רציתי לדעת אם שימרו
רציתי לדעת אם שימרו את ביתה יונה וולך בק. אונו והאם ניתן ללכת לבקר בו.
כמו כן בספרים אודותיה נאמר כי היא למדה בתיכון אבני האם נשתמרו ציורים שלה? פרטי ארכיון? אתר על שמה?
אנו מודים על פנייתך ומתנצלים על העכוב במתן תשובה.
שאלתך נשלחה למומחים ותועבר אליך ברגע שתתקבל.
להלן מידע כללי אודות המשוררת:
יונה וולך (1944-1985), משוררת ישראלית. מהיוצרות העבריות החשובות במאה ה־20 ומבשרת הפוסטמודרניזם ביצירה ובתרבות העברית.
נולדה בכפר אונו (לימים קרית אונו) למיכאל ואסתר וולך, שעלו מביילורוסיה. אביה נהרג בקרב על גבעת קולה בשנת 1948, בטרם מלאו לה חמש שנים. וולך גדלה ומתה ברחוב הקרוי של שם אביה. היתמות היוותה סימן היכר ומגדיר זהות שיחבר בינה לבין יתומים אחרים, כגון מאיר ויזלטיר ויאיר הורוביץ.
שיריה המוקדמים עסקו במיניות, פחד, מוות ושגעון. שירה המאוחרים עסקו בהכרה, גוף ונפש, זהות ומולטי-זהות ומוות חוויתי. ייחודה בנושא וחדשנותה בצורה הביאו לה תהילה והכרה ובעיקר קהל קוראים רחב, מעבר למעגלי קוראי השירה הרגילים.
בעוד השירה בארץ עסקה בנושאים לאומיים, השירה האישית עסקה בנושאים השגורים (אהבה, ארוטיקה, טבע, חברה, לאום) והשירה הנשית עסקה ב"בן" ו"באהוב" (בד"כ בדרכם למותם ההרואי במלחמה) ואלו נכתבו בצורה הלירית החדשה - המלה ה"חילונית" שהועלתה על נס כמביאת בשורה חדשה של "פואטיקה בלתי לירית" (נתן זך, יהודה עמיחי, דוד אבידן, דליה רביקוביץ': משוררי "דור המדינה") מתמרדת ומתנערת משירתו של נתן אלתרמן, מצחצחת שפת שירה חדשה - פרוזה נטולת כל קישוט, ישירה, חסרת משקל וחריזה. וולך עסקה בנושאים חדשים חסרי קשר לזמן, למקום, לתרבות ולסביבה.
וולך עסקה בנושאים לא ראויים ומנותקי קונטקסט תרבותי אז בנגוד למשוררים שיצרו באותה העת, ואת אלו שיבצה עם "שפת הרחוב" ולעיתים מילים "גסות" בכל שירתה. בשילוב הזה איגדה בשפה את הארכאי עם החדשני בצורה, ובנושא סופר-חדשני בישרה לשירה העברית על בואו של הפוסטמודרניזם וזאת כאשר המודרני בעולם נגע בשיאו ובארץ רק החל להתעורר.
וולך עסקה ב"טפל" התרבותי המקומי ש"לא נגע לאף אחד" אך היה זה קולו האישי של הפרט בארץ של אנחנו ובייחוד קולו של האדם החדש הפרטן בחברה הבורגנית-קפיטליסטית המתהווה.
החוויות האינטימיות שכולנו חווים מצאו את חזית הבמה בכתיבתה בעת בה אף אחד לא נתן עליהם את הדעת: גילוי המין, תחושת החוסר שייכות למיננו וכפיית החברה לתפקוד חברתי תלוי מין, החוויה והדיכוי הנשי, הפחד מעצמינו, הפחד מהמוות (הבלתי הרואי בקונטקסט ישראלי), העניין בשגעון ואיבוד הדעת, תחושת השונות והזרות מן הכלל, דיכוי הפרט כהוויה חברתית הכרחית של חיים בחברה, הצורך בריבוי פנים וזהויות כצורך קיומי לשם הישרדות בחברה הפוסט מודרנית (שהחלה מתהווה). כיום, תכנים אלו נראים מובנים מאליהם וראויים בין השאר בזכותה.
המוזיקאים אילן וירצברג ושמעון גלבץ העלו בתחילת שנות השמונים מופע משיריה (אליו הצטרפה מאוחר יותר והקריאה שירים), שהפך לתקליט "בציר טוב". בתחילת שנות התשעים העלה גם המוזיקאי ערן צור, יחד עם רונה קינן ומוזיקאים נוספים, מופע משיריה, שהפך לאלבום "אתה חברה שלי"....
מתוך:he.wikipedia.org
בהצלחה!
ערב הוקרה למשוררת
התשובה ניתנה על ידי מרינה דוחנובסקי מצוות מידעני KOL
[14223]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: