נמאס מהבלגן שהילדים עושים
נמאס מהבלגן שהילדים עושים בבית. בחדרים שלהם בקושי אפשר לדרוך על הרצפה וגם בסלון הם משאירים מהפכה. אנחנו חוזרים מהעבודה מותשים, רוצים להירגע בבית מסודר; אבל כל הדיבורים והריבים לא עוזרים. מה עושים?
שלום רב,
על-פניו השאלה נראית טריוויאלית, אך היא מהווה מקור לקונפליקטים רבים, שרק מעכירים את היחסים בין הורים למתבגרים.
מקור הקונפליקט הוא בפער ציפיות.
להורים חשוב שביתם יהיה נקי ומסודר, בעוד שהרבה פעמים ניקיון וסידור החדר אינם בראש מעייניו של המתבגר. ההורים רואים בכך זלזול ברכוש וזלזול כלפיהם, במיוחד אם הם כמעט לא מציבים בפני המתבגר דרישות אחרות של נטילת חלק במשימות הבית.
אנו מדברים על הורים למתבגר, והורים – במיוחד בנקודות שחשובות להם מאד כמו ניקיון וסדר – נוטים לשכוח, כי המתבגר בתקוף היותו מתבגר מעוניין להחליט החלטות משלו, כולל איך ייראה חדרו. הם כנראה שכחו איך הם עצמם היו כמתבגרים.
המתבגר מחפש את זהותו העצמית והעצמאית. הוא זקוק לקחת מרחק מההורים, ליצור לעצמו טריטוריה פרטית משלו, בה הוא מוכן לשתף את חבריו וחברותיו יותר מאשר את ההורים.
החדר של המתבגר מסמל, באופן פיזי, את הטריטוריה הפרטית שלו. גם אם להורה מצטייר גיבוב הבגדים בחדרו, בכל מקום, כ"בלגן" ולא יותר – עבור המתבגר זהו החופש שחשוב לו לקחת לעצמו כדי לחוש את פרטיותו ועצמאותו בניהול חייו.
אם ההורה יתייחס ל"בלגן" בחדרו של המתגבר מתוך נקודת המבט של המתבגר, יהיה לו קל יותר לקבל זאת. בקבלה זו מצד ההורים יש גם התייחסות למתבגר כאל בוגר, שהטריטוריה הפרטית שלו היא באחריותו. לכן, אם קורה שהתוצאה של ה"בלגן" היא שלמתבגר אין בגדים נקיים כי הוא לא דאג לזרוק בגדים לכביסה, או שבגדיו אינם מגוהצים כי הוא לא דאג להכניסם לארון לאחר הגיהוץ – על ההורה, ללא רחם, להבהיר למתבגר שזו אחריותו ועליו להתמודד עם העניין. אל להורה להיבהל מטרוניות, כעסים וכו'', וכל הסיכויים, שאירוע מהסוג הנ"ל יהיה בבחינת שיעור משמעותי למתבגר, שאם הוא רוצה בטריטוריה פרטית משלו, עליו לשאת בהשלכות העניין ולדעת שהוא נושא באחריות "עד הסוף".
הורים רבים מרגישים כי לסוגיה של "סדר בחדר" יש משמעויות ערכיות נוספות. למשל: חינוך ליחס של כבוד כלפי הרכוש וכלפי ההורים, או טיפוח שותפות של בני המשפחה במשימות הבית.
ניתן וצריך לחנך לערכים אלו במסגרת הכללית של הבית – שם הטריטוריה היא לא רק של המתבגר אלא משותפת לכל המשפחה. באזורים ה"כלליים" זכותם וחובתם של ההורים לדרוש שהילדים יקחו על אחריותם משימות שונות בתחזוקת הבית.
עדיין צריך לזכור שהמתבגר עשוי "למרוד" בחוקי הבית כדי לחוש את עצמאותו. זהו אם כן "מרד" של גיל ההתבגרות, שאינו מעיד על כישלון חינוכי של ההורים...
רוב הסיכויים שבזכות החינוך לסדר, כשהילד ישלים את תהליך התבגרותו ויבנה את ביתו – יהיה זה בית מסודר עפ"י המודל שהיוו ההורים.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב' דבי ז'ולטי
[13296] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
