שלום,
ברצוני לברר האם

שלום,
ברצוני לברר האם ישנו יתרון אבולוציוני כלשהו לחומר התשמורת גליקוגן בבע"ח על עמילן בצמחים
תודה

שלום סשה,

תחילה מספר מילים על המושגים עצמם.
עמילן- רב סוכר, יחידת המבנה (מונומר) היא גלוקוז. משמש כחומר תשמורת בצמחים. אינו מתמוסס במים ולכן אינו משפיע על לחץ האוסמוטי בתאים.
גליקוגן- רב סוכר, יחידת המבנה (מונומר) היא גלוקוז. משמש כחומר תשמורת בבעלי חיים. נאגר בכבד ובשרירים.אינו מתמוסס במים ולכן אינו משפיע על לחץ האוסמוטי בתאים.

כמו-כן, אני מצרפת קישור שמספק מידע כללי על חומרי תשמורת.

לגבי היתרון האבולוציוני, להלן תשובתה של המידענית שלנו - מיכל רסיס:

"גליקוגן הוא חומר תשמורת אורגני, קצר טווח ביונקים (המקביל של עמילן בצמחים), המסונתז בכבד ובשרירים. מטרתו לספק צרכים אנרגטיים לרקמות ולאיברים השונים, ע"י חמצון סוכרים. גליקוגן הוא פולימר של גלוקוז (חד-סוכר). ההבדל בן עמילן לגלוקוז הוא אך ורק בסוג הקשרים הגליקוזידים בן המונומרים של גלוקוז, שמשפיעים על ההסתעפויות של החומר (בעמילן קשרי 1-4, בסוכר 1-6 ). בתהליך הסנתזה של גלוקגון ועמילן פעילים אנזימים דומים. במהלך האבולוציה התפתחו במקביל אסטרטגיות שונות לאגירת גלוקוז בקבוצות השונות, ואין ביניהן הבדל משמעותי. יש אורגניזמים שמשתמשים בחומרים אחרים כחומרי תשמורת.
מאגרי הגליקוגן בכבד מתפרקים בלילה, כאשר אנו ישנים ומסונתזים בחזרה לאחר ארוחה. הגליקוגן בשריר מנוצל אך ורק לצורך פעילות השריר !.(בניגוד לגליקוגן בכבד שמספק גלוקוז לכל הגוף). היתרון האנרגטי- אנרגיה זמינה ומהירה לצורך מצב של מחסור במזון, פחד או סכנה, למשל- המלטות מפני חיות טורפות. במקרה זה של צורך באנרגיה, הגליקוגן מפורק במהירות לגלוקוז המופרש לדם ומגיע לרקמות השונות. תהליך הפירוק והסנתזה של גליקוגן מבוקרים ע"י הפרשות הורמונליות (אינסולין וגלוקגון בהתאמה) בהתאם לסיגנלים חיצוניים. בנוסף, יש איברים שיכולים להסתמך אך ורק על גלוקוז כמקור אנרגיה בלעדי, כמו המוח. (שריר לדוגמא יכול להשתמש גם בחומצות שומן כמקור אנרגיה). לכן חשוב לשמור על רמה מסוימת של מאגרי גלוקוז בגוף.
בימינו אנו כשמזון עשיר בפחמימות ושומנים, זמין לרוב בני האדם, לפחות בעולם מערבי, היתרון הזה פחות מורגש...אך הוא עדיין אפקטיבי במקרה של סכנה!."

בברכה,

ענת

חומרי תשמורת - מידע כללי

התשובה ניתנה על ידי מצוות מידעני KOL

---