מהו הקונפליקט הדרמתי במחזה
מהו הקונפליקט הדרמתי במחזה "ילדי הצל" מאת בן-ציון תומר ?
הקונפליקט הדרמתי במחזה "ילדי הצל" של בן ציון תומר מורכב מרובד אישי ורובד חברתי. לצורך ענייננו נדון תחילה בעניין הפרט, ואחר-כך נעבור לדון בעניינה של החברה ותרומתה לקונפליקט במחזה.
המחזה מתרכז בדמותו של יורם-יוסלה, ילד מילדי טהרן. גיבור הבונה לעצמו תדמית "צברית", אנטי-גלותית, המנסה בכל כוחה להיפטר מעברה. המשבר הראשון שעובר גיבורנו במחזה, כאשר נאלץ הוא להתמודד עם הידיעה שהוריו עומדים להגיע ארצה, דבר שמעיב עליו מאוד ועלול לשבור את התדמית שבנה לו. יורם יודע ומבין כי הוא צריך לעזור להוריו להתמודד עם חבלי הרליטה בארץ. עזרה זו עלולה לחשוף את דמותו האמיתית שאותה הוא מנסה להסתיר בכל כוחו, אך היא עולה שוב ושוב. במהלך המחזה עובר יורם תהליך הוודעות ולומד להכיר בעברו ע"י חשיפת גיסו זיגמונט. זיגמונט מתמודד גם כן עם הסתרת זהותו. בעברו היה חבר ביודנראט, ועל כך חש רגשות אשם בגלל שיתוף פעולה עם הצורר הנאצי. קרבתם המשותפת הרת הגורל, מלבד הקרבה המשפחתית, יוצרת בינהם אנלוגיה . שניהם נוצרים סוד מעברם שנראה להם כי חשיפתו עלולה להעיב על חייהם, במיוחד על יחס החברה אליהם.
מכאן אנו מגיעים למקומה של החברה במחזה והשפעתה: המחזה מתרחש בקיבוץ מינית בשנות ה-50, השנים הראשונות לקום המדינה, צמיחתה והתגבשותה המדינית, הפוליטית, צבאית וחברתית. המדינה איכלסה יהודים רבים ממדינות שונות אך העליות הבולטות היו מאזורי "מדינות הסהר" (פרס, עירק) והעלייה מאירופה, עלייתם של ניצולי השואה. כפי שהזכרתי בתחילה, המדינה לא נתנה את הדעת והמחשבה לעולים שהגיעו ארצה. העולים, שחלמו כל חייהם להגיע אל הארץ הנכספת שאליה קראו והתפללו, נחלו אכזבה רבה. הקיבוץ, שביסודו מאמין בשוויון, אחדות וחרות מתגלה במחזה אחרת. חברת הקיבוץ והעיר תל-אביב בכלל היא "שוק - שוכחים", חברה ששוכחת את עברה, אינה עושה מספיק למען קליטה ועלייה, מפנה אצבע מאשימה כלפי היהודים ששרדו את השואה ומכנה אותם "כצאן לטבח". החברה דורשת מהאדם להשתנות ולפעול על-פי הנורמות החברתיות אותן הציבה.
תפיסת המחזה מראה את ההתנכרות לעבר היחיד - יורם. הקונפליקט של יורם הוא אינו קונפליקט פרטי, אלא לאומי וחברתי. ההתמודדות היומיומית של יורם היא עם בעיית הזהות שלו, וכן בעיית הזהות הלאומית של המדינה בשנותיה הראשונות .
חשוב להזכיר כי סוף המחזה נשאר פתוח. מה שיכול להעלות בנו שאלות רבות לגבי המדינה, האם כיום, לאחר יותר מ-50 שנה, משהו בחברה שלנו השתנה?
רונית פלטנר-קרקו
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL ד"ר אראל אבינרי
[8284] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
