מתי היתה מלחמת קמבודיה
מתי היתה מלחמת קמבודיה ומה בדיוק התרחש שם מהי מלחמת קוראה מתי התרחשה והאם קנדי הכניס את אמריקה למלחמת ויטנאם??? בתודה מראש דרורית
בשנת 1969 הפציצה ארצות הברית באופן נרחב אזורים בקמבודיה שנחשדו כבסיסים קומוניסטיים, אלפי אזרחים נהרגו, וקמבודיה מצאה עצמה מעורבת, נגד רצונה, במלחמה בין ארצות הברית לבין וייטנאם. כוחות אמריקניים ודרום-וייטנאמיים פלשו לקמבודיה ב-1970 במטרה להשמיד כוחות קומוניסטיים וייטנאמיים שהסתתרו ביערות, אך לא הצליחו במשימתם. כתוצאה מהפלישה נדחקו כוחות הגרילה השמאלנית הקמבודית, החמר-רוז' (Khmer Rouge), עמוק יותר אל תוך המדינה. במהרה נסחפה קמבודיה כולה לתוך מלחמה אכזרית ועקובה מדם, ופנום פן נפלה בידי החמר-רוז' ב-1975.
במהלך ארבע השנים הבאות, הרגו החמר-רוז', בהנהגתו של פול פוט, כשני מיליון קמבודים (בעיקר את האינטלקטואלים) באופן שיטתי, בניסיון להפוך את קמבודיה למדינה שיתופית חקלאית, המונהגת בידי האיכרים על פי חזונו של מאו. ב-1978 פלשה וייטנאם לקמבודיה, והחמר-80 מלחמת גרילה נגד הממשלה שנתמכה על ידי רוז' נאלצו לתפוס מחסה בג'ונגלים באזור הגבול התאילנדי, ומשם ניהלו בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-הוייטנאמים.
שיאיה של המלחמה הקרה בשנות ה – '50 וה – '60- לארה"ב ולבריה"מ יש נשק גרעיני! ממשל אייזנהאואר הקים צי גדול של מטוסי הפצצה. ארה"ב רכשה שליטה ברחבי העולם! הוכשרו שדות תעופה במדינות שונות (=בסיסי ארה"ב פזורים בכל רחבי העולם).
· "דוקטרינת אייזנהאואר" (1957). ארה"ב תסייע לכל מדינה במזה"ת המבקשת עזרה נגד תוקפנות קומוניסטית.
· "מאזן האימה" נוצר מן העובדה שגדלה כמות הנשק הגרעיני. הצדדים הגיעו למסקנה כי עצם ההרתעה היא הכוח הטמון באחזקת הנשק ולא השימוש בו.
· התפתחות סכסוכים מקומיים היתה מלווה בחשש, שמא תפעיל אחת המעצמות נשק גרעיני. שלושה אירועים העלו את רף המתיחות והעכירו את האוירה הבינ"ל בשנות ה- '50 וה – '60: מלחמת קוריאה, משבר הטילים בקובה, מלחמת וייטנאם.
· (1) מלחמת קוריאה. קוריאה היתה תחת שלטון יפן מתחילת המאה ה – 20 ועד סיום מלחמת העולם ה – 2. ע"פ החלטת המעצמות חולקה הארץ בקו הרוחב 38. "הצבא האדום" החזיק בצפון, ארה"ב החזיקה בדרום. לאחר פינוי הצבאות הוקמו 2 מדינות: הרפובליקה של דרום קוריאה בחסות ארה"ב וצפון קוריאה הקומוניסטית.
· מלחמת קוריאה: ביוני '50 תקפה צפון קוריאה את דרום-קוריאה. מדוע תקף הצפון? (1) שר החוץ של ארה"ב דין אצ'יסון נשא נאום שממנו ניתן להבין שקוריאה אינה נמצאת בתחום החיוני לבטחון ארה"ב. (2) הקומוניסטים השתלטו על סין ומעמד האמריקאים באזור נפגע.
· טרומן החליט להגיב! ארה"ב פנתה לאו"ם והנושא עלה בישיבת מועצת הבטחון. באותו זמן החרימה בריה"מ את ישיבות המועצה כמחאה על אי-קבלת סין העממית הקומוניסטית לאו"ם. ונמנע "ווטו" סובייטי! המועצה קבעה: צפון קוריאה היא מדינה תוקפנית וקראה למדינות החברות באו"ם לשתף פעולה במסגרת כוח או"ם שיצא לקוריאה.
· תחת דגל האו"ם יצאו כוחות אמריקאים בפיקוד גנרל מק-ארתור להלום בצפון קוריאה. באמצע ספטמבר '50 פתח מק-ארתור במתקפת נגד. תוך שבועיים נהדפו כוחות צפון קוריאה בחזרה לשטחם, אל מעבר לקו הרוחב 38.
· מק-ארתור טען כי זו הזדמנות לאחד את קוריאה! באישור האו"ם המשיך אל תוך הצפון השתלט עליו והתקרב לגבול מנצ'וריה הסינית. באותו זמן ניהל שיחות עם מנהיגי סין הלאומנית (טאיוואן של היום) על אפשרות של סיוע להשתלטות מחודשת על סין.
· ממשלת סין העממית (הקומוניסטית) הזהירה את האמריקאים מפני התקרבות אל גבול המדינה. מק-ארתור לא האמין שיעזו להתגרות בארה"ב.
· הסינים הפתיעו. 250,000 חייל – שתוארו בפיהם כ"מתנדבים" – חצו את גבול סין-צפון קוריאה והתנגשו עם כוחות אמריקאים. האמריקאים נהדפו. ובתחילת '51 (ינואר '51) השתלטו הסינים על סיאול!
· מק-ארתור הציע לפעול ישירות נגד סין העממית והעלה את הרעיון של שימוש בנשק גרעיני. טרומן חשש מהתרחבות המלחמה והתנגד להצעות אלה. מק-ארתור התעקש והשמיע ביקורת גלויה נגד הנשיא. טרומן פיטר את מק-ארתור (אפריל '51). היה זה צעד נועז. מק-ארתור היה גיבור אמריקאי ובמפלגה הרפובליקנית שקלו להציג אותו כמועמד לנשיאות. צעדו של טרומן התקבל באהדה!
· טרומן הציג את הצד שלו במחלוקת בינו לבין הגנרל מק-ארתור. הוא סיפר על פגישה שהתקיימה ביניהם באחד מאיי האוקינוס השקט בסוף 1950. הפתיחה לא בישרה טובות. מק-ארתור לא המתין לנשיא בשדה התעופה!
· שביתת הנשק (1953). לאחר שהחזית התייצבה פחות או יותר סביב קו הרוחב 38 (אמצע '51) הסכימו הצדדים לנהל שיחות. השיחות נמשכו זמן רב בעוד הקרבות ממשיכים. לאחר בחירת אייזנהאואר ומות סטלין נחתם הסכם שביתת נשק (1953).
· תוצאות מלחמת קוריאה. (1) בתוך ארה"ב גברו החששות מפני "הסכנה האדומה". המלחמה נתנה תנופה לרדיפת מקארתי את הקומוניסטים. מגמת השמרנות הזו סייעה לבחירת אייזנהאואר לנשיאות בבחירות 1952.
· (2) מעמד ארה"ב בעיני בעלות בריתה התחזק. חברות נאט"ו ראו את האמריקאים עומדים בהתחייבויותיהם אפילו כלפי מדינה מרוחקת כדרום-קוריאה. בצורה חיובית נראתה העובדה שארה"ב לא פעלה על דעת עצמה אלא באמצעות האו"ם.
· מרגע שמק-ארתור פלש לצפון ולאחר שהסינים נכנסו למערכה התעוררה במערב אירופה ביקורת כלפי המשך המלחמה. נוצר חשש שהסתבכות בקוריאה תעודד את בריה"מ לתקוף באירופה.
· (3) האמריקאים חיזקו את קשריהם עם סין הלאומנית (טאיוואן) ועם יפן. והקימו את סיאט"ו (Seato) – "ארגון האמנה של דרום מזרח אסיה" עם כמה ממדינות האזור. נוצרו קשרים וניתן סיוע לצרפת שלחמה בקומוניסטים בהודו-סין.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב' איילת תמרי
[9542]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: