המושג "חלל" באדריכלות: מתי
המושג "חלל" באדריכלות: מתי התחילו לעסוק במושג זה ומה הביא לכך?
שלום רב.
הואיל והאדריכלות עוסקת בתכנון תלת-ממדי לחלל היתה משמעות רבה בעיקר לגבי תכנון מבני ציבור בתקופות קדומות. מאז תקופת יון היתה התיחסות לחלל המבנה שהיווה את נפחו,לרומאים, בתכנון הכנסיות הנוצריות, המסגדים בתקופה המוסלמית וכו'. ההתיחסות לחלל נועדה להרשים את המבקר. גם בתקופתנו כל תכנון אדריכלי מביא בחשבון את עיצובו של חלל המבנה והפעם עד לרמה הנמוכה ביותר גם בתכנון של בתים פרטיים.
הפרופורציה של המבנה על שלשת ממדיו נותנת את ההתרשמות הטובה ביותר שהמתכנן רצה להשיג בכפוף לאופיו של הפרויקט ואילוציו האוביקטיביים.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר יצחק אטינגר
תשובה לשאלה זו יכולה להשתרע על פני ספרים. אנסה לתמצתה: בנין, נשוא אדריכלות, הוא גוף גיאומטרי חלול, ומכאן המילה "חלל" באדריכלות.
בתחילת המאה ה-20 עלה הפילוסוף הגרמני היידגר על התופעה שחלל דירת המגורים מעניק "מרחב מוגן" נפשי שאינו נופל בחשיבותו, כצורך קיומי בסיסי, ממרחב מוגן פיזי (פגעי מזג-אויר, תוקפנות חיצונית לסוגיה, וכו').
תיאורטיקני פסיכולוגיה הסיקו שהגנה נפשית תלוייה בממדי המרחב (מרחב קטן עלול ליצור קלסטרופוביה ומרחב גדול מדי את ההיפך - אגרופוביה).
מכאן היתה הדרך פתוחה לאדריכלי ה"באוהאוס" של שנות ה-20 (במאה ה-20) והבאים אחריהם לנסח את יעוד האדריכלות כ"עיצוב החלל" על כל המשתמע מכך.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר מנחם יונגסטר
[12014]     שלח לחבר:

    הדפס:

הוסף תגובה: