רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן

שאלות ותשובות - הורים וילדים

מומחי KOL בתחום משפחה והורות >> הורים וילדים :
ד"ר שרה ברסלרמן, גב' מיכל וימר, מר דורון אלי, מר תדהר בן הגיא, גב' קתי ג'ורג'י-סמואל, גב' דרורית גל פז, גב' יוכי גפני, דר' שלמה הרבט, גב' אירית וורמן, גב' אורה זילברשטיין, גב' ליליה טאויל טפלר, גב' תמר כספי, גב' רחל לוי, גב' אפרת מינסקי, גב' אילנית פורת, גב' ענת פז קוטלר, מר פבלו פרמן, גב' סנדרה רגב, גב' הילה שקד

פנה לעסק / מומחה בהורים וילדים

משפחה והורות >> הורים וילדים

יש לי אחיינים בני

יש לי אחיינים בני 13 ו-10. הם גרים בחיפה.
האם נכון לתת להם לנסוע לבד לחוף הים לטייל.
הם נוסעים באוטובוס?

הבת בת 13 אוהבת ללכת לטייל לבד על שפת הים.
היא מאוד אוהבת את זה. לא רוצה שיתלוו אליה.
לא רוצה לדווח היכן היא נמצאת. רוצה עצמאות לגמרי.
האם זה בריא?
אני מבינה שאלה הם חלק מהבעיות של גיל הנעורים אבל כיצד מטפלים בזה?

תודה. לאה

לאה שלום,
תודה על השאלה . היא מגיעה ממש בול בזמן לקראת החופש הגדול.
ילדים בגיל זה חייבים גבולות של התנהגות. ילדה בת 13 לא יכולה להסתובב לבד בחוף הים בשעות היום ובודאי לךא בשעות הלילה.
נניח כי היא אחראית מאוד ואת סומכת עליה- מה לגבי אם משהו קורה לה? מי יהיה שם לטפל או לסייע.
וחוץ מזה- מה יש לילדה לחפש שעות בסיבובים בחוף הים לבד?
זה יכול להדליק אצלך נורה אדומה.
תנסי לבדוק איתה מה יש בשוטטות הזו שהיא כל כך אוהבת, אולי זו קריאה לשקט, אולי להתבודדות ואז כדאי לך לבדוק למה, והאם היא צריכה עזרה.
מה היא עושה שם בחוף? האם נפגשת עם מישהו?
בקיצור, זהו גיל מאוד צעיר להסתובבות לבד.
אני ממליצה לך לבדוק טוב טוב לעומק ולא לאפשר זאת ללא ליווי של חברה או מבוגר.
סנדרה

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב' סנדרה רגב

[30548] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

בני בן ה-10 (כיתה

בני בן ה-10 (כיתה ד'') לא אוהב להכין שעורים. תמיד כששואלים אותו אם יש שיעורים? הוא אומר שאין. ואם כבר הוא טורח להכין שעורים, הוא מכין רק חלק (למשל פותר 2 שאלות במקום 4), פשוט מתעצל וזה מוציא אותי ואת בעלי מדעתנו. ניסינו לדבר איתו בצורה יפה, לא הלך. ניסינו בעונשים קלים, לא הלך. עברנו לעונשים כבדים (שבוע בלי טלוויזיה, בלי מחשב, בלי חברים) גם זה לא הולך, אתמול,שוב פעם תפסתי אותו בלי שעורים מוכנים משבוע שעבר ובמקצוע אחד הוא הכין רק חלק. אנחנו מיואשים, לא יודעים כבר מה לעשות. אני רוצה לציין שבני מאוד חכם, אין מבחן פחות מ-80, ולמבחנים הוא בכלל לא מתכונן שזה גם חלק מהעצלנות שלו. לא חסר לו כלום, כל מה שהוא רוצה הוא מקבל, כל פעם הוא מבטיח שזו הפעם האחרונה ומתחנן שנסלח לו, אבל אחרי שבוע כאילו כלום, הוא חוזר לסורו. את האמון בו כבר איבדנו. מה עושים? אין לנו כוחות להילחם בו יותר.......

לא קל...
מדהים לראות כיצד כל המערכת המשפחתית משנה "צורה" כאשר הילדים נכנסים לבית הספר....פתאום כל האינטראקציה והתקשורת סובבת סביב הלימודים. מושגים כמו ציפיות (גבוהות), תחרותיות, השוואות, הישגים, כשלון והצלחה תופסים "מקום נכבד" בשיח עם הילדים, לפעמים על- חשבון היחסים.

כמה נקודות התייחסות...
- ראשית, חשוב לבדוק האם קיים קושי ספציפי בלימודים (כגון:בעיות קשב וריכוז, דיסלקציה, קשיים חברתיים וכו...).
- חשוב להבין מדוע הוא אינו אוהב להכין שיעורים ומדוע הוא אומר שאין שיעורים...פעמים רבות המצב מעיד על קושי ומצוקה הנובעים מתוך תחושת לחץ, כעס, ביקורת, מתח, ציפיות גבוהות וכמובן תסכול, מה שגורם לו לוותר ולהתחמק.
- בגיל הזה (בשונה מגיל ההתבגרות....), פחות מדובר על התעצלות אלא יותר על מאבק כוח. ככל שהוא מרגיש יותר לחץ סביב הלימודים, כך הוא בוחר שלא להתמודד ולכן הוא גם עושה רק חלק מהשיעורים ולא את הכול. פעמים רבות ילדים חווים וחשים שכל מה שיעשו ילווה בביקורת, הערות, חוסר אמון וכעס ומכאן נוצרים קונפליקטים ומאבקי כוח.
- עונשים (שבוע בלי מחשב, טלוויזיה וכו...) הם בדיוק המצב בו הילדים לומדים "להעניש" בחזרה. האם פגיעה כזו מלמדת אותם לאהוב להכין שיעורים, לקחת אחריות וללמוד?...רוב הסיכויים שזה רק יוצר תסכול גדול יותר, כעס ואנטי (לכן העונשים אינם אפקטיביים וההתנהגות חוזרת על עצמה).
- הרבה יותר אפקטיבי להציב גבולות ולהגיע להסכמים משותפים, תוך הקפדה על עקביות. האחריות על שיעורי הבית צריכה להיות של הילדים וחשוב שידעו שכמו שיש זכויות (ו"כל דבר שהוא רוצה הוא מקבל"... ?!) כך גם צריך לעמוד בחובות.

הארה...תפקיד ההורים הוא ללמד את הילד ללמוד ולא להיות המורה של הילד.
ילדים חווים ואוהבים ללמוד ממקום של עידוד, שיתוף ומעורבות.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב' רחל לוי

[30297] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

ביתי בת 5 ובשנה

ביתי בת 5 ובשנה האחרונה החלה לאונן. היא נתלית על עמודים ופינות שולחן וזה הגיע למצב מביך שהיא עושה זאת גם מחוץ לבית (גם בגן העירו לי על זה) מה לעשות? רצוי לציין שאנחנו מעירים לה בעדינות בכל פעם שהיא עושה זאת ומנסים להסב את תשומת ליבה לדברים אחרים. לפעמים זה מגיע גם לכעס. אשמח לעצה בהקדם. תודה

אוננות היא גילוי הנאות הגוף והיא טבעית ונורמטיבית.
סביב האוננות יש לנו המבוגרים מבוכה ומובנת אי הנוחות שלכם ושל הגננת מהמעשה.
תנסי לחשוב מה מפריע לך, ה"פומביות" של האוננות? ההערות של הגננת? העובדה שביתך מגלה את מניותה? חשוב שתבהירי את זה לעצמך קודם לפני שתחליטי מה את רוצה לעשות .
תאמרי לבת שלך שאת שמחה שהיא נהינת מהגוף שלה ותבקשי ממנה כאשר את רואה אותה מאוננת להמשיך עם זה בחדר שלה. חשוב שלא תקבל מסר שזה לא יפה ולא בסדר וגם לא לרכז יותר מידי תשומת לב ורגשות סביב העניין .
יש ילדים שמשתמשים באוננות כדי למשוך תשומת לב ולהרגיז כאשר הם יודעים שזה מפריע להורים, אם זה המצב כדאי לקבל הדרכה כדי ללמוד לנטרל את זה.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב' חגית ורד

שלום ענבל,
זהו לא תחום המומחיות המקצועי שלי אבל אשמח לנסות לענות לך.
אוננות אצל ילדים בגיל הזה היא דבר טבעי וידוע. הם מגלים את ההנאה שהם יכולים להסב לעצמם. לדעתי כדאי לשים לב לשני דברים - האחד, לא להציג את האוננות כדבר שלילי או כמשהו שאסור לעשות אבל אפשר בהחלט ורצוי להסביר שזה משהו שאנחנו עושים בפרטיות ולא בפומבי ולכן כדאי שהיא תלך לחדרה בכל פעם שתרצה לאונן. דבר שני, כדאי לשים לב שהיא לא הופכת את התחביב החדש למשהו המעסיק אותה זמן רב מידי במשך היום ושבא על חשבון דברים אחרים. במקרה כזה כדאי אולי לפנות ליעוץ מקצועי.
מקווה שעזרתי,
אפרת.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב' אפרת מינסקי

אוננות זוהי תופעה טיבעית ואנושית...חבקו אותה ותנו לה להרגיש טובה רצויה ואהובה...במקביל תיתבוננו בעצמכם בעקבות ובמה שעוצר אתכם בתחום המיני... בברכה מוטי

תשובה זו ניתנה על ידי גולש KOL מוטי רשף

[23235] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

הבן שלנו בן 16.5.

הבן שלנו בן 16.5. אימצנו אותו בגיל 3 והקשר שלנו מצוין. בתקופה האחרונה הוא התחיל להתעניין בפתיחת תיק האימוץ כאשר יגיע לגיל 18. אנחנו מאוד מודאגים מהמפגש שלו עם אימו הביולוגית וחוששים שהוא ירצה לעזוב את הבית ולחזור אליה.מה אנחנו צריכים לעשות?

נושא פתיחת תיק האימוץ הינו עניין בעל משקל רב מאוד במשפחות מאמצות. הורים מגדלים ילד כל החיים ופעמים רבות למרות הידיעה הברורה על היותם משפחה מאמצת, השגרה היומיומית "משכיחה" במידה מסוימת את השוני בינם לבין משפחה "רגילה".
ואז, מגיע גיל 18 או קרוב לכך ופתאום יש תזכורת בצורה של פתיחת תיק האימוץ.
הורים רבים חוששים משלב זה מדברים רבים ביניהם גם מהאפשרות שבנם יעזוב את הבית לטובת הוריו הביולוגים.
ובכן, באמת פתיחת תיק האימוץ והמפגש של המאומץ עם עברו גורמים לא פעם לבלבול רב ולתקופה לא פשוטה אצל הילד וגם אצל ההורים. אך דווקא בגלל זה הוא זקוק לכם בתקופה זו יותר ממה שהוא זקוק לכל אחד אחר.
אתם מציינים בשאלתכם שהקשר ביניכם מצוין. נצלו את זה על מנת לתמוך בו, לעזור לו בתהליך ולהפוך לשותפים שלו במפגש שלו עם חייו הקודמים.
סמכו על כך שהמאמץ שהשקעתם כל השנים יחזיק עכשיו את ה"ספינה המיטלטלת".
היו מוכנים לתקופה לא פשוטה. יחד עם זאת, אני משוכנע שכמשפחה מאמצת, ידעתם להתמודד כל השנים עם משברים בקשר ההורי. מן הסתם תדעו להתמודד גם עם זה.
בהצלחה.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר פבלו פרמן

[21662] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

אימצנו לאחרונה תינוק בן

אימצנו לאחרונה תינוק בן חודשיים ואנחנו מאוד אוהבים אותו. גוון העור וצבע השיער של התינוק דומה לשלנו . אנחנו מתלבטים בשאלה האם ומתי לספר לו שהוא מאומץ.

קודם כל מגיע לכם מזל טוב. השאלה האם לספר לתינוק שהוא מאומץ ואם כן אז מתי, הינה שאלה שכל הורה מאמץ מתלבט בה בשלב כלשהו של החיים.
לעתים נראה לנו שאם לא נספר לילד אז נחסוך ממנו את ההתמודדות הכרוכה בלגדול כילד מאומץ.
יחד עם זאת, הניסיון מלמד שסודות במשפחה יוצרים לחץ לא קל במשך השנים וסופם להתגלות.
הרי לרוב, חוץ מההורים המאמצים יש עוד אנשים בסביבה של הילד ששותפים ל"סוד" כמו סבא וסבתא, דודים, חברים קרובים של ההורים ועוד.
מצב שבו בגיל מבוגר יותר, מתברר לילד שהוא מאומץ על ידי מישהו מבעלי הסוד ולעתים באופן לא מתוכנן, קשה הרבה יותר עבור כל המשפחה ממצב שבו הילד יודע על כך מהוריו מאופן ישיר ובצורה מתוכננת.
השאלה שנשאלת אם כך זה מתי לספר לו.
ובכן, הרעיון הוא שהילד "יגדל" עם הידיעה. ממפגש עם מאומצים מבוגרים למדנו שאלו שחיו הכי טוב אם היותם מאומצים הם אלו שלא זכרו מתי נודע להם. כלומר, אלו שסיפרו לנו שתמיד ידעו שהם מאומצים או כמו שהם תמיד אומרים "גדלנו עם זה".
כדאי בשלבים ראשונים של החיים להתחיל לדבר עם הילד על האימוץ. ניתן לצורך כך להיעזר בספרי ילדים רבים בנושא כך שהילד יגדל עם הידיעה.
ניתן כמובן להיעזר באנשי מקצוע, אך העיקר הוא להיות פתוחים וכנים עם הילד, לנסות לענות לו על שאלותיו בעניין האימוץ ובכלל להפוך את נושא האימוץ לנושא שמותר לדבר עליו בבית.
בהצלחה

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר פבלו פרמן

[21661] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

היכן אפשר למצוא חומר

היכן אפשר למצוא חומר ספרותי (שירים וסיפורים) העוסקים בנושא קשר הורה-ילד?

חומר ספרותי קיים לרוב בצורה כתובה ומודפסת (ספרים...) ולא ברשת. אני מקוה שתמצאי ענין במה שמצאתי.
לעיונך:
http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=232

ועל ספרי ילדים:
http://galim.org.il/books/

התשובה ניתנה על ידי אמונה כהן מצוות מידעני KOL

[15155] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

*למה יש מקרים

*למה יש מקרים שהילדים מרגישים עזובים אפילו כשיש להם הורים?

*למה ההורים לפעמים מתעללים בילדיהם?

להלן קישורים המובילים למידע אודות התעללות בילדים

קישור זה מוביל לדף ובו רשימת נושאים העוסקים בהתעללות בילדים. בלחיצה על הנושא: "מהם הגורמים להתעללות?" תוכלי למצוא מידע על הסיבות להתעללות בילדים (יש צורך לגלול למטה כדי להגיע לנושא הרצוי)

קישור למאמר המתאר את מאפייני ההתעללות בילדים ואת השפעתה עליהם

התשובה ניתנה על ידי אריאלה וורבר מצוות מידעני KOL

[9453] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

שלום: אני מעוניינת בחומר

שלום: אני מעוניינת בחומר על התעללות בקשישים.
תודה רבה לכם

הנא שלום,

ישנו אתר הכתוב בשפה האנגלית אשר מוקדש לתופעה של התעללות והזנחה של קשישים בבתי אבות, ונועד לעזור לקשישים ולמשפחותיהם לבחור בית אבות מתאים, רשימת הזכויות החוקיות, מידע אודות סימנים לזיהוי התופעה ועוד... http://www.nursinghomealert.com/

התשובה ניתנה על ידי מיטל לנדוב מצוות מידעני KOL

[9051] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

לבני בן החודשיים יש

לבני בן החודשיים יש קליפה בראש -איך ניתן לטפל בזה?

עדית שלום רב!
אינני רופאה, ולכן שלחתי את שאלתך למומחים, אך בכל מקרה אני יכולה להוסיף את הידע האישי שלי, אך אני מדגישה שאינו תחליף לייעוץ מקצועי מידי רופא/ה.
למיטב ידיעתי, אותה קליפה שאת מדברת עליה, הנה קליפה טבעית - קשקשת שמופיעה אצל תינוקות באופן שכיח ונורמאלי, ונעלמת תוך זמן לא רב מעצמה (עד גיל שנה), בשמה המקצועי היא נקראת - 'קריידלקייפ' אלא אם כן זוהי "סבוריאה" / "סבוראיק דרמטיטיס", סבוראיק דרמטיטיס , הנה הצורה החריפה יותר שמלווה בדלקת על העור, אדמומיות וגרד חזק. וככל הנראה לא זה המקרה כפי שתארת אצל תינוקך.
אני מצרפת לך אתרים בנושא ה'קריידלקייפ' והסבוריאה, והקשקשת אצל תינוקות, לעיון. כמו כן אני ממליצה להכנס לפורומים של רפואה תחת תינוקות וילדים, בפורטלים גדולים, יש שם המון מידע, ועצות טובות מנסיונם של אחרים.
כפי הידוע לי מלבד משחה שבדר"כ מכילה קורטיזונים שזה מאוד לא מומלץ (קורטיזון הוא מאוד לא בריא, ובייחוד אצל עוללים ), מה שרופאים נוהגים לרשום .אני לא יודעת על פטנט אחר, אולי שווה לבדוק את האופציה האלטרנטיבית - אבל במשנה זהירות, כיוון שגם שמנים אתרים, צמחים וכו'' יכולים להזיק לתינוקות.
אני ממליצה להמתין עד שזה יעבור מעצמו.
בכל מקרה צריך ללכת לרופא ולשאול את דעתו (רופא עור),
את מוזמנת לעיין באתרים המצורפים.
בהצלחה (ובלי פאניקה).

כתבה בדיוק על נושא זה ושאר נושאים בעורו של התינוק - בעברית

סבוריאה בקרקפת התינוק- מאמר (תמשיכי קצת למטה)- בעברית:

כנסי בדף זה - תרדי למטה לבעיות קרקפת:

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[8788] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

ראשית תודה רבה על

ראשית תודה רבה על התשובה לשאלה הקודמת ששאלנו.
אנו מחפשים בית ספר יסודי בארץ שמלמד בשיטה יחידנית (מורה מול תלמיד) לבנינו בן ה-8 שמתקשה בקשב וריכוז.

הקישורים שהופנינו לשיטת מונטיסורי לא התאימו .הם מכוונים לילדים יותר צעירים.

תודה רבה.

שלום רב,

לאחר בדיקה מקיפה שערכתי. להלך תשובתה של יועצת בתחום החינוך המיוחד (נירה), אשר נעזרה בפורומים מקצועיים כדי לענות על שאלתך.
בי"ס העונה, כנראה, על משאלותיך הוא "הבית של תמר", הנמצא ברח'' קהילת סלוניקי 7 בנאות אפקה, תל אביב
טל'' 036481120 או 053898255 - אודי
כדאי לבקר ולהתרשם

כן מצ"ב קישורים המתיחסים לנושא:

מאמר המתייחס לבעיות קשב

הסבר על הפרעת קשב – ADHD

הפרעת קשב וטיפול בה

שימוש בשיטת הוראה יחידנית בבתי ספר

שימוש במחשב בשיטת הוראה יחידנית -

שיטת הוראה יחידנית בבתי ספר דמוקרטיים בארץ

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

[8773] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

[1] [2] >>

חזרה לאינדקס>>

***