- Geography

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

---