ברצוני לקבל על ספירה

ברצוני לקבל על ספירה בעברית תיקנית.

אנו מבחינים בחמישה סוגי מספרים:
1. מספר מונה
2. מספר סודר (=סידורי)
3. מספר חלקי (=שבר)
4. מספר סתמי
5. מספר מעורב
(בסוף היחידה תמצאו סימנים לזכור את חמשת הסוגים הללו)

סעיף 1 . מספר מונה - מציין כמות: ארבעה ספרים; ארבע מחברות.

כבר אמרנו ששם המספר "מתנהג" אחרת מאשר שם העצם. למעשה, יש פה היפוך:
בדרך כלל מאפיינת הסיומת - ָ ה את מין הנקבה (בשם העצם, בשם התואר ובפועל),
ואילו בשם המספר דווקא המספרים ממין זכר מקבלים סיומת ָ ה: ארבעָה ספרים…
שמונָה עטים… וכך עד 10 .
המספרים ממין נקבה הם ללא סיומת: ארבע מחברות; שש ילדות… עד 10 .
נסו לזכור זאת בעזרת המחשה - הנקבה "הנערה" היא קצוצת שיער,
ואילו הזכר "הנער" הוא בעל שיער ארוך.

מספר זכר נקבה
נפרד נסמך נפרד נסמך
1. אֶחָד אַחַד- אַחַת אַחַת-
2. ֹשְנַיִם ֹשְנֵי- ֹשְתַּיִם ֹשְתֵּי-
3. ֹשְלֹשָה ֹשְלֹשֶת- ֹשָלֹש ֹשְלֹש-
4. אַרְבָּעָה אַרְבַּעַת- אַרְבַּע אַרְבַּע-
5. חֲמִֹשָּה חֲמֵֹשֶת- חָמֵֹש חֲמֵֹש-
6. ֹשִֹשָּה ֹשֵֹשֶת- ֹשֵֹש ֹשֵֹש-
7. ֹשִבְעָה ֹשִבְעַת- ֹשֶבַע ֹשֶבַע-
(אבל: שְבַע-עשרה
שְבע-מאות)
8. ֹשְמוֹנָה ֹשְמוֹנַת- ֹשְמוֹנֶה ֹשְמוֹנֶה-
9. תִֹּשְעָה תִֹּשְעַת- תֵֹּשַע תֵֹּשַע-
(אבל:תְּשַע- עשרה,
תְּשע-מאות)
10. עֲשָׂרָה עֲשֶׂרֶת- עֶשֶׂר עֶשֶׂר-
11. אַחַד-עָשָֹר אחרי 11 אין
הבדל בין
נפרד לנסמך אַחַת-עֶשְֹּרֵה אחרי 11 אין
הבדל בין
נפרד לנסמך
12. ֹשְנֵים-עָשָֹר ֹשְתֵּים-עֶשְֹרֵה
13. ֹשְלֹשָה- עָשָֹר
(שימו לב: ארוך-קצר) ֹשְלֹש- עֶשְֹרֵה
(קצר-ארוך)
14. אַרְבָּעָה- עָשָֹר אַרְבַּע- עֶשְֹּרֵה
15. חֲמִֹשָּה- עָשָֹר חֲמֵֹש-עֶשְֹרֵה
16. ֹשִֹשָּה-עָשָֹר ֹשֵֹּש-עֶשְֹרֵה
17. ֹשִבְעָה-עָשָֹר ֹשְבַע-עֶשְֹרֵה
18. ֹשְמוֹנָה-עָשָֹר שימו לב:
שלושה צלילי A ֹשְמוֹנֶה-עֶשְֹרֵה שימו לב:
שלושה צלילי E
19. תִֹּשְעָה-עָשָֹר תְֹּשַע-עֶשְֹרֵה
20. עֶשְֹרִים עֶשְֹרִים
שימו לב: חשוב!

1. ארבעה ספרים, אבל: ארבעת-הספרים וכן ארבעת בניו:
צורת הנסמך באה לפני שם מיודע, המין והריבוי.
(מעל 10 אין צורת נסמך: עשרים ושבעה השולחנות.)
2. שלושה ילדים, אבל: ילד אחד - "אחד" בא אחרי השם.
3. שבעה אחוזים; תשעה שקלים - שמות העצם הבאים אחרי המספרים 10-2
יבואו תמיד ברבים! מ- 11 ומעלה אפשר לומר גם ביחיד וגם ברבים.
4. אל תיצרו שתי צורות קצרות: ארבע-עשר אלא אמרו: ארבעה-עשר(זכר:ארוך+קצר);
גם שתי צורות ארוכות פסולות: חמישה-עשרה. אמרו: חמש-עשרה (נקבה:קצר+ארוך)
זכרו: עשרת הדיברות, שתי שיני שום, עשר המכות, שמונָה שָבועות, שישה חלונות,
ארבע העונות, שישה-עשר שולחנות, שמונה-עשר ימים, שלוש-עשרה תאנים (תאנה-נקבה),
תשע עשרה חיילות.

התשובה ניתנה על ידי חביבה עברי מצוות מידעני KOL

מניית שמות העצם היא על פי המין הדקדוקי של שם העצם:
בזכר: איש אחד, שני אנשים (שניים), שלושה, ארבעה וכו''; בעשור השני אַחַד עשר, שנֵים עשר, שלושה עשר וכו''; עשרים ואחד, עשרים ושניים...

בנקבה: אישה אחת, שתי נשים (שתיים), שלוש, ארבע וכו''; אחת עשרֶה, שתֵים עשרה, שְלוש עשרה...; עשרים ואחת, עשרים וּשתיים...

ספירה סתם היא על דרך הנקבה, כגון אחת, שתיים, שלוש. מספרים סתמיים משמשים במספרי בתים (אני גרה בבית מספר חמישים ואחת), קווי אוטובוסים (סע באוטובוס שש), עמודים (עמוד ארבע עשרה), בהכתבת מספר טלפון (שש, שבע, שמונה, חמש, ארבע, שבע, שבע) וכיוצא בהם.

התשובה ניתנה על ידי רעות שפיגלמן מצוות מידעני KOL

---