לפי התורה ,השמש הירח
לפי התורה ,השמש הירח והכוכבים ניבראו
ביום רביעי,
כמה זמן נמשך היום הראשון?
לזיו,
שלום רב!
אנו מצטערים על העיכוב שחל בתשובה לשאלתך ומודים לך על פנייתך אלינו!
להלן תשובתו של המומחה: הרב ד"ר דוד גרינברג לשאלתך:
שואל נכבד!
שאלתך נוגעת למה שמכונה אצל חז"ל "מעשה בראשית" וזה
מהדברים שאין דורשים בהם ברבים שכן כך נאמר במשנת
"חגיגה": "אין דורשין... ולא במעשה בראשית בשניים"
(יא,ב) התלמוד הבבלי מצטט ברייתא כדלהלן: "תנו רבנן "כי
שאל נא לימים ראשונים – יחיד שואל, ואין שניים שואלים
וכו''" עד שמסיקה הברייתא: "יכול לא ישאל אדם מששת ימי
בראשית? תלמוד לומר: "לימים ראשונים אשר היו לפניך"
(דברים ד) כלומר שיש לחקור את ימי הבריאה.
גם בתלמוד הירושלמי מצינו שדורשים את הכתוב במשלי כה:
"כבוד אלוקים הסתר דבר" – עד שלא נברא העולם.
"כבוד מלכים חקור דבר" – משנברא העולם.
גם מהירושלמי מובן כי רק את אשר לפני הבריאה אסור
לחקור, אבל מזמן הבריאה ואילך, יש לחקור.
ועתה לגופו של עניין. הדברים כמובן סתומים וחתומים שכן
הכל תלוי בפרשנות וסברות ואין תיעוד אנושי לאשר קרה בעת
הבריאה. כבר אמר הבורא לאיוב: "איפה היית ביסדי ארץ,
הגד אם ידעת בינה" (איוב לח ד).
אפשר לומר כללית כי קיימות שתי גישות עיקריות למשך
(אורך) הימים א-ג בימי הבריאה. ואחת משתי הגישות מתחלקת
לעוד שניים.
הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ב פרק ל) קובע כי המאורות שנתלו
ביום ד'' נבראו כבר ביום א''. דבר זה למד הרמב"ם ממאמר
החכמים: "הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון, ולא תלאן עד
יום רביעי". מקור הדבר נובע מפירוש המילה "את" ("את
השמים ואת הארץ") שפירושה "עם". זאת אומרת שכל פרטי
הבריאה נבראו יחד עם שמים וארץ.
גם רש"י בפירושו לבראשית (א יד) הלך בשיטה זו שהכל נברא
מיום ראשון.
ועתה שואל הרמב"ם: "באיזה דבר שוער יום ראשון, ויום שני
ושלישי?" תשובתו היא שבאור הזה שנברא ולא נתלה! אך
עדיין קשה, אם כן מה הבדיל בין היום ובין הלילה כנאמר:
"ויבדל אלוקים בין האור ובין החשך" (א,ד). ושוב: "ויקרא
אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה – ויהי ערב ויהי בקר יום
אחד" (שם ה'').
בדברי אברבנאל מצינו ביאור לרמב"ם:
"והבדיל השם בין האור ובין החושך בתנועות הגלגל אשר
עשה". כלומר שהמאורות אשר לא נקבעו עדיין במקומם אך בכל
זאת האירו, שכן יחד עם תנועתו הסיבובית של כדור הארץ,
יצרו את ההבדלה בין אור לחשך. סוף סוף מה זה משנה מהיכן
תאיר השמש על הארץ ממקומה הקבוע או הזמני?
נמצא שהקפת הכדור היא הגורמת לאורכו של יום להיות 24
שעות.
השיטה השניה – דעת הרמב"ן (רבי משה בן נחמן):
כשברא השם את חומר השמים, ציווה שיהיה מן החומר ההוא דבר
מזהיר קראו "אור" – "ויהי אור". רמב"ן מציין כי לא נאמר
"ויהי כן", בבריאת האור כבשאר הימים, לפי שלא עמד האור
בתכונה הזאת כל הימים כשאר מעשה בראשית. (זו הערה
מעניינת מאד). כאן מלמדנו רמב"ן את רמיזתה ודקדוק לשונה
של תורה, שאינה מאריכה בלשונה אלא בשינוי סגנון קל
ומשמיענו שהאור הראשון אינו זהה למאורות של יום ד''. את
משך הימים מבאר להלן (י"ד): "כי מחומר השמים גזר בראשון
שיהיה אור במידת היום".
וקבע דבר יסודי בתולדות הבריאה:
"ודע כי הימים הנזכרים במעשה בראשית היו בבריאת השמים והארץ ימים ממש".
את כל הרעיון של רמב"ן מעתיק אברבנאל בהפרש אחד, שלדעתו לא היה שום חומר מאיר, אלא אור בלי גוף מאיר. ולגבי
משך היום כתב דברים דומים לרמב"ן. ובימינו נקל להבין
זאת, כעין מתג הדלקה לחיבורו ולהפסקתו של מעגל זרם חשמלי. וכל י"ב שעות הקב"ה עשה כביכול "כיבוי אורות" למשך 12 שעות.
בברכה,
ד"ר דוד גרינברגר
התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL
[9917]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: