קול שלום שמי דנית
קול שלום שמי דנית והיתי רוצה חומרים על הנילוס ובהם:
הנילוס הכחול
הנילוס הלבן
והיכן הם מתחברים
אם אפשר לפחות שני מאמרים
תודה דנית
דנית שלום,
כבר שאלת שאלה זו פעמ, ואנו מצרפים שוב את התשובה. כל שאלותייך הבאות יהיו כרוכים בעלות כספית של 4 ש'' לשאלה.
באתר של ויקיפדיה, תוכלי למצוא ש"נהר הנילוס הוא אחד הנהרות הארוכים ביותר בעולם, הזורם באוגנדה, קניה וזאיר, אתיופיה ,סודן ומצרים. אורכו של הנילוס 2,500 ק"מ. כיוון זרימתו הוא מדרום לצפון.
מדרום יש לנילוס שני מקורות, הנילוס הכחול והנילוס הלבן:
• הנילוס הכחול מתחיל בימת טנה שבאתיופיה, והוא זורם בחוזק הרב ביותר בקיץ. בגלל האקלים הטרופי של אתיופיה, שבו יורדים גשמי מונסון בקיץ. בגלל גשמי המונסון, הנילוס הוצף פעמים רבות (עד להקמת סכר אסואן).
• הנילוס הלבן מקורו בימת ויקטוריה, אשר שטחה מתחלק בין 3 מדינות: אוגנדה, קניה וטנזניה. הימה מקבלת את מימיה מנהר קגרה. ימת ויקטוריה גובהה 1,150 מטר מעל פני הים. בנילוס הלבן זורמים המים בקצב קבוע, בגלל האקלים המשווני השורר באיזור זה.
הנילוס הכחול והלבן מתאחדים לנילוס המאוחד בחרטום בירת סודן, ומשם הוא זורם דרך מצרים עד הים התיכון. בדרך הוא מקבל עוד מים מנהר העטברה, ומשם אין הוא מקבל עוד מים. לקראת שפך הנילוס לים, קיימת הדלתא. עם מי הנילוס זרם גם סחף, אך לקראת השפך לא היה לנהר כוח "לסחוב" את כל הסחף. התוצאה: הסחף יוצר עוד שטח של אדמה פורייה, והנילוס מחפש שפכים חדשים."
בנוסף תוכלי למצוא ש"תעלת סואץ היא תעלה מים מלאכותית העוברת במצרים, בין היבשות אפריקה ואסיה ומשמשת למעבר אוניות. אורכה 163 ק"מ והיא מחברת את העיר פורט סעיד, לחופי הים התיכון לעיר סואץ, בים סוף. רוחבה בין 100 ל200 מטרים, ועומקה בין 10 ל20 מטרים. חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין אסיה לאירופה להמנע מלהקיף את אפריקה, ובכך לקצר משמעותית את הדרך ולחסוך מעבר באוקיאנוס האטלנטי הסוער.
בניית התעלה החלה ב25 באפריל 1859 ונמשכה 10 שנים עד 1869. הספינה הראשונה חצתה אותה כבר ב-17 בפברואר 1867. הבנייה נוהלה על ידי חברה צרפתית בניהולו של פרדיננד דה לספס עבור ממשלות מצרים וצרפת. על-פי הערכות שונות, כמיליון וחצי פועלים מצרים הועסקו בעבודות הבנייה וכ-125,000 מהם מתו תוך כדי העבודות, בעיקר מכולרה. ממשלת מצרים נאלצה למכור את חלקה בתעלה לבריטניה כדי להחזיר הלוואות בינלאומיות. כתוצאה מכך, כוחות בריטים נכנסו לאיזור ב-1882 על מנת לשמור על האינטרסים הבריטיים והחלו את ההגמוניה הבריטית על מצרים.
בעקבות רצונו של גמל נאצר לגייס כסף לבנות את סכר אסואן, ב26 ביולי 1956 הכריזה מצרים על הלאמת התעלה, ואיסור על אוניות ישראליות לעבור בה. בתגובה פתחו ישראל, בריטניה וצרפת במבצע קדש בו כבשה ישראל את חצי האי סיני ובתוך שבוע הגיעה עד לקו המים. לאחר כניסתה של ישראל למלחמה, כוחות צרפתיים ובריטיים פלשו למצרים כפי ההסכם שהיה בינם למצרים וכבשו חלקים ממנה, כאשר מטרתם היא להחזיר לידם את השליטה לתעלה ולהפיל את נאצר. המצרים בתגובה טיבעו אוניות בתעלה וחסמו אותה ומדינות ערב שיבשו את אספקת הנפט לעולם. כהמשך להשתלשלות האירועים, ארה"ב לחצה מדינית וכלכלית על בריטניה לסגת ממצרים. לאחר סיום הקרבות האו"ם הכריז על תעלת סואץ כרכוש מצרים.
בעקבות מלחמת ששת הימים (1967) נסגרה התעלה למעבר אוניות. בסיום המלחמה התעלה היוותה את קו הגבול בין ישראל למצרים, והוקמו מעוזים ישראלים בצידה המזרחי של התעלה. בתחילת מלחמת יום הכיפורים חצה הצבא המצרי את התעלה, ובעקבות זאת התנהלו קרבות קשים בין צה"ל לצבא המצרי, משני עברי התעלה. תעלת סואץ נפתחה מחדש למעבר אוניות (כולל אוניות ישראליות) רק ב1975, לאחר שכוחות שמירת השלום של האו"ם הוצבו בחצי האי סיני ב1974.
כיום, מעבר מקצה לקצה אורך בין 11 ל-16 שעות. כ-150,000 ספינות (כ-14% מתנועת הספינות בעולם) עוברות בתעלה מדי שנה. ב2004 הודיעה מצרים על כוונתה להרחיב ולהעמיק את התעלה במטרה לאפשר שיט של מיכליות בה. ביולוגיים ימים הביעו חשש שבעקבות כך, יעברו מינים נוספים של בעלי חיים ימיים מים סוף לים התיכון, ויגרמו להכחדה של מינים קיימים. כבר היום ידוע על מינים רבים של בעלי חיים שהיגרו צפונה דרך התעלה במה שקרוי הסינדרום הלספסיאני. תופעת המדוזות המטרידה בחופי ישראל מציינת פן גלוי של ההגירה הזו."
שיהיה בהצלחה!
קישורים נלווים
ויקיפדיה – הנילוס
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1
מידע עובדתי על הנילוס באנגלית פשוטה, כולל מפה
http://www.kented.org.uk/ngfl/rivers/Feature%20Articles/rivernile.htm
מאמר על הנילוס, סביבתו וההיסטוריה שלו מתוך "גלילאו"
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/002008.html
התשובה ניתנה על ידי מירי גבריאל מצוות מידעני KOL
[14061]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: