אני תלמידת כיתה י"ב,
אני תלמידת כיתה י"ב, ורציתי להפנות אליכם מפר שאלות חשובה.
המורה שלי טענה בכיתה שהצמח מבצע פוטוסינתזה, ואז ריכוז המומסים בתא עולה (עקב ייצור הגלוקוז בפוטוסינתזה), מה שמביא לכניסתם של מים לתא בתהליך האוסמוזה. כניסת המים גורמת לעליה בלחץ הטורגור, אשר מביא בסופו של דבר לפתיחת הפיוניות! האם ההסבר הזה של המורה נכון ומדוייק ?
מורתי בעצם אומרת שרק כל התהליך הנ"ל הוא זה שגורם לפתיחת הפיוניות! לדעתי זה לא נכון, מכיוון שהרי הפיוניות נפתחות גם בתהליך הדיות, בלי קשר לפוטוסינתזה, הלא כך???
עוד נקודה- אם הפיוניות נפתחות רק אחרי הפוטוסינתזה, אז מהיכן הגיע הפד"ח שדרוש לפוטוסינתזה ? (הרי כשהפיוניות סגורות- לא מתאפשרת כניסה של פד"ח מהאוויר) אם אמשיך בקו המחשבה של המורה- אז הפד"ח הדרוש לתהליך הפוטוסינתזה מגיע בהתחלה כתוצר מהתהליך הנשימה של הצמח, ורק אחרי התהליך שציינתי לעיל , שבסופו נפתחות הפיוניות- מגיע גם CO2 מהאוויר.. האם זה נכון?
ושאלה אחרונה- האם הפד"ח שבאוויר (עם דגש על זה שהוא נמצא באוויר!!) נכנס לצמח רק דרך הפיוניות ? (ואם לא, אז דרל אילו עוד מקומות?)
אני מקווה לקבל תשובות במהרה. תודה מראש!!!
לנוגה שלום,
תודה שפנית אלינו.
שאלתך הועברה למומחי KOL וכנקבל תשובתם נעבירה אלייך.
בינתיים אני מצרפת מספר קישורים שבהם ניתן ללמוד על תהליך הפוטוסינתיזה:
מאמר על פוטוסינתיזה
מצגת על הפוטוסינתיזה
ניסויים בנשימת צמחים
עוד מאמר על פוטוסינתיזה ופד"ח
התשובה ניתנה על ידי פרידה שטראוס מצוות מידעני KOL
לנוגה שלום,
התקבלה תשובה נוספת לשאלתך:
"השאלה מערבת שני נושאים שונים אך הדוקים בפיזיולוגיה של צמחים: הראשון מערכות הובלה בצמחים, והשני פוטוסנתזה. פחמן דו חמצני נכנס לצמח אך ורק דרך הפיוניות, בדיפוזיה מהאויר. הכניסה של פחמן דו חמצני חיונית לצורך קיבוע פחמן בתהליך הפוטוסנתזה. (הפוטוסנתזה מחולקת לשני שלבים עיקריים: ראקציות האור ומעגל קלווין). הבעיה היא שדרך הפיוניות שעל העלה, בנוסף לקליטת הפחמן הדו חמצני המועילה, ישנו איבוד מים. הצמח צריך למצוא את נקודת האופטימום לפתיחת הפיוניות בהתאם למצב בסביבה. איבוד המים דרך הפיוניות נקרא טרנספרציה או דיות. קצב הדיות עולה כאשר הפיוניות פתוחות. הגורמים המשפיעים על פתיחת הפיוניות הם טמפרטורה, ריכוז CO2 באויר, לחות ועוד.
בצמחי C3 הפיוניות פתוחות ביום, כשיש אור ומתבצעת פוטוסנתזה. בצמחים מדבריים ואחרים התפתחו מנגנונים כך שהפיוניות נפתחות בלילה (בחושך), והפחמן הדו חמצני שנאגר בלילה בתוך התא משתחרר למעגל קלווין ביום. אלו הם צמחי CAM וC4.
הפיוניות הם למעשה פתחים קטנים המוכסים בשני תאים שומרים. מנגנון הפתיחה של הפיוניות: כאשר ריכוז היונים בתוך התאים השומרים עולה, יכנסו מים באוסמוזה מהתאים השכנים, לתוך התאים השומרים ואז האחרונים יתנפחו בגלל לחץ הטורגור ויביאו לפתיחת הפיוניות. הצמח יכול לבקר את רמת היונים בתאים השומרים, בהתאם לסיגנלים שהוא מקבל מהסביבה. כך הצמח יכול להתמודד עם מצבי עקה. בתהליך זה מעורבים הורמונים (כמו ABA), ומסלולים של העברת אותות בצמח שבסופם הצמח מבצע פעולה כתגובה לשינוי בסביבה, קרי, סגירת פיוניות בתנאי יובש, פתיחתן כאשר יש מחסור בפחמן דו חמצני.
יש בהחלט קשר בין הפוטוסנתזה לפתיחת הפיוניות, כמו גם למשק המים בצמח. אך הוא לא ישיר- הסוכרים בעלה הם תוצר פוטוסנתזה, אך הם ישירות אינם גורמים לפתיחה של הפיוניות. האידוי של מים דרך הפיוניות הוא חיובי בהיבט הזה שהוא יוצר פוטנציאל מים נמוך בעלים, וכך מסייע להעברת מים מהשורשים לנצר בצינורות העצה. סוכרים המיוצרים בפוטוסנתזה בעלים למשל מועברים לרקמות אחרות כמו פירות, דרך צינורות שיפה".
קישור נוסף מהאתר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח)
התשובה ניתנה על ידי פרידה שטראוס מצוות מידעני KOL
[12569] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
מהי עקומת רוויה בהמוגלובין?
אם
מהי עקומת רוויה בהמוגלובין?
אם תוכלו להסביר לי ולפרט לי בנושא
שלום איילת ותודה שפנית אלינו.
לא ציינת מהי רמת החומר שאת מחפשת ולכן אני מציעה מגוון בעברית ואנגלית ברמות שונות.
מאמר טוב בעברית של צבי עצמון, תמצאי באתר סנונית בכתובת:
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/316289.html
אך המאמר חסר את התמונות והגרפים. אם זה חשוב לך ורלבנטי - כדאי למצוא את המאמר הכתוב בספריה.
http://www.aw-bc.com/mathews/ch07/c07cobh.htm
הסבר טוב באנגלית כולל איורים
http://www.meddean.luc.edu/lumen/MedEd/medicine/pulmonar/physio/pf10.htm
מאמר טוב באנגלית, כולל איורים מאוניברסיטת לויולה בשיקגו.
אם את זקוקה להבהרת מושגים בסיסיים - ניתן למצוא הסבר טוב באנציקלופדיה:
http://www.encyclopedia.com/html/h1/hemoglob.asp
ואני בטוחה שמילון מונחים בביולוגיה בעברית גם יהיה לך לעזר רב, במיוחד לתרגום המאמרים מאנגלית.
בהצלחה
התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL
[12566] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
הצעת ניסוי לבדיקת מהי
הצעת ניסוי לבדיקת מהי השפעת הטמפרטורה על פעילות האנזים ויציבותו ? כאשר מדובר בALKALINE PHOSPHATASE
שלום רב!
הצעת ניסוי לבדיקת מהי השפעת הטמפרטורה על פעילות האנזים ויציבותו ? כאשר מדובר ב- ALKALINE PHOSPHATASE
ובכן, בדרך כלל איננו אמורים להציע ניסויים, לכן הפניתי את השאלה גם למומחה בביולוגיה, ובינתיים עד שתגיע תשובתה מצאתי מאמר בנושא:
http://www-personal.umich.edu/~aninfa/book/rev.html
בעיקר פרק EXPERIMENT 8-3
אני מקווה שזה יספיק .
בברכה,
התשובה ניתנה על ידי זיו נבון מצוות מידעני KOL
[12537] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
מהם השלבים של השיבוט
מהם השלבים של השיבוט הגנטי?
דחוף בבקשה
להלן 2 קישורים למאמרים המתארים את הצד הטכני של השיבוט הגנטי.
במאמר זה, בעמוד הראשון, מפורטים בקצרה שלבי השיבוט הגנטי
מאמר המתאר בפירוט את 2 השיטות השונות של השיבוט הגנטי וכיצד הן מתבצעות
התשובה ניתנה על ידי אריאלה וורבר מצוות מידעני KOL
[12503] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
הייתי רוצה לדעת על
הייתי רוצה לדעת על נושא הנביטה ועל ההשפעה של המליחות בה נמצאים הזרעים.
להלן קישור למאמר העוסק בתהליך הנביטה של חבצלת החוף, ובגורמים השונים המשפיעים על הנביטה- ביניהם המליחות
קישור למאמר
התשובה ניתנה על ידי אריאלה וורבר מצוות מידעני KOL
[12502] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
איפה אפשר למצוא חומר
איפה אפשר למצוא חומר על "החלבונים" במסגרת של 5 יחידות כימיה
לנסרין שלום רב:
באתר של משרד החינוך יש גישה לאתר המפמ"ר לכימיה עם פרוט על תוכניות לימודים, חומרי למידה (ספרי לימוד)וגם מאגרי מידע בו תוכל לבדוק ולעיין בנושא שאתה מעוניין.
בהצלחה,
מריאנה גרינבלט
צוות קול
אתר המפמ"ר לכימיה
התשובה ניתנה על ידי מריאנה גרינבלט מצוות מידעני KOL
[12487] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
בדקתי כבר באינציקלופדיה החי
בדקתי כבר באינציקלופדיה החי והצומח בא"י ואין שם את המידע המבוקש...
ולכן פניתי לאתר זה, אז אבקש ממכם בבקשה לענות לשאלתי מהו השיוך הסיסטמתי של
פיקוס השקמה
והצרעה איצרית מצריה
אנא ענו לי בהקדם האפשרי...
שלום אורפז,
בכל זאת אני מפנה אותך לאנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל", ומאחר והתרשמתי שיש לך גישה לאנציקלופדיה, אז אני מפנה אותך בדיוק לאן שצריך. באנציקלופדיה זו, כרך 10: צמחים בעלי פרחים א', יש אינדקס בסוף הכרך ובו ישנה הפניה מפיקוס השקמה ל"שקמה" (עמודים 33-34). השיוך הסיסטמתי הוא כזה (מהגדול לקטן - עד לעץ): מערכת מכוסי זרע, מחלקת הדו-פסיגיים, סדרת הסרפדאיים, משפחת התותיים - ובמשפחה הזו נכלל פיקוס השקמה. דרך אגב, בעמוד 33 יש מידע על פיקוס השקמה ואת המידע לגבי השיוך הסיסטמתי תוכל ללמוד ממיקומו של הערך (שם העץ) בתוך הספר.
לגבי "הצרעה איצרית מצריה" - אני מניחה שזהו סוג של חרק, צרעה. לא מצאתי שום רמז לקיומו של חרק זה. אולי השם שגוי? שכן, יש סוגים שונים של צרעות ויש גם סוגים שונים של איצריות: איצרית האורן ואיצרית ההדרים, אך אין שום דבר שדומה לשם שביקשת. מכל מקום, איצרית האורן ואיצרית ההדרים שייכות למשפחת האיצריים, על משפחת כנימות מגן, תת סדרת הכנימות, סדרת אחידי כנף, בעלי כנף, מחלקת החרקים.
אם אכן יש טעות בשם, נשמח אם תפנה אלינו בשנית.
בברכה,
ענת
התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL
[12458] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
