האם זוכרים את תוכן

האם זוכרים את תוכן הספר כמו בקריאה רגילה?

יש להבדיל בין יכולת לימוד ויכולת זיכרון: שני התפקודים האלה קורים בשני אזורים שונים במוח ולכן, לא במחויב קשורים אחד לשני. קודם כל, הבה נפריך שכנוע: מחומר שאנו לומדים באופן רגיל, הסטטיסטיקה אומרת שאנו זוכרים כ-20%. אם אנו ברי מזל, אלה יהיו ה-20% שעושים את 80% של התוכן (חוק ה-20/80). אך מספיק שנשאל שלושה, ארבעה אנשים שיצאו מאותה הרצאה, מיד לאחריה, מה הם זוכרים ונגלה שכל אחד מהם היה בהרצאה שונה... כך שאנו איננו מדברים על השוואה בין 100% של קריאה רגילה לאחוזים פחותים בקריאה התלת מימדית. אך, דווקא מכיוון שאנו לומדים בקורס את מבנה המוח ואיך עובד הזיכרון, ובהתחשב בכך שאנו לומדים לעבוד עם המחשבה העמוקה ובונים מעין ''מנוע חיפוש'' במוח, יש סיכוי רב שניתן יהיה לזכור יותר מהחומר. בקורס הקריאה התלת מימדית אנו גם לומדים לבנות מפה קונצפטואלית של הספר / מאמר שאנו קוראים בכדי שתמיד נוכל לחזור ולהיזכר בו.
חייבים להביא בחשבון שהחוויה, בכל מקרה, תהיה שונה מזו של ספר רגיל. אך, כמו תמיד, מה שבהתנסות ראשונה יכול להיראות או להרגיש לנו מוזר, לאורך זמן הופך להיות הרגל ונורמה.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר סייקי ריב

[29812] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

האם מאבדים את היכולת

האם מאבדים את היכולת לקרוא בצורה הרגילה?

לא ולא! אמרו כבר החכמים: מה ששלך באמת לא יכול להילקח ממך! אנו לומדים להשתמש באזור אחר במוח בשביל לקרוא, אך לא בשל כך אנו מאבדים את הדרך שכבר עומדת לרשותנו. בכל רגע נתון, באם ברצוננו להתענג בפשטות על ספר פרוזה או שירה למשל, נוכל לקרוא לנו אותו כפי שעשינו עד היום. הקריאה התלת מימדית היא כלי נוסף שיעמוד לרשותנו כשנרצה להעשיר את עצמנו יותר בזמן קצר.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר סייקי ריב

[29811] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

האם זה הגיוני ללמוד

האם זה הגיוני ללמוד לקרוא ספר בשעה ביומיים בלבד?

התשובה היא כן! הקורס בנוי כך שבתום הקורס אתה יודע לקרוא ספר שלם בשעה (200-300 עמוד). אך כמו בכל יכולת נרכשת חדשה, בכדי שהיכולת תהפוך למיומנות, נדרש אימון. ''החזרה היא אם כל האמנויות'' - אומר הפתגם. דבר זה ברור לנו כשמדובר בכל דיסציפלינה מעולם הספורט, רכישת שפה ואפילו לימוד יכולת מוטורית, כמו למשל ללמוד לנהוג: שהרי אף אחד לא יצפה שאחרי שיעור נהיגה ראשון ייתנו בידו מכונית. אנו צריכים להתייחס ללימוד הזה כאל כל לימוד בענווה הראויה. במקרה של קורס הקריאה התלת מימדית, הקורס אינו מסתיים בתום היומיים: יש תרגול של חמישה ימים רצופים, מקסימום ארבעים דקות ביום, שמטרתו לחזק את הגשר הנוירונאלי שבנינו בין המחשבה העמוקה והמחשבה הלוגית ולאחר מכן, נדרשים 21 יום רצופים אשר בהם אנו קוראים 21 ספרים, שעה כל יום. לאחר מכן, השיטה היא לרשותך לתמיד.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר סייקי ריב

[29810] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

באיזו שפה ניתן לקרוא

באיזו שפה ניתן לקרוא בקריאה התלת מימדית?

השיטה עובדת בכל שפה הידועה לך. רמת הידע אותו תוכל לספוג מכל חומר כתוב תלויה ברמת הידע וההבנה שלך באותה השפה. בתחילת תרגול הקריאה התלת מימדית מומלץ להתאמן בשפת האם שלך ולאחר מכן, עם שיפור היכולת ניתן ואף רצוי לקרוא בשפות נוספות הידועות לך ואשר ברצונך לקרוא ולהעמיק בהן. חשוב להבין שהשיטה עובדת על דליית כל מסד נתונים (Data-base), יהה זה בשפה כתובה, במספרים או בחפצים.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר סייקי ריב

[29809] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

איך היא עובדת? במה

איך היא עובדת? במה היא נבדלת משיטות קריאה אחרות?

השיטה נקראת כך, הואיל והיא משתמשת ביכולת תפיסה של העין ושל המוח השונה מזו שאנו רגילים לה. אם נתיחס רק לדוגמא אחת, המדע הראה ששתי ההמיספרות של המוח פועלות בקצב שונה ובמהירויות שונות. ההמיספרה השמאלית היא יחסית איטית בתהליכים מסויימים. בקריאה רגילה (ובקריאה המהירה) אנו קוראים אותיות, שהופכות למילים ואחר כך למשפטים וכך רוכשות משמעות לוגית. הבעיה נובעת מכך שהמחשבה הלוגית - האופיינית להמיספרה השמאלית של המוח, אשר רואה את הדברים בפרטים שלהם – היא איטית, ולכן מאפשרת קליטה של נתונים רק עד מהירות מקסימאלית מסוימת. למוח שלנו, לעומת זאת, יש עוד דרך לראות את העולם והיא דרך ההמיספרה הימנית של המוח, אשר מקושרת לראיה יותר גלובלית אשר רואה את המכלול. המיספרה זו קשורה לחשיבה יצירתית ולתקשורת ריגשית.
ככל שנסייע לשתי ההמיספרות לתקשר טוב יותר ביניהם, וככל שנהנה ונהיה יותר פעילים בתהליך, יהיה זה כמו שדרוג מתמיד של מערכת ההפעלה והזיכרון שלנו (כמו של המחשב!).
הפוטנציאל של המוח שלנו הוא גדול וניתן להשתמש בחלקים עמוקים יותר שלו מאלה בהם אנו משתמשים בדרך כלל כדי להטמין במהירות כמות גדולה של נתונים. בנייתו של גשר נוירונאלי לדלייה רצונית של הנתונים תהפוך את מהירות הקריאה שלנו לגבוהה עד פי 10 ממהירותנו העכשווית.
בקורס אנו מסבירים בצורה חוויתית את מבנה המוח ואילו חלקים אנו מפעילים בו.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר סייקי ריב

[29808] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

מי המציא את הקריאה

מי המציא את הקריאה התלת מימדית ומתי?

ככל שידוע לנו, טכניקות כאלה או אחרות של שימוש טוב יותר במוח הן עתיקות מאד. אנו יכולים למצוא דוגמה נפלאה לשימוש בטכניקה דומה לקריאה התלת מימדית ב''קופסה הטיבטית'', מה ששימש בטיבט לחינוך הילדים מבית המלוכה, או אלה המיועדים לשאת בתפקידים דתיים גבוהים. מדובר בקופסה מלאה באבנים טובות מגדלים ומצבעים שונים. הקופסה נפתחת לעיני הילד והוא נחשף לתוכנה למשך שניות מעטות וכשהיא נסגרת חזרה, שואלים אותו: כמה אבנים אדומות או כמה אבנים גדולות ראה. אומרים ששירותי הביון הבריטיים החלו לאמן את המרגלים המיועדים שלהם בשיטות דומות בשנות החמישים.
בשוק ידועות שיטות של ''קריאה צילומית'', ''קריאה מהירה'' או ''קריאת על'' וכו'' .
אז לנו, ללא ספק, אין יומרה להיות הממציאים של כל שיטה שהיא. אך השיטה כפי שהיא מאורגנת היום היא פרי עבודתו של ד''ר פיליפו רוסי מאיטליה, שבזמן לימודי הרפואה שלו בשנות ה-90, חקר דרכים לקצר את מספר השעות שנדרשו ממנו כדי ללמוד את הספרים הרבים למבחנים. את פיליפו רוסי הדריך במחקר פטריציו פאולטי, מחנך ומאמן ידוע ומוערך באיטליה, והוא זה אשר בעצם נתן לכל השיטות הידועות את המעטפת של ''החינוך לאלף השלישי'', כלומר את הידע על מבנה האדם ועל הדרך הטובה ביותר בכדי ללמוד.
הקריאה התלת מימדית הובאה לארץ בפעם הראשונה ב-2004 על ידי שולמית אסיף, שהיא המנחה היחידה של שיטה זו בישראל.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר סייקי ריב

[29807] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

קריאה מהירה- מה הקשר

קריאה מהירה- מה הקשר בינה ובין קריאה תלת מימדית?

הקריאה המהירה היא טכניקה נפלאה המאפשרת לזרז את תהליך הקריאה הרגיל שלנו, כשהיא משתמשת בכמה יכולות נפלאות של המוח וביניהן:
- יצירת התמונה השלמה מתוך נתונים בודדים (''השלם הגדול מסכום חלקיו'' – קביעתה המפורסמת של תנועת הגשטאלט)
- יכולתו המופלאה של המוח שלנו לאתר ולזהות בקריאה מהירה ביותר נתונים המוכרים לו מהעבר
- זיהוי מהיר של צורות מוכרות על ידי התאים הפשוטים (אותיות)
- יצירה מהירה של משמעות ותוכן מהמידע שנקלט
- ניטרול השפעתן של הרגשות על הקריאה והפיכתה ליותר מהירה

קריאה מהירה היא חלק קטן מתוך מכלול הטכניקות המרכיבות את הקריאה התלת מימדית ואנו משתמשים בה כדי לדלות את הנתונים מתוך המחשבה העמוקה ולהביא אותם אל אותו החלק במוח שלנו העוסק במודע ובמחשבה הלוגית. כלומר, אנו משתמשים בה רק בשלב הסופי של הטכניקה כדי ''לאשרר'' לעצמנו את העובדה שאנו מכירים את החומר. בקורס מוקדש רק זמן מועט ללימוד קריאה מהירה, היות וברגע שהעיקרון מובן ומומחש (משהו שאנו בהחלט עושים), קל להבין שעל ידי תרגול וחזרה ניתן לזרז את מהירות הקריאה בעתיד.
הקריאה המהירה היא פשוטה מאד: אחרי שנתנסה - ואנו עושים זאת בקורס - בצורה בלתי אמצעית במהירות שבה המוח קולט נתונים ומעבד אותם, ניווכח שפעמים רבות, המכשול היחיד העומד בפני היכולת שלנו לקרוא בקריאה מהירה הרבה יותר הוא השכנוע שלנו לגבי הצורך בזמן מסוים בכדי לקרוא. הנוירו-טרנסמיטורים, שדרי העצב הנאמנים האחראים על תשדורת המידע , נעים במהירות של חלקי שנייה. במהירות הבזק המוח שלנו מוצא ב''ארכיב'' את הנתונים הרלוונטים על ידי היכולת שלו לאסוציאציה (קישור). הוכחה לכך ניתן למצוא ביכולת שלנו לקרוא עברית ללא הניקוד, למשל: המוח מזהה את מה שהוא כבר מכיר. ולכן, קריאה מהירה מושגת כאשר אנו נוטשים את הפרדיגמות ונותנים לעצמנו מספיק התנסויות חדשות במהירות גבוהה יותר.

התשובה ניתנה על ידי מומחה KOL מר סייקי ריב

[29806] שלח לחבר:

הדפס:

הוסף תגובה:

[1]

רוצה להתייעץ עם מומחים בוידאו? לחץ כאן