איזה מנגנון להשוואת לחץ
איזה מנגנון להשוואת לחץ אוסמוטי קיים אצל דגי הגרם אם בכלל?
לכרישי מים עליונים אין חור ספירקולום כיצד אם כן הם מקבלים חמצן לגופם?
מה מיוחד במוח של הפיל שמעניק לו זיכרון כה טוב? האם יש בע"ח נוספים שמצטיינים בזיכרון יוצא דופן?
בעקרון, נשימה בזימים נעשית ממים המוכנסים אל הפה ומשם אל חלל הזימים והחוצה דרך פתחי הזימים. הספירקולום מפותח בכרישים קרקעיים כי הפה שלהם פונה כלפי הקרקעית החולית ואם ישאבו מים מהפה לזימים גרגרי החול עלולים לגרום נזק לרקמת הזימים העדינה. לכן כנראה יש להם פתחים בחלק העליון של הראש המבטיח אספקת מים נקיים לזימים. לכרישי מים פתוחים אין בעיה כזאת כי בזמן השחיה (הם כזכור חייבים לשחות כל הזמן גם כדי לא לשקוע) הפה פתוח ומים מוזרמים אל הזימים.
אגב, שימי לב שלכרישים, בניגוד לדגי גרם, אין מכסה זימים המאפשר שאיבה של מים אל חלל הזימים, אלא רק פתחי זימים, לכן החדרת המים לזימים תלויה בתנועת הכריש. כריש שרוצה לנוח על הקרקעית תמיד ינוח במקום בו יש זרימת מים ופיו פתוח לכיוון הזרם לאספקת מים לזימים.
לגבי לחץ אוסמוטי:
לחץ אוסמוטי בדגי גרם ימיים הוא בסביבות 350 מיליאוסמול, והלחץ האוסמוטי של מי הים בסביבות 1000 מיליאוסמול. דבר זה גורם לאיבוד מים מהגוף וחדירת יונים של מלחים אל תוך הגוף. כדי להתגבר על בעיה זו הדג הימי שותה הרבה מאוד מי ים ומסלק יונים בעזרת משאבות המצויות בעיקר בזימים (ומעט מהכליות, בגלל שהפרשת מלח מהכליות מחייבת גם איבוד מים).
בדגים של מים מתוקים הלחץ האוסמוטי בדם הוא כ- 300 מיליאוסמול והלחץ במים קרוב לאפס. לכן לדג במים מתוקים חודרים מים אל הגוף ויונים של מלחים בורחים ממנו החוצה, כך שהמצב הפוך למתרחש בדג ימי. לכן דג של מים מתוקים לא שותה מים כלל (חוץ ממה שחודר למערכת העיכול עם המזון) ומחדיר באופן אקטיבי בעזרת משאבות יונים של מלחים אל הגוף. להבדיל מדג מי ים, דגי מים מתוקים משתמשים בכליות שלהם כדי להפריש את עודפי המים, כך שלמעשה הם משתינים הרבה מאוד, והשתן שלהם הוא כמעט מים מזוקקים.
לגבי פילים, לצערי אינני יודע את התשובה...
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL ד"ר איתי פלאות
[14904]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: