שאלתי מההיסטוריה האיסלמית. מה
שאלתי מההיסטוריה האיסלמית. מה אפיין את תור הזהב בתקופת שושלות בית אומייה ובית עבאס ?
תקופת בית אומיה היא התקופה הראשונה של שלטון שושלת באסלאם. לאחר שלטון ארבעת הח'ליפים הראשונים ותקופת המעבר, נעשה כעת נסיון לבסס את האסלאם הצעיר, לארגן מדינה ומוסדות הכרחיים. מעאוויה ויורשיו הדגישו את ההיבטים הפוליטיים והכלכליים של הממשל בצד אופיו הדתי. מעאוויה הצליח ליצור שלטון ערבי ע"י גיבוש הנאמנות של האומה הערבית לראשה. היה זה חידוש סמכות "הסיד" מתקופת הג'אהליה. לשם ביסוסו הוא פעל לצנטרלזציה של השלטון באמצעות קביעת הבירה בדמשק, שמעמדה השלטוני והתרבותי המסורתי איפשרו לו לכונן שם ממשל המאפשר לו לשלוט בחבלים הרחוקים.
לממשל זה היו הישגים רבים: פיתוח הדואר -"אלבריד ואלא'חבאר", באמצעות פיתוח רשת דרכים לאורכה ולרוחבה של האמפריה, לאורכם הוקמו תחנות דואר ושליחים שאיפשרו מעבר מהיר ודייקני של דברי דואר ואנפורמציה טרייה. היה זה למעשה גם שירות ריגול יעיל למדי, שעדכן את השלטון במתרחש בחבלים הקרובים והרחוקים.
ההישג השני היה ארגון הצבא שהתבסס על הצבא הסורי הנאמן למעאוויה, שהפך לצבא יעיל, ממושמע וחזק, שאיפשר לשליט להגיע להישגים במלחמותיו בביזאנטיים ובאבטחת שלטונו ארוך השנים של מעאוויה.
ההישג השלישי היה בניית הצי המוסלמי הגדול, שאיפשר את נצחונות הערבים נגד הביזנטיים במערכות הים התיכון למשל ב"מלחמת התרנים" (655) בדרום אנטוליה והביא לתבוסת הצי הביזנטי.
בימי מעאוויה גדלה הקיסרות הערבית והגיעה אל תוככי אסיה המרכזית ומערב אפריקה, כמו כן הצליח להחזיק למספר שנים חלק מהצד הדרומי של קונסטנטינופול.
בתחום המדינה הצליח מעאוויה להקים את השושלת השלטונית הערבית הראשונה, באמצעות פשרה נבונה מול השבטים והביא לעלית בנו יזיד כיורשו, ובכך נפתרה מכאן ואילך בעיית הירושה בח'ליפות - דבר שתרם ליציבות יחסית לעומת יריבויות העבר בנושא.
מעאוויה הביא תקופה של ביטחון פנימי על ארצות הח'ליפות, דבר שנתן אותותיו בכל תחומי החיים. לא היתה עוד סכנה מצד ביזנט והושם קץ למלכות הפרסית. בפנים המדינה לא היו זעזועים מדיניים או כלכליים והיתה זו תקופה של שגשוג כלכלי ומדיני של האמפריה הערבית.
האמפריה העבאסית, היתה למרכז הכובד של המזה"ת בימי הביניים בשל היקפה הטריטוריאלי הרחב, שלטונה הריכוזי החזק, כוחה הצבאי העצום, עושרה הרב, אירגונה המנהלי היעיל והמסועף, חייה התרבותיים העשירים ובעיקר השאירה את רישומה הגדול בהסטוריה הערבית ובדמיונם של המוני המוסלמים.
הח'ליף אבו ג'עפר "אלמנצור" הצליח לדכא שורות מרידות בפרס וסביבתה והקים את בגדאד כבירה עבאסית על גדת החידקל - מה שהביא להפיכתה לנקודת מפתח, בהיותה בנויה על הצטלבות דרכים יבשתיות וימיות, ובכך להעביר ממנה ואליה כוחות צבא גדולים במהירות גדולה. כמו כן, גם לשנע ממנה ואליה סחורות ומוצרי מלאכה ומסחר. בגדאד הפכה תוך זמן קצר למרכז פוליטי, צבאי, מסחרי ותרבותי ולאחת הבירות המשגשות ביותר במזרח.
תקופת הזוהר המפורסמת ביותר היתה תקופתו של הארון אלרשיד - תקופה של עושר ופאר אגדיים, הרמונות וארמונות מפוארים, בהם פרחה פעילות משוררים, אנשי מדע, מוסיקאים,זמרים, רקדנים וכו'. בתקופתו יוצבו הגבולות ושקטו. האוצר התמלא ועושר אגדי הציף את הממלכה. חיי התרבות פרחו: יצירות מופת כמו "אלף לילה ולילה" נכתבו ותרמו להילת הזוהר סביב תקופת שלטונו.
האמפריה העבאסית הצטיינה גם בסדרי מנהל מסועף, בצבא גדול ומאורגן, בפיתוח חקלאי, מסחר ומלאכות, בגיבושו של שלטון דתי חזק ובדיכוי כיתות סוטות ו"ד'ימים".
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר שמעון כרמי
[13417]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: