שמעתי כי מופיעה בקוראן

שמעתי כי מופיעה בקוראן נבואה כי היהודים יחזרו לארץ ישראל. היכן מופיעה נבואה זו ובאיזה הקשר( מתייחסים לעניין כדבר חיובי) כמו כן מה הפרשנות האיסלמית כיום?

אנו מצרפים מספר ציטוטים וקישורים הנוגעים בנושא עליו בקשת לדעת פרטים:

יחס הקוראן ליהדות:
היחס של מוחמד ליהודים לא היה חד משמעי. בתחילה הוא חשב שהם יצטרפו אליו, לכן קרא לא לפגוע בהם ובפולחנם. אולם כשהיהודים התנגדו לדרכו הוא נלחם בהם. זו הסיבה שבקוראן קיימים פסוקים (סורות) שחלקם מדברים בגנות היהודים וחלקם משבחים אותם

"לא היה אברהם לא יהודי ולא נוצרי ואולם היה ''חניף'', תמים עם אלוהים ולא היה מן המשתפים" (מדניה סורה 2, 67).
"המאמינים, אל תקחו לכם את היהודים ואת הנוצרים לבעלי ברית, בעלי ברית הם זה לזה" (מדניה סורה 5, 51).
"הוי בני ישראל, זכרו הטוב אשר עשיתי אתכם והקימו בריתי למען אקים בריתכם ואותי תיראו והאמינו באשר הורדתי לקיים את אשר בידכם ולא תהיו ראשונים לכחש בה" (מדניה סורה 2, 40).
"ובאמור ישו בן מרים: הוי בני ישראל, הנה אנוכי שליח אלוהים אליכם לקיים את אשר לפני מן התורה לבשר בוא שליח אחרי, אחמד שמו. וכאשר בא אליהם במופתים אמרו: אלה כשפים גלויים" (מכיה סורה 61, 6).
"אכן תמצא כי העזים בכל האדם בשנאתם למאמינים הם היהודים והמשתפים. והקרובים לידידות את המאמינים הם אלה אשר אמרו: נוצרים אנחנו. זאת באשר יש בקרבם כמרים ונזירים ובאשר לא גבה לבם, ובשמעם את אשר הורד אל השליח, תראה את עיניהם שטופות דמעה" (מדניה סורה 5, 82).
"הוי בני ישראל, זכרו הטוב אשר עשיתי אתכם ואשר העדפתי אתכם על-פני כל האדם" (מדניה סורה 2, 122).
"ולפנים, נתנו לבני ישראל את הספר והחכמה והנבואה ונכלכלם מן המטעמים ונפלה אותם מכל האדם" (מכיה סורה 45, 16).

לפי הקוראן "ארץ ישראל על שתי גדותיה שייכת רק לעם ישראל" (סורה 7 פסוק 132).

מצ"ב ראיון עם פרופסור מוסלמי אמריקאי, הטוען לזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. מאמר שצוטט גם באתר הפופולארי אל-באוובה, ובעקבותיו באמצעי התקשורת הישראלים (היום).

התשובה ניתנה על ידי אריאלה וורבר מצוות מידעני KOL

[14371] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

איך הסכמי "בלטה לימאן"

איך הסכמי "בלטה לימאן" בשנת 1941 השפיעו על האמפריה העוסמאנית בכלל ועל מצריים בפרט?

שלום תמר!
בחיפושי העלתי את השנים 1838 ו-1849 כקשורות להסכמי בלטה לימן, ולא את 1491. אנא בדקי מענך את התאריך המדויק. צירפתי קישורים כדי שתוכלי לקרוא על ההסכם הזה.

הסכמי בלטה לימן 1849

הסכמי סחר בלטה לימן 1838

עוד על ההסכם בשנת 1838

התשובה ניתנה על ידי מאי גיל מצוות מידעני KOL

[14304] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

צריכה מידע על התפתחות

צריכה מידע על התפתחות העתונות הערבית והאסלאם

מצורפים מספר קשורים באנגלית, אבל הקישור העיקרי הוא האינדקס האסלמי בו תוכלי לערוך חיפוש ולמקד אותו בנושאים הקשורים לעתונות.

הפנייה ביבליוגרפית באנגלית
The Press in the Arab Middle East: A History. - book reviews

Islam - Index and Search

A History of 163 Years of Iranian Press (the Story of Repeated Efforts)

התשובה ניתנה על ידי מריאנה גרינבלט מצוות מידעני KOL

[13663] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מה הם מנהגי הכנסת

מה הם מנהגי הכנסת האורחים?

מהי הכנסת אורחים בעולמנו המודרני? מתוך מאמר של הרב יובל שרלו:

"גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה. יסוד זה נלמד מדרכו של אברהם אבינו. בשעה שנתגלה אליו ד'', נשא עיניו וראה שלושה אנשים מרחוק, וביקש מריבונו של עולם כי לא יעבור מעל עבדו. אברהם אבינו נתפנה לקבל את האורחים כראוי, ורק לאחר מכן שב להתגלות האלוקית. בני בניו למדו לדורות כי כך יש לנהוג, וכי מצוות הכנסת אורחים מצווה גדולה היא, הדוחה לרגע אפילו קבלת פני שכינה.

הנתיב העיקרי להכנסת אורחים היה הווה ויהיה הכנסת האחר לבית הפנימי – פתיחת הלב. אורחים רבים מבקשים להיכנס אל תוך בתינו. הם מבקשים את החום הפנימי שבלב, את האמפתיה המוענקת מאדם לחבירו, את החיוך ואת הנכונות להקשיב. אין אדם חייב להיות בעל בית עם חדרים וחלונות וגג כדי להכניס אורחים. אדם לוקח את עצמו לכל מקום אליו הוא הולך, ובתוך עצמו הוא יכול להכניס אורחים בצורה העמוקה ביותר. שם, בעצמיותו ובנפשו, הוא יכול לארח כאוות נפשו, והוא מעניק את מה שבאמת חסר."

הארת פנים לזולת, וקבלה בסבר פנים יפות.

מהי הכנסת אורחים בעולמנו המודרני ?

הכנסת אורחים ופרשת "וירא"

שאול מייזליש על הכנסת אורחים בפרשת וירא

התשובה ניתנה על ידי ורדה צדיק מצוות מידעני KOL

[13550] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

שאלתי מההיסטוריה האיסלמית. מה

שאלתי מההיסטוריה האיסלמית. מה אפיין את תור הזהב בתקופת שושלות בית אומייה ובית עבאס ?

תקופת בית אומיה היא התקופה הראשונה של שלטון שושלת באסלאם. לאחר שלטון ארבעת הח'ליפים הראשונים ותקופת המעבר, נעשה כעת נסיון לבסס את האסלאם הצעיר, לארגן מדינה ומוסדות הכרחיים. מעאוויה ויורשיו הדגישו את ההיבטים הפוליטיים והכלכליים של הממשל בצד אופיו הדתי. מעאוויה הצליח ליצור שלטון ערבי ע"י גיבוש הנאמנות של האומה הערבית לראשה. היה זה חידוש סמכות "הסיד" מתקופת הג'אהליה. לשם ביסוסו הוא פעל לצנטרלזציה של השלטון באמצעות קביעת הבירה בדמשק, שמעמדה השלטוני והתרבותי המסורתי איפשרו לו לכונן שם ממשל המאפשר לו לשלוט בחבלים הרחוקים.
לממשל זה היו הישגים רבים: פיתוח הדואר -"אלבריד ואלא'חבאר", באמצעות פיתוח רשת דרכים לאורכה ולרוחבה של האמפריה, לאורכם הוקמו תחנות דואר ושליחים שאיפשרו מעבר מהיר ודייקני של דברי דואר ואנפורמציה טרייה. היה זה למעשה גם שירות ריגול יעיל למדי, שעדכן את השלטון במתרחש בחבלים הקרובים והרחוקים.
ההישג השני היה ארגון הצבא שהתבסס על הצבא הסורי הנאמן למעאוויה, שהפך לצבא יעיל, ממושמע וחזק, שאיפשר לשליט להגיע להישגים במלחמותיו בביזאנטיים ובאבטחת שלטונו ארוך השנים של מעאוויה.
ההישג השלישי היה בניית הצי המוסלמי הגדול, שאיפשר את נצחונות הערבים נגד הביזנטיים במערכות הים התיכון למשל ב"מלחמת התרנים" (655) בדרום אנטוליה והביא לתבוסת הצי הביזנטי.

בימי מעאוויה גדלה הקיסרות הערבית והגיעה אל תוככי אסיה המרכזית ומערב אפריקה, כמו כן הצליח להחזיק למספר שנים חלק מהצד הדרומי של קונסטנטינופול.
בתחום המדינה הצליח מעאוויה להקים את השושלת השלטונית הערבית הראשונה, באמצעות פשרה נבונה מול השבטים והביא לעלית בנו יזיד כיורשו, ובכך נפתרה מכאן ואילך בעיית הירושה בח'ליפות - דבר שתרם ליציבות יחסית לעומת יריבויות העבר בנושא.

מעאוויה הביא תקופה של ביטחון פנימי על ארצות הח'ליפות, דבר שנתן אותותיו בכל תחומי החיים. לא היתה עוד סכנה מצד ביזנט והושם קץ למלכות הפרסית. בפנים המדינה לא היו זעזועים מדיניים או כלכליים והיתה זו תקופה של שגשוג כלכלי ומדיני של האמפריה הערבית.

האמפריה העבאסית, היתה למרכז הכובד של המזה"ת בימי הביניים בשל היקפה הטריטוריאלי הרחב, שלטונה הריכוזי החזק, כוחה הצבאי העצום, עושרה הרב, אירגונה המנהלי היעיל והמסועף, חייה התרבותיים העשירים ובעיקר השאירה את רישומה הגדול בהסטוריה הערבית ובדמיונם של המוני המוסלמים.
הח'ליף אבו ג'עפר "אלמנצור" הצליח לדכא שורות מרידות בפרס וסביבתה והקים את בגדאד כבירה עבאסית על גדת החידקל - מה שהביא להפיכתה לנקודת מפתח, בהיותה בנויה על הצטלבות דרכים יבשתיות וימיות, ובכך להעביר ממנה ואליה כוחות צבא גדולים במהירות גדולה. כמו כן, גם לשנע ממנה ואליה סחורות ומוצרי מלאכה ומסחר. בגדאד הפכה תוך זמן קצר למרכז פוליטי, צבאי, מסחרי ותרבותי ולאחת הבירות המשגשות ביותר במזרח.
תקופת הזוהר המפורסמת ביותר היתה תקופתו של הארון אלרשיד - תקופה של עושר ופאר אגדיים, הרמונות וארמונות מפוארים, בהם פרחה פעילות משוררים, אנשי מדע, מוסיקאים,זמרים, רקדנים וכו'. בתקופתו יוצבו הגבולות ושקטו. האוצר התמלא ועושר אגדי הציף את הממלכה. חיי התרבות פרחו: יצירות מופת כמו "אלף לילה ולילה" נכתבו ותרמו להילת הזוהר סביב תקופת שלטונו.
האמפריה העבאסית הצטיינה גם בסדרי מנהל מסועף, בצבא גדול ומאורגן, בפיתוח חקלאי, מסחר ומלאכות, בגיבושו של שלטון דתי חזק ובדיכוי כיתות סוטות ו"ד'ימים".

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר שמעון כרמי

[13417] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

עידן התיקונים של סלים

עידן התיקונים של סלים השלישי ומחמוד השני הסתיים לאחר קרב נציבין בשנת 1839 באותה שנה פורסם הצו ח'טי שריף הנחשב לפותח את תקופת התנטימא'ת ובעקבותיו פורסם הצו ח'טי המאיון(1856)נתח והשווה את התנאים הפנימיים והחיצוניים ששררו באימפריה ואשר השפיעו על מהלכי סלים ומחמוד לעומת אלה ששררו בתקופת התנטימאת עמוד על המכשולים שבפניהם ניצבו הן סלים ומחמוד והן אנשי התנטימאת בניסיונם למנוע את שקיעת האימפריה

שלום רב!
את מוזמנת לפנות לשרות מידע לסטודנט באתרנו.http://www.kol.co.il/
תודה.

התשובה ניתנה על ידי זיו נבון מצוות מידעני KOL

[13106] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

תיאור התפתחותה של מצרים

תיאור התפתחותה של מצרים תחת מפעל הרפורמות של מוחמד עלי והתמורות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות שחלו בזירה זו. באיזו מידה לדעתך תרמו הרפורמות לייסודה של מצרים המודנית?

שלום רב!
להלן מספר מאמרים שייתכן שיעזרו לך:

1. "מדיניות החינוך של מוחמד עלי" / מחבר: פ. ג'. וטיקיוטיס
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8142&kwd=6230
מאמר הלקוח מהספר (כדאי להיעזר בו למידע מקיף יותר אודות מפעל הרפורמות):
תולדותיה של מצרים: ממוחמד עלי עד סאדאת / וטיקיוטיס, פ. ג', 1983, מו"ל - מאגנס.

2. "תעשיה במזרח התיכון" - תרומתו של עלי לתעשיית מצרים במאה ה-19:
http://www.orot.macam.ac.il/maagar/arzi/reka/taas.htm

כל טוב!

התשובה ניתנה על ידי מיכל אנגלמן מצוות מידעני KOL

[13086] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מה היה יחס השליטים

מה היה יחס השליטים האסלאמים ליהודים בתקופות השונות? (מחמד, חליפים וכו')?

אני מצרפת עבורך קישורים למספר אתרים שעוסקים בהיסטוריה של המזרח התיכון שיסייעו לך לענות על שאלתך.

בברכה.

אתר המכיל קישורים לאתרים רבים בנושאי היסטוריה של ערב והמזרח התיכון

קישורים שונים בנושא אסלאם

מאמר מתוך אתר מט"ח בנושא היחס ללשון העברית בימי הביניים

מאמר בנושא היהודים בעומן

הלבוש שנכפה על היהודים בימי הביניים מאמר מתוך עיתון משקפיים - דוגמא נוספת ליחס העמים והשליטים המוסלמים

מאמר בנושא "הבדווים וארץ ישראל תחת שלטון האסלאם"

מאמר הסוקר את התרבות ואופי השלטון המוסלמי בנסיון לבדוק מיהו טרוריסט

התשובה ניתנה על ידי דנה אייזנר מצוות מידעני KOL

[12870] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

אני רוצה לדעת איפה

אני רוצה לדעת איפה ניתן למצוא פסקי הלכה (פתווה), של שיח אל אזהר (מוסד במצרים) מתקופת: נאצר, סאדאת, מובארכ.

שלום רב!

פסקי ההלכה נמצאים באתרי אינטרנט ערביים (מצריים) בלבד, ולכן הם בוודאי לא רלוונטיים עבורך, אך ישנו מוסד חינוכי בארץ (בבקה אל-גרבייה) בשם "אלקאסמי" - מכללת השריעה ולימודי האסלאם, שאחד ממרכזי הלמידה שלהם הוא "המרכז ללימודי האסלאם והפתאווא" - לכן בוודאי אם תפנה אליהם, הם יוכלו לעזור לך עם מקורות מידע מהפתווא (אם יש להם אתר בעברית, כנראה שהם יוכלו לענות לך בעברית...):
http://www.is-college.macam.ac.il/hebrew/mrkz_fatawa.shtm

דרכי יצירת קשר עם המכללה: http://www.isc.ac.il/hebrew/contact_h.shtm

כל טוב!

התשובה ניתנה על ידי מיכל אנגלמן מצוות מידעני KOL

[12838] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

<< [1] [2] [3] [4] >>

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן