יש לי שאלה בנושא
יש לי שאלה בנושא חלומות
איך בעצם אני מודע לזה האם אני בחלום או במציאות ז"א כאשר אני חי את היום יום אני יכול לדעת שעכשיו זה מציאות ולא חלום? אנשים אומרים רגע אני אצבוט את עצמי שאני אדע שאני לא חולם מה זה אומר בעצם שכאב את לא יכול להרגיש בחלום ולכן אם תרגיש אותו ז"א אתה חי עכשיו במציאות ולא חלום האם זה נכון? איך מודעים לזה שאני כרגע במציאות ולא בחלום?
תודה ממתין לתשובה
איך נוכל לדעת שאנו ערים ולא חולמים? בספרו THE HUMAN SOUL, קארל קניג נותן כלי או נוסחה שיכולה לסייע לנו בפתרון של "שאלת מליון הדולר".
קניג מביא תובנה יפה של חכם סיני בשם צו''אנג צו שאמר: "אתמול בלילה חלמתי שהייתי פרפר. איך אני יכול לדעת שאני אכן אדם שחלם שהוא פרפר ולא פרפר שחולם שהוא אדם?" קניג, פותר את הקונפליקט בעזרת תיאורית ההתבוננות החד-סטרית. תיאוריה זו מאפשרת לנו לדעת באיזו תודעה אנו מצויים, כלומר לזהות האם אנו חולמים או ערים. (הטריק של לצבוט את עצמנו לא עובד – אנו יכולים לעשות זאת גם בתודעת החלום J)
קניג מסביר כי אנו לא יכולים להתבונן בתודעה כלשהי כאשר אנו מצויים בה. כך, לדוגמא אין אנו מסוגלים להתבונן על החלום בפרספקטיבה ולנתח אותו תוך כדי חלימה (למעט חלום צלול)"החלום לא שייך לנו" – מדגיש קניג – אנו שייכים לחלום ופועלים כחלק מהחלום. איננו יכולים להפעיל שיפוט ולנתח אותו תוך כדי חלימה – אנחנו מתפקדים כשחקנים ולפעמים אפילו כשחקני משנה בלבד. רק כשאנו ערים אנו יכולים לומר: "אתמול בלילה חלמתי חלום..."
עם זאת, אומר קניג כל תודעה כוללת בתוכה את התודעות הנמוכות ממנה, דבר המאפשר התבוננות לאחור עליהם בפרספקטיבה. ההיפך, מסביר לנו קניג הינו בלתי אפשרי - אין לנו אפשרות להתבונן ממצב תודעה נמוך לעבר מצב תודעה גבוה יותר. כשאנו חולמים אנו לא יכולים להתבונן על תודעת היום שלנו. החלום אומנם שואב ממנה רשמים לאריגת העלילה שלו, אך אנו לא יכולים להתבונן על תודעת היום בפרספקטיבה ולנתח אותה. עפ"י תיאוריה זו יכול, אם כן החולם להתבונן, באופן מסוים – על שלב השינה והשינה העמוקה ולשאוב משם חוטי רשמים שנטווים לאריג החלום, אותם הוא נושא כמתווך לתודעת היום. הכיוון הוא אם כן, חד סטרי – האדם לא יכול להתבונן כאשר הוא שרוי בשינה עמוקה על החלום, והחולם לא יכול להתבונן על התודעה הערה*.
כלומר – אם אנו מסוגלים להתבונן על החלום שחלמנו אתמול בלילה ולנתח אותו – סימן שאנו לא פרפרים (משל...)
אם נמשיך את קו החשיבה של קניג נוכל להבין כי באותו אופן אין אנו יכולים לבחון באמת את תודעת היום שלנו – כי אנו פועלים מתוכה. גורדייב, היה זה שטען כי בתודעת היום אנו יותר ישנים מאשר ערים. נדמה לנו שאנו פועלים מתוך רצון מודע וחופשי, אך למעשה מה שמנחה אותנו הינו הרצון הלא מודע שנישא אלינו מארץ השינה והשינה העמוקה דרך כנפי החלום. מתי אם כן יש באפשרותנו להתבונן על תודעת היום כפי שאנו מתבוננים על תודעת החלום? כיום עומדות לרשותנו שתי אפשרויות אשר כל אחת מהן זמינה באופן שונה:
האפשרות הראשונה תפגוש את כולנו ביום מן הימים – לאחר שנחצה את שער המוות. אז נרכוש תודעה גבוהה יותר – תודעת-על, או תודעה קוסמית אשר תקנה לנו את היכולת לבחון את חיינו על פני האדמה מהיבטים גבוהים ועמוקים יותר. ממרום תודעת המוות תיראה לנו תודעת היום כלא יותר מחלום, בדיוק כשם שכאשר אנו מתעוררים בבוקר אנו מבינים שחלמנו חלום.
האפשרות השניה, ניתנת להשגה ולהגשמה כבר עתה, על פני האדמה אך דורשת מאיתנו התאמנות נמרצת. מדובר בדרך של התפתחות רוחנית באמצעות תפילה, מדיטציה, יוגה וכדומה. עבודה רוחנית יכולה להעביר אותנו מתוך בחירה חופשית את הסף לעולם הרוח כאשר אנו עדיין מצויים בגוף הפיזי, ולהכניס אותנו לטרקלין של תודעת- העל (סמדהי, תודעה קוסמית) תודעה בה נוכל להתבונן באופן ער על חשיבתנו רגישתנו ורצייתנו בתודעת היום יום.
התשובה ניתנה על ידי יעל יצחקי מצוות מידעני KOL
[16356]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה:
האם יכולת המחשבה, חשיבה
האם יכולת המחשבה, חשיבה של האדם היא מוכחת מדעית,קיימת ועובדתית
מחכה לתשובה תודה
חשיבה : הינה פעילות העוסקת במידע הן הנקלט מבחוץ על ידי החושים והן הנשלף מבפנים מהזיכרון וארגונו מחדש, וכן בעזרת תהליכים שונים ליצירת מידע חדש. החשיבה נעשית באמצעות : רעיונות סמלים וייצוגיים מנטליים ותוצריה הם: עמדות, רגשות דעות ואמונות.
כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בתוצרים אלה בצורה זו או אחרת. הפסיכולוגיה הקוגנטיבית מתמקדת בחקר באופן בו מתבצעת החשיבה, מה הן יחידות החשיבה הבסיסיות ביותר. כיום נחקרת החשיבה גם באמצעות מחקר נוירופסיכולוגי שבו נבחנת הפעילות החשמלית של המוח וזרימת הדם במוח.
מחקרים העוסקים בקשר בין תבנית חשיבה לפעילות המוח מזהים שתי קבוצות אוכלוסיה המובחנות זו מזו על פי נטייתן להפעיל את אחד משני חלקי המוח. האוכלוסיה הנוטה להפעלת הצד השמאלי של המוח, מאופיינת בחשיבה ורבלית הנוקטת בשיטה סידרתית של צעד אחרי צעד לפתרון בעיות. האוכלוסיה הנוטה להפעלת הצד הימני של המוח, מאופיינת בגישה ויזואלית המאפשרת הגדרתת ביות ופתרונן ללא כל שלבי בינים בין ההגדרה לפתרון.
הנרו-פסיכולוגיה : תחום ידע העוססק בנסיון להבין כיצד מבנה המוח ותפקודו קשורים לתהליכים פסיכוליים ספציפיים, והיא בעלת היבטים קליניים, מחקריים ויישומיים.
מחקריו הראשונים של ברונר על החשיבה מדגישים את חשיבותה של הלמידה הפעילה הכסיס להבנת הנלמד. ברונר טען שמהותן של פעילויות אלה הם התהליכים שבעזרתם התלמידים פותרים בעיות המוצגות לפניהם. ברונר טוען שידיעותיו האישיות והייחודיות ביותר של האדם, הן הידיעות שגילה בעצמו והגילוי יוצר זיקה מיוחדת בין הידע שנרכש לבין הרוכש. לדבריו, הלומד בדרך הגילוי עשוי בין השאר להגדיל את יכולתו האינטלקטואלית ולסייע לתהליכי הזיכרון. הגילוי נתפס הכדבר מה המתרחש אצל התלמיד באמצעות יצירת קשרים ומבנים חדשים.
ההבחנה בין חומרה לתוכנה חלה על המוח ועל המחשב. חומרת המוח היא הרכיב הביולוגי, חומרתי, שבאמצעותו מופקת התוכנה - החשיבה האנושית. החומרה האורגנית של המוח, שחייבת לדאוג גם לקיומה. יש בה משהו ייחודי שמעניק לה את יכולת החשיבה.
ישעיהו ליבוביץ מנתח בספרו "בין מדע לפילוסופיה" את הסוגיה של העברת החשיבה לתהליך מכני: העברת תהליכי החשיבה למתקנים מכניים אפשרית במידה שאפשר להעמיד את תהליך החשיבה על חישוב כמותי. אנו יכולים להקנות למנגנון זה גם יכולת זכירה. הקיברנטיקה המעשית מחקה את פעולת החישוב, הזכירה והמשוב של המוח, אך אינה מסוגלת לשחזר את פעולות החשיבה שלו.
החשיבה האנושית עובדת על הקשר ועל תכלית. כשאנו רואים חפץ הוא לא מתורגם במחשבותינו לעובדה פזיולוגית של גודל, צורה, חומר , אלא נרשם כחלק ממכלול, כבעל תפקוד ותכלית במכלול זה.
החשיבה והלמידה אינם תהליכים סבילים של אחסון מידע ואיחזורו. מוחנו בונה דגמים ומבנים שמשתנים ומתעדכנים בהתמדה עם הופעתו והצטברותו של ידע חדש ויוצרים כוליות חדשה שתלך ותשתנה עם בואו של מידע חדש.
יסודות וסודות בהתפתחות המוח
החשיבה האנושית
אפקט מוצרט
המחשב הנבון
הסבר על מבנה המוח
מהי אינטואיציה?
סרט אנימציה על פעילות המוח
יכולת החשיבה של האריה
על בינה מלאכותית
התשובה ניתנה על ידי ציפי חיים מצוות מידעני KOL
[16303]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה:
שלום, אני מעוניינת
שלום, אני מעוניינת לדעת את שם/טלפון היצרן/משווק של תליוני סוורובסקי, בייחוד את אלה עם אותיות הקבלה.
מצ"ב קישורים לחנויות העוסקות במכירת תליוני סוורובסקי:
תליוני סוורובסקי
תליון קבלה קריסטלי
תליון סוורובסקי
תליוני סוורובסקי
תליוני סוורובסקי
תליוני סוורובסקי
תליון סוורובסקי
התשובה ניתנה על ידי ציפי חיים מצוות מידעני KOL
[16279]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה:
האם יכולת המחשבה,חשיבה של
האם יכולת המחשבה,חשיבה של האדם היא יכולת מוכחת מדעית קיימת ועובדתית
תודה
המוח, רקמה המכילה כמאה מיליארד תאי עצב, הוא מכונת חישוב מיוחדת ומפליאה. בזכותו אנו מתפקדים היטב בעולם בלתי צפוי ומלא גירויים. מידע תחושתי (אור, קול, מגע) נקלט באמצעות תאי החוש שבהיקף הגוף, מותמר לקוד עצבי - חשמלי וכימי - ומועבר אל המוח. במוח מעובד המידע במהירות רבה וללא מאמץ, ותוצאות עיבוד )חישוב( זה מאפשרות לנו לזהות את פני חברינו, לאמוד את מרחק ספל הקפה שמולנו ולהורות ליד לאחוז בו. תוצאות החישוב העצבי מאפשרות לנו גם לזהות יצירה של בטהובן מאוסף הצלילים שחדרו לאוזנינו, וגרמו לפעילות מכנית של עור התוף ולפעילות חשמלית בעצב השמע. מוחנו לא התמחה בחישוב של כפל מספרים זה בזה. חישוב זה נעשה ביעילות רבה על ידי המחשב הדיגיטלי הפשוט ביותר, שתוכנן לבצע פעולה זו. פעולות החישוב שמוחנו מתמחה בהן הן מסוג שונה, המסתמך על מידע תחושתי שזורם אלינו בכל רגע בחיי היומיום, כמו למשל קול המרטיט את עור התוף, אור הנקלט ברשתית העין, חום המתפשט על פני העור, או כאב באיברי הבטן הפנימיים. מידע תחושתי זה מתורגם לאותות כימיים וחשמליים הנוצרים והנישאים במערכת העצבים שלנו. אותות אלו הם שפת המוח: באמצעותם מיוצג המידע החושי המועבר למערכת העצבים, המבצעת עליו חישובים. תוצאות החישוב המיוצגות אף הן בשפתו הכימית וחשמלית של המוח מתבטאות בזיהוי של פנים, בתחושות, בתובנות, בפקודות להפעלת שרירי היד וכד''.
על הפעולות המופלאות האלה אחראים מרכיבי מערכת העצבים: תאי העצב, הנבדלים משאר תאי הגוף בצורתם ובתכונותיהם החשמליות והכימיות, והקשרים ביניהם - הסינפסות, והרשת העצבית הנוצרת מכל החיבורים, שבתוכה זורם ומעובד המידע העצבי.
התשובה ניתנה על ידי יעל יצחקי מצוות מידעני KOL
[16278]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה:
כאשר אני מדבר אני
כאשר אני מדבר אני שומע את קולי בקול מסוים ואחרים שומעים אותי בקול אחר האם זה אמור להוות בעיה כלשהיא זה משהו קריטי, חשוב, או שזה פרט לא מענין ואין לי סיבה להיות מוטרד ממנו (אני יודע את הסיבה מדוע זה ככה, השאלה היא האם זה בעיה שאני צריך להיות מודאג ממנה כי זה נורא מציק לי ומטריד אותי)
זה גם ענין נוסף וחשוב האם אני צריך להיות מוטרד מזה שאני חווה את עצמי לא כמו שאחרים חווים אותי, בגדול ברגע שאני מסתכל עלי מהצד ואני אומר הם חווים אותי לא כמו שאני חווה את עצמי, והאם זה קשור לקול השוני שאני חווה את עצמי לא כמו שהם חווים אותי, וכאן באה השאלה האם זה צריך להטריד אותי בכלל שאני רואה את עצמי לא כמו שהם רואים אותי, כאילו מה האמת פה יש בעיה פה לכל בני האדם שהם לא חווים כמו שאחרים חווים אותם יש פאק בייצור לפעמים אני מסתכל על בן אדם ואני אומר אני רואה אותו לא בדיוק כמו שהוא רואה את עצמו האם יש בעיה בזה שאני רואה אותו ככה והוא ככה או שזה סתם ענין שולי. לא נראה לי שאני צריך פסיכולוג אני פשוט רוצה לדעת מה האמת לייחס חשיבות זה ענין בעייתי או סתם קישקוש אני פשוט שואל אם זה בעיה כללית או סתם ענין טפשי שאין לייחס לו חשיבות. פה אני צריך את תשובת המומחה כי זה די מעצבן אותי ואני מת כבר לרדת מהענין ולשכוח את הענין המעצבן הזה.
לא איכפת לי שאני חווה את עצמי לא כמו שאחרים חווים אותי(אגב זה שאני חווה את עצמי לא כמו שאחרים חווים אותי קשור לענין הקול?) השאלה היא האם זה כן צריך להיות איכפת לי ולהפריע לי הענין הזה, זאת השאלה מצטער שאני קצת משגע אבל אני ממש רוצה לרדת מהענין הזה ומקווה שתעזרו לי
תודה
לא ברור משאלתך כיצד אתה יודע שקולך שונה מזה של אחרים והאם כוונתך לכך שכאשר אתה שומע את קולך באמצעי קלט (טלפון, טייפ)אתה מופתע מכיצד הוא נשמע.. או האם אתה חווה ניתוק מסוים בינך ובין הקול שלך?
במידה וזו האפשרות הראשונה הרי שהיא טבעית ונורמלית ומרבית האנשים מופתעים לשמוע את קולם (לעיתים הדבר גם קורה בהתייחסות למראה חיצוני הנראה מוזר בצילום)..
במידה ומדובר באפשרות השנייה.. הרי ששווה שתקרא על תופעה הנקראת דהפרסונליזציה (ניתוק מהעצמי) ותבדוק האם הסמפטומים תואמים את תחושותך..
בכל מקרה.. המון בהצלחה בהמשך
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר צבי כהן
[16268]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: