שלום...
אני בחורה צעירה בשנות
שלום...
אני בחורה צעירה בשנות ה-20 לחייה. כל חיי הייתי בחורה פעלתנית בעלת מוטיבציה גבוהה וכוח רצון לעשות דברים .... בחורה בריאה נפשית וגופנית... הכל התחיל אחרי הצבא, לפני כ-3שנים. אני לא מצליחה למצוא את עצמי. עבדתי בכ-40 מקומות עבודה בערך, בכל מקום תק' קצרה, הכי הרבה זמן היה 4 חודשים ... אני היפראקטיבית, אחת כזו שאוהבת לזוז ממקום למקום לטייל ולבלות.. לפני שנתיים בערך, בלון גז כמעט התפוצץ לי בפרצוף. הייתה התלקחות של גז לאחר מכן עברתי תקופות של התקפי חרדה שהתפתחו לדיכאון חמור. עברתי את זה בכוחות עצמי וללא טיפול פסיכולוגי. מאז הצלחתי לשקם את חיי (אני בחורה חזקה נפשית), אך לאחר מכן (לפני 3 חודשים) עברתי עוד תק' קשה אך לקחתי הכל בפרופורציות. למרות הקושי שהיה, זו בעיני הייתה התק' הכי שמחה ומאושרת בחיים שלי, אך לצערי חזרתי הביתה להורים שלי, אם כי אני בחורה עצמאית מאוד. מאז ולאחר המון קריאה על דיכאון, אני לא יודעת מה יש לי. שמחת החיים האמיתית נעלמה מחיי ואת מקומה תפסה ריקנות, צורך לישון הרבה, חוסר מוטיבציה ורמת הקשב והריכוז שלי כמעט ולא מנת חלקי. נהייתי אפאתית ברמה מסויימת, חסרת כל ביטחון עצמי ורצון. לפעמים מגיחות אליי מחשבות כמו הלוואי שאני אמות, הלוואי שכל זה יגמר כבר. אין לי כבר כוח. הבריאות שלי כבר איננה תקינה והברק בעניים נעלם לו... הילדה השמחה שהייתי כבר לא כאן. מרגישה כרובוט ללא אישיות. החשק המיני והתיאבון הבריא לסקס נעלם גם הוא וכושר החשיבה שואף לקצות אצבעותיי... אני עושה ספורט אמנם קצת, אבל עושה מאוד. משתדלת לעזור לעצמי אך ללא כל הצלחה. מה יש לי? מה עובר עליי? פניתי לפסיכולוגית אך אין לי כסף לשלם לה... היא אמרה שזו תגובה טראומטית שהדחקתי (יש לציין כי בנוסף נפצעתי מקסאם ועדיין המשכתי בחיים).... פניתי לרופא מש' שנתן לי סיפרמיל. האם אני יכולה לשתות סיפרמיל על דעת עצמי וללא עזרה מפסיכולוג? האם אני בדיכאון? לא מבינה את עצמי... אני מאוד מתוסכלת. בבקשה תעזרו לי אני נואשת...
נשמע כי אכן עברת מספר אירועים לא קלים בחייך ועם זאת שאכן את בחורה חזקה ומודעת לקורה לך. כתבת שרופא המשפחה רשם לך סיפרמיל ועל כן אין את נוטלת זאת על דעת עצמך אלא בהוראת רופא. האם את אכן לוקחת את התרופה? אם כן, סביר שתעזור לך ותוכלי להמשיך ולקחת כדור זה גם ללא יעוץ פסיכולוגי במקביל. לא ציינת כמה זמן את נוטלת את התרופה. חשוב שתדעי כי תרופות אלה ידועות כמשפיעות לעיתים רק לאחר מספר חודשים מתחילת נטילתן (לפעמים 3 חודשים אחרי). לכן חשוב שתתאזרי בסבלנות לגבי השפעת התרופה. עליך לדעת כי לתרופות אלה יש גם תופעות לוואי כאשר מפסיקים אותן, הדומות לאלה שתארת ולכן חשוב להיות מודעים גם לכך ולהתייעץ עם רופא המשפחה גם לגבי הפסקתן. עוד אומר לך כי לטעמי, שיחות עם פסיכולוג עשויות לעזור וברור לי כי הן אכן יקרות. נסי לברר על תחנות לבריאות הנפש באיזור מגורייך או מרכזים לבריאות הנפש, שם ייתכן ותוכלי לקבל עזרה ללא תשלום או בתשלום סמלי. נסי גם לפנות דרך קופת החולים אליה את שייכת, שם מסבסדים טיפול פסיכולוגי.
אשר לשאלתך: "האם אני בדיכאון?", מובן שלא אוכל לאבחן זאת ממעט הדברים שרשמת. ישנן רמות שונות של דיכאון הכוללות דיכדוך, עצב ועד לדיכאון עמוק. לכל אחד מאפיינים שונים. ניתן להתרשם מדברייך שאינך מאושרת ושסבלת מחוויות קשות אובייקטיבית. נסי להתמקד כרגע פחות במהות הסבל ויותר באופנים להתמודד עם הבעיה דרך חיפוש העזרה המתאימה. אני מאחלת לך רק טוב ומקווה כי עזרתי לך מעט. אל תאמרי נואש, תמיד יש מוצא. לגבי התרופות נסי להתייעץ עם רופא המשפחה. יתכן ותרופה זו אינה מתאימה לך, אך זכרי שסבלנות היא מילת המפתח גם כאן.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב' שלומית שור
נשמע שאת עוברת תקופה כלל לא פשוטה, ואף על פי כן את מודעת למצב, מיטיבה לתארו ופונה לבקש עזרה - שזה הרבה... החוכמה היא למצוא בדרך את העזרה הכי טובה והכי מתאימה שממנה תוכלי לקבל כוח להמשך. את מתארת רצף של אירועים ותחושות שעל מנת באמת לעזור לך דורשים דיאלוג ארוך ומעמיק. אני ממליצה לך ללכת לטיפול פסיכולוגי לתקופה... ולא חד פעמי. רופא משפחה אינו מעניק סיוע מעין זה לרוב ורק פסיכולוג מומחה או פסיכיאטר יוכלו לעבור איתך תהליך בירור, האם את בדיכאון או שאולי זו תגובה פוסט טראומטית. לגבי פסיכולוג - תמיד כדאי לקבל המלצה על מישהו טוב - וניתן כמובן במסגרת התחנה לבריאות הנפש במקום מגורייך, אליה תקבלי הפניה מרופא המשפחה. השירות ניתן שם בתשלום סימלי, או ללא תשלום בהתאם לאיפיון שהם עושים.
אני מאוד מעודדת אותך להיעזר באיש מקצוע מוסמך! ותמיד טוב גם במשפחה או חברים- למרות שקשה לכולנו לשתף בקשיים.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב' ליאת עמר
לשואלת שלום. את זכאית לחיים מלאים ושמחים ואין ספק כי במצבך היום את זקוקה לעזרה מקצועית. לא ברמת האינטרנט או ברמת ורדה רזיאל. תמשיכי לקחת בינתיים את הציפרלקס שרשם רופא המשפחה, ותמצאי כוחות לצאת למאבק (שיהיה קשה וממושך) על חייך. אני יותר מממליץ לך לפנות עוד השבוע לתחנה לבריאות הנפש של קופ"ח שלך. העלות מכוסה כמעט במלואה ע"י הקופה ובתחנה יש צוות מומחים מיומן שידע להציע לך עזרה. אני מאחל לך הרבה הצלחה ושתחזרי להיות עם שמחת החיים שהייתה לך!
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר איתן מאירי
שגית, שלום רב
את נמצאת במצב נפשי קשה כבר ארבע(!) שנים וכמעט ללא עזרה. הדבר מעיד על כוחות נפש חזקים שיש בך, למרות שאינך מודעת להם.
השתמשי בכוחות הללו על מנת לקבל עזרה נפשית ללא תשלום, או בתשלום סימלי ברשות המקומית בה את גרה.
ולשאלותיך:
-האם את יכולה להיות מטופלת בציפרמיל ללא עזרה מפסיכולוג? התשובה היא שקיבלת את התרופה מרופא (גם אם הוא רופא משפחה, יש לו הידע והסמכות לת תרופות פסיכיאטריות), ולכן זה בסדר. ובכל מקרה, פסיכולוג אינו רשאי להמליץ ולתת תרופות.
- את שואלת האם את בדיכאון? יתכן שכן, אך לא הייתי ממהרת לאבחן אותך על סמך מכתבך זה.
הדבר החשוב ביותר כרגע הוא לחפש תחנה לטיפול פסיכולוגי באיזור מגוריך (או דרך קופת החולים שלך) ולהתחיל לעזור לעצמך לצאת ממעגל הקסמים הזה שאליו נכנסת.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL ד"ר שרה ברסלרמן
שלום לך, בכל איזור בארץ יש מרפאות פסיכיאטריות אזוריות הנותנות שירותים חינם. עליך לפנות למרפאות אלה ולקבל טיפול. אם תכתבי את אזור המגורים שלך, אוכל להפנות אותך למרפאה שצריכה לתת לך שירות.
התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL דר' טלי וישנה MD
[17066] שלח לחבר:
הדפס:
הוסף תגובה:
