מתי לכל המאוחר, חוברו

מתי לכל המאוחר, חוברו חלקי ה"רעיא מהימנא" שבספר הזוהר, לדעת אלו אשר לא מאמינים כי נכתבו על ידי הרשב"י או תלמידיו?

הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:

ספר הזוהר העיקרי;
סתרי תורה והמדרש הנעלם;
רעיא מהימנא והתיקונים.

החטיבה השלישית כוללת בעיקרה את ''רעיא מהימנא'' (=הרועה הנאמן), ו''תיקוני הזוהר''. רעיא מהימנא עוסק בטעמים הקבליים למצוות התורה: רשב"י והחברים פוגשים את משה רבינו ואישים חשובים אחרים שמסבירים להם את סודות מצוות התורה. תיקוני הזוהר הוא סידרת פירושים (''תיקונים'') על פרשת בראשית, הדורשים כל תג בתורה ומפצחים את הקוד המיסטי שבה.

החוקר גרשם שלום החל את דרכו בחקר ספר הזוהר בניסיון לערער את דברי גרץ ולהוכיח את קדמותו של ספר הזוהר. מפעלו המקיף שהחל במיפוי לשונו של ספר הזוהר, הביא אותו בסופו של דבר אל המסקנה כי לא קיים בספר הזוהר ולו יסוד אחד שנכתב קודם זמנו של ר' משה די ליאון. גרשם שלום הוכיח כי ספר הזוהר, על כל חלקיו, נכתב בידי ר' משה די ליאון למעט חלקי ה"רעיא מהימנא" ו"תיקוני זוהר" המאוחרים יותר, שנכתבו להערכתו במאה ה-14. מתברר כי די-ליאון עצמו כתב חלק ניכר מספר הזוהר. ניתן להוכיח זאת בכמה דרכים, בהן השימוש של הארמית בספר הזוהר, שהיא כשל אדם שאינו בקי בשפה; ישנן בספר הזוהר הרבה מילים שגויות מבחינת הארמית התלמודית ואף מילים מומצאות, דבר זה לא יכול היה לצאת מתחת ידיו של רשב"י שהכיר ארמית על בוריה ככל התנאים. לבד מכך, בספרו של די-ליאון, ''ספר הרימון'', נמצאו שימושי לשון זהים וכן נושאים מקבילים לאלו שבספר הזוהר. עניינים רבים שנשארו טעוני בירור בספר הזוהר, מתבארים על ידו בספר הרימון; כך גם חלק ממקורותיו של ספר הזוהר מתגלים בספרו של די-ליאון. אולם את ה''רעיא מהימנא'' והתיקונים לא חיבר די-ליאון, זהו חיבור מאת מחבר לא ידוע, המאוחר לזמנו של די-ליאון.

מאמרים בשיטת ליבס

היידפארק

אתר דעת

אתר שופר

וואלהפדיה

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL גב' מירי כהן

חוקרים למיניהם נוטים לחלק את ספרות הזוהר לשלושה. המעניין הוא שחלוקתם המשולשת שונות אלו מאלה. אנו נוקטים כדעת הסוברים כדלהלן:
א. זוהר על התורה
ב. זוהר חדש
ג. תיקוני זוהר.
החלק הראשון הוא עיקרו של הזוהר, אולם שולבו בו חלקים אחרים, האחד מהם הוא ה"רעיא מהימנא". לכל הדעות גילויו ופרסומו של הזוהר נעשה על ידי ר'' משה די ליאון שחי בספר בשנים 1305-1250.
לכן גם כתיבת הזוהר המאוחרת ביותר (כלומר שגם הכתיבה נעשתה על ידי ר' משה די ליאון) חייבת לחול בעת הזאת. להקדים - אפשר, לאחר - לא. ועדיין שאלתך בעינה עומדת. שהרי אם הדברים דלעיל נכונים לגבי עיקרו של הזוהר, ייתכן ו"הרעיא מהימנא" נתאחר חיבורו. אם תעיין בערך "זוהר" באנציקלופדיה העברית בעמ' 635, תראה שגם הכותב נבוך ביחס ל"רעיא מהימנא" וכותב בסגנון של כן ולא. וכותב: "ושייכין אולי להוספות שלאחר הפירסום". אחר כך נסוג מעמדתו. לדעתי - זה אכן מאוחר במידת מה מהפרסום שכן ה"רעיא מהימנא" משתמש בסגנון "חיבורא קדמאה" (פרשת פנחס) בהתייחסו לקטעים מחלקו העיקרי של הזוהר. אך עם זאת נראה שהדברים סמוכים ביותר למועד הפרסום בגלל הקשרים שביניהם.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL ד"ר הרב דוד גרינברגר

---